"בגלל שאתה קרוב ללבי, לא יכולתי להחליט מי יותר טוב, אתה או הוא… "
אחד מתלמידיו של הצדיק רבי אהרן לייב שטיינמן, יצא מביתו לביקור בעיר אחרת.
היה זה לפני עשרות שנים, כשטלפונים סלולאריים עדיין לא היו בנמצא. באותה העת,
ניסה הרב שטיינמן להתקשר לביתו כדי לשוחח אתו, אבל בני המשפחה אמרו לרב
שאביהם יצא מחוץ לעיר, והם אינם יכולים ליצור אתו קשר בשעות הקרובות.
עברו כשעתיים, ושוב מצלצל הטלפון. הרב מבקש לדבר עם תלמידו, אבל הוא עדיין
לא יצר קשר, ואין להם כל דרך להשיג אותו.
כעבור שעות אחדות חזר התלמיד לביתו, וכששמע שהרב מחפש אותו, מיהר לגשת
לבית הכנסת שבו התפלל הרב, והתפלל שם תפילת מנחה, כשהוא מחכה שהרב יקרא
לו אחרי התפילה וידבר אתו על הנושא שבגינו התקשר לביתו פעמיים.
אך הרב רק מניד בראשו לשלום ופונה לעסוק בתלמודו. התלמיד המופתע ניגש את הרב,
ושאל אותו: "כבוד הרב חיפש אותי היום?".
"כן", השיב לו הרב שטיינמן במאור פנים. חיפשתי אותך פעמיים, כי פנה אלי יהודי עשיר
שהחליט להקים כולל אברכים, וחיפש אברך תלמיד חכם שיעמוד בראש הכולל. מיד חשבתי
שאתה מאוד מתאים לתפקיד וגם המשכורת של ראש הכולל גבוהה יותר מהמלגה שאתה
מקבל כיום כאברך מן השורה. לכן ניסיתי ליצור אתך קשר כדי שתדבר אתו, אבל לא היית
בבית, ובצהרים הוא כבר בא אלי פעם נוספת וסיפר לי שהוא חושב למנות מישהו אחר,
אברך תלמיד חכם גם הוא, לתפקיד הזה.
"הוא שאל לעצתי, ואני כמובן רציתי להמליץ לו שייקח אותך, אבל בגלל שאתה קרוב ללבי,
ידעתי שייתכן ואני בעצם טועה, ואולי האברך השני מתאים יותר לתפקיד. יש לי כאן אינטרס
אישי, וכשיש לי אינטרס אישי – אני לא יכול לייעץ למישהו אחר לעשות משהו שאולי עבורו
יהיה פחות טוב. לכן זה כבר לא רלוונטי, בירכתי אותו שיצליח בכל אשר יפנה, ושהכולל שלו
יפרח וישגשג בעזרת ה', עם אברכים תלמידי חכמים. ואתה יקירי, אל דאגה, הקדוש ברוך
הוא כבר יסדר לך משרה אחרת, עם שכר נאה בצדה".