ביום ראש השנה, בעוד שבוע וקצת יכריזו בשמיים כל אחד, כמה ירוויח בחודש תשרי, חשוון, כסלו…
– כמה ירוויח וכמה חלילה יפסיד, וכדברי רבותינו ז"ל: "כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, כך חסרונותיו קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה" – בעוד שבוע וקצת הקב"ה יחלק משכורות מדויקות לכל אחד מאיתנו למשך כל השנה.
עכשיו זה הזמן לעשות צדקות ולבקש מבורא עולם שישלח לנו פרנסה טובה ומבורכת ללא צער והפסדים.
עכשיו אפשר לבקש על הפרנסה, אך אחר שתיקבע בראש השנה, אומר רבינו בחיי זצ"ל: "אין אדם יכול להרבות-את מה שגזר הבורא שיתמעט, ואין אדם יכול למעט- את מה שגזר להרבות".
כל שקל נקבע בהשגחה, כמה ירוויח האדם וכמה יפסיד.
האדם לא ירוויח שקל אחד יותר ממה שנגזר עליו!
בשכונת 'קרית הרצוג' שבבני ברק שוכנת חנות משקפיים העונה לשם 'גל עיניי' בראשות של הרב ישראל דחבש, אך הסיפור העומד מאחוריה מופלא עד מאוד.
"כשפתחנו את האופטיקה", מספר הרב דחבש, "עבדנו החל משעות הבוקר ועד שעות הערב עם צוות של עובדים: מוכרים, אופטיקאים, וכו'. עשינו השתדלות על מנת להביא פרנסה אל ביתנו.
והנה, יום אחד ישבתי לי בביתי וחשבתי: "הלא ה' הוא זן ומפרנס לכל והוא החותך לכל בריה את מזונה מראש השנה ועד ראש השנה ואין אדם יכול להוסיף שקל על מה שגזר הבורא שירוויח, אם כן מדוע פותח אני את האופטיקה במשך כל שעות היממה?!… די שאצמצם את השעות: לארבע שעות בבוקר, ועוד ארבע שעות אחה"צ, ומה שנגזר עליי שארוויח יגיע ב"ה". היה זה צעד אמיץ וקשה, אך האמנו בה' ועשינו זאת.
במשך שלושה חודשים שהפחתנו את שעות הפתיחה מיום שלם לשמונה שעות ארכנו מאזן הכנסות והוצאות ולא תאמינו למה שגילינו: הרווחים היו זהים בדיוק לרווחים שהיו עד היום, כשהחנות היתה פתוחה כל היום. התרגשנו כל כך לראות את יד ה' אשר מה שנקצב לאדם בראש השנה- הוא זה שירוויח, אלא שאז חשבתי לעצמי: "אם כן שהפרנסה נקבעה לי מראש השנה מדוע שאפתח שמונה שעות ביום?!… אשחרר את כל העובדים בחנות, ואפתח אני בעצמי את החנות שעתיים בצהריים, אחר סיום הלימודים בבוקר בכולל, ועוד שעתיים אחר סיום הלימוד בכולל בצהריים, ומה' תגיע הפרנסה הראויה לי".
היה זה צעד מפחיד- מ-12 שעות ל-4 שעות, אך לאחר כמה חודשי מעקב אירע הפלא- הרווחים שהיו לי זהים לחלוטין לרווחים שהיו כשם שפתחתי כל היום, ואם תשאלו איך?!… לה' הישועה, והוא המפרנס!
התחזקתי בדבר אחד: ה' יתברך מנהל את העולם והוא הקובע פרנסת כל אדם מראש השנה ועד ראש השנה.
אמר מרן הרב קנייבסקי כי יש רק יום אחד בשנה שהוא משתדל לפרנסתו- ראש השנה.
במשך השנה אדם נמצא בלחץ, בכעס: "מה ארוויח? האם אסתדר?", אך הוא אינו מבין שהכל כבר נקבע לך בראש השנה: כמה תרוויח וכמה תפסיד, "אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה"- אף אחד לא יכול לקחת לך שקל אחד שלא שייך לו- מה שנגזר שיהיה שלך, יהיה רק שלך ולא יקחו לך.
שבוע וחצי זה ניתן לנו לבקש על פרנסת שנה הבאה לנו ולכל משפחתנו! לעשות צדקות, לבקש חיים ומזונות! ובעיקר להקפיד במצוות המזכות אותנו בפרנסה, והם: נטילת ידיים בשפע ובכוונה, ברכת המזון מתוך סידור ובכוונה, נתינת מעשר המבטיח עושר לבעליו, עשיית צדקות, ובכך תתעורר עלינו מידת השפע והרחמים שנזכה בשנה של פרנסה בריווח ובנחת! אמן כן יהי רצון!
(מתוך גליון חכו ממתקים) פרשת כי תבוא התשע"ח