בגיל 16 ראש ישיבה, בגיל 19 דיין בבית הדין, טבל במי קרח והרבה לצום

מי הוא הבבא סאלי הקדוש ומה משמעותו של הכינוי הזה בו אנו מכנים את הצדיק רבי ישראל אבו חצירא זכר צדיק וקדוש לברכה – לכבוד יום ההילולא ד' בשבט.

בגיל 16 ראש ישיבה, בגיל 19 דיין בבית הדין, טבל במי קרח והרבה לצום

אוהד אטינגר

 

דמותו הפלאית של הצדיק המופלא רבי ישראל אבו חצירא מאירה את העולם כולו.

אין יהודי אחד שלא שמע על הבבא סאלי, אבל לא רבים מכירים את פעלו ואת קורות חייו.

מי הוא היה? מהיכן זכה להגיע לכאלו דרגות נפלאות של קדושה, מדוע התקיימו הברכות

שלו ואיך הצליח לחולל ניסים רבים כל כך? מה הסיבה שאנו מכנים אותו 'בבא סאלי' ועוד

שאלות רבות ומעניינות מאוד אמורות להישאל בימים שבהם אנו מציינים את יום ההילולא

שלו, ד' בשבט.

 

להלן עשר עובדות מעניינות על הבבא סאלי, מתוך אתר 'הידברות'.

 

1. ה"בבא סאלי" נולד בראש השנה בשנת תר"ן בעיירה תפילאלת שבמרוקו. עלה

לארץ בשנת תשכ"ד.

 

2. כבר מילדותו שמרו עליו הוריו בשמירה יתירה, כי ידעו שיגדל ויהיה למאור ישראל.

אימו הצמידה את עריסתו לקיר בית המדרש, שדברי התורה ייקלטו באוזניו בעודו רך בשנים.

 

3. כבר בהיותו בן שש, כיסו הוריו הקדושים את פניו בצעיף בעת יציאתו מן הבית,

שלא ייכשל חס ושלום במראות אסורות הפוגמות בקדושה.

 

4. בעודו בגיל שש עשרה נתמנה לריש מתיבתא של ישיבת "אביר יעקב". לאחר 3 שנים,

אחר פטירת אביו הגדול, רבי מסעוד, הוכתר כראש הישיבה.

 

5. היה לפוסק הלכתי עצום ולסמכות ההלכתית העליונה לכל יהודי מרוקו. הסתיר

מעיני כל את גודל שקידתו בלימוד התורה ואת גדולתו וידיעותיו בפרד"ס התורה.

 

6. נהג בקדושה עילאית. יום-יום, בקיץ ובחורף, היה טובל במקווה ולפעמים היו המים

קפואים והיה צריך לשבור את גזיזי הקרח וכל זאת לא מנע ממנו את טבילת הטהרה.

הטבילה הייתה נעשית בייחודים שונים ובכוונות הקבלה.

 

7. הרבה בצומות ובסיגופים. רוב שעות היום עסק בתורה ובקבלת המבקשים את ברכתו

והסתפק בשעתיים-שלש שעות שינה.

 

8. פירוש השם ה"בבא סאלי" הוא: האב המתפלל. אכן היה אבי התפילה של עם ישראל,

בכל שנות חייו מסר עצמו עבור עם קודש, כאב את כאבם ובכל צרתם לו צר. מכל שכבות

הציבור נהרו אליו לאלפים ורבבות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות, הקרין מלוא אהבתו

לכל אחד אחד, שפע ברכות וישועות הוריק עליהם מעמקי ליבו וברכותיו הקדושות לא שבו

ריקם, תמך באביונים ואלמנות, חיתן יתומים ויתומות, לכולם היה כאב רחום וחנון.

 

9. אגדות ללא ספור מסופרים בין יהודי מרוקו על תפילותיו שעשו פרי. בהיותו בארץ נתפרסם

שמו גם בין יהודי אשכנז ורבים מהם, בתוכם גדולי תורה ויראה, נסעו אליו להתבשם מתורתו

ולהתברך מתפילותיו. אף הם מספרים סיפורי מופת ותופעות של רוח הקודש.

 

10. לפני פטירתו שפתיו דובבו דברי פרידה, מקורביו הצליחו לקלוט את המילים:

"תהא הליכתי כפרה לצרות עם ישראל". ציונו הקדוש בנתיבות מהווה מוקד תפילה

לכלל ישראל, ומדי שנה פוקדים את הקבר כרבע מיליון איש.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.