ארבעה מי יודע?

בכל תפוצות ישראל תוכלו לראות יהודים נושאים בחיקם את ארבעת המינים, שהם ארבעה צמחים, האתרוג, הלולב, ההדס, והערבה.

מצווה זו מקורה בספר ויקרא:

"ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ- עבת, וערבי נחל".

 

פרי עץ הדר, הוא האתרוג, כפות תמרים, זהו הלולב המתנשא בראש הדקל, ענף עץ עבות, הוא ההדס, וערבי נחל, אלו הערבות המלבלבות בגדות הנחלים.

 

הרבה סמליות יש מאחורי ארבעת המינים הללו, לפנינו כמה מהרמזים המאפיינים את המינים ונותנים להם משמעות סמלית.

 

אחדות ישראל

ארבעת המינים מאוגדים יחד מסמלים את אחדות ישראל, למרות שונותם, למרות מהותם השונה זה מזה, הם מאוחדים כאחד כלפי מעלה לאביהם שבשמים:

האתרוג, יש בו טעם וגם ריח, ומסמל אנשים שיש בהם גם תורה וגם מעשים טובים.

הלולב, הבא מעץ הדקל שיש בו פירות מתוקים אך חסר ריח, מסמל אנשים שיש בהם תורה, אך אינם עושים מעשים טובים.

ההדס, ריחני אך חסר טעם, מסמל את אלו שאין בהם תורה אך עושים מעשים טובים.

הערבהאין לה טעם ולא ריח, וההיא מסמלת את אלה שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים.

וכולם יחד מכוונים לאבינו שבשמים.

 

 

אברי הגוף ושמחת החג

 

במדרש אחר מצאנו הקבלה בין ארבעה המינים לאברי הגוף העומדים לפני ה' ומפארים את שמו בשמחת החג:

האתרוג דומה ללב, הלב המתרגש ומתכוון לעבודת הבורא.

הלולב דומה לעמוד השדרה המחזיק את הגוף כולו בקומה זקופה ונכון לעבודת הבורא.

ההדס דומה לעיניים המוליכות את האדם לקראת מטרותיו הנעלות בחיים.

הערבה דומה לשפתיים המדברות ומשבחות בתפילה את הבורא.

ועל כל אלו אמר דוד המלך (תהילים לה, י'): "כל עצמותיי תאמרנה ה' מי כמוך…".

 

 

הקדוש ברוך הוא אנחנו אוהבים אותך

 

רבי עקיבא אומר במדרש, כי ארבעת המינים כולם רומזים אל הקדוש ברוך הוא, ונטילתם מסמלת את אהבתנו אליו:

פרי עץ הדר זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים קד) : "הוד והדר לבשת".

כפת תמרים זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים צב) : " צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה".

וענף עץ עבות זה הקב"ה שכתוב בו (זכריה א) :"והוא עומד בין ההדסים".

וערבי נחל זה הקב"ה שכתוב בו (תהילים סח) : "שירו לאלהים זמרו שמו, סלו לרכב בערבות…".

 

האם סוכה שהשולחן נמצא מתחת הגג כשרה?

שאלה:

שלום וברכה!

נתקלתי במשנה במסכת סוכה ב ז (על מי שראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית)

ובפירוש הרב עובדיה מברטנורא עליה, והבנתי שסוכה שבה אין מקום לשולחנו של

האדם – פסולה. בבית שלי (דירה בבניין) המרפסת בנויה כך שרוב הגג הוא מבטון

ושאר הסוכה היא גגון שבסוכות אנו מחליפים לסכך כשר. השולחן בסוכה נמצא מתחת

לגג מבטון והבנים במשפחה יושבים מתחת לסכך עצמוכך שגופם מתחת לסכך והשולחן

מתחת לגג מבטון. האם הסוכה כשרה ואפשר להמשיך כך?

תודה רבה!

 

תשובה:

שלום וברכה

שאלתך היא אכן שאלת חכם, והערתך נכונה, וכך גם נפסק בשולחן ערוך (או"ח תרלד).

הצורה המהודרת היא שהבנים וחצי מהשולחן יהיו תחת הסכך. אם זה לא אפשרי,

די בכך שטפח [כ10 ס"מ] מהשולחן יהיה בסוכה, והבנים יקפידו שלא

להוציא את הראש מהסוכה בזמן האכילה. ואפשר לסמוך על שיטה זו לכתחילה.

כמו כן הסוכה כשרה בתנאי שיש רוחב 7 טפחים [כ70 ס"מ] שהיא השיעור שקבעו חכמים לאדם יחד עם שולחנו.

 

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

5 דברים שידעת או לא ידעת על אסרו חג

יעקב לוסטיג

  • אסרו חג (תוספת לחג) הוא היום הראשון אחרי כל אחד מהחגים הנחשבים ל'רגל', והם: פסח שבועות וסוכות. לעומת זאת, הימים שאחרי חנוכה, פורים, ראש השנה ויום הכיפורים אינם נחשבים ל'אסרו חג'.
  • על אף שנהגו להרבות בסעודה ובמשתה ב'אסרו חג', זהו יום חול רגיל, בו יש להניח תפילין כמו בכל יום, ואין איסור בעשיית מלאכה.
  • במספר קהילות חסידיות נוהגים ללבוש ב'אסרו חג' בגדי שבת וחג', אך אין בכך חיוב בהלכה וברוב המקומות לא נהוג כך.
  • הסיבה שנוהגים להרבות בסעודה ב'אסרו חג' היא הרצון שלנו להראות שאנחנו לא מתאבלים ומצטערים על ההוצאות הכספיות הגדולות שהוצאנו במהלך החג, כי ההוצאות הללו נעשו לכבוד החג ולכבוד הקדוש ברוך הוא שנתן לנו את החגים.
  • למרות האמור, ועל אף שאסרו חג הוא יום של שמחה, באסרו חג של חג הפסח אין לשמוע מוזיקה או להשתתף בריקודים, כי אנחנו כבר נמצאים בעיצומם של ימי ספירת העומר, שבהן נוהגים מקצת דיני אבלות.

5 דברים שידעת או לא ידעת על חול המועד

5 דברים שידעת או לא ידעת על חול המועד

  • חול המועד אלו ימים שהם גם 'חול' מצד אחד ומותר לעשות בהם מלאכה (בתנאים מסוימים, כפי שנבאר בהמשך), אך מצד שני הם גם נחשבים לימי 'מועד' – חג, ויש להם דינים מיוחדים.
  • בימי חול המועד נוהגים שלא להניח תפילין. המנהג הזה מקובל כמעט על כל העדות והחוגים שומרי המצוות בארץ ישראל, ובחוץ לארץ קיים הבדל במנהג זה בין העדות השונות כשהספרדים כולם נמנעים מהנחת תפילין וכך גם החסידים האשכנזים, אך הקהילות ה'ליטאיות' בחלקן נוהגות שכן להניח תפילין.
  • על אף שמותר לעשות מלאכה בחול המועד, כמו להדליק האור, לבשל, ולבצע מלאכות רבות אחרות, יש להימנע מכתיבה במידת האפשר, וכן יש להימנע במידת האפשר מלעבוד כשכיר או כעצמאי. עם זאת, מי שאין לו כסף כדי לקנות אוכל או מצרכים לצורך המועד והחג, יכול לעבוד כשכיר בימי חול המועד. כמו כן מותר לעבוד במקרה שמדובר בצורך לרבים ומי שנאלץ לעבוד מחשש שיפטרו אותו ממקום עבודתו, ראוי שישאל רב פוסק הלכה כיצד עליו לנהוג בנושא זה.
  • בחג הסוכות אנחנו חוגגים חול המועד במשך ששה ימים בארץ ישראל, וחמישה ימים בחוץ לארץ, ובחג הפסח חוגגים בארץ ישראל חמישה ימי חול המועד, ובחו"ל ארבעה ימים בלבד, זאת בשל העובדה שחג הפסח נמשך שבעה ימים שהראשון והחרון מביניהם נחשבים ל'חג' ולא ל'חול המועד', ואילו חג הסוכות נמשך שבעה ימים שרק הראשון מביניהם הוא חג, והיום השמיני הוא חג בפני עצמו – שמיני עצרת (שמחת תורה).
  • בחול המועד סוכות אומרים 'הלל השלם' בברכה לפניו ולאחריו, ובחול המועד פסח אומרים הלל שאינו שלם, ולכן מנהג הספרדים שלא לברך על אמירתו, בשונה ממנהג רוב הקהילות האשכנזיות שמברכים על אמירת ההלל, גם כשאינו שלם.

זמני כניסת ויציאת חג הסוכות

זמני כניסת ויציאת חג הסוכות

 

יום טוב ראשון


שבת חול המועד


שמחת תורה


  הדלקת נרות


מוצאי החג


רבנו
תם


הדלקת נרות


מוצאי החג


רבנו
תם


הדלקת נרות


מוצאי החג


רבנו תם


אלעד


17:42


18:46


19:21


17:36


18:40


19:16


17:34


18:38


19:14


אשדוד


17:42


18:47


19:23


17:36


18:42


19:17


17:34


18:40


19:15


באר שבע


17:45


18:47


19:22


17:39


18:42


19:17


17:37


18:39


19:15


בית שמש


17:34


18:46


19:21


17:28


18:40


19:16


17:26


18:38


19:14


ביתר עילית


17:34


18:45


19:21


17:29


18:40


19:15


17:27


18:38


19:13


בני ברק


17:49


18:46


19:22


17:43


18:41


19:16


17:41


18:39


19:14


חברון


17:45


18:46


19:21


17:40


18:40


19:15


17:37


18:38


19:13


חיפה


17:40


18:45


19:21


17:34


18:40


19:16


17:32


18:38


19:14


טבריה 17:38 18:43 19:19 17:32 18:38 19:14 17:30 18:36 19:11
ירוחם 17:43 18:46 19:22 17:38 18:41 19:16 17:36 18:39 19:14
ירושלים 17:34 18:45 19:20 17:29 18:39 19:15 17:27 18:37 19:13
מודיעין עילית 17:43 18:46 19:21 17:37 18:40 19:16 17:35 18:38 19:14
מירון 17:42 18:44 19:20 17:37 18:38 19:14 17:34 18:36 19:12
נתניה 17:41 18:46 19:22 17:35 18:41 19:16 17:33 18:38 19:14
ערד 17:44 18:45 19:20 17:39 18:40 19:15 17:36 18:38 19:13
צפת 17:42 18:43 19:19 17:36 18:38 19:14 17:34 18:36 19:12
קרית מלאכי 17:42 18:47 19:22 17:36 18:41 19:17 17:34 18:39 19:15
רחובות 17:41 18:47 19:22 17:35 18:41 19:17 17:33 18:39 19:14
תל אביב 17:49 18:47 19:22 17:43 18:41 19:17 17:41 18:39

מדוע עורכים "שמחת בית השואבה" בחג הסוכות?

לחג הסוכות יש שם נוסף: זמן שמחתנו, על-פי דברי התורה (דברים טז, יא) "ושמחת בחגך, והיית אך שמח".

במהלך החג, עורכות קהילות רבות ברחבי העולם אירועי "שמחת בית השואבה". האירועים נערכים ברוב עם וכוללים שירה וריקודים לצלילי כלי נגינה.

מה מקור המנהג? ומה הקשר לחג הסוכות?

לשם כך עלינו להתוודע מעט אל סדר עבודת הכהנים בבית-המקדש. העבודה העיקרית בבית-המקדש היתה הקורבנות, ולצד ההקרבה היו מנסכים (יוצקים) יין בפינה מיוחדת על-גבי המזבח. עבודה זו נקראת "ניסוך היין".

פעם אחת בשנה, במהלך חג הסוכות, היו מנסכים מים על-גבי המזבח. את המים היו שואבים ממעיין השילוח בטקס חגיגי ומיוחד, ובלילות החג נערכו חגיגות המוניות בבית-המקדש בהשתתפות העם העולה לרגל. החגיגות נקראו "שמחת בית השואבה" על שם שאיבת המים, והשמחה בהם היתה גדולה כל-כך שעליה אמרו: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה, לא ראה שמחה מימיו".

החגיגות נערכו בימי "חול המועד", ומיד במוצאי החג הראשון החלו ההכנות. בחצר עזרת הנשים הוצבו מנורות גבוהות שהאירו באור יקרות את האיזור כולו; מרפסות מיוחדות הוקצו עבור הנשים לתצפית טובה, בעוד הגברים עמדו למטה.

חסידים ואנשי מעשה היו רוקדים ומבצעים פעלולים באבוקות של אש; הם היו אומרים "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו" (מאושרים אנו שזכינו ללכת בדרך טובה כבר מגיל צעיר). בעלי התשובה היו אומרים: "אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו" (שבנו מדרכנו הרעה, ומאושרים אנו שכעת אנו בדרך טובה), ואלו ואלו היו אומרים: "אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו".

אירועי החג בירושלים ובבית-המקדש היו כה גדושים, עד שהתנא רבי יהושע בן חנניא התבטא ואמר:
"כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה, לא ראינו שינה בעינינו. כיצד?

שעה ראשונה (נכחנו ב)הקרבת תמיד של שחר,

משם (ניגשנו) לתפילה,

משם (שבנו לצפות ב)קורבן מוסף,

משם לתפילת המוספין (תפילה מיוחדת אותה מוסיפים בחג),

משם לבית המדרש (ללמוד תורה),

משם לאכילה ושתיה,

משם ל(התפלל) תפילת המנחה,

משם (ניגשנו לצפות ב)תמיד של בין הערבים,

מכאן ואילך ל(השתתף) בשמחת בית השואבה (שנערכה כל הלילה),

אירועי שמחת בית השואבה בימינו נערכים "זכר למקדש", לשמחה הגדולה שנערכה אז, מתוך תקווה ותפילה שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ונזכה לשוב ולהשתתף בשמחת בית השואבה הגדולה בירושלים עיר הקודש.

המדריך הקצר לחג הסוכות

אז החלטת לבנות סוכה…

  1. במהלך כל שבעת ימי חג הסוכות צריכה הסוכה להיות מקום המגורים העיקרי של האדם. במילים אחרות, כל מה שהיית עושה בבית – עשה בסוכה.  בכלל זה: אכילה, שינה, מנוחה, לימוד, קריאה או כל פעולה ביתית אחרת.  מפאת קדושת המצווה אין לעשות בסוכה שימושי גנאי. אכילה עראית מותרת גם מחוץ לסוכה (בכלל זה אכילת מיני מאפה עד שיעור 'כביצה', וכן אכילת פירות ללא הגבלה או שתית מים).
  2. סוכה כשרה זקוקה לדפנות יציבים וקבועים, דבר המחייב תשומת לב מיוחדת לבעלי סוכות העשויות בד ('סוכות נצח'). בנסיבות מסוימות גם סוכה שאין לה ארבע דפנות כשרה,  רצוי לקבל הדרכה מפוסק הלכות מוסמך. הסוכה חייבת לעמוד תחת כיפת השמיים. גג, מרפסת או עץ פוסלים את הסוכה שנמצאת מתחתם. מטיילים שימו לב: מלונות, מסעדות, וקיוסקים רבים מעמידים סוכה לרשות אורחיהם, אלא שסוכות אלו בנויות לעיתים בצורה רשלנית ואינם עומדים תמיד באמות מידה הלכתיות. רצוי לבדוק את הנושא מראש.
  3.  גודלה של הסוכה צריך להיות לפחות 60 ס"מ על 60 ס"מ  בגובה 80 ס"מ.
  4. גג הסוכה צריך להיות מכוסה בסכך כשר. כל סוגי הצמחים כשרים לסכך אך רצוי להימנע מצמחיה המתייבשת ומתפוררת. קיימים בשוק סוגים שונים של מחצלות סכך ורצוי לקבל חוות דעת הלכתית לפני שקונים. שים לב מאיפה מגיע הסכך שלך: סכך גזול – פסול, ובכלל זה גם גיזום פיראטי של עצים ציבוריים.

סליחה, מה ההבדל בין אתרוג ללימון?…

  1. מצווה ליטול ארבע מינים בכל אחד מימי חג הסוכות, פרט ליום השבת. השנה חל היום הראשון של סוכות בשבת ועל כן אין נוטלים בו ארבעה מינים.  את ארבעת המינים חשוב להראות לאדם בקי בהלכות אלו כדי שיקבע את כשרותם.
  2. האתרוג: אתרוגים המורכבים בעץ לימון שכיחים מאוד אך הם פסולים לחלוטין. יש לוודא שהאתרוג קיבל הכשר מגורם אמין ומוסמך.
  3. חשוב לוודא שהאתרוג אינו פגום, ושהוא בגודל המתאים. כמו כן יש לוודא שלא מצויים עליו כתמים הפוסלים אותו. מסיבות אלו מוטב להראות את האתרוג לפוסק מנוסה כדי שיאשר את כשרותו.
  4. הלולב: יש לוודא שהוא ישר, שהוא אינו יבש, ושראשו אינו קטום. העלה העליון של הלולב נקרא 'תיומת'. יש לוודא שעלה זה לא נפתח בשיעור העולה על טפח (8-10 ס"מ), אך רבים מחמירים אף בפחות מכך. פסול זה שכיח מאוד, בין היתר משום שאגב 'הבדיקה' נפסלים לולבים רבים.
  5. ההדס: צריך להיות 'משולש' היינו שהעלים יהיו מחולקים לקבוצות של שלוש היוצאים באותה נקודה לאורך הגבעול. אם תנאי זה אינו מתקיים לכל אורך ההדס יש לשאול רב.
  6. הערבה: ענפי ערבה מתייבשים במהירות על כן יש להקפיד שיהיה לח ושמרבית עליו לא נשר.
  7. כדי למנוע מארבעת המינים להתייבש או להינזק מומלץ לעטוף אותם במגבת לחה או לאפסן אותם בנרתיק פלסטיק אטום המיועד לכך.

איך נוטלים לולב?

  1. הנטילה נעשית רק בשעות היום. אוחזים את האתרוג  ביד שמאל ואת שאר המינים ביד ימין. בתחילה אוחזים את האתרוג הפוך, דהיינו, כשהפיטם (השפיץ) מכוון למטה, רק לאחר אמירת הברכה '…על נטילת לולב' הופכים את האתרוג כך שיהיה מכוון למעלה.
  2. מנענעים את ארבעת המינים לכל רוחות השמיים. ישנם מנהגים שונים בסדר הנענועים ואופן ביצועם, על כן מומלץ לקבל הדרכה מאדם בקי בהלכה.
  3. נשים רשאיות ליטול ארבעה מינים אך הן אינן מחויבות בכך.
  4. בפעם הראשונה שנוטלים לולב (השנה ביום ראשון) מוסיפים גם ברכת 'שהחיינו' קודם הנטילה.
  5. ביום השבת המינים הם מוקצה ואסורים בטלטול.

מה עושים בחג?

  1. חג הסוכות נקרא 'זמן שמחתנו'. מצווה להתענג ולשמוח בו מתוך שמחת התורה. במקומות רבים מתקיימים אירועי 'שמחת בית השואבה' המוניים (ההשתתפות מומלצת) ברוב שירה וזימרה, זכר למעמד ניסוך המים שהיה נוהג בימי בית המקדש.
  2. שמחת חג הסוכות וקיום מצוות החג יש בכוחם לרומם את האדם למעלות גבוהות ומרוממות. נסיים בתפילה ששמחה זו תלווה אותנו בכל ימות השנה ונזכה בקרוב לראות בבניית סוכת דוד.

הערה חשובה: מאמר זה מיועד לעורר את לב הקוראים בלבד ואינו מהווה תחליף ללימוד ההלכות במקורותיהם. בכל מקרה של ספק יש לפנות לפוסק הלכות מוכר.

האם מותר לקיים לאבא וסבתא אזכרה באותו יום

שלום וברכה..

רציתי להתייעץ לגבי קיום אזכרה.
אבא שלי נפטר ביב´ תשרי תשרי תשע"ד
יוצא יום אחרי כיפור.
וסבתא שלי (אמא של אבא) נפטרה ביט´ בתשרי תשע"א
(יחול בחול המועד סוכות)

ההלכה אומרת כי אסור לקיים אזכרה בחול המועד ולכן בכל שנה אנחנו צריכים להקדים את
יום האזכרה של סבתא. אך כל שנה יש לנו חילוקי דיעות כיון שהתאריכים של אבא וסבתא מתנגשים.

השאלה שלי היא האם מותר לקיים לשניהם ביחד אזכרה באותו יום?

אשמח לתגובה בהקדם.
בברכה,
נעמה

שלום רב
הסעודה עצמה אינה חיוב וניתן לעשות לשניהם יחד בתאריך הפטירה של אחד מהם,
אבל העלייה לקבר עדיף לקיים לאבא ביום פטירתו ולאמא לפני סוכות,
אך אם קשה לעלות פעמיים אפשר לעלות ביום של האבא גם לקבר של האמא
בהצלחה