אוהד אטינגר

מה הקשר בין ל"ג בעומר ובין תפוחי אדמה?

ובכן… אין כל כך קשר.

למעשה, אין בכלל קשר!

אבל בכל זאת, מאחר ובל"ג בעומר נהגו להדליק מדורות לכבודו של התנא רבי שמעון בר יוחאי

שנפטר ביום זה, ומאחר ולרבים מאתנו יש תחביב מאוד מעניין ומאוד טעים, להטמין תפוחי אדמה

עטופי נייר כסף בתוך גחלים לוהטים ולאחר מכן לאכול אותם בעודם רותחים עד כדי כווייה,

החליט משרד החקלאות לפרסם במיוחד לכבוד ל"ג נתונים מעניינים מאוד על תפוחי האדמה

והצרכן הישראלי הצורך אותם, ואנחנו תמיד שמחים לקרוא תוכן מעניין, אז למה לא?

אבל לפני שאנחנו עוברים לקרוא את הסקירה של משרד החקלאות, אנחנו רוצים לומר לכם

שיש ויכוח הלכתי מאוד מעניין לגבי הברכה שאותה אנו מברכים על תפוח האדמה, לפני שאנו אוכלים אותו.

רוב רובם של פוסקי ההלכה סבורים שעל תפוחי האדמה מברכים "בורא פרי האדמה",

כי הם גדלים באדמה בדיוק כמו מלפפון, עגבניה, סלק, אבטיח, בצל, פלפל, מלון או גזר,

ועוד מינים רבים מאוד של ירקות ופירות האדמה שעליהם מברכים 'בורא פרי האדמה'.

אבל… יש גם דעה נוספת

תפוח אדמה בכלל לא יונק מהאדמה אלא מהלחות שבה, בשונה משאר מיני פירות האדמה

שיונקים גם מהאדמה עצמה. ולכן, כך סוברת אותו דעה, על תפוח אדמה צריך לברך 'שהכל

נהיה בדברו'. כמו שמברכים על פטריות למשל, שיונקות את הגידול שלהם מהעובד הנוצר

על פני האדמה ולא מהאדמה עצמה. כולם מסכימים שפטריה יכולה לצמוח גם על מצע של צמר

למשל, או צמר גפן וכדו', ולכן ברכתה 'שהכל נהיה בדברו', ולא 'בורא פרי האדמה', ויש הסוברים

שכך גם דינו של תפוח האדמה. בפועל, ברוב קהילות ישראל נוהגים לברך על תפוח אדמה 'בורא

פרי האדמה', ורק בכמה קהילות בודדות ההולכות בדרכו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז זכר צדיק

לברכה, מברכים על תפוחי אדמה 'שהכל נהיה בדברו'. אחרי שאוכלים את תפוח האדמה, מברכים

עליו כמובן ברכת 'בורא נפשות', כמו אחרי כל סוגי הירקות והפירות ובכלל זה גם הפטריות.

'רק' 359 מיליון טון בשנה

ועכשיו נעבור לנתונים שמפרסם משרד החקלאות על הצריכה הישראלית של תפוחי האדמה:

"תפוחי האדמה הם מקור לפחמימות, מינרלים, ויטמינים, סיבים תזונתיים וחלבון. הם גם נחשבים

לגידול הרביעי(!) בחשיבותו, מבחינת נפח הייצור וצריכתו בעולם, אחרי תירס, חיטה ואורז.

אבל יש שיופתעו לדעת כי הייצור העולמי של תפוחי האדמה, עמד נכון לשנת 2020 על כ-359 מיליון

טון בשנה (על פי ארגון המזון והחקלאות FAO).

" בראש הטבלה ממוקמת סין, הנחשבת למובילה בענף, ומייצרת כ-78 מיליון טון. לעומתה, מדינת

ישראל מייצרת כ-509 אלף טון תפוחי אדמה, נכון לשנת 2021. בתוך כך, כ-222 אלף טון מתוך

התוצרת המקומית, הם לצריכה הישראלית, כ-97 אלף טון כחומר גלם לתעשייה, כ-22 אלפי טון

משמשים כזרעי תפוח אדמה ליבול הבא וכ-169 אלפי טון הם לייצוא, ומהווים כ-48% מסך כמויות

היצוא של ירקות מישראל.

זן לבן, זן אדום ומה שבניהם

בישראל מייצרים מעל 60 זני תפוח אדמה, וכל שנה מאמצים זנים חדשים. בחלוקה גסה מרבית

תפוחי האדמה הנמכרים ברשתות השיווק, נחלקים לשני סוגים: תפוחי אדמה לבנים ואדומים.

אולם, מומחי משרד החקלאות חילקו את הענף למספר זנים אשר שכיחים ביותר ברשתות השיווק.

בזני הקליפה האדומה: דזירה, ממפיס, מוצארט, קנברה ורודאו; נוספים בעלי קליפה לבנה: סיפרה

וטייסון וזנים מובחרים צהובים ביניהם נמצאים הזנים: סלטיא, שרלוט וניקולה.

מה לגבי מחירים?

בישראל, על פי נתוני רשתות השיווק בשנת 2021, רבים מהצרכנים רכשו תפוח אדמה לבן, שמחירו

בממוצע עומד על כ-3.81 ₪ לק"ג. מדובר בירידה של 3.7% במחיר ביחס לשנת 2020. המחיר הממוצע

לתפו"א אדום, יקר יותר, ועומד על כ-4.55 ₪ לק"ג. גם כאן מדובר בירידה במחיר של כ-7% ביחס לשנה

הקודמת. מחירם של כלל זני תפוחי האדמה ירד ב-4.2% ביחס לשנה שעברה. לצד הזנים שהוזכרו,

ישנם זני גורמה שבדרך כלל קטנים יותר וטעימים במיוחד שבינתיים נמכרים בארץ בכמויות קטנות בלבד.

איפה אנחנו ביחס לשאר העולם?

בעוד שבמדינות אירופה הצריכה לנפש בשנה נאמדת בממוצע בכ-80 ק"ג, הישראלי הממוצע צורך בשנה

כ-35 ק"ג תפוחי אדמה. בחלק ממדינות אירופה, כדוגמת: פולין, בריטניה, הולנד ובלגיה, הצריכה לנפש

אף מגיעה לעד 100 ק"ג בשנה(!) .

ועל מה כדאי לשים לב בעת הרכישה?

מגדלי תפוחי האדמה ומומחי שה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות קיבצו את הטיפים הטובים:

• בחרו בתפוחי האדמה בגודל אחיד בעלי קליפה יציבה, הנקיים מכתמים ירוקים. הצבע הירוק
  המופיע על תפוחי האדמה, מלווה בדרך כלל גם בחומרים נוספים העלולים להקנות לתפו"א טעם מר.
• בחרו בתפו"א המיועד לאפייה. טעמם הטבעי של הזנים האלה, בשילוב אופן ההכנה על גחלים יהיה מעדן אמיתי.
• הניחו את תפוחי האדמה על גחלים לוחשות ולא על אש גלויה, כדי ליהנות מתפו"א מוכן גם במרכזו,
  ורק מעט שרוף בקליפה.

וכיצד עלינו לאחסנם עד ההכנה?

• יש לאחסן את תפוחי האדמה במקום חשוך, קריר, מאוורר, עדיף בקרטון, ולא בשקית פלסטיק.
• מומלץ שלא לשטוף את תפוחי האדמה לפני אחסונם, אלא רק לפני השימוש. דבר שימנע ריקבון
  מוקדם, וישמור על איכות תפוח האדמה לאורך זמן.

לכבוד ל"ג בעומר קבלו המלצות איך לבחור תפוחי אדמה מתאימים, וכמה זמן יש לאפות אותם בין הגחלים ^ וגם: המלצה אחת שלנו.

מאת: אוהד אטינגר

ל"ג בעומר מתקרב בצעדי ענק, ורבים נערכים לקראת ה'קומזיץ' המסורתי יחד עם הילדים.

• אז מה עושים בקומזיץ?

מדליקים מדורה קטנה, תוך שמירה על כללי הזהירות, ולאחר שהעצים הופכים לגחלים רוחשות, אנחנו טומנים בהם תפוחי אדמה עטופים בניר כסף.

כמובן שתפוחי האדמה אינם מספקים, ובנוסף אליהם נאכל גם פלאפל בפיתה או מזון אחר. ובכל זאת, מקום של כבוד יש לתפוחי האדמה.

• אבל איך בוחרים את תפוחי האדמה המתאימים ביותר?

במשרד החקלאות החליטו לענות על השאלה:

"מגדלי תפוחי האדמה ומומחים בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות קיבצו את הטיפים הטובים ביותר ל"קומזיץ" הטעים ביותר:

"בחרו בתפוחי האדמה בגודל אחיד בעלי קליפה יציבה, הנקיים מכתמים ירוקים וללא סדקי גידול. הצבע הירוק המופיע על תפוחי האדמה, מלווה בדרך כלל גם בחומרים נוספים שערכיהם הגבוהים מקנים לו טעם מר. על כן, אלו אינם ראויים למאכל.

"בחרו את תפוחי האדמה הגדולים והאחידים, כדי שיהיה יותר ממה ליהנות ושכולם יהיו מוכנים בו זמנית.

"את תפוחי האדמה מומלץ לעטוף בנייר אלומיניום שישמור על הלחות, ולהניחם לפחות כשעה בגחלים הבוערים. החום הגבוה מרכך את תפוח האדמה והופך אותו לטעים ומשביע".

• וכיצד עלינו לאחסנם עד הערב?

"יש לאחסן את תפוחי האדמה במקום חשוך, קריר, מאוורר, עדיף בקרטון, ולא בשקית פלסטיק.

"רצוי לכסות את תפוחי האדמה במגבת בד, בכדי שלא יפתחו עליהם כתמים ירוקים.

"מומלץ שלא לשטוף את תפוחי האדמה לפני אחסונם, אלא רק לפני השימוש. דבר שימנע ריקבון מוקדם, וישמור על איכות תפוח האדמה לאורך זמן."

עד כאן ההמלצות של משרד החקלאות.

ועכשיו קבלו המלצה אחת נוספת, בחינם, גם מאתנו:

לפני שאתם אוכלים מתפוח האדמה, ברכו למי שברא אותו, הקדוש ברוך הוא!

בָּרוּךְ אַתָּה אדני, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה

 

שאלה

שלום רב,
בשעה טובה ובעזרת השם אני אמור לקדש אישה.
יום הקידושין יהיה ביום ל"ג בעומר החופה תהיה לאחר שקיעה בצאת ל"ג בעומר.
כידוע לי יום ל"ג בעומר הוא יום של שמחה ואין מקבלים בו תעניות.
שאלתי הראשונה היא: מהי החשיבות של תענית ואמירת תפילת מנחה של כיפור לחתן ביום חתונתו?
והשאלה השנייה היא: האם יש אסור לצום או לעשות כפרה או תענית מסוג כזה או אחר ביום חל בו ל"ג בעומר?

תודה מראש לרב על תשובתו
בברכה

עמית

 

תשובה

עמית שלום וברכה

הרבה מזל טוב, ויהי רצון שיהיה בשעה טובה.

 

בקשר לשאלה הראשונה מהו ענין התענית והוידוי ביום החופה:

שני טעמים מרכזים נאמרו במנהג שחתן מתענה ביום חופתו:

א. כיון שביום הנישואין מתכפר לחתן כל חטאיו, וניתנת לו אפשרות לפתוח דף חדש בחייו, מוטל עליו לחזור בתשובה ולתקן את הדברים הנצרכים תיקון, ובכך יוכל לנצל יום גדול וקדוש זה כראוי, ולכן אנחנו מתענים ומתוודים כפי שאנחנו עושים ביום כיפור, והעיקר הוא הקבלה בלב למצוא דרך כיצד להתחיל לבצע שינוי ולו קטן, בדברים שכל אחד מרגיש בעצמו שראוי שהוא ישתפר בהם.

ב. כיון שהחתן צריך להגיע ליום זה מוכן ועירני, חששו שאם החתן יגיע לחופה לאחר סעודות חגיגיות… הוא יגיע לחופה שיכור והקידושין לא יהיו קידושין. ואף אם יגיע לאחר ארוחה דשנה… לא יוכל לנצל יום זה כראוי.

 

בקרב בני אשכנז מוסכם שהדבר התקבל כמנהג, וראוי לנהוג כך, אולם אם החתן חלש ומרגיש שלא יתפקד כראוי במוצאי הצום במהלך החתונה ובלילה שאחריו, עדיף שיאכל ולא יתענה.

בקרב בני ספרד הדבר מוזכר בחשובי הפוסקים הספרדים כדוגמת הבן איש חי, וקהילות רבות בעדות המזרח נוהגים להתענות. אולם יש רבים ובראשם הראשל"צ הגר"ע יוסף זצוק"ל שסברו שהספרדים לא קיבלו זאת כמנהג, והוא רק ענין טוב, ובימינו לרוב האנשים עדיף שלא לצום, ובמקום זאת עדיף שהחתן יסדר את כל עניני החתונה לפני יום זה, ויקדיש את היום לתורה ותפילה, ואם הוא יכול בחלק משעות היום להתענות תענית דיבור קדוש יאמר לו.

בכל אופן לכל הדעות ולכל העדות אין לשתות ביום זה שום משקה משכר, ויש לאכול מאכלים קלילים שאינם מכבידים, ובכמות סבירה. וכן ראוי להתוודות במנחה לפני החתונה.

אפשר גם להתענות ביום שני שלפני ל"ג בעומר, [ואז צריך לקבל את התענית בתנאי במנחה ביום ראשון, ויתנה שאם ירגיש חלש יאמר פרק תהילים ואז יוכל לאכול], ולקבוע יום זה לתשובה ולכפרה, וביום החתונה לאכול בצורה מינימלית וקלילה, וכן יתוודה שוב ביום קדוש זה.

 

בקשר לשאלה השניה:

תענית זו דוחה את ל"ג בעומר, וכן מותר להתוודות בל"ג בעומר ביום החופה.

 

תזכו להקים בית נאמן בישראל ולראות בני ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

 

 

נ.ב. אני מצרף שני מקורות קלילים, שתוכל לעיין בהם ולמוד קצת על יום מיוחד זה:

קיצור שולחן ערוך סימן קמ"ו

סעיף א'

נוהגין שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן, מפני שבאותו יום מוחלין להם עונותיהם ואומרים בתפלת המנחה עננו כמו בשאר תענית. נוהגין במדינות אלו שאין מתענין אלא עד לאחר החופה, ואם נתאחרה החופה בלילה אזי לאחר צאת הכוכבים יכולים לאכול איזה דבר ובלבד שלא ישתו משקה המשכרת.

סעיף ב'

בראש חדש ובאסרו חג דשבועות ובחמשה עשר באב ובחמשה אשר בשבט וכן בחנוכה ובשושן פורים אין מתענין, אבל בניסן אפילו בראש חדש ניסן מתענין, וכן בל"ג בעומר ובימים שבין ראש חדש סיון לשבועות ובימים שבין יום הכפורים לסוכות מתענין.

סעיף ג'

בימים שאין מתענין צריכין ליזהר שלא לרדוף אחר מותרות מאכל ומשתה, ומכל שכן שיזהרו מאד במשקה המשכרת (כי יש אומרים טעם התענית משום דחיישינן שמא ישתכרו ולא תהא דעתם מיושבת).

סעיף ד'

צריכין החתן והכלה להתקדש עצמן במאד מאד בהכנסם לחופה, ויעשו תשובה ביום ההוא ויפשפשו במעשיהם מיום הולדם עד היום הזה, ויתודו ויבקשו מחילה וסליחה וכפרה מהשם יתברך, ויהיו מודים ועוזבים, ויתחרטו חרטה גמורה בשברון לב ויעשו הסכמה חזקה מהיום והלאה לעבוד את ה' באמת ובתמים ולהיותם קדושים וטהורים, ואחר כך יכנסו לחופה ויתפללו שהקדוש ברוך הוא ישרה שכינה ביניהם, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה איש ואשה שכינה ביניהם. ונוהגין שאומרים הוידוי בתפלת מנחה כמו בערב יום הכפורים.

 

ילקוט יוסף שובע שמחות א הערות פרק ג' – הנהגות החתן ביום החופה

הנה מנהג זה של תענית חתן ביום חתונתו, יסודתו בהררי קודש, ונאמרו בזה ז' טעמים:

א. בשו"ת מהר"י ברונא (סימן צג) כתב, שטעם המנהג, שמא ישתכר, או שלא יאמרו שהיה שיכור, ושיראה את מי הוא מקדש.

ב. וכתב עוד טעם: בינקותי אמרתי הטעם, משום דאמרינן בגמ' דמלך נידון בכל יום, וחתן דומה למלך, והואיל ויומא דדינא הוא לגביה בעי מתענה כמו ביום הכפורים. ומהאי טעמא הרי יש שמתענים בראש השנה, לפי שיום הדין הוא. אלא דליתא להאי טעמא, דאם כן יתענה עד צאת הכוכבים.

ג. ועוד כתב: ועוד שמעתי לפי מאי דאמרינן בגמ', המתעלה לגדולה עונותיו נמחלין. וכיון דעולה לגדולה אולי יגרום החטא ויתבטל, ומקבל עליו תשובה וצערא בעלמא, עד שמסיים חופתו והדר אכיל. [וכן אמרו ביבמות (סג) הנושא אשה מוחלין לו על כל עונותיו. וכן אמרו בירושלמי פרק ג' דבכורים].

ד. ועוד כתב: ועוד אמרתי בימי חרפי הטעם שאמרו בגמרא, דליכא כתובה דלא רמו בה תיגרא. ואם כך נגזרה הגזרה שתפול בו פורענות לפיכך מתענה לבטל הפורענות. ע"כ.

ה. והרוקח (סימן שנו) כתב בשם האגודה, שהתענית היא עד לאחר ברכת האירוסין ושבע הברכות, מפני שהמצוה חביבה עליהם, כדרך שעושים חסידים ראשונים, שהתענו על מצוה חביבה, כלולב ומצה. ועיין עוד בגליוני הש"ס פסחים קח.

ו. ועוד טעם, דכשם שבני ישראל התענו ביום מתן תורה, ממילא גם החתן מתענה, שהרי כל מנהגי חתן וכלה למדים ממתן תורה. [תשב"ץ קטן אות תסה].

ז. ויתכן עוד, כי הרי נודע מה שמבואר בזוה"ק (פר' פנחס דף ריט ע"ב) שנשמות הקרובים מגיעות לחופה, וכדי שלא יתביישו בראותם את הצאצא שלהם מלא בעבירות, לכן מוחלין לחתן על כל עוונותיו שלא יתביישו ויצטערו בו קרוביו. שהרי עיקר ירידתם לבוא לחופה הוא מדכתיב ישמח ישראל בעושיו, ואם ח"ו בניהם אינן כדבעי אם כן הוריו יצטערו. [נטעי גבריאל].

 

ומרן אאמו"ר שליט"א ממליץ לתלמידי ישיבתינו "חזון עובדיה" שהחתן יסדיר את כל עניני החתונה עד יום קודם לחופה, וביום החופה יוכל לישב וללמוד בהתמדה [או לקרוא תהלים כשאינו יכול להתרכז בלימודו, ראה להלן הערה יג] עם תענית דיבור, שמעלת התענית דיבור גדולה, כנודע. [וראה בילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר (מהדורת תשס"ד, סימן א', מה שכתבנו באורך בענין תענית דיבור). ע"ש]. וגם הגה"ק רבי דוב מקרשאנוב במכתב ילקוט אגרות קודש כתב, שיום אחד בלא דברים בטלים נחשב יותר מתענית. והובאו דבריו בספר נטעי גבריאל (עמוד לה).

 

במשך 13 שנים ישב רבי שמעון בר יוחאי במערה מבודדת, יחד עם בנו רבי אלעזר. הם למדו תורה יומם ולילה, ולא כדי שמישהו יראה אותם ויעריך את מעשיהם. רבי שמעון הסתתר במערה שאף אחד לא ידע בכלל על קיומה. כשהתבטלה הגזרה שנגזרה עליו, לא יכלו בני משפחתו וחבריו להודיע לו על כך, כי אף אחד מהם לא ידע בכלל היכן הוא נמצא.

אבל זה לא הפריע להם, לרבי שמעון ולרבי אלעזר, הם למדו ולמדו ולמדו, עוד ועוד בלי הפסק, בלי לעצור. המטרה שלהם לא היתה לקבל כבוד, לזכות בטובות הנאה גשמיות, המטרה שלהם היתה אך ורק לקיים את רצון ה'.

ומה קרה אחר כך? לא רק שכל החברים שלהם ידעו שהם למדו תורה, אלא כל העולם כולו שמע על כך, ולא רק באותו הדור, אלא גם אלפי שנים מאוחר יותר אנחנו עדיין מספרים זה לזה את הסיפור המופלא של רבי שמעון, שלמד תורה במערה, כשאף אחד לא ראה ואף אחד לא ידע.

המוסר השכל שאנחנו לומדים מזה הוא שאנחנו לא צריכים לחפש כבוד, וחלילה לנו להגביל את לימוד התורה וקיום המצוות רק לזמן שאנשים רואים אותנו ומעריכים אותנו על כך. להיפך, גם כשאתה נמצא לבד, בינך לבין עצמך, אף אחד לא רואה, אף אחד לא יודע – אבל הקדוש ברוך הוא רואה הכל ויודע הכל, והוא נאמן לשלם שכר טוב למי שעושה את רצונו, בין אם השכר הזה יהיה בדמות של כבוד והערכה, ובין אם הוא יהיה שכר מסוג שונה. תסמוך על הקדוש ברוך הוא שהוא כבר ימצא את הדרך הטובה ביותר כדי לתגמל אותך על המאמץ שלך.

ויש לנו עוד מוסר השכל חשוב מרבי שמעון בר יוחאי. כתוב בזוהר הקדוש שרבי שמעון ראה מלאך שהקדוש ברוך הוא שלח אותו להחריב את העולם. אמר לו רבי שמעון לך תחזור לקדוש ברוף הוא ותגיד לו שאני לא מרשה לך לקיים את הגזרה הזאת. חזר המלאך והקדוש ברוך הוא אמר לו "אל תשגיח בו", כלומר אל תתיחס לרבי שמעון. תבצע את המשימה שלשמה שלחתי אותך.

ראה רבי שמעון בר יוחאי שדבריו לא נשמעו, ואמר למלאך, חזור לקדוש ברוך הוא ואמור לו שאי אפשר להחריב את העולם כי יש בו 30 צדיקים, ואם אין 30 צדיקים, יש 20, ואם לא עשרים אז יש עשרה צדיקים ואם אין עשרה צדיקים יש אותי ואת רבי אלעזר בני, ואם הבן שלי לא מספיק צדיק כדי להגן על העולם, אז אני לבדי אגן על העולם, כמו שנאמר "צדיק יסוד עולם", כלומר העולם יכול לעמוד גם על זכותו של צדיק אחד בודד.

זה מה שאנחנו אומרים בזמר 'ואמרתם כה לחי' בל"ג בעומר:  "צדיק יסוד העולם, גילה מדרש הנעלם, יכול לפטור את העולם". רבי שמעון יכול לפטור את העולם כולו מן הדין, כי כתוב "צדיק יסוד עולם".

רואים כמה אדם שעמל בתורה באמת יכול לשמור על כל העולם.

אני רוצה להוסיף נקודה נוספת. רבי שמעון בר יוחאי גילה חידושים נפלאים יחד עם תלמידיו, ואלו נקראים 'אדרא רבא'. אומרים אותם בליל שבועות. הרב בניהו שמואלי אומר שהבאבא רבי אלעזר אבוחצירא זצ"ל כשהיו מבקשים ממנו ברכה על מקרה קשה כמו חולה שנמצא בסכנה גדולה וכדו', היה מסתגר בחדרו ואמר בעמידה את כל האדרא רבא. זה לוקח משהו כמו שעה וחצי, ובכח הלימוד הזה הוא היה משפיע ישועות לעם ישראל.

באדרא רבא יש סיפור על כך שכשרבי שמעון בר יוחאי סיים לומר את החידושים הנפלאים הללו, הוא שאל איפה אליהו הנביא, למה הוא לא בא לשמוע אותו אומר את החידושים. מיד הגיע אליהו הנביא וסיפר לו שכבר שבוע לפני כן הודיעו בשמים שרבי שמעון ותלמידיו יגלו חידושים נפלאים, ואליהו הנביא תכנן להגיע, אלא שברגע האחרון הוא היה צריך ללכת להציל את רב המנונא סבא, שנכלא יחד עם תלמידיו בבית הסוהר, ולא הביאו להם אוכל ושתיה במשך שלושה ימים. מספר אליהו הנביא שהוא היה צריך להרוג 45 שרים, סוהרים, ששמרו על רב המנונא סבא ותלמידיו, הוא שבר את הכותל וחילץ אותם מהכלא. לאחר מכן היה צריך להגיש להם אוכל ושתיה כדי להחיות את נפשם, ורק אז יכול היה לבוא לשמוע את חידושי התורה של רבי שמעון בר יוחאי.

תמיד כשהגעתי לסיפור הזה באדרא רבא, הייתי שואל את עצמי: הרי שבוע לפני כן כבר היה ידוע שרבי שמעון בר יוחאי עומד לגלות את סודות התורה, רב המונונא סבא היה בבית הסוהר לפחות שלושה ימים קודם לכן, למה אליהו הנביא לא הלך לשחרר אותו כמה שעות לפני כן, וכך היה מספיק להגיע גם לשיעור של רבי שמעון בר יוחאי. למה הוא חיכה עד שיתחיל השיעור ורק אז הלך למלא את שליחותו?

אלא התשובה היא שרק בשעה שבה החל רבי שמעון בר יוחאי לגלות את סודות התורה, היה לאליהו הנביא כח לחלץ את רב המנונא סבא למרות הגזירה הקשה שנגזרה עליו בשמים. אם לא לימוד התורה של רבי שמעון, אליהו הנביא לא היה לו כוח לעשות זאת.

לכן גם רבי אלעזר אבוחצירא היה לומד את סודות התורה האלו כשרצה להשפיע ישועות על עם ישראל. כי הלימוד הזה, יש לו כח גדול לעורר רחמי שמים. הוא מאיר את העולם. אשרינו שזכינו לאורו הגדול של רבי שמעון, והלוואי שנדע לנצל את היום הגדול הזה בצורה הטובה ביותר.

 

מדי שנה בל"ג בעומר הופכים כבישי הגליל לצפופים במיוחד. אלפי אוטובוסים נעים במהירות לכיוון היעד: מושב מירון שבגליל העליון. בחניונים רחבי הם נעצרים ופולטים את המטען האנושי. רבבות בני אדם, מבוגרים וצעירים, נשים וגברים, כולם ממהרים לטפס במעלה ההר, שואפים להגיע אל ליבת האירוע: מתחם קברו של רבי שמעון בר יוחאי.

חצי מיליון בני אדם מגיעים לכאן מדי שנה, מתפללים, בוכים, שופכים דמעות כמים, ולאחר מכן רוקדים, שרים ושמחים עד השמים.

חצי מיליון בני אדם!

אבל למה באמת? למה דווקא לקברו של רבי שמעון עולים כולם? וכי אין בארץ ישראל קברים של צדיקים נוספים? יש עוד מאות מקומות קדושים בארץ ישראל, אנו יודעים על מקום קבורתם של אלפי תנאים, אמוראים, רבנים, אדמו"רים, ראשי ישיבות, מקובלים, צדיקים, כולם קדושים כולם טהורים.

למה דווקא רבי שמעון בר יוחאי זכה שאנשים רבים כל כך מתרפקים על קברו ומתפללים לקדוש ברוך הוא שיעזור להם בזכותו של הצדיק הגדול הזה?

הרב ישראל דחבש, מרבני 'אחינו', מסביר מה מיוחד דווקא ברבי שמעון ברי יוחאי.

"היו הרבה מאוד צדיקים בכל הדורות, אבל לנו, האנשים החיים בדור הזה, יש לנו קשר מיוחד דווקא לרבי שמעון בר יוחאי, וכדי להבין מה הקשר, אני רוצה לספר לך סיפור שכתוב בתלמוד הבבלי, וממנו נבין מה הקשר שלנו לרבי שמעון בר יוחאי.

רבי שמעון בר יוחאי דיבר פעם אחת בגנותם של הרומאים, וכשהם שמעו על כך גזרו עליו עונש מוות. הוא נאלץ לברוח, הסתתר בבית הכנסת במשך תקופה, אבל כשהמצוד התרחב, ובית הכנסת כבר לא היה מקום מספיק בטוח עבורו הוא נמלט לכיוון היישוב פקיעין, והתחבא שם במערה יחד עם הבן שלו רבי אלעזר. הקדוש ברוך הוא עשה להם נס, ומעיין מים חיים החל לפכות בסמוך לפתח המערה. כמו כן צמח שם עץ חרוב, וכך היו להם מים ולשתות וחרובים לאכול.

במשך 13 שנים הם היו במערה, וכישצאו, כך מספרים חכמנו זכרונם לברכה, הגיע רבי שמעון בר יוחאי לחמיו, שהיה תלמיד חכם גדול ושמו היה רבי פנחס בן יאיר.

מספרים חז"ל, שרבי שמעון היה לומד במערה תורה כשהוא יושב בתוך החול, שכיסה את גופו, ורק כשהיה מתפלל היה יוצא ולובש את הבגד היחיד שהיה לו אתו, הוא רצה לשמור על הבגד שלא יקרע, ויהיה לו לאורך שנים לתפילה.

בכל אופן, כשהגיע רבי שמעון לחמיו, הוא היה מאוד חלש וסבל ייסורים קשים. העור שלו התייבש, והיו סדקים שמהם זב דם. מרוב חולשתו הוא אפילו לא יכול היה להתרחץ בכוחות עצמו, וחמיו עסר לו להתרחץ, בניסיון לסייע לעור שלו להחלים. רבי פנחס בן יאיר הצטער כל כך לראות את החתן שלו סובל ייסורים מרים כל כך, עד שזלגו לו דמעות מהעיניים, והדמעות נטפו על גופו של רבי שמעון בר יוחאי, נכנסו בין הסדקים והכאיבו לו. רבי שמעון היה צועק "איי, איי", ורבי פנחס חמיו בכה ואמר לו "אוי לי שראיתי בכך", כלומר, כמה אני עצוב כמה אני מצטער שאני רואה אותך כך, סובל כאלו ייסורים קשים…

ענה לו רבי שמעון "אשריך שראיתני בכך", אין לך סיבה להצטער, להיפך תשמח, למה? "שאם לא ראיתני בכך, לא הגעתי לכך", אם לא היו לי כאלו יסורים קשים, לא הייתי זוכה להגיע לדרגה כזאת גדולה בלימוד התורה.

ואכן, לפני שברח רבי שמעון ונכנס למערה, הוא היה תלמידו של רבי פנחס בן יאיר, שהיה כאמור חמיו. רבי פנחס היה כזה תלמיד חכם גדול, שעל כל שאלה שרבי שמעון היה שואל אותו, הוא היה עונה לו 12 תירוצים!

אבל אחרי שיצא מהמערה היה רבי פנחס בן יאיר שואל את רבי שמעון בר יוחאי שאלה, ורבי שמעון היה עונה לו 24 תירוצים!! הוא הגיע לדרגה שהיה בחכמתו כפול שתיים מרבי פנחס בן יאיר שהיה חכם כפול ממנו לפני כן!

ומאיפה הדרגה הגדולה הזאת בתורה? איך הצליח רבי שמעון להגיע לדרגה הזאת? יש לנו מתכון בטוח איך מגיעים אליה, רבי שמעון בעצמו גילה לנו: "אם לא ראיתני בכך להגעתי לכך", אם לא הייסורים לא הייתי מגיע לדרגה הזאת!

הייסורים הם המפתח לעלייה בדרגות רוחניות נשגבות.

אנחנו לא צריכים ללכת לשבת במערה בתוך בחול במשך 12 שנים, גם לא במשך 12 שעות. הייסורים והקושי באים בכל מיני דרכים וצורות, כל אחד מאתינו טועם מהם קצת. לפעמים זה החברים שלועגים לך שאתה הולך לשיעור תורה, לפעמים זה הקושי להתרכז בשיעור עצמו, לפעמים ההורים מנסים למנוע ממך להתחזק בלימוד תורה וקיום המצוות, האחים, האחיות, המורה בבית הספר או המפקד בצבא.

יש גם ייסורים שהיצר הרע גורם להם, הוא מבלבל אותך, מפתה אותך בפיתויים שונים, מנסה לגרום לך ללכת לשחק כדורגל, סנוקר, טניס, או גלישת גלים. זה לא משנה לו מה תעשה, העיקר שתתרחק קצת מלימוד התורה. אבל אם אתה מתגבר למרות הקושי, ומתוך הקושי אתה בא לשיעור תורה, אתה לא יודע איזה מדרגות רוחניות גבוהות אתה מקבל, לאילו גבהים אתה עולה כשאתה מתאמץ בלימוד התורה.

וזה בדיוק הקשר שלנו לרבי שמעון יותר משאר הצדיקים. לכן אנחנו עולים לקברו יותר מקברים אחרים, כי רבי שמעון מדבר אלינו, אנחנו בדור הזה, קשה לנו כל דיבור של תורה ותפילה, כל השתתפות בשיעור, כל שמירת עיניים, כל דבר קשה לנו, אנחנו אנשים חלשים מאוד מול היצר הרע, ודווקא הסיפור של רבי שמעון מחזק ומעודד אותנו, הוא מזכיר לנו שאם קשה ללמוד תורה ולשמור מצוות, לא נופלים ונשברים חלילה, אלא להיפך, מנצלים את ההזדמנות הזאת כדי לעבוד את השם יתברך מתוך מאמץ ומתוך קושי, וזוכים לעלות למדרגות רוחניות נשגבות.

טקס ההדלקה בל"ג בעומר במירון

אירוע ההדלקה המרכזי והראשון במתחם הרשב"י במירון, היה של חסידות באיאן.
כ"ק האדמו"ר עלה על גג הציון, להדלקה המסורתית, ומסביבו החסידים הנעימו בזמירות
ובריקודים. אלפי עיניים היו נשואות לעבר כ"ק האדמו"ר, כשהוא מתכונן ומכוון כוונות ארוכות ברגעים שלפני ההדלקה.

 

 

יעקב לוסטיג

ל"ג בעומר מתקרב, ואתו חוזרת התהייה הקבועה של מי שעדיין לא קיבל לה תשובה ברורה ומסודרת.

מה זה בכלל ל"ג בעומר? למה כל כך שמחים ביום הזה, ואיך זה נוגע אלינו?

ביום י"ח באייר, היום ה-33 (ל"ג) של ספירת העומר, נפטר התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי.

רבי שמעון היה מגדולי חכמי המשנה, והוא כתב יחד עם תלמידיו את ספר הזוהר הקדוש,

שמשמש בסיס רחב ואיתן לחכמת הקבלה ותורת הנסתר.

הסיבות לשמחה

חכמנו זיכרונם לברכה מספרים שביום בו נפטר רבי שמעון בר יוחאי הוא שכב במיטתו,

ואש הקיפה אותה. באותו היום הוא גילה סודות נפלאים מחכמת הנסתר, ותלמידיו רשמו

את הדברים והוסיפו לספר הזוהר.

מעבר לכך ידוע וכתוב בספרים הקדושים, שמדי שנה, ביום פטירתו של האדם, אם זכה והגיע

לגן עדן, הוא עולה דרגה נוספת על הדרגה שבה היה עד עתה, ולכן אנחנו שמחים בשמחתו

שהוא זוכה להתעלות בגן עדן.

אם כן יש בל"ג בעומר את השמחה הרגילה שיש בכל יום פטירתו של צדיק, עם תוספת חשובה

שביום זה גילה רבי שמעון בר יוחאי סודות תורה גדולים, מה שבהחלט מעניק לנו סיבה לשמוח.

על כל אלו יש להוסיף גם את השמחה על כך שביום ל"ג בעומר, נעצרה המגפה הגדולה שפגעה

בתלמידי רבי עקיבא בגלל שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו כולם למעט חמשה תלמידים, בהם

רבי שמעון בר יוחאי.

מנהג ה'חלאקה'

בקהילות רבות נוהגים שלא לגלח את שער ראשם של הילדים עד גיל שלוש, ובגיל זה מספרים

אותם בפעם הראשונה, ומשאירים פאות בצדעי ראשם.

המנהג הנפוץ הוא שמי שיכול משתדל מאוד להעלות את ילדו למירון, ולגלח את שיערו או לפחות

להתחיל לגזוז את שערותיו על יד ציונו של רבי שמעון בר יוחאי. רבים מקפידים לערוך את טקס

ה'חאלקה' דווקא במירון, ויש טעמים רבים למנהג הזה, אך חשוב לזכור שלא מדובר בחובה הלכתית.

הדלקת המדורה

נוהגים להדליק מדורה של אש לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. את המדורה מדליקים בליל ההילולא,

ובקהילות שונות נהגו להשליך אל תוך האש בגדים כדי להדגיש את גודל החשיבות וההערכה שלנו

לזכרו ולמורשתו של רבי שמעון בר יוחאי.

הדלקת האש היא זכר ללהבות האש שהקיפו את מיטתו של רבי שמעון בר יוחאי ביום פטירתו,

שכאמור היה בל"ג בעומר.

חשוב לזכור שהדלקת המדורה היא רק מנהג, ויש להיזהר מאוד כשמדליקים מדורה שלא לעבור

על מצוות התורה: אסור לנו חלילה לגנוב עצים ורכוש של אחרים כדי לשרוף במדורה, אסור להדליק

מדורה במקום שבו היא תגרום נזק לרכוש ציבורי או לרכוש של אנשים אחרים, וכמובן צריך לנקוט

בכללי זהירות מרובים, כדי שלא להכניס את המשתתפים בטקס לסכנה חלילה.

לכן מי שאין לו עצים להדלקה, או שאין לו מקום פתוח בו הוא יכול להדליק ללא חשש, עדיף שידליק

בביתו נר לעילוי נשמת רבי שמעון בר יוחאי, ולא יכניס את עצמו או אנשים אחרים לסכנה חלילה וחס.

העלייה למירון

כמובן שיש חשיבות רבה לתפילה על קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ביום ההילולא שלו, ולכן עולים

רבבות יהודים לציון הקדוש במירון, שם הם מתפללים בבכי ובדמעות, ולאחר מכן רוקדים בשמחה של מצווה.

עם זאת, העלייה צריכה להיעשות מתוך רגשי שמחה וקדושה, ולא חלילה בדרך של פריצות

והללות חס ושלום. למרבה הצער התפתח שוק של ממש בדרך העולה אל הציון, ומי שרוצה

לשמור על עיניו ממראות שאינם צנועים עלול להתקשות בכך. בשנים האחרונות ייסדו פרנסי

הציבור 'דרך מהדרין', שבה צועדים בנפרד נשים וגברים, ובוודאי שמי שיכול לעלות דרכה

אל הציון, תבוא עליו ברכה, ותפילתו תתקבל ברצון לפני אדון כל הארץ.

התפילה על קברו של רבי שמעון

כשמתפללים על יד קברו של צדיק, חשוב לזכור שאנחנו לא עובדי עבודה זרה, ולא מתפללים

לצדיק חלילה וחס. התפילה היא לקדוש ברוך הוא בורא השמים והארץ, ואנחנו מבקשים ממנו

שזכות הצדיק שליד קברו אנחנו מתפללים, תסייע לנו שהתפילה שלנו תתקבל ברצון.

לכן, ומטעמים נוספים, לא מומלץ ולא כדאי לדחוף בכח את האנשים המצטופפים על יד הקבר

כדי להגיע אל המצבה עצמה, וגם אין שום חובה או צורך להיכנס בכח אל תוך היכל הציון. הדוחק

הגדול עלול להיות מאוד מסוכן לך ולסובבים אותך, ואם אתה מרגיש שיהיה לך קשה לעמוד בדוחס

הזה, או שאתה עלול להגיע חלילה למצב של כעס ולהתחיל לדחוף אנשים אחרים ולסכן אותם –

עדיף שתישאר בחוץ ותתפלל בקרבת מקום לציון הקדוש, והקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב,

ויודע ושומע את תפילתך באותה מידה.

דוד רוזנהיים

במסגרת המדרשיות שאני מנהל, אני מלמד קבוע ועובד עם כמה בני נוער מאזור אשקלון.

שבוע שעבר שוחחנו, ואז הם מספרים לי על מסיבה מתוכננת לל"ג בעומר. הם תכננו, ביחד עם

חברים וחברות להביא די.ג'יי. אל חוף הים, שישים שם מוזיקה שה' ישמור, וכל זה בתערובת

בנים ובנות וכמובן מתוך אווירה מתירנית – והכל בל"ג בעומר, היום הקדוש.

ביקשתי מהם שיספרו לי מה הם יודעים על ל"ג בעומר, וחלק מהם באמת ידעו שרבי שמעון

בר יוחאי נפטר ביום הזה, וידעו את הסיפור על כך שהוא התחבא במשך שנים במערה ולמד

שם תורה, מפחד השלטונות.

ישבתי איתם ביחד, הסברתי להם מהי המשמעות האמתית של ל"ג בעומר, איזה יום קדוש שזה

ואיך במחי מסיבה אחת הם הולכים להפוך ערב של קודש קודשים לערב של טומאה לא-עלינו.

אבל הם כל-כך כבר היו שבויים במסיבה שתוכננה, ששאלו: אתה אמנם צודק, אבל איך אפשר

לפספס דבר כזה?? והם אמרו לי: אם תעשה לנו משהו אחר במקום המסיבה, אנחנו מוכנים לבוא איתך.

וזה בדיוק מה שעשינו! ביום ראשון, ל"ג בעומר, אז אתמול אחה"צ לקחנו על לקחנו מנגל ושמנו באוטו.

שכרנו כמה זוגות אופניים והעמסנו גם אותם. אחרי התארגנות מדוקדקת יצאנו ב-12 בלילה צפונה, ל

קבר של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הבאתי איתנו גם גיטריסט, וכן 'בוקסה' עם שירים, לעשות חפלה קדושה.

וכך היה: נסענו למירון, והתפללנו שם שחרית. משם עשינו מסלול של אופניים על כל הר מירון, עד הצד השני,

בחזרה לקבר. בהמשך עצרנו ב'רמות נפתלי', תפסנו שולחן וערכנו ארוחת בוקר, תוך כדי שהגיטריסט פורט

על הגיטרה ואנחנו מדברים כולנו דיבורים של יראת שמים, דיבורים של קדושה.

והמדהים היה סוף הסיפור: באחד העיקולים עצר אותנו שוטר. הוא התחיל להעיר לי שהמראה לא תקינה,

שיוצא עשן רב מהאגזוז וגם שנסענו במהירות גבוהה. לא ידעתי מה לעשות. ואז הוא שואל אותי:

איך אתה קשור לחבר'ה הצעירים שאיתך? והסברתי לו שהם כעת מתחזקים. כשהוא שמע את זה,

הוא פשוט עזב הכל ואמר: תשמע, ה' איתכם! אתם עם-ישראל האמיתי, דרככם ימשיך ויפרח עם ישראל

במשך הדורות. סע. ה' איתכם, ולא צריך כעת דבר.

היה זה החיזוק האחרון בשרשרת החיזוקים של היום, אותם ראינו בעינינו.

כך הפכנו שוב את ל"ג בעומר ליום של קדושה.
מעוניין בסיוע אישי? רוצה להכיר את עולם היהדות? ארגון אחינו ישמח לסייע לך בכל עניין התקשר עכשיו
1-800-20-18-19 השיחה חינם או לשמעון 052-7636278