בכל תפוצות ישראל תוכלו לראות יהודים נושאים בחיקם את ארבעת המינים, שהם ארבעה צמחים, האתרוג, הלולב, ההדס, והערבה.
מצווה זו מקורה בספר ויקרא:
"ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ- עבת, וערבי נחל".
פרי עץ הדר, הוא האתרוג, כפות תמרים, זהו הלולב המתנשא בראש הדקל, ענף עץ עבות, הוא ההדס, וערבי נחל, אלו הערבות המלבלבות בגדות הנחלים.
הרבה סמליות יש מאחורי ארבעת המינים הללו, לפנינו כמה מהרמזים המאפיינים את המינים ונותנים להם משמעות סמלית.
אחדות ישראל
ארבעת המינים מאוגדים יחד מסמלים את אחדות ישראל, למרות שונותם, למרות מהותם השונה זה מזה, הם מאוחדים כאחד כלפי מעלה לאביהם שבשמים:
האתרוג, יש בו טעם וגם ריח, ומסמל אנשים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.
הלולב, הבא מעץ הדקל שיש בו פירות מתוקים אך חסר ריח, מסמל אנשים שיש בהם תורה, אך אינם עושים מעשים טובים.
ההדס, ריחני אך חסר טעם, מסמל את אלו שאין בהם תורה אך עושים מעשים טובים.
הערבה, אין לה טעם ולא ריח, וההיא מסמלת את אלה שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.
וכולם יחד מכוונים לאבינו שבשמים.
אברי הגוף ושמחת החג
במדרש אחר מצאנו הקבלה בין ארבעה המינים לאברי הגוף העומדים לפני ה' ומפארים את שמו בשמחת החג:
האתרוג– דומה ללב, הלב המתרגש ומתכוון לעבודת הבורא.
הלולב– דומה לעמוד השדרה המחזיק את הגוף כולו בקומה זקופה ונכון לעבודת הבורא.
ההדס– דומה לעיניים המוליכות את האדם לקראת מטרותיו הנעלות בחיים.
הערבה– דומה לשפתיים המדברות ומשבחות בתפילה את הבורא.
ועל כל אלו אמר דוד המלך (תהילים לה, י'): "כל עצמותיי תאמרנה ה' מי כמוך…".
הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך
רבי עקיבא אומר במדרש, כי ארבעת המינים כולם רומזים אל הקדוש ברוך הוא, ונטילתם מסמלת את אהבתנו אליו:
פרי עץ הדר– זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים קד) : "הוד והדר לבשת".
כפת תמרים– זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים צב) : " צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".
וענף עץ עבות– זה הקב"ה שכתוב בו (זכריה א) :"והוא עומד בין ההדסים".
וערבי נחל– זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים סח) : "שירו לאלהים זמרו שמו, סלו לרכב בערבות…".
