איש חסד או קמצן ללא תקנה

סיפור מפעים שפותר את החידה של ר' ציון סויד זצ"ל

איש חסד או קמצן ללא תקנה?

סיפור מפעים שפותר את החידה של ר' ציון סויד זצ"ל

הגר"י זילברשטיין שליט"א סיפר לנו מעשה מופלא אודות ר' ציון סויד ז"ל, שהתגורר ביישוב 'רמת פנקס'

הסמוך לאור יהודה, ובזכותו הוקם ביישוב בית כנסת מפואר, ונוסדו שעורי תורה רבים, ובעצם כל ממלכת

התשובה של אור יהודה כיום, באה כתוצאה מפעילותו של ר' ציון, שהחל לפעול ולהפעיל למען התורה

כשהאזור כולו היה עדיין כמדבר- שממה. ר' ציון, מספר הרב כהנה, עוד זכה להיות אצל מרן ה"חזון איש" זצ"ל,

שברכו, ועודדו לעסוק ולעשות למען לימוד התורה. אחת הדוגמאות שאפיינו את דמותו של היהודי הזה,

היא חלוקת התה ללומדיו של אחד השיעורים התורניים המרכזיים המתקיימים מזה שנים רבות בעיר אור יהודה.

 

עובר היה ר' ציון בין הלומדים, עם מגש גדול ועליו עשרות כוסות תה, ומבקש מהלומדים שילגמו להנאה,

כדי שיהיה להם כוח להמשיך ולשמוע את דברי מגיד השיעור. מחלק התה עשה מלאכתו זו, באמונה,

מידי יום ביומו, במשך שנים רבות. תמיהה גדולה הייתה ללומדים בעניין כוסות התה, ומעולם לא העזו

לשאול על כך את ר' ציון סויד. הכוסות לא היו מלאות, והמשקה המהביל הגיע רק עד חציין, גם מי

שהיה צמא מאוד, נאלץ להסתפק רק בחצי- כוס, היו בין הלומדים שחשבו כי מחלק התה הוא יהודי קמצן,

שאמנם עושה חסד עם האנשים בעצם חלוקת התה, אבל לא יכול להפטר מתכונת הקמצנות האופפת אותו.

והיו אף שהגדירוהו בשל כך בתכונות רעות יותר. כך או כך, הדבר לא הוסיף לו כבוד רב.

 

פגשתי לפני זמן- מה, ממשיך הרב כהנה לספר, את בנו של ר' ציון, והוא ביקש שאעשה אוזניי כאפרכסת,

ואשמע את הסיפור שיספר על אביו. תקופה קצרה לפני שאבי נפטר, אירע פעם שהוא לא הגיע לשיעור,

והחלטתי לחלק את התה במקומו. כמובן שהפעם מילאתי כבר את הכוסות עד תומן, הנחתי אותן על המגש,

והתכוננתי כבר לצאת ולחלקן ללומדים. ובדיוק ברגע זה הגיע אבא. ר' ציון מביט בכוסות, ופניו מביעות

אי- שביעות רצון. הוא ניגש אל המגש, שופך מכל כוס את חציה, ורק אז מתחיל לחלק את התה. גם אני,

מספר הבן, תמהתי מזמן מדוע אבא מחלק רק חצי- כוס, ולא כוס שלימה, אבל כמו כולם הבלגתי,

ולא שאלתי אותו על כך. אבל הפעם, כשהכוסות היו כבר מלאות, והוא שפכן, ראיתי שמדובר בעקרון

חד- משמעי, והחלטתי לשאול אחת ולתמיד את אבא, על מה ולמה? תשובתו של ר' ציון לבנו,

צריכה ללמדנו פרק מאלף על ערכו וחשיבותו של כל יהודי, למרות שמראהו כאיש פשוט.

 

וכך אמר ר' ציון לבנו: אתה בודאי מכיר את ההוא וההוא, ונקב בשמם של שניים ממשתתפיו הקבועים

של השיעור. ומשהשיב הבן בחיוב, המשיך האב הצדיק ואמר: כיון שידיהם של שני היהודים הללו רועדות,

ידעתי שאם אגיש ללומדים כוס תה מלאה, הרי כשתגיע הכוס לידיהם, הם יהיו בבעיה… התה החם יישפך

להם על הידיים, ויגרום לכוויות. הוא עלול להישפך גם על בגדיהם, ויהיה להם בזיון רב מכך. החלטתי איפה

שבמקום שהם יתביישו, אתבייש אנכי, ואחלק לכולם רק חצאי- כוסות, ובכך אמנע מהם את הביזיון.

והקב"ה עשה עימי נס היום, שהגעתי בזמן, והצלחתי למנוע ממך מלצאת אל הלומדים עם כוסות מלאות.

 

(ברכי נפשי)

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.