ריקוד מצווה (מצווה טאנץ)

ריקוד מצווה (ביידיש "מצווה טאנץ" או "כשר טאנץ") הוא הכינוי למנהג בו בני משפחה רוקדים עם הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב הפלג החסידי ביהדות החרדית, למעט חב"ד.

המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה".‏ לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות. המהרי"ל מזכיר מנהג זה כבר בספר המנהגים שלו בסוף המאה ה-14, וכן הוא מוזכר במחזור ויטרי.

את הריקוד הנפוץ המכונה בפשטות "ריקוד מצווה", נהוג לערוך אל מול מעגל המשפחה הקרוב בלבד, לאחר שרוב אורחי החתונה עזבו את האירוע. אבי הכלה, אבי החתן הסבות והדודים ולעתים רבנים ומכובדים אחרים, וכן החתן עצמו רוקדים ביחד עם הכלה. אב החתן ושאר הקרובים לא נוגעים בידי הכלה, אלא באמצעות אבנט הנקרא גרטל, כשהכלה מחזיקה צד אחד והאב את הצד השני. יש נוהגים שגם אב הכלה רוקד בלי לגעת בכלה. לעומת זאת, יש שנהגו שאב הכלה רוקד עם ביתו באחיזת ידיים‏, וכן נהגו גם בחסידות ויזניץ‏. בזרמים אחרים רוקדים לפני החתן והכלה, ולא איתם‏.

קיימים מנהגים שונים בחצרות חסידיות שונות לגבי זמן הריקודים, כך למשל בחסידות באבוב נהוג ה'מצווה טאנץ' לא רק בערב החתונה אלא גם בשבת שבע ברכות לאחר הטיש. בחסידויות מסוימות נהוג ה'מצווה טאנץ' גם ביום לפני החתונה בסעודה הנקראת "חתן מאהל".

האדמור מקרעטשניף רוקד עם נכדתו חנה ביום חתונתה ומקיים את המצווה טאנץ

ריקוד מצווה (ביידיש "מצווה טאנץ" או "כשר טאנץ") הוא הכינוי למנהג בו בני משפחה רוקדים עם הכלה בחתונה. המנהג מקובל בקרב רוב הפלג החסידי ביהדות החרדית, למעט חב"ד.

המנהג לרקוד לפני הכלה עתיק ונכתב עליו עוד בתקופת הגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה? כלה נאה וחסודה".‏ לאורך השנים התפתח מסורת של "ריקודי מצווה" במגוון צורות (ויקיפדיה)

שמחת בית צדיקים: בקרית צאנז שבנתניה תיערך הערב שמחת נישואי נכדו של כ”ק מרן האדמו”ר מצאנז שליט”א עם נינתו הראשונה של כ”ק מרן האדמו”ר מסערט ויז’ניץ שליט”א • התרגשות מיוחדת בחצר הקודש סערט ויז’ניץ, עם הבשורה כי האדמו”ר, אשר אינו בקו הבריאות האיתנה, יגיע להשתתף בשמחת החתונה. (אתר העולם החרדי)