כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני, אני אומר לכם בהתרגשות רבה: רון הוא בחור מושלם

כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני, אני אומר לכם בהתרגשות רבה: רון הוא בחור מושלם

 

 

מה ההבדל בין פגישה עם חבר ב'לייב' לפגישה בזום…? הרי אתה מדבר איתו ורואה אותו בדיוק אותו דבר…?!

מה ההבדל בין לאכול במסעדה לבין 'לקחת הביתה'….? סוף כל סוף אתה אוכל ושבע…?!

מה ההבדל בין משחק כדורגל על המגרש למשחק במחשב…? בשניהם אתה משחק ונהנה…?!

כולנו בוודאי מבינים היטב את ההבדל בין פגישה עם חבר בלייב לבין פגישה בזום,

וגם חשים היטב את ההנאה באכילה במסעדה על פני האכילה בבית, למרות שהאוכל

הוא אותו אוכל ותוצאת השובע, תהיה אותה תוצאה…

ולמה אני חותר? במשך שנים רבות אנו מלמד ומוסר שיעורים בישיבת 'אהבת אהרן'

לבעלי תשובה בבני ברק. ישנם הורים וצעירים רבים ששואלים אותי למה בעצם כדאי

לנו ללמוד בישיבה ומה ההבדל בין לימוד בישיבה קדושה לבין לימוד בבית כנסת ליד

הבית. ולהם אני מסביר שאכן, גם כשלומדים תורה ליד הבית, בבית מדרש או במדרשיה,

המצווה היא ענקית, וההנאה היא גדולה, ואם נעסוק בקיום מצוות לימוד תורה גרידא, אולי

באמת אין הרבה הבדל, אבל ישנם הרבה דברים נלווים שמרוויחים כשלומדים תורה בישיבה…

 

אז מה זה ישיבה?

 

הישיבה איננה רק אוניברסיטה ללימוד תורה, הישיבה היא בית היוצר של

היצור הנבחר ביותר עלי אדמות. מעבר לתורה שנלמדת שם ברמה הגבוהה ביותר,

לומדים שם כיצד להתפלל וכיצד ללמוד הלכה, איך שומעים שיחת מוסר ואיך מבינים

שיעור תורה. ולא פחות חשוב מכך, גם העניינים הגשמיים נלמדים שם, כי יהודי מנהל

את כל אורח חייו עפ"י התורה, ובישיבה תלמד כיצד לעשות זאת. איך אוכלים ואיך ישנים,

כיצד משחקים, כשצריך מעט לנוח מעמל היום, וכיצד משוחחים עם חבר בדברי חולין…

כאמור, זכיתי למסור שיעורים בישיבת 'אהבת אהרן' לבעלי תשובה, בזכרוני אין ספור

דוגמאות של בחורים שהשתנו מהקצה אל הקצה, אחרי שבאו לישיבה.

אבל שימו לב למשפט הזה: לא אגזים אם אומר שאפילו הפנים שלהם השתנו, ככל

שהם היו יותר זמן בישיבה, היה אפשר לראות על פניהם עדינות וטהרה מיוחדת,

כי התורה מעדנת, אבל כשעושים את זה בישיבה, זה קורה הרבה יותר מהר והרבה יותר איכותי…

מה קרה לרון?

 

קחו את 'רון', נער צעיר שחזר בתשובה באמצע התיכון, את כל זמנו הפנוי השקיע

בלימוד תורה במדרשיה ליד הבית. מיד אחרי הלימודים בבית הספר, קפץ הביתה

לאכול משהו ורץ ללמוד תורה, והיה האחרון שיצא מבית המדרש בלילה. גם את

שעותיו הפנויות בתוך בית הספר היה מנצל ללימוד תורה, פעם עם עצמו ומידי פעם

אף היה מארגן שיעורי תורה לחברה מהשכבה…

הוא למד כל כך הרבה תורה במשך היום, שהיה קשה לשכנע אותו לבוא ללמוד בישיבה.

הוא גם חשש שאם יעבור ללמוד בישיבה, לא יהיה מי שיחזק את החברים מהבית ספר

ומהשכונה, אבל כבחור ממושמע, שלמד בתורה שצריך לשמוע בקול הרבנים, הוא החליט

להקשיב להם ולנסות, ומכאן ניתן לו לדבר…

 

"אני לא צריך לספר לכם על הקשיים שעברתי כשהתחלתי להתחזק, עם ההורים, עם המשפחה

המורחבת ועם החברים, ככל שהתחזקתי הקשיים גברו… היום אני יכול לומר לכם שהשלב

שהקשיים החלו להיחלש, היה כאשר נכנסתי לישיבה. זה אמנם לא קרה בבת אחת, בתחילה

מאוד חששתי ואולי יותר מכך לא באמת הבנתי למה זה כל כך חשוב, הרי אני לומד תורה גם

בשכונה ואפילו מחזק את החברה, אבל רק אחרי שדרכתי על מפתן הישיבה חשתי את השינוי שמתחולל בי…

"בראש ובראשונה, נרגעתי! פתאום כל סדר יומי מתנהל במשותף עם קבוצה גדולה של

בחורים שעוברים בדיוק את מה שאני עובר, אני כבר לא מתמודד לבד… הלבטים שלי אינן

רק שלי, וכולנו כקבוצה מודרכים ע"י ראש הישיבה, שמכיר ומנוסה באתגרים מהסוג הזה…

 

 

"הרבה שואלים אותו: 'מה למדת בישיבה שלא למדת במדרשיה…?' קודם כל, אין

מה לומר, בלי המדרשיה והרבנים שם לא הייתי כלום, ולא היה לי מה לעשות בישיבה.

אני חייב את כל חיי לראשי המדרשיה. אבל כמו שאני מעריך מאוד את המורה שלימד

אותי לקרוא, אבל זה לא אומר שאני ישאר אצלו כל החיים, כי גם הוא רוצה שאני יתקדם,

כך הרב במדרשיה, הוא לימד אותי מה זו תורה, אבל גם הוא רוצה שאתקדם, ואת

ההתקדמות הזו אפשר לעשות רק בישיבה…

 

למה מקנאים בי? רון

 

"את ההתקדמות שאני חווה על עצמי, חווים גם הוריי, והם פשוט תומכים בי.

הביקורת שלהם הפכה למחמאות, ואת מקומה של האכזבה שלהם ממני תפסה

גאווה גדולה. כדאי לכם לראות אותם משתתפים במסיבות בישיבה, הם הולכים

שם כמו טווסים פרושי כנפיים וגאים בילד שלהם, ולא נשכח שלפני שהייתי בישיבה

הייתי הילד המאכזב, זה שלא ישרת בצבא כראוי וזה שלא ילמד באוניברסיטה…

"והחברים… כן, גם הם מפרגנים, נכון הם הפסידו אותי, אבל הם מבינים שהרווחתי

את עצמי. לפני שהגעתי לישיבה, הם נורא כעסו שהעדפתי את שיעורי התורה מהבילוי

איתם, כי בעצם הייתי חלק מהם, ובחרתי להתנזר מהם, סוג של גאווה כזו… אבל כשאני

בישיבה, הם כבר לא כועסים ולא מצפים שאבוא איתם, הם מבינים שאני באטמוספרה

אחרת, הם רואים לפניהם יצור חדש, משובח יותר איכותי יותר… אני מרגיש שחלקם אפילו מקנאים בי…"

עד כאן דבריו של רון… וכמי שהכיר את רון מעט לפני כניסתו לישיבה, ואף ליווה אותו

בתחילת דרכו בישיבה, ועתה זוכה ללוות אותו בדרכו לבנות את ביתו עם רעייתו, אני

אומר לכם בהתרגשות רבה, כשדמעה קטנה ומתוקה גולשת מעיני: "רון הוא בחור מושלם

מכל הבחינות, בתורה, ביראת שמיים ובמידות טובות… אני לא רוצה לחשוב כיצד רון היה

נראה בחתונתו אילולא היה בא לישיבה… סביר להניח שהוא היה שומר תורה ומצוות ואפילו

לומד הרבה תורה, אבל כיום הוא 'בחור ישיבה', הוא נזר הבריאה, הוא עונד על ראשו את

הכתר הנאה והמרשים ביותר בעולם, כתר תורה המונח בקרן זוית כל הרוצה יבוא ויטלנו….

מהי הדרך הנכונה ביותר והבטוחה ביותר לחזרה בתשובה ?

 

"מהי הדרך הנכונה ביותר והבטוחה ביותר?" שאלה זאת אני נשאל שוב ושוב על ידי צעירים המעוניינים לחזור בתשובה ולהתחזק ביהדות, אומר לנו הרב שמואל הורביץ והוא ממשיך: רבים גם מתלבטים אולי אני חייב קודם לנקות את עצמי מהעוונות והחטאים ורק אח"כ להתקדם?

אין לי הרבה כללים אבל יש לי נסיון של שנים רבות ובעיקר, יש לי הדרכה והכוונה ממה שקבלתי מגדולי התורה .
כאן מתחיל סיפור הביצה והתרנגולת, מה קודם למה.

הגאון רבי אליעזר שך שהיה אחד מענקי הדור ונפטר לפני כמה שנים, אמר כי אין להתעסק כלל בעבר אלא רק בהווה ובעתיד. כוונתו היא כך: לפעמים אדם משוכנע שקודם כל עליו "לנקות" את עברו ורק אחר כך יוכל להתחיל ללמוד תורה, אך האמת היא שכל זמן שהוא לא התחיל ללמוד תורה הוא כל הזמן ימשיך "להתלכלך" לכן צריך קודם כל ללמוד תורה, לבנות את עצמיך ואחר כך הנפש מעצמה תתנקה מחטאי העבר.

ההמלצה השניה היא פשוטה תורה תורה ועוד פעם תורה. ככל שהאדם יתקדם בלימוד התורה הוא יתקדם בצעדי ענק ביהדות, התורה היא סם החיים של הנשמה, ורק מי שטועם את טעמה מצליח לרפא את גופו ונפשו.

וכתוצאה מכך, אני ממליץ בחום לכל מי שיכול , להצטרף ללימוד בישיבה. זה המקום האולטמיטבי.

המקום בו מקבלים חינוך לחיים על פי תורה זה בישיבה. לא ניתן בכלל להשוואות בין לימוד חד פעמי ואפילו יומי לבין חיים מלאים במסגרת של תורה. אדם שרוצה לחזור בתשובה אמיתית חייב ללמוד איך לחיות ע"פ התורה, ואת זה ניתן להשיג בישיבה קדושה..

מוסיף הרב שמואל: אני חייב לספר לכם סיפור: יום אחד לפני כמה שנים, נכנס יהודי כבן חמישים לישיבה ובקש להתקבל כתלמיד מן המנין. התגובה הראשונית מצד הישיבה היתה ספקנית, כי הישיבה היתה מורכבת מגילאים צעירים יותר. אך מיודעינו לא וויתר. הוא סיפר כי הוא משמש בתפקיד בכיר בעיריה באחת הערים הגדולות בישראל. נפשו חשקה בתורה על כן הוא בא לישיבה. האיש בסופו של דבר נשאר מספר שנים בישיבה וכיום הוא רב בישראל. אין לי ספק שאם הוא לא היה מתעקש ללמוד מספר שנים בישיבה הוא לא היה מגיע לדרגתו כרב שכונה.

אמנם המקרה הזה הוא פרטי לאותו אדם ולמצבו המשפחתי, שהתאפשר לו התנתקות של מספר שנים מהעבודה ולהקדיש עצמו לישיבה. אך כשמדובר בנער צעיר אשר אין לו עולפרנסה וודאי שעליו לעשות הכל כדי להגיע לישיבה ולבסס את החזרה בתשובה ככזו שתהפוך אותו לבן תורה אמיתי בעזרת ד'.

אם הנך מעוניין בשיחה אישית איתי אשמח לסייע 052-7622506

 

גם הרב נתי וינגרטן מישיבת "נזר יהושע" ממליץ בחום לכל בעל תשובה להצטרף ולטעום טעם לימוד בישיבה והוא מספר לנו על החייל ביחידה קרבית שגיא.                              

                                                                                                                                      
לשגיא, חייל ביחידה קרבית מובחרת, היה במשך כמה חודשים בהליך חזרה בתשובה . היו לו ימים יפים בהם הניח תפילין התפלל ואף למד תורה, אבל היו לו ימים אחרים בהם הוא ממש חש מנותק מכל דבר שבקדושה. חברים משכו אותו לכל מיני דברים שנגדו את כל מה שהיה ידוע לו על רצון ד', הוא חש שאין לו כוחות רוחניים מספיקים כדי להתמודד מול הפיתויים ונגרר אחרי החברה.

שגיא הרגיש סתירה פנימית בנפשו, לקראת סוף השרות הוא הבין שהגיע הזמן להחליט. הוא ישב מול המחשב והקליד ב"גוגל" ישיבה, כך הוא הגיע לישיבה אצלנו.

עברו עליו מספר ימים לא קלים עד שהוא נקלט בתוך הישיבה, כיום הוא התלמיד הטוב ביותר בכיתה הגבוהה בישיבה. הוא חש שלמות וקביעות בנפשו דרכו ברורה לו, בתורה הוא חפץ.

ההסבר לכך פשוט, אומר הרב נתי, חזרה בתשובה היא יציאה לדרך חדשה – דרך התורה! אי אפשר ללכת באותה הדרך בלי להשקיע במרכיב העיקרי שהיא התורה הקדושה, כשהולכים בדרך שבנויה רק מהתלהבות באופן טבעי התלהבות הולכת ופוחתת עם הזמן. לכן גם לא נראה אנשים רבים שחוזרים בתשובה בצורה שמתבססת רק על קיום מצוות מתוך מצב רוח מרומם.

בישיבה אתה לומד תורה, נמצא באווירה של חיי תורה, וזוכה ליציבות שיכולה להבטיח הליכה בטוחה בדרך אבות דרך התורה!

הרב נתי מוסיף: לפעמים מי שמתחיל בהליך חזרה בתשובה, נמצא לפעמים"באורות גבוהים" בכל מה שקשור ליהדות. התפילה באה לך מעומק הלב, ואת המצוות קל לך לקיים. אבל צריך לחשוב על היום הבא, על השלב בו ה"אורות" כבים, איך נמשיך באותה דרך.,
וכשאדם נמצא בבית היוצר לעולם היהודי – הישיבה הוא מבטיח לעצמו עלייה רוחנית גבוהה.

עם הרב נתי וינגרטן ניתן לשוחח בטל' 052-7622507

ניתן כמובן גם לפנות לצוות האתר שיחת חינם: 1-800-20-18-19    

או לשאול שאלה במדור הרב של האינטרנט כאן באתר                                                                

התיקון הכללי

על התיקון הכללי שמעתם?

תיקון הכללי… עשרה מיני נגינה!!!
כל אחד יודע, שאחד הדברים הכי מפורסמים שעשה רבי נחמן מברסלב בעולם הוא תיקון הכללי, מה זה תיקון הכללי? עשרה מזמורי תהילים פרק טז' פרק לב' פרק מא' פרק מב' פרק נט' פרק עז' פרק צ' פרק קה' פרק קלז' ופרק קנ', הם עשרה מזמורים שנקראים בשם עשרה מיני נגינה ספר תהילים יש בו עשרה לשונות של נגינה, וכנגד העשרה לשונות האלה יש את עשרת המזמורים האלה.

מה זה קשור לפגם הברית? פגם הברית הוא פגם העצבות, יש קליפה נוראה שנקראת בשם לילת שהיא קליפת העצבות היא הקליפה שלוקחת ממך את הטיפת הזרע שזרקת לבטלה, היא הנהנית ממנה, זה הפרנסה שלה, וממנה היא מקימה את הדורות המזיקים שהם הילדים שלה, כנגד העצבות צריך עשרה מיני נגינה, לכן רבי נחמן קיבץ מתוך הספר תהילים, ע"י סוד שנגלה לו ברוח הקודש איזה עשרה מזמורים הם כנגד העשרה מיני נגינה, שע"י שאתה אומר אותם אתה נכנס בעולם השמחה, בעולם הנגינה, ואתה נפרד מהקליפה הזאת, כל החטא הזה הוא בא כדי לקשור אותך עם קליפה הזאת שנקראת לילת, יללה, עצב, חיסרון, היזק.

מה התיקון?
הוא להעלות אותך לשמחה גבוהה, לשמחה של עשרה מיני נגינה. וכשאתה אומר את העשרה מזמורי תהילים האלה, ואתה נדבק בעולם השירה והזמרה שנמצא כל כך גבוהה בעולמו של דוד המלך, ע"י ההתקשרות במקום קדוש ונורא כזה ממילא נפרדים ממך כל הקליפות הרעות, ולכן התיקון השני אחרי המקווה, המקווה הוא התיקון הראשון, אחרי שקורה לאדם הפגם הוא הולך למקווה, אחרי שהוא הולך למקווה הוא דבר ראשון עושה, קורא את העשרה מזמורים האלה. וכשהוא קורא את העשרה מזמורים האלה, הם יש להם את הכח להוציא אותו ולהפריד אותו מתוך הטומאה שהוא נפל אליה בשעת המקרה.

לכן כל אדם יקבל על עצמו לקרא אותם, ולא רק כתיקון אלא גם כהגנה, כל דבר שיש לו כח לתקן אותך יש לו כח להגן עליך, בתורה התיקון הוא גם ההגנה, לכן מקבלים על עצמינו לקרא כל יום את העשרה מזמורי תהילים שנקראים התיקון הכללי, וע"י שאתה קורא אותם כל יום אתה כל הזמן נמצא למעלה בהיכל הנגינה, בעשרה מיני נגינה, ואתה רחוק, רחוק מאוד מהקליפה הזאת שנקראת לילית, וצריך לקרא אותם בכוונה, להסתכל, להבין את מה שאני אומר, אם יש קצת מילים קשות בתהילים לראות את הפירוש עליהם, או לקנות תיקון הכללי המבואר כדי שאני ידע מה אני מוציא מהשפתיים, ככה אני יכול לכווין ככה אני יכול להתקשר עם המילים, ואז המילים האלו יכולים לעזור לי.
תיקון הכללי, עשרה מזמורים, עשרה מיני נגינה זה הכח שלנו זה ההצלחה שלנו וע"י זה נקום, ונתעלה מפגם הברית.

 

 

סדר אמירת התיקון הכללי:

 

 

קוֹדֵם שְׁיַתְחִיל בְּאֲמִירַת תְּהִלִּים יֹאמַר זֶה:

לְכוּ נְרַנְּנָה לַאֲדֹנָי, נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: נְקַדְּמָה פָּנָיו בְּתוֹדָה, בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל אֲדֹנָי, וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:

 

הֲרֵינִי מְזַמֵּן אֶת פִּי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת בּוֹרְאִי לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ עַל יְדֵי הַהוּא טָמִיר וְנֶעְלָם בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל:

 

 

טוֹב לוֹמַר זֹאת לִפְנֵי אֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים

הֲרֵינִי מְקַשֵׁר עַצְמִי בַּאֲמִירַת הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרִים אֵלּוּ לְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ. וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר. קְדוֹשִׁים אָשֵׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה. וּבִפְרָט לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה רַבֵּנוּ נַחְמָן בֶּן פֵיגֶא שגילה תיקון זה. זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל אָמֵן

 

ועל דעתם ועל כוונתם אני אומר כל אלו העשרה מזמורי תהלים, ובזכותם וכוחם אזכה לעורר ולגלות כל העשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים שהם: אשרי, ברכה, משכיל, שיר, ניצוח, ניגון, תפילה, הודיה, מזמור, הללויה. שהם שיר פשוט כפול משולש מרובע שהם כלולים בשמך המיוחד הגדול ונורא. ובזכות וכח השני שמות הקדושים האלו במלואם שהם (יכוון בשמות א"ל אלהי"ם) (כזה): אלף למד, אלף למד הי יוד מם, שהם עולים במספר תפ"ה כמספר תהלים, בכח אלו השמות תזכני לתיקון הברית שהוא תיקון הכללי אמן

 

 

פרק טז

מִכְתָּם לְדָוִד שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַאֲדֹנָי אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: אֲדֹנָי מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת אֲדֹנָי אֲשֶׁר יְעָצָנִי אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי אֲדֹנָי לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת:תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

 

פרק לב

לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה: אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב אֲדֹנָי לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה: כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם: כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַאֲדֹנָי וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה: עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי: אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ: רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּאֲדֹנָי חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ: שִׂמְחוּ בַאֲדֹנָי וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב:

 

פרק מא

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ אֲדֹנָי: אֲדֹנָי יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו: אֲדֹנָי יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי כָּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחָלְיוֹ: אַנִי אָמַרְתִּי אֲדֹנָי חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ: אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ: וְאִם בָּא לִרְאוֹת שָׁוְא יְדַבֵּר לִבּוֹ יִקְבָּץ אָוֶן לוֹ יֵצֵא לַחוּץ יְדַבֵּר: יַחַד עָלַי יִתְלַחֲשׁוּ כָּל שׂנְאָי עָלַי יַחְשְׁבוּ רָעָה לִי: דְּבַר בְּלִיַּעַל יָצוּק בּוֹ וַאֲשֶׁר שָׁכַב לֹא יוֹסִיף לָקוּם: גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ אוֹכֵל לַחְמִי הִגְדִּיל עָלַי עָקֵב: וְאַתָּה אֲדֹנָי חָנֵּנִי וַהֲקִימֵנִי וַאֲשַׁלְּמָה לָהֶם: בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי חָפַצְתָּ בִּי כִּי לֹא יָרִיעַ אֹיְבִי עָלָי: וַאֲנִי בְּתֻמִּי תָּמַכְתָּ בִּי וַתַּצִּיבֵנִי לְפָנֶיךָ לְעוֹלָם: בָּרוּךְ אֲדֹנָי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן:

 

פרק מב

לַמְנַצֵּחַ מַשְׂכִּיל לִבְנֵי קֹרַח: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים: הָיְתָה לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם יוֹמָם וָלָיְלָה בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: אֵלֶּה אֶזְכְּרָה וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ אֶדַּדֵּם עַד בֵּית אֱלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וַתֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִלִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעוֹת פָּנָיו: אֶלֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר: תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ: יוֹמָם יְצַוֶּה אֲדֹנָי חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: אוֹמְרָה לְאֵל סַלְעִי לָמָה שְׁכַחְתָּנִי לָמָּה קֹדֵר אֵלֵךְ בְּלַחַץ אוֹיֵב: בְּרֶצַח בְּעַצְמוֹתַי חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל הַיּוֹם אַיֵּה אֱלֹהֶיךָ: מַה תִּשְׁתּוֹחֲחִי נַפְשִׁי וּמַה תֶּהֱמִי עָלָי הוֹחִילִי לֵאלֹהִים כִּי עוֹד אוֹדֶנּוּ יְשׁוּעֹת פָּנַי וֵאלֹהָי:

 

פרק נט

לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בִּשְׁלֹחַ שָׁאוּל וַיִּשְׁמְרוּ אֶת הַבַּיִת לַהֲמִיתוֹ: הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי אֱלֹהָי מִמִּתְקוֹמְמַי תְּשַׂגְּבֵנִי: הַצִּילֵנִי מִפֹּעֲלֵי אָוֶן וּמֵאַנְשֵׁי דָמִים הוֹשִׁיעֵנִי: כִּי הִנֵּה אָרְבוּ לְנַפְשִׁי יָגוּרוּ עָלַי עַזִּים לֹא פִשְׁעִי וְלֹא חַטָּאתִי אֲדֹנָי: בְּלִי עָוֹן יְרֻצוּן וְיִכּוֹנָנוּ עוּרָה לִקְרָאתִי וּרְאֵה: וְאַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה: יָשׁוּבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר: הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם חֲרָבוֹת בְּשִׂפְתוֹתֵיהֶם כִּי מִי שֹׁמֵעַ: וְאַתָּה אֲדֹנָי תִּשְׂחַק לָמוֹ תִּלְעַג לְכָל גּוֹיִם: עֻזּוֹ אֵלֶיךָ אֶשְׁמֹרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי: אֱלֹהֵי חַסְדִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהִים יַרְאֵנִי בְשֹׁרְרָי: אַל תַּהַרְגֵם פֶּן יִשְׁכְּחוּ עַמִּי הֲנִיעֵמוֹ בְחֵילְךָ וְהוֹרִידֵמוֹ מָגִנֵּנוּ אֲדֹנָי: חַטַּאת פִּימוֹ דְּבַר שְׂפָתֵימוֹ וְיִלָּכְדוּ בִגְאוֹנָם וּמֵאָלָה וּמִכַּחַשׁ יְסַפֵּרוּ: כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ וְיֵדְעוּ כִּי אֱלֹהִים מֹשֵׁל בְּיַעֲקֹב לְאַפְסֵי הָאָרֶץ סֶלָה: וְיָשֻׁבוּ לָעֶרֶב יֶהֱמוּ כַכָּלֶב וִיסוֹבְבוּ עִיר: הֵמָּה יְנִיעוּן לֶאֱכֹל אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וַיָּלִינוּ: וַאֲנִי אָשִׁיר עֻזֶּךָ וַאֲרַנֵּן לַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי הָיִיתָ מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי: עֻזִּי אֵלֶיךָ אֲזַמֵּרָה כִּי אֱלֹהִים מִשְׂגַּבִּי אֱלֹהֵי חַסְדִּי:

 

פרק עז

לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן לְאָסָף מִזְמוֹר: קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְאֶצְעָקָה קוֹלִי אֶל אֱלֹהִים וְהַאֲזִין אֵלָי: בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי: אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי סֶלָה: אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר: חִשַּׁבְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים: אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי: הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד: הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר: הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו סֶלָה: וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן: אֶזְכּוֹר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ: וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים: אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ: גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה: רָאוּךָ מַּיִם אֶלֹהִים רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת: זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים אַף חֲצָצֶיךָ יִתְהַלָּכוּ: קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ: בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ: נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

 

פרק צ

תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אַדֹנָי מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר: בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה: זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף: בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ: כִּי כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ: שַׁתָּ עֲוֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ: כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה: יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה: מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ: לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַע וְנָבִיא לְבַב חָכְמָה: שׁוּבָה אֲדֹנָי עַד מָתָי וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ: שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ: שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה: יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ וַהֲדָרְךָ עַל בְּנֵיהֶם:

וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

 

פרק קה

הוֹדוּ לַאֲדֹנָי קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו: הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי אֲדֹנָי: דִּרְשׁוּ אֲדֹנָי וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו: זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו: הוּא אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: לֵאמֹר לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: בִּהְיוֹתָם מְתֵי מִסְפָּר כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ: וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר: לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: וַיִּקְרָא רָעָב עַל הָאָרֶץ כָּל מַטֵּה לֶחֶם שָׁבָר: שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת אֲדֹנָי צְרָפָתְהוּ: שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ: לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם: וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם: וַיֶּפֶר אֶת עַמּוֹ מְאֹד וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו: הָפַךְ לִבָּם לִשְׂנֹא עַמּוֹ לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו:שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ:שָׂמוּ בָם דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם:שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ וְלֹא מָרוּ אֶת דְּבָרוֹ:הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם:שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם:אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם:נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם:וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם:אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר:וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם:וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם:וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל:שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם:פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה:שָׁאַל וַיָּבֵא שְׂלָו וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם:פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר:כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ:וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו:וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ:בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ הַלְלוּ יָהּ:

 

פרק קלז

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן: עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ: כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר אֲדֹנָי עַל אַדְמַת נֵכָר: אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָםִ תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר אֲדֹנָי לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתָּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע:

 

פרק קנ

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

 

אחר שסיים תהלים יאמר שלשה פסוקים אלה:

מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְהוָה מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעְזְרֵם יְהוָה וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ:

 

תפילה לאומרה לאחר התיקון הכללי:

רבונו של עולם, עלת העלות וסבת כל הסבות אנת לעלא. לעלא מן כלא. ולית לעלא מנך. דלית מחשבה תפיסא בך כלל, ולך דומיה תהלה. ומרומם על כל ברכה ותהלה.

 

אותך אדרש, אותך אבקש, שתחתר חתירה דרך כבושה מאתך, דרך כל העולמות, עד ההשתלשלות שלי, במקום שאני עומד, כפי אשר נגלה לך, יודע תעלומות. ובדרך ונתיב הזה תאיר עלי אורך, להחזירני בתשובה שלמה לפניך באמת כפי רצונך באמת, כפי רצון מבחר הברואים, לבלי לחשב במחשבתי שום מחשבת חוץ ושום מחשבה ובלבול, שהוא נגד רצונך, רק לדבק במחשבות זכות צחות וקדושות בעבודתך באמת בהשגתך ובתורתך.

 

הט לבי אל עדותיך, ותן לי לב טהור לעבדך באמת. וממצולות ים תוציאני לאור גדול חיש קל מהרה. תשועת יהוה כהרף עין, "לאור באור החיים" כל ימי היותי על פני האדמה; ואזכה לחדש נעורי, הימים שעברו בחשך, להחזירם אל הקדושה, ותהיה יציאתי מן העולם כביאתי, בלא חטא. ואזכה לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו, כולו אומר כבוד. אמן נצח סלה ועד:

 

מהו התיקון הכללי

 

התיקון הכללי לקריאה

אחת הסגולות המפורסמות בעם ישראל בעשרות השנים האחרונות הינה קריאת התיקון הכללי בכוונה עמוקה. לעשרת פרקי התהילים שרבי נחמן מברסלב זי"ע הורה לקרוא בזמנים שונים, ישנה השפעה מיוחדת על נפש האדם וסיוע להביאו לכדי תיקון רוחני. חסידי ברסלב רבים נוהגים לקרוא את עשרת פרקי התהילים מדי יום לאחר טבילה במקווה, לפני התפילה או על הציון של רבי נחמן מברסלב. חשיבותו של התיקון הכללי גלויה ומפורסמת ביותר, וגם אנשים שאינם נמנים בין חסידי ברסלב אמצו מנהג זה של אמירתו מדי יום.

 

התיקון הכללי – סגולות וישועות

  • עשרת פרקי התהילים המרכיבים את התיקון הינם המזמורים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז וק"נ. מה שמיוחד בכל הפרקים הללו שהם כוללים את כלל לשונות השירה שבספר תהילים- אשרי, ברכה, משכיל, שיר, למנצח, ניגון, תפילה, הודאה, מזמור והללויה.
  • רבים מייחסים לאמירת התיקון סגולת כפרה ותיקון על חטאי שמירת העיניים, ובעיקר אצל גברים צעירים הנופלים בתאוות חטאי המראות האסורים או "מקרה לילה" הקורים לאחר שאדם מהרהר ביום וחולם חלומות המביאים אותו לידי מעשה בלילה.
  • התיקון הכללי סידור תפילה – לא בכל סידור ניתן למצוא את התיקון. אמנם במהדורות מיוחדות ובהוצאות סידורים של חסידי ברסלב אפשר למצוא בנקל את התיקון.
  • תיקון הכללי לרפואה – לאמירת התהילים בכלל יש סגולה מיוחדת לרפואה, ואנשים רבים נוהגים לקרוא פרקי תהילים שונים כתפילה ובקשה על החולים, ובפרט בתוך בתי החולים לקראת ניתוחים קשים ל"ע. לאמירת תיקון הכללי, נוספת על שאר הסגולות הטמונות בה, קיימת גם סגולה ייחודית לריפוי חולים.

 

התיקון הכללי בתרבות הישראלית העכשווית

תיקון הכללי תפס מקום נכבד בהווי היהודי ובמוזיקה הישראלית. אומנים חסידים ודתיים רבים הוציאו ביצועים מעוררי התרגשות בהם הם קוראים את התיקון בזמירות נעימות ובסלסולים. חסידות ברסלב, כמו גם שאר החסידויות, ידועה בחיבתה לשירה וניגונים, ולכן זה טבעי למצוא את התיקון באומנות הישראלית היהודית. אין ספק שמי שקורא את התיקון הכללי חווה התרגשות, טיהור, זיכוך הנשמה וקרבה מיוחדת חזרה לה'.