כמה מים אנחנו צריכים לשפוך בכל יום???

אוהד אטינגר

חג השבועות מכונה בפי רבים גם בכינוי 'חג המים', וזאת משום שבחג זה ניתנה לנו התורה קדושה,

המשולה למים, בפסוק "הוי כל צמא לכו למים".

חכמי התלמוד הסבירו במדרש (שה"ש רבה) למה נמשלה התורה למים, והדגישו כמה וכמה נקודות

דמיון בין התורה לבין מים.

"מים מסוף העולם ועד סופו, כך תורה מסוף העולם ועד סופו.

"מים חיים לעולם, כך תורה חיים לעולם.

"מים מן השמים, כך התורה מן השמים.

"המים מטהרים הגוף, כך תורה מטהרת הגוף.

"המים יורדין טיפין-טיפין ונעשים נחלים-נחלים, כך תורה: אדם לומד שתי הלכות היום ושתי

הלכות למחר, עד שנעשה כנחל נובע.

"מה מים אין אדם גדול מתבייש לומר לקטן: השקני מים, כך דברי תורה אין הגדול מתבייש לומר לקטן:

למדני פרק אחד, דבר אחד, פסוק אחד, ואפילו אות אחת.

"ומה מים כשאין אדם יודע לשוט בהם, סוף שהוא מתבלע (טובע), כך דברי תורה, אם אין אדם יודע לשוט

בהן ולהורות בהן, סוף שהוא מתבלע".

בגמרא יש השוואות נוספות בין מים לבין התורה הקדושה וההשוואה הידועה והמוכרת ביותר היא:

"מה מים עוזבים מקום גבוה והולכים למקום נמוך, אף דברי תורה אינם מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה".

כלומר, התורה יכולה להתקיים ולהישמר רק אצל מי שאינו מתגאה, בדיוק כמו המים שתמיד זורמים

כלפי מטה, ולעולם אינם זורמים מעצמם כלפי מעלה.

מים בששון

מעניין לציין שהמים אכן מלווים אותנו במשך כל היום, כשאנחנו רוצים לקיים את התורה הקדושה.

הטבילה במקוה כדי להיטהר מטומאה היא דוגמה לטבילה שמתבצעת מעת לעת, ואינה יומיומית,

למעט מי שנוהגים לטבול כל יום ל'תוספת טהרה', אבל אין חיוב הלכתי לעשות זאת.

ויש גם דוגמאות יומיות, כפי שנפרט בעזרת ה' בשורות הבאות:

נטילת ידיים שחרית

כשאדם קם בבוקר, הוא צריך קודם כל לומר 'מודה אני לפניך….', ומיד לאחר מכן ליטול ידיים.

רבים מקפידים להניח עוד בלילה ספל מים עם קערה על יד המיטה, וליטול את הידיים עוד

לפני שהם קמים ממיטתם.

נטילת הידיים בבוקר היא חובה, ובהלכה כתוב שמי שאינו מקפיד על כך סובל משכחה של דברי

התורה שלמד, וגם עלול לרדת מדעתו חלילה וחס.

נטילת הידיים בבוקר צריכה להתבצע לפי כללים מאוד ברורים ומוגדרים, וחשוב ללמוד אום ואפילו

לתרגל אותם עד שנדע לעשות זאת בצורה הראויה:

מחזיקים את הספל המלא במים ביד ימין, מעבירים אותו ליד שמאל ושופכים מים על יד ימין.

המים צריכים לכסות את כל כף היד, עד החיבור אל הזרוע.

לאחר מכן מעבירים את הספל ליד ימין ושופכים מים על יד שמאל, גם הפעם על כל כף היד.

כך חוזרים על הנטילה שלוש פעמים לכל יד, יד ימין ואחריה יד שמאל ושוב יד ימין ואחריה

יד שמאל ושוב פעם שלישית יד ימין ואחריה יד שמאל.

רבים מקפידים ליטול גם פעם רביעית על כל יד, וזהו מנהג טוב אבל אינו חובה על פי ההלכה.

 

נטילת ידיים לפני התפילה

 

לפני כל תפילה יש ליטול ידיים. מספיק ליטול פעם אחת על כל יד, וכדאי מאוד ליטול על כף

היד כולה בלי 'להתקמצן' על המים.

 

נטילת ידיים לפני הארוחה

 

בכל פעם שאנו אוכלים לחם, פיתה, בגט, וכל סוג אחר של פת, אנחנו צריכים ליטול קודם

את הידיים, אבל הנטילה הזאת שונה מנטילת הידיים של שחרית שנוטלים מיד כשקמים בבוקר.

את הנטילה הזאת אנחנו עושים כך: ממלאים את הספל מים, ומעבירים אותו מיד ימין ליד שמאל

ונוטלים שתי נטילות על יד ימין, כלומר שופכים פעמיים מים על יד ימין באופן שהמים יכסו את

כל כף היד בשתי הפעמים, ולאחר מכן נוטלים שתי פעמים על יד שמאל.

לאחר מכן מרימים את הידיים כנגד הראש ומברכים: "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם

אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים".

מיד לאחר הברכה מחככים את הידיים זו בזו, ומנגבים במגבת או בנייר סופג וכדו'.

רק אחרי שהידיים יבשות לחלוטין לוקחים את הלחם ביד ימין ומברכים: "ברוך אתה אדני

אלוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ", ואוכלים מהלחם.

מים אחרונים

אחרי שמסיימים את הארוחה, ולפני שמברכים 'ברכת המזון' יש ליטול 'מים אחרונים',

כלומר נטילת ידיים של אחרי הארוחה. הסיבה להלכה זו היא שבמהלך האוכל הידיים

מתלכלכות, ואין זה ראוי לברך לבורא עולם עם ידיים שאינן נקיות.

סיבה נוספת טמונה ב'מלח סדומית' שהיו רגילים להשתמש בו בארוחה בזמן חז"ל,

ומאחר והוא מלח מאוד חריף, עלולים גרגירים זעירים של מלח הנשארים דבוקים

על ראשי האצבעות, להיכנס לאחר מכן לעין, כשהסועד יגרד בעיניו וכדו', והדבר

עלול לגרום לעיוורון חלילה.

לכן חייבו ליטול מים אחרונים ובעצם לשטוף את היד משאריות המלח.

בזמנינו נוהגים לאכול עם סכו"ם, הידיים נשארות נקיות, ובנוסף אין חשש של עיוורון

ממעט מלח שנשאר על האצבעות, ולכן הסיבה לנטילת 'מים אחרונים' כבר לא קיימת לכאורה.

עם זאת, לנטילת 'מים אחרונים' יש גם הסבר עמוק מאוד על פי חכמת הקבלה, ולכן נוהגים גם

כיום ליטול 'מים אחרונים', אבל זו לא חובה הלכתית גמורה כמו נטילת הידיים שלפני הארוחה.

יש הנוהגים ליטול 'מים אחרונים' עם ספל ובנטילה על כל האצבעות, אבל רבים נוהגים דווקא

למעט במי נטילת 'מים אחרונים', ונוטלים מתוך כוס חד פעמית וכדו', על ראשי האצבעות.

יש ליטול את הידיים בנטילת 'מים אחרונים' לתוך כלי שאינו משמש לאכילה או לשתייה כמו

כוס חד פעמית, צלחת חד פעמית, או לתוך הכיור. כמובן שמיש שי לו כלי מיוחד לנטילת

'מים אחרונים', יכול ליטול אל תוכו.

מים אמצעיים 

הלכה זו פחות מוכרת וידועה, אבל מי שאוכל בשר ודגים באותה ארוחה, צריך לשטוף את ידיו

בין הדגים והבשר, ושטיפה זו מכונה 'מים אמצעיים'. בימינו שנוהגים לאכול עם כף ומזלג ולא

נוגעים באוכל בצורה ישירה, פחות מקפידים על כך, ומי שכן נגע בדג בצורה ישירה נדרש

לשטוף את ידיו לפני שהוא אוכל עוף או בשר.

בין חלב לבשר

מי שאכל מאכלים חלביים ולאחר מכן מעוניין לאכול מאכלים בשריים (לאחר המתנה של חצי

שעה כנדרש) צריך ליטול את ידיו כדי שלא יגע במאכל הבשרי עם הידיים שעליהן נותרו שאריות

של המאכל החלבי. במקרה זה אין צורך דווקא בספל, ומספיקה רחיצת היד תחת ברז המים.

נטילת ידיים לאחר יציאה משירותים

מי שיוצא משירותים, או מבית המרחץ (יש מחלוקת בין פוסקי ההלכה אם חדרי אמבטיה ביתיים

נחשבים לבית מרחץ לעניין זה), צריך ליטול את ידיו, כדי להתנקות מרוח הטומאה שדבקה בהן.

כך גם מי שעשה את צרכיו בחוץ במהלך טיול וכדו', ולא בשירותים, צריך ליטול את ידיו.

נטילת זו מספיק ליטול פעם אחת על כל יד, ואם אין מספיק מים או שאין ספל בקרבת מקום

אפשר לשפוך מעט מים על ראשי האצבעות ודי בכך.

אבל רבים מקפידים ליטול את הידיים שש פעמים לסירוגין, יד ימין ואחריה יד שמאל וחוזר

חלילה שלוש פעמים.

לאחר מכן מברכים את ברכת 'אשר יצר', ומודים לקדוש ברוך הוא על כך שהוא העניק לנו

גוף מתפקד שפועל בצורה מופלאה, מזרים בעצמו את הדם, מפנה החוצה את הפסולת,

ומסוגל להכניס ולהוציא אוויר לנשימה בלי שום עזרה חיצונית, למעט עזרתו התמידית

והבלתי פוסקת של בורא העולם בכבודו ובעצמו.

ועוד נטילות ידיים

יש עוד פעולות שחכמי התלמוד קבעו שמי שמבצע אותן חייב ליטול לאחר מכן את ידייו,

חלקן משום ניקיון היד, וחלקן בגלל הרוח הרעה ששורה על הידיים לאחר ביצוע הפעולות הללו.

הפעולות שמצריכות נטילה מטעמי ניקיון הן: תספורת, הן המסתפר והן הספר המספר אותו,

קציץ ציפורניים, הן מי שקצצו לו את ציפורניו והן מי שקצץ צפורני אחר,  החולץ נעליים והנועל

נעליים או הוא נוגע בהן בידיו, וכן הפושט גרביים אם הן מלוכלכות יש שהחמירו ליטול ידיים.

מי שנוגע בנעליים חדשות במהלך קניית נעליים בחנות, אינו צריך ליטול ידיו. מי שנוגע במקומות

שבגופו שנהוג לכסות אותם, או המגרד בשער ראשו, צריכים ליטול ידיים.

בכל אלו מספיקה נטילה אחת על כל יד.

פעולות שמצריכות נטילה בגלל 'רוח רעה' השורה על הידיים, מצריכות נטילת ידיים כמו בבוקר בעת

שקמים מהשינה, שלוש פעמים על כל יד, והנטילה היא לסירוגין, ימין, שמאל, ימין שמאל ושוב ימין ושמאל.

היוצא מבית קברות, צריך ליטול ידיים שלוש פעמים (וגם לפני הכנסה לבית הקברות כדאי ליטול ידיים).

מי שביקר בקבר של צדיק שאינו בתוך בית קברות, כמו קבר הרשב"י במירון או קבר רחל בבית לחם,

אינו צריך ליטול ידיו.

כמו כן מי שמשתתף בהלוויה חלילה, גם אם לא נכנס לבית הקברות אלא השתתף במסע ההלוויה

שנערך מחוץ לבית העלמין – צריך ליטול ידיים שלוש פעמים לסירוגין, ונוהגים שלא לנגב את הידיים

במגבת או בבגד אחרי הלוויית המת, אלא נוטלים את הידיים ומניחים להן להתייבש מעצמן.

שהכל נהיה בדברו

יש עוד מצוות שקשורות עם מים, אבל כאן השתדלנו להביא את הדברים הנוגעים בחיי היום יום,

ולא עסקנו במצוות נדירות יותר. בכל מקרה, יש עוד מצווה אחת חשובה מאוד שאנחנו יכולים לקיים

על ידי מים, ושאנחנו מקיימים אותה כל יום.

מצוות 'ונשמרתם לנפשותיכם'.

כל יהודי מחויב לשמור על הבריאות שלו, וכדי להיות בריאים אנחנו צריכים להרבות בשתיית מים.

כמובן שכל פעם לפני שאנחנו שותים מים אנחנו גם מחזיקים את הכוס ביד ימין ומברכים בכוונה

ובמתינות: "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו".

אחרי שאנחנו שותים, אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על כך שנתן לנו מים די הצורך: "ברוך אתה אדני

אלוהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונן, על כל מה שבראת להחיות בהן נפש כל חי, ברוך חי העולמים".

מה עושים בליל חג השבועות? מתקנים!

יעקב לוסטיג

בכל תפוצות ישראל, בארץ ובגולה, נוהגים להתכנס בליל חג השבועות בבתי הכנסת,

ולומדים תורה עד עלות השחר. רבים נוהגים לומר את 'תיקון ליל שבועות', ורק אחרי

שהם מסיימים אותו, הם פונים ללמוד דברי תורה אחרים, או לומר את ספר התהילים.

 

למה בכלל לומדים תורה בליל שבועות, יותר מלילות אחרים?

בתורה כתוב שכשהגיע זמן מתן תורה בחג השבועות שחגגו בני ישראל במדבר אחרי צאתם

ממצרים, משה רבינו הוציא את בני ישראל מהמחנה בו שהו, לעבר הר האלוקים עליו ניתנה

להם התורה. חכמינו זיכרונם לברכה מסבירים שבני ישראל עדיין היו שקועים בשנת הליל,

למרות שידעו שבאותו יום הם אמורים לקבל את התורה. היה בכך משום פגיעה בכבוד התורה,

כאילו עם ישראל לא מספיק שמח לקבל אותה.

 

לכן אנחנו מקפידים מדי שנה בליל חג השבועות להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה,

כדי להראות שחלילה לנו מלהמעיט בערכה של התורה הקדושה, ואנחנו כל כך מכבדים את התורה

ומתרגשים לקראת קבלתה המחודשת בחג השבועות, עד שאנו נשארים ערים כל הלילה.

 

מה זה 'תיקון ליל שבועות'?

תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד מיוחד, שבו אנחנו 'טועמים' כביכול מכל חלקי התורה.

אנחנו לומדים את תחילתה וסופה של כל אחת מפרשיות התורה, ולאחר מכן את תחילתו

וסופו של כל אחד מ-19 ספרי הנביאים והכתובים. בהמשך עוברים ללמוד את ההתחלה

והסוף של כל אחת ממסכתות הש"ס, גם לומדים מעט מספר הזוהר, ספר היצירה ועוד,

ומשלימים באמירת כל התרי"ג (613) מצוות שאותן קיבלנו בחג השבועות במעמד הר סיני.

 

מה הסיבה ללימוד של 'תיקון ליל שבועות'?

לימוד זה יש לו כמה וכמה סיבות. חלקן על פי הקבלה וחלקן על פי מדרשים שונים.

אך אנו מעדיפים להסביר זאת באמצעות משל.

תארו לעצמכם אדם שזכה בירושה שהותיר לו דוד רחוק שאינו מכיר ומעולם לא שמע עליו קודם.

מודיעים לו שהוא זכה בארמון פאר ענק, עם עשרות טרקלינים וחדרים, בריכות שחייה מפנקות,

חצר מטופחת ומושקעת ואוצר מלא במטבעות זהב.

הזוכה המאושר ימהר כמובן לראות את הארמון וכשיגיע אליו הוא ימהר לערוך סיור בכל

חדרי הארמון. ישאל אותו השואל: למה אתה ממהר להתרוצץ בין החדרים, ולא יושב לנוח

באחד מהם, ליהנות מכל העושר והפאר שעומד לרשותך?

 

היורש הטרי בוודאי יענה לו: "קודם אני רוצה לראות מה קיבלתי, לבקר בכל אחד מהטרקלינים

המפוארים, לראות את מטבעות הזהב הצבורים בחדרי האוצר, ורק אחר כך אמצא לי זמן ליהנות

מהשפע העצום הזה, להתחיל לבדוק איך זה מרגיש לשבת על הכורסה המפנקת שבטרקלין המרכזי,

ומה יש לחדר הכושר הצמוד לבריכה המחוממת להציע לי".

 

להבדיל אלף אלפי הבדלות. בחג השבועות אנחנו מקבלים מחדש את התורה. שפע עצום

של חכמה אלוקית. 24 ספרי התנ"ך, ששת סדרי המשנה על עשרות המסכתות. חכמת הנגלה והנסתר.

כזה שפע ענק, של חכמה שגם אם נקדיש לה עשרות שנים מחיינו לא נצליח להגיע אפילו לחציה,

הדבר הראשון שאנחנו רוצים לעשות זה לערוך סיור היכרות כביכול, לטעום קצת מכל אחד מהספרים

הקדושים שהקדוש ברוך הוא נתן לנו, להוקיר ולהעריך את המתנה היקרה כל כך.

 

מה עושים כשמאיר הבוקר?

במקומות רבים נוהגים להמשיך ללמוד גם אחרי 'עלות השחר', ולאחר מכן נעמדים לתפילת שחרית

כותיקין, ורק אחרי שמסיימים גם את קריאת התורה, קריאת מגילת רות ותפילת המוספין, הולכים

הביתה לישון מעט ולאכול את סעודת החג.

אבל יש שנהגו ללכת לישון עם עלות השחר, קוראים קריאת שמע של שחרית והולכים לישון,

כדי לקום אחרי מספר שעות, ולהתפלל את תפילת החג עם כוחות מחודשים ולא מתוך עייפות וחוסר ריכוז.

על פי הקבלה וחכמת הנסתר יש עניין גדול לטבול במקווה בזמן שבו עולה עמוד השחר, ואשרי מי

שנוהג כך, אך זו לא חובה הלכתית כמובן.

 

המדריך המלא לשבת וחג השבועות

יעקב א. לוסטיגמן

הלכות שבת וחג הן הלכות רבות ומורכבות, וראוי לכל יהודי לערוך עמן 'היכרות', ללמוד ולשנן אותן

באופן תמידי. אבל כשהחג והשבת יוצאים צמודים זה לזו, הם מייצרים יחד כללים הלכתיים חדשים

שחובה לדעת לפני כן, כדי שנוכל להיערך מראש בהתאם, לשמור את השבת ולחגוג את החג כדת

וכדין, בלי להיכשל חלילה וחס באיסורים חמורים.

 

לקראת חג השבועות המתקרב, שיחול השנה (תשפ"ב 2022) במוצאי שבת וביום ראשון,

ריכזנו לכם כאן את עיקרי ההלכות הנחוצות למקרה זה:

 

  • • חשוב לדעת שלמרות שבחג עצמו מותר לבשל, בכפוף לתנאים הלכתיים מסוימים, ההיתר הוא לבשל

    אך ורק לאחר שנכנס החג, ולאחר שיצאה השבת. כל עוד לא יצאה השבת, עדיין חלים כל כללי ההלכה

    הנוגעים לשבת ואסור באיסור חמור לבשל או להדליק אש בשום פנים ואופן, גם לא לצורך החג.

  • • האיסור לבשל כולל כמובן גם איסור להניח אוכל מבושל על פלטת השבת כדי לחמם אותו בשבת

    אחר הצהרים לכבוד סעודת ליל החג וכדו'.

  • • מעבר לכך, יש איסור של 'הכנה משבת לחול', וכמו כן אסור להכין שום דבר משבת לחג שאחריה.

    אסור לשטוף כלים בשבת לצורך החג, אסור לערוך את השולחן בשבת לצורך החג, וכן לקפל בגדים,

    לפרוס מפה ועוד.

  • • עם זאת, מותר לישון בשבת אחר הצהרים כדי שיהיה לנו כח להישאר ערים בליל חג השבועות,

    אבל אסור לומר זאת בפה מלא: "אני הולך לישון כדי שיהיה לי כח בלילה", כי הדבר פוגע בכבוד השבת.

  • • מומלץ להקדים את אכילת הסעודה השלישית של שבת לשעות אחר הצהרים המוקדמות,

    כדי שבמוצאי שבת נוכל לסעוד את סעודת החג ולאכול את מאכלי החג בתיאבון. בכל מקרה יש להקדים

    את הסעודה השלישית ולאכול אותה לפחות שלוש שעות לפני שקיעת החמה, ואם אירע שלא אכלו קודם,

    יש לאכול גם לאחר מכן עד שקיעת החמה, אבל יש לאכול רק מעט, כדי שלא ניכנס לחג כשאנו שבעים

    ונימנע חלילה מלסעוד את סעודת ליל החג.

  • • בתפילת ערבית של ליל החג, מתפללים תפילת חג רגילה, ובתפילת העמידה מוסיפים את תפילת

    'ותודיענו', כפי שמופיע במחזורים השונים.

  • • בליל החג, לאחר צאת השבת, מדליקות הנשים נרות חג, ומברכות:

    "ברוך אתה אדני אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב".

    וכן ברכת 'שהחיינו והגיענו לזמן הזה'

  • • אשה שלא התפללה ערבית לפני הדלקת נרות, תאמר לפני הדלקתן , וכן לפני שהיא מבשלת

    או מחממת את האוכל: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", כדי להוציא את השבת, על מנת שנוכל

    לבצע מלאכות המותרות בחג ואסורות בשבת.

  • • את הנרות מדליקים על ידי העברה של אש דולקת מנר שדלק מלפני שבת. ולכן צריך לזכור

    להדליק בערב שבת 'נר נשמה' או כל נר אחר שיידלק עד לאחר צאת השבת וממנו נוכל לקחת

    אש להדלקת הנרות ולבישולים.

  • • אין להדליק בחג אש חדשה על ידי גפרור או בכל דרך אחרת, ואם שכחתם להשאיר נר דולק

    מערב שבת, או שהנר כבה, יש להשיג אש מהשכנים וכדו'.

  • • לאחר שמדליקים את הנרות, יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור חלילה, כי בחג אסור לכבות אש.

    ולכן, מומלץ להכין עוד לפני שמדליקים את הנרות, צלחת זכוכית או תבנית אלומיניום וכדו',

    בה נוכל להניח את הגפרור הבוער כדי שייכבה מעצמו.

  • • בתחילת סעודת ליל החג מקדשים על היין כמו בכל חג, אלא שהפעם הקידוש מיוחד במינו וכולל

    בתוכו גם הבדלה של צאת שבת יחד עם הקידוש שאנו מקדשים את החג הנכנס, ולכן תיקנו

    חכמי התלמוד שבקידוש זה נאמר חמש ברכות, לפי הסדר יקנה"ז שמשמעותו:

    יין (ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (ברכת אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון)

    נר (בורא מאורי האש) הבדלה (המבדיל בין קודש לקודש) זמן (שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).

  • • מי שטעה בסדר הברכות יצא ידי חובתו, ואינו צריך לשוב ולקדש על היין.
  • • כשמברכים 'בורא מאורי האש' צריכים להסתכל לאחר מכן על נר דולק, ולכתחילה טוב להסתכל

    על שני נרות דולקים, ולכן חשוב לוודא לפני שמתחילים לקדש על היין, שיש על השולחן

    או בסמוך שני נרות דולקים.

  • • אפשר כמובן לברך 'מאורי האש' גם על נרות החג שהדליקה האשה, ואין צורך להדליק נרות מיוחדים לשם כך.

 

אז שיהיה לכולנו שבת וחג שבועות שמח!

 

הכן עצמך לקבלת התורה

אוהד אטינגר

מצוות ספירת העומר היא מצווה מיוחדת במינה, שנוהגת במשך 49 ימים בשנה

מהיום הראשון של חול המועד פסח, ועד ערב חג השבועות. הסברים וטעמים רבים נאמרו

במצוה זו, וכולם לדבר אחד מכוונים: מדובר בהכנה לקראת חג השבועות, חג מתן תורה.

אחד הרעיונות הידועים והמוכרים ביותר, הוא הרעיון של תיקון המידות בימי ספירת העומר.

 

בשבוע הראשון אנחנו מתקנים את מידת החסד, משתדלים להרבות בנתינה, עזרה, סיוע

אהבה הזולת ועוד.

 

בשבוע השני אנחנו מתקנים את מידת הגבורה, ובמסגרת זו אנחנו משתדלים

להימנע מכעס והקפדה, מתאמצים לשמור על רוגע ושלווה, להתגבר בכל הכח על היצר הרע ועל

התאוות הרעות המרחיקות אותנו מהקדוש ברוך הוא, ועוד.

 

בשבוע השלישי, מידת התפארת. אנחנו משתדלים להימנע מהתפארות, כלומר מלהתגאות ולהתהדר

במעשים הטובים שלנו ובהישגים שהשגנו בימי חיינו, מתוך הבנה שכל ההצלחות שהצלחנו התאפשרו

לנו רק בגלל שהקב"ה רצה שנצליח, ובלי עזרתו וישועתו לא היינו משיגים שום הישג. כמו כן אנחנו

משתדלים לפאר את הקדוש ברוך הוא ואת התורה הקדושה, כל אחד כפי יכולתו והבנתו.

 

וכך אנחנו ממשיכים בשבוע הרביעי שבו אנחנו מתקנים את מידת הנצח, על ידי שאנו נמנעים

מלהתנצח עם אחרים, משתדלים שלא להיגרר ל'תאוות הניצחון', לנצח בכל וויכוח וכדו',

ומרבים להתנצח עם היצר הרע וגם לנצח אותו בסייעתא דשמיא.

 

השבוע החמישי של ימי ספירת העומר הוא השבוע של מידת ה'הוד', הכולל הודיה. אנחנו גם משתדלים

להתגבר על הצורך שלנו שאנשים אחרים יודו לנו על כל פעולה קטנה שאנחנו עושים עבורם, ומנגד

אנחנו מגבירים את הכרת הטובה שלנו לבורא העולם ומרבים להודות לו על החיים שהעניק לנו,

על המשפחה שנתן לנו, ועל החסדים הרבים בהם הוא עוטף אותנו בכל עת ובכל רגע.

 

בשבוע השישי, זה הזמן לתקן במיוחד את מידת היסוד, שעניינה התרחקות מתאוות רעות,

הגברת השמירה על קדושת העיניים וכדו', וכן לחזק את הקשר שלנו עם התורה הקדושה,

עם הצדיקים ועם מי שמסייעים לנו להתקדם בתורה וביראת שמים. במיוחד אנחנו מחזקים

את הקשר עם בורא העולם בכבודו ובעצמו, על ידי שאנחנו מוסיפים בתפילה בקשות אישיות,

ומפתחים שיחה של ממש עם בורא העולם, ברמה של קשר חזק ואוהב.

 

השבוע השביעי והאחרון הוא השבוע שבו אנחנו צריכים לתקן בעיקר את מידת המלכות. קודם כל

אנחנו צריכים להכיר בכך שהקדוש ברוך הוא מלך העולם, ולא רק להבין את זה בשכל אלא גם

להרגיש את הדברים בלב. להבין שהקדוש ברוך הוא שולט בכל העולמות, וכל מה שקורה ברחבי תבל,

קורה תחת שליטתו ועל ידי שהוא מאפשר לזה להתחולל. ולכן אנחנו צריכים להאמין בו, לבטוח בו

ולהתפלל אליו, כי רק הוא לבדו מולך ומושל בכל, ואין שום כח אחר בעולם שיכול להתגבר עליו

או לעשות פעולה כלשהי שאינה רצון ה'.

 

כמו כן בשבוע של מידת ה'מלכות', אנחנו צריכים לקדש את הפה שלנו, להרבות בדיבורי תורה ותפילה,

ולמעט בדיבורים אסורים כמו קשר, ליצנות, לשון הרע, ניבול פה ועוד.

 

שבע המידות הללו: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, הן שבע המידות העיקריות שקיימות

בכל אדם, וכשהמידות הללו מתוקנות, כל מידותיו של האדם מתוקנות.

כדי לקבל את התורה אנחנו צריכים להיות ערוכים ומוכנים, ולפחות להשתדל לעשות מאמץ קטן

כדי להשתפר בכל אחת מהמידות הללו, על מנת שהשנה נוכל לקבל את התורה בשמחה ובהתרגשות.

וכדאי שנזכור, שגם אחרי שאנחנו מתקנים את כל המידות ומשתפרים בכל התחומים, עדיין נשארה לנו

עבודה רבה, ותמיד אנחנו צריכים לשאוף לשיפור נוסף.

כי מי שמתגאה חלילה וחלילה, וחושב שהוא כבר ראוי לקבל את התורה הקדושה, חוץ מהעובדה שהוא

פוגם במידת ה'תפארת' בכך שהוא מתפאר נגד רצון השם יתברך, הוא גם מרחיק את עצמו מקבלת התורה.

 

כי חכמינו זכרונם לברכה לימדו אותנו שהתורה נמשלה למים, וכמו שמים זורמים ממקום גבוה למקום נמוך,

ולעולם אינם נשפכים ממקום נמוך למקום גבוה יותר, כך גם התורה הקדושה, היא תמיד 'זורמת' לכיוונם

של האנשים שמרגישים את עצמם נמוכים, אלו שאינם מתגאים ואינם מתפארים.

ויהי רצון שנזכה לקבל את התורה הקדושה, עם מידות מתוקנות ומתוך ענווה ושמחה גדולה.

 

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

יעקב לוסטיג

  • אסרו חג (תוספת לחג) הוא היום הראשון אחרי כל אחד מהחגים הנחשבים ל'רגל', והם: פסח שבועות וסוכות. לעומת זאת, הימים שאחרי חנוכה, פורים, ראש השנה ויום הכיפורים אינם נחשבים ל'אסרו חג'.
  • על אף שנהגו להרבות בסעודה ובמשתה ב'אסרו חג', זהו יום חול רגיל, בו יש להניח תפילין כמו בכל יום, ואין איסור בעשיית מלאכה.
  • במספר קהילות חסידיות נוהגים ללבוש ב'אסרו חג' בגדי שבת וחג', אך אין בכך חיוב בהלכה וברוב המקומות לא נהוג כך.
  • הסיבה שנוהגים להרבות בסעודה ב'אסרו חג' היא הרצון שלנו להראות שאנחנו לא מתאבלים ומצטערים על ההוצאות הכספיות הגדולות שהוצאנו במהלך החג, כי ההוצאות הללו נעשו לכבוד החג ולכבוד הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את החגים.
  • למרות האמור, ועל אף שאסרו חג הוא יום של שמחה, באסרו חג של חג הפסח אין לשמוע מוזיקה או להשתתף בריקודים, כי אנחנו כבר נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, שבהן נוהגים מקצת דיני אבלות.

5 דברים שידעת או לא ידעת על 'ספירת העומר'

יעקב לוסטיג

 

  • ספירת העומר היא מצות עשה מ'דאורייתא' (מצווה שהחיוב שלה נכתב בתורה הקדושה), שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים. עם זאת, כיום אנחנו מקיימים את המצווה הזאת 'מדרבנן' (מצווה שקבעו חכמינו זכרונם לברכה), במטרה לזכור את בית המקדש שבו היתה נהוגה המצווה הזאת.
  • את ספירת העומר מתחילים ממוצאי החג הראשון של פסח, והיא נמשכת שבעה שבועות – 49 יום, כשהיום ה-50 הוא חג השבועות.
  • עיקר המצווה נועדה כדי לסייע לנו לקבוע באיזה יום יחול חג השבועות, שבשונה מכל שאר החגים, אין לו תאריך בפני עצמו, והוא חל כעבור 50 יום מהחג הראשון של פסח. ביום הראשון של ספירת העומר היו מביאים בבית המקדש את מנחת העומר שהיתה עשויה משעורים שנקצרו במהלך הלילה, ויחד עמה הביאו גם את 'קרבן העומר'. ביום ה-50, בחג השבועות, הביאו את מנחת 'שתי הלחם' שהיתה עשויה מקמח חיטה.
  • כתבו חכמי הדורות שטעם המצווה הוא כדי שנספור את הימים לקראת חג השבועות – חג מתן תורה, כדי שנראה ונפגין כלפי חוץ את הציפיה הגדולה שלנו לקבלת התורה, בכל שנה בחג השבועות.
  • בתקופת התנאים אירעה מגיפה גדולה בקרב תלמידי רבי עקיבא, שמספרם עמד על 24 אלף, והם מתו כולם בימי ספירת העומר, למעט חמישה תלמידים שנשארו בחיים. לכן אנחנו שומרים בימים אלו על מנהגי אבלות חלקיים, נמנעים משמיעת מוזיקה, מהשתתפות בריקודים, ומתגלחת השיער.

 

האם מדליקים נר נשמה מערב שבת

האם מדליקים נר נשמה מערב שבת

ברצוני לשאול: השנה חג השבועות יוצא במוצאי שבת. רציתי לשאול האם מדליקים נר נשמה מערב שבת ועד ליום ראשון בשביל שאוכל לבשל בצאת השבת וביום ראשון?

קצת הסתבכתי עם הדינים במוצאי שבת ושבועות…

 

שלום רב

הדינים די פשוטים, ואנסה לכתוב לך אותם כאן בקצרה אכן יש להדליק נר נשמה מערב שבת שידלק עד שבועות (כדאי להדליק נר של 48 שעות שישאר בוודאי דולק עד ליל שבועות), בליל שבועות יש להדליק נרות שבועות על ידי העברת האש מהנר נשמה לנרות אלו, ולהדליק כבכל יום טוב.

בקידוש שעושים בליל שבועות יש לעשות גם הבדלה על השבת, ועל כן עושים קידוש בשילוב הבדלה, ובזמן ההבדלה יש להחזיק שני גפרורים צמודים זה לזה ולקחת אש מהנר נשמה ואחר כך להניחם על צלוחית שיכבו מאליהם מאחר ואסור לכבות את האש בחג. (את נוסח הקידוש המיוחד הזה אפשר לראות בכל סידור, קוראים לזה קידוש יקנה"ז – ראשי תיבות של סדר הברכות שמברכים: יין (בורא פרי הגפן), קידוש (ברכת הקידוש של יום טוב), נר (בורא מאורי האש), הבדלה (המבדיל בין קודש לחול), זמן (שהחיינו).

את האוכל של ליל שבועות מתחילים להכין רק בליל שבועות ואין להכין משבת ליום טוב.

חג שמח

בחג השבועות יורד שפע רוחני על העולם

בחג השבועות יורד שפע רוחני על העולם

 

אלפי שנים כבר חלפו מאז קיבלנו את התורה הקדושה במעמד הר סיני, בבוקרו של חג השבועות.

מאז ועד עתה, מדי שנה חוגג עם ישראל בשמחה גדולה את חג השבועות, ושמח על קבלת התורה.

אבל השמחה הגדולה היא לא רק על כך שקיבלנו את התורה לפני אלפי שנים, אלא על כך שגם השנה

אנחנו מקבלים אותה מחדש. בכל שנה ושנה, בחג השבועות, יש תהליך רוחני שבו יורד מחדש השפע

של התורה לעולם הזה, וכל יהודי יכול לשאוב ממנו מלוא חופניים, כדי להצליח בלימוד התורה.

אני תמיד חושב על זה בליל שבועות, אני לומד עם הילדים שלי, ילד צעיר בן תשע או עשר,

באמצע השנה כשאתה רוצה ללמוד איתו תורה, הוא מתחיל בשמחה, אבל אחרי רבע שעה

או חצי שעה הוא כבר מתעייף ורוצה ללכת לשחק. אתה מרגיש ש'נגמרה לו הבטריה'.

אבל בחג השבועות זה לא כך. אתה יכול ללמוד עם הילד שלוש וארבע שעות והוא לומד בשמחה

ובהתלהבות. גם אנשים מבוגרים, רבים מהם מתקשים ללמוד ברצף באמצע השנה, ובחג השבועות

פתאום הם לומדים בשמחה ובהתלהבות עד אור הבוקר, והם לא מרגישים איך שהזמן עובר במהירות.

איך זה קורה?

זה קורה כי בחג השבועות יורד השפע העצום של קבלת התורה. צריך רק לפתוח ספר וללמוד,

והקדוש ברוך הוא מצידו כבר נותן לנו שכל וחשק ללמוד תורה.

זה מה שאנחנו צריכים לדעת לפני החג. זה מה שאנחנו צריכים לדעת גם במהלך החג עצמו.

 

שבת שלום וחג שמח לכל בית ישראל.

איך עושים חג צמוד לשבת

יעקב לוסטיג

 

שמירת השבת היא מצווה חשובה מאוד, וגם שמירת חגי ומועדי ישראל חשובה. זה ברור לכל יהודי מאמין. מה שלא תמיד ברור לכולם זה איך מסתדרים כשיש חג ושבת צמודים יחד, וגם, האם יש הלכות מיוחדות שצריך לדעת לקראת הימים הללו.

השנה יחול חג השבועות ביום ראשון בשבוע, כלומר: הוא יתחיל במוצאי שבת, ויימשך עד יום ראשון בערב.

אז קודם כל צריך לדעת שבמוצאי השבת, בליל החג, יש קידוש מיוחד שעוריכם בכאלו מצבים והוא משולב יחד עם ה'הבדלה' שאנחנו עושים בכל שבוע.

בשונה מהבדלה רגילה, בהבדלה של ליל החג לא מברכים על הבשמים, אבל כן מברכים על הנר, וכמובן על היין.

חכמנו זיכרונם לברכה קבעו את סדר הבכרות לקידוש-הבדלה הזה, וסידרו אותן בראשי התיבות 'יקנה"ז' – יין (ברכת בורא פרי הגפן), קידוש (אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון) נר (בורא מאורי האש) הבדלה (המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך) זמן (שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה).

 

נוסח הקידוש לליל חג השבועות שחל במוצאי שבת (לבני עדות המזרח).

אֵלֶּה מוֹעֲדֵי אֲדֹנָי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת מֹעֲדֵי אֲדֹנָי אֶל בְּנֵי יִשְֹרָאֵל:

סַבְרִי מָרָנָן.

ועונים: לְחַיִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם. וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן. וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֵּן לָנוּ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִֹמְחָה. חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָֹשֹוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם:

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְֹתָּ מִכָּל הָעַמִּים, מוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִֹמְחָה וּבְשָֹשֹוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. וּבֵין אוֹר לְחוֹשֶׁךְ. וּבֵין יִשְֹרָאֵל לָעַמִּים. וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶֹה הִקְדַּשְׁתָּ וְהִבְדַּלְתָּ. וְהִקְדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְֹרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:

 

מה עוד צריך לדעת?

בכל שבת יש הלכה, לפיה אסור להכין משבת ליום חול. האיסור כולל גם דברים שאין בהם משום חילול שבת. כך למשל מותר לחתוך ירקות לסלט שאתם מתכוונים לאכול במהלך השבת, אבל אסור לחתוך את הירקות, אם כוונתכם לאכול אותם רק אחרי השבת.

הכלל הזה תקף גם כשאחרי השבת מגיע מיד חג.

ולכן, אסור להכין במהלך השבת, שום דבר לכבוד חג השבועות. בין אם מדובר בהכנת מאכלים, ובין אם בסידור השלחן לקראת סעודת החג וכדו'.

על אחת כמה וכמה יש להיזהר מאוד שלא לעשות שום מלאכה בשבת לצורך החג, שבכזה מקרה בוודאי יש איסור חמור של חילול שבת חלילה וחס.

כמו"כ אסור להדליק את נרות החג לפני צאת השבת, יש להמתין עד שיהיה וודאי לילה, ורק אז אפשר להתחיל להכין את הנרות להדלקה בליל החג, כשכמובן הלדקת הנרות צריכה להיעשות באמצעות העברת אש דולקת מנר שדולק עוד מערב השבת, ואסור להדליק אש חדשה במהלך החג בשום אופן.

לכן חשוב מאוד לזכור ולא לשכוח, להדליק מערב שבת נר שידלק לפחות 26 שעות, כדי שנוכל להדליק ממנו את נרות החג אחרי השבת, וכן נוכל להשתמש באש שלו כדי להבעיר את הכיריים ולבשל לכבוד החג.

זה נכון שמותר לבשל אוכל בחג?

יעקב לוסטיג

אז החג כבר כאן, והוא מביא אתו ימים שבהם אסור לעשות מלאכה, בכל חג יש ימים שבהם המלאכה אסורה,

לדוגמא בחג הפסח החג הראשון שבו אנו חוגגים את ליל הסדר, והחג האחרון המכונה 'שביעי של פסח',

שבו אנו חותמים את שבעת ימי הפסח, הכוללים חמישה ימים של 'חול המועד' בין שני החגים האמורים.

חג השבועות לעומת זאת, הוא חג בן יום אחד והמלאכה בו אסורה.

מה ההבדל בין שבת לחג?

אין הרבה הבדל! בשניהם אנחנו צריכים להימנע ממלאכה,

אסור להדליק אור או להשתמש בטלפון ובמחשב, אסור לכתוב, אסור לנסוע במכונית ועוד ועוד.

ובכל זאת יש הבדל אחד גדול מאוד בין חג לשבת.

התורה הקדושה כותבת לנו במפורש, שבימי החג מותר לעשות מלאכה לצורך הכנת 'אוכל נפש',

כלומר אוכל לצורך סעודות החג. בשבת אסור אפילו לחמם על האש אוכל שהתבשל לפני החג,

אבל בחג מותר לקחת עוף מהמקפיא, להכניס לסיר ולבשל אותו על אש גבוהה.

עם זאת, ישנן הלכות רבות שצריך לדעת כשבאים לבשל אוכל בחג, ולכן כדאי מאוד שמי שאינו בקי

בהלכות הללו על בוריין, לא יבשל בחג, אלא יקפיד לעשות את הבישולים מערב החג, בדיוק כמו שעושים בערב שבת.

אז בואו נסכם בקצרה ובתמצות את ההלכות הקשורות לנושא זה:

קודם כל חייבים לדעת שכל ההיתר לבשל בחג הוא רק כשהחג חל ביום חול.

אם החג חל בשבת קודש, אסור לבשל ואסור לעשות שום מלאכה, בדיוק כמו בשבת רגילה.

בחג הפסח של שנת תשע"ו (2016), החג הראשון חל בשבת ולכן אסור לעשות בו שום מלאכה

שאסור לעשות בשבת. החג השני חל ביום שישי, ולכן מותר לבשל רק בחג השני.

מותר לבשל בחג רק על גבי אש שהיתה דלוקה מערב החג. אסור להדליק בחג אש חדשה!!

עם זאת, מותר להעביר מאש דולקת ולהדליק להבה נוספת. כך אנחנו יכולים להדליק מנר אחד

עוד ועוד נרות כדי להאיר את הבית, וכך גם יש נשים הנוהגות להדליק את נרות החג

בלילה אחרי שחוזרים מבית הכנסת ולפני שמקדשים על היין, למרות שבשבת

חייבים להדליק את הנרות מבעוד יום, לפני שהשמש שוקעת והשבת נכנסת.

צריך להיזהר מאוד שלא לכבות את האש אחרי הבישול או במהלכו. מותר להקטין את הלהבה

באמצעות וויסות קצב הבערה של הכיריים כדי שלא יישרף התבשיל, אבל אסור להקטין את הלהבה

לצורך אחר, כמו שיקולי חיסכון בעלויות הגז וכדומה, וכן אסור לכבות את האש בשום אופן.

כשמשתמשים בגפרור כדי להעביר אש מהנר הדולק מערב החג אל מבער הגז במהלך החג עצמו,

צריך להניח את הגפרור על השיש או על צלחת, ולתת לו להיכבות מעצמו. כשמסיימים לבשל,

יש להשאיר את מבער הגז דלוק עד מוצאי החג, ורק אז לכבות את האש.

כיום יש פתרונות טכנולוגיים לנושא כיבוי הגז בחג, ואפשר לקנות לפני החג 'שעון גז' שמכוונים אותו מראש

והוא כבה בשעה שמגדירים לפני שמדליקים את האש. כך אפשר לכוון את השעון שיכבה בעוד שעה או שעתיים,

ורק לאחר מכן להדליק את האש, ולבשל עליה, כשבסיום הבישול אנחנו משאירים אותה דלוקה

עד שהשעון מכבה אותה מעצמו.

למרות שמותר לבשל ואפילו להעביר אש במהלך החג לצורך בישול 'אוכל נפש', אסור לעשות מלאכות צדדיות.

אסור להדליק את האור במטבח כדי שנוכל לראות ולבשל. אסור להשחיז את הסכין במהלך החג

כדי שיהיה קל יותר לקצוץ את הירקות, וכן אסור לעשות כל מלאכה אחרת שאינה קשורה באופן ישיר לבישול האוכל.

אסור להדליק מכשירי חשמל לצורך הבישול, כמו תנור, מיקרוגל, טוסטר וכדו'. אבל אפשר לכוון שעון שבת

שידליק את התנור לבוקר של יום החג, כדי שנוכל להכניס לתוכו דגים או בשר וכדו' לצורך אפייה,

ובלבד שלא נבצע בידיים שלנו פעולה חשמלית במהלך החג אלא רק באמצעות שעון שבת

שהוגדר לשעה המתאימה עוד מלפני החג.

חשוב מאוד לדעת:

ההיתר לבשל אוכל נפש הוא רק לצורך מי ששומרים את החג כהלכתו. אסור לבשל בחג לצורך

מי שמחלל את החג, נוסע ומשתמש במכשירים חשמליים וכד'. אפילו אם רק אחד מבני הבית אינו שומר

שבת וחג, אסור לבשל בחג אם הוא משתתף בסעודות, ובכזה מקרה יש להקפיד לבשל את כל האוכל מלפני החג.

האם מותר לעשן בחגים? עיינו במאמר מיוחד העוסק בשאלה זו