אז זהו, תפסנו את עצמינו, נמאס לנו מכל העוונות והבלאגנים, והגענו למסקנה שצריך לחזור בתשובה, אז איך עושים את זה ואיך באמת יכפרו לנו על העוונות שעשינו?
הרב שלום ארוש נותן לנו תקציר מעשי לעניין זה
כיצד עושים תשובה?
כך היא לשון הרמב"ם: "כל מצוות שבתורה, בין עשה ובין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חיב להתודות לפני הבורא ברוך הוא, שנאמר: "איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו" – זה וידוי דברים. וידוי זה הוא מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא ה', חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך. והרי נחמתי ובשתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה, הרי זה משובח" (הלכות תשובה פרק א'). עד כאן לשון הרמב"ם. וממנו מובן שהתשובה היא ארבעה חלקים:
- הוידוי. שצריך לפרט את חטאו בפרוש "כך וכך עשיתי".
- החרטה. שצריך להביע חרטה על חטאו.
- בקשת סליחה. יבקש סליחה, שעבר על רצון הבורא.
- הקבלה להבא. שיקבל על עצמו לא לשוב על חטאו.
אדם שעושה כדברי הרמב"ם, ומתודה בכל פעם שחוטא, מקיים הוא בזה מצות עשה שעליה הוא יקבל שכר. והעיקר – נמחלים לו כל חטאיו, ואין עליו שום דין, ולא יהיו לו יסורים.
יראה שלמה
הנה למדנו עד כמה פשוטה מצות התשובה, אך למרות זאת, רוב העולם רחוקים מתשובה. צריכים לדעת, שמה שרוב בני העולם רחוקים מתשובה, הוא רק מפני שחסר להם הדרכה, ואינם יודעים שקל מאד לחזור בתשובה. שהרי נאמר (הושע י"ד): "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'" – פרושו, שצריכים בעיקר לדבר עם ה' ועל ידי זה זוכים לתשובה שלמה – לחרטה אמתית ולקבלה אמתית לתיקון המעשים. מאחר וחסר להם בעבודתם תקוה טובה ושמחה והתחזקות, מתוך כך אין להם ישוב הדעת, וגם יראתם אינה בשלמות, כי היא בלא דעת, מאחר והיא מעורבת במרה שחורה ובעצבות, שעל זה נאמר (איוב ד): "הלא יראתך כסלתך וגו'". לכן בפרק זה שבו אנו עוסקים בדרך התשובה, נלמד כמה יסודות חשובים ביותר, לזכות על ידם לתשובה שלמה.
מתוך הספר בגן האמונה המבואר