דור אילון (32) מירושלים, לומד ב'מדרשת זיו' לחוזרים בתשובה, ומקיים אורח חיים יהודי על פי ההלכה. בשעות הבוקר והצהרים הוא עובד לפרנסתו בבניית אתרי אינטרנט, ובשעות אחה"צ הוא מגיע לישיבה, ללימוד תורה אינטנסיבי.
שאלנו אתך דור כיצד נראתה השבת הראשונה שלו כשומר מצוות, אבל דור לא השיב לנו תשובה חד משמעית.
"זה לא קרה בפעם אחת. זה היה מאוד מאוד הדרגתי. בתחילה רק השתדלתי להפחית את מספר חילולי השבת. מה שלא הרגשתי צורך גדול לעשות, לא חיללתי את השבת. הכי קשה היה עם העישון, אז הייתי מוריד כל שבת את מספר הסיגריות שעישנתי, עד שהגעתי לשבת שלמה בלי סיגריה.
"זה לא היה קל, זה היה אפילו קשה מאוד, אבל התוצאה מדברת בעד עצמה. היום אני מאושר, שמח על הבחירה שלי, ולא רוצה לחשוב איך היו נראים החיים שלי בלי לשמור שבת חלילה".
דור מספר שגם המעבר לשמירת שבת מלאה לא היה בפעם אחת: "למעשה אמא שלי חזרה בתשובה כבר לפני 14 שנים, והתחתנה עם גבר חרדי לכל דבר. כשהייתי מתארח אצלם בשבתות אז כמובן שהייתי שומר שבת כדי לכבד, וכך בעצם התרגלתי לאפשרות הזאת של הימנעות מחילול שבת".
- ואיך נראית השבת שלך היום?
היום שבת זה עולם בפני עצמו. זה יום חווייתי עם הרגשה מיוחדת במינה. כל יום שישי אני יוצא בשעת בוקר מוקדמת יחסית לשוק מחנה יהודה, שבסמוך לו שוכנת הישיבה שלנו. את השבת אני עושה בישיבה אז אני לא צריך לדאוג לקניות ובישולים, אבל אני קונה קצת פיצוחים ודברים טובים לכבוד השבת. קצת נחים לקראת שבת שיהיה לי כח בלילה, ואחר כך תפילה בבית הכנסת. במשך תקופה ארוכה הייתי מתפלל מנחה וערבית בבית הכנסת של הצדיק הרב עדס שליט"א, אבל בתקופה האחרונה עברתי לבית הכנסת 'קורזים', זה בית כנסת מאוד מאוד מיוחד, לא ספרדי ולא אשכנזי, אלא מן שילוב מנצח של הנעימות המקובלות בשתי העדות, עם מנהגים משולבים, כל אחד מרגיש שם בבית, ואני מאוד אוהב להתפלל שם.
אחרי התפילה אני חוזר לישיבה לסעודת השבת. בדרך כלל אנחנו סועדים כ-30 בחורים ביחד בחדר האוכל של המדרשה, אבל מי שהקים את הישיבה הקים למעשה גם את ארגון 'נפש יהודי' והוא עושה הרבה פעמים שבתות לסטודנטים חילונים מכל רחבי הארץ שבאים לטעום פעם אחת את טעמה של השבת הירושלמית המתנהלת על פי ההלכה. בשבתות אלו אנחנו סועדים יחד אתם ואז מדובר על סעודה של כמאה משתתפים.
"סעודת שבת בישיבה זאת חווייה מיוחדת במינה", מספר דור. "אתה יושב בדיבוק חברים נפלא עם עוד עשרות בחורים שחולקים במשותף איתך את אותה התשוקה, להרגיש את קדושת השבת. זמירות השבת והשירים הנעימים כל כך שמושרים ביחד מפיהם של עשרות בחורים, זה משהו שקשה להעביר אותו במילים יבשות. צריך להרגיש את זה כדי להבין על מה אני מדבר".
אחרי סעודת הערב אנחנו הולכים לבית המדרש ללמוד קצת, חצי שעה בערך, ובינתיים מכינים לנו את ה'עונג שבת'. בעצם מסדרים את חדר האוכל, מחליפים למפות חדשות ונקיות ומניחים על השלחן פירות, פיצוחים ושתיה, ואנחנו יושבים שם עד חצות הלילה בערך, שרים יחד שירי שבת, שומעים דברי תורה, מדרשי חז"ל ועוד. אווירה עילאית. אין לי דרך אחרת להגדיר את זה.
"גם בשבת בבוקר, מתפללים ויושבים לסעודת הבוקר, שגם היא חוויה בפני עצמה. בצהרים הולכים לנוח, קמים ללמוד תורה לפני תפילת המנחה ואחרי תפילת מנחה יושבים לסעודה שלישית. סעודה שלישית בישיבה זה בכלל משהו שלא מהעולם הזה, האווירה ממש מיוחדת במינה. אפשר להרגיש את הקדושה, את ה'נשמה יתירה' שיש לכל יהודי בשבת קודש.
אחרי תפילת ערבית עושים הבדלה ובהמשך גם סועדים סעודה רביעית שנקראת 'מלווה מלכה'. בדרך כלל אנחנו יוצאים לפיצה בקרבת הישיבה ואוכלים כך מלווה מלכה".
- איך אתה מסכם במשפט אחד את חוויית השבת אצלך?
"הקדוש ברוך הוא כינה את השבת "מתנה טובה", וזה באמת כך. רק מי ששומר שבת יכול להבין עד כמה היא מתנה נפלאה. מי שלא מנסה את זה, מפסיד!".