הרעיון שיקפיץ לך את הפלוס בחשבון

"תן לכסף לעבוד בשבילך" זו סיסמה די פופולארית בימינו. אנשים רבים, בפרט אלו שמתאמצים מאוד לפרנסתם, חולמים על היום בו הם יוכלו לעשות כסף והרבה בלי לקום מהכורסא. החלום הזה גורם לכל רעיון עסקי מסוג זה המציע לאנשים לעשות כסף ללא מאמץ, ליצור עניין רב בציבור ולגרור משקיעים רבים.

 

אלו שהצליחו לעשות כך כסף, מסתובבים מרוצים מעצמם. הם גם לא עבדו וגם הרוויחו. משתלם, לא?

 

אם כך זה ברווח כספי, מה נאמר על רווח של שכר עצום בעולם האמת שיכול להגיע לאדם ללא כל מאמץ? מאוד משתלם, לא?

אתה מוזמן לקרוא על השיטה היהודית ליצירת זכויות שילכו ויתרבו מעצמם גם אחרי שאתה תשכח מהם וללא הגבלת זמן.

 

כיצד? קרא:

 

כולנו מכירים את המנהג וההלכה שבניו של אדם שהלך לעולמו אומרים אחריו קדיש במשך כשנה מיום פטירתו. נהוג גם ללמוד משניות ולהרבות בנתינת צדקה לעילוי נשמתו וכל המרבה הרי זה משובח.

 

מהו הרעיון של המנהג? איך בני הנפטר יכולים להועיל "לעילוי נשמתו" של אביהם, כאשר הוא עצמו אינו עושה דבר?

 

המקור של המנהג נובע מתוך העיקרון הבא: כאשר אדם מזכה אחרים וגורם להם לעשות מצוות וזכויות, מעשיהם הטובים נזקפים גם לזכותו, רק משום שהוא גרם להם. כאשר בני הנפטר אומרים אחריו קדיש, תפילת הקדיש שהיא תפילה גבוהה ונשגבה על כבוד השכינה נזקפת גם לזכות הנפטר, כי הוא זה שגידל את הבנים הללו שעושים כעת את המצווה הזו. במילים אחרות: אדם שגידל ילדים בעולם, כיון שכל קיומם הוא רק בגללו ולאור מעשיו, כל מצווה ומעשה טוב שהם עושים, נזקף לזכותו. כמובן, שאין סוף לדורות שמעשיהם עדיין נרשמים לזכות האדם. כי הרי אם חופרים לעומק, גם הנכדים, הנינים ובני הנינים באו בגללו לעולם…

 

העיקרון הזה עובד לא רק בקשר לאב ובניו אלא גם ביחס לכל אדם בעולם. אם אתה גרמת למישהו שיעשה מצווה, מרגע זה והלאה כל פעם שהוא יעשה את המצווה הזו, היא נזקפת גם לזכותך. אם הוא יגרום לאדם שלישי שיעשה אף הוא את המצווה, גם זה ייזקף לזכותך, ללא הגבלת זמן או כמות אנשים.

 

לעיקרון הזה קוראים "זיכוי הרבים" והוא נלמד מנאמר בתנ"ך "ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד". אדם המזכה רבים או יחיד בכספו, בגופו או בכל דרך שהיא וגורם בכך שהם ירבו זכויות במעשיהם, כל מעשיהם נזקפים גם לזכות המזכה. אם הם יזכו עוד אחרים, גם מעשיהם ייזקפו לזכות המזכה הראשון.

 

בכך, נפתחת בפני כולנו, האפשרות לבצע מעשים טובים בעולם, גם כאשר אנו ישנים או חיים את חיינו, גם כאשר מזמן שכחנו מהמעשה שעשינו ואפילו לאחר המוות.

 

בהתקרב יום הדין – ראש השנה, ממליצים גדולי המוסר לכל אחד מאיתנו לאמץ את הדרך הזו כדי להרבות זכויות לעצמנו. מניח תפילין? תעודד גם את חברך להניח ובכך תרוויח זכות לעצמך. לומד תורה? תגרום גם לאחרים להצטרף, זכותם העצומה שתיזקף לחשבונך, תקפיץ לך את הפלוס בחשבון. מומלץ מאוד.

 

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א מסביר לבעלי הממון – מה הכי חשוב בחיים

מאת: הרב אברהם פוקס

 

'כי מרדכי היהודי… ורצוי לרוב אחיו'

מנהלי מוסדות תורה הביאו אל מרן רבי חיים קנייבסקי שליט"א, גביר גדול התומך במוסדותיהם, ורצו שרבי חיים ישבחו על נדיבות ליבו ועל תרומותיו החשובות.
פנה אליו רבי חיים ושאל: "האם אתה מקדיש גם זמן ללמוד תורה בעצמך? תלמוד תורה הוא המצוה החשובה ביותר!", הגביר התחמק מלענות, והיה מובן שאינו קובע עתים לתורה.
רבי חיים לא עזב את הנושא, ואמר לגביר שעליו לדאוג למצוא זמן ללמוד.

מנהלי המוסדות חשו שלא בנוח מהמעמד, במקום שירות ותשבחות קיבל התורם תוכחת מגולה… מי יודע מה תהיה תגובתו וכיצד ישפיע הדבר על תרומותיו בעתיד?!…
להפתעתם הרבה, עם סיום הביקור סח להם הגביר: "היודעים אתם מביקור זה נהניתי ביותר, ובזכות דברי הרב אני מתכונן מעתה להתחיל ללמוד תורה".

אמר רבינו: במסכת מגילה נאמר על הפסוק  "כי מרדכי היהודי… ורצוי לרוב אחיו" – "לרוב אחיו ולא לכל אחיו, רואים מזה אומרת הגמרא, שפרשו ממנו מקצת סנהדרין. אמר רב יוסף: גדול תלמוד תורה יותר מהצלת נפשות". משנעשה מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, היה עליו להקדיש מזמנו לפעולות הכרחיות להצלת אחיו היהודים, ועם כל זה שעסק בהצלת נפשות – "פרשו ממנו מקצת סנהדרין", ואנו מבינים מכך שאילו היה עוסק בתורה באותו זמן – היתה מעלתו גדולה יותר!

 

שותפות בלתי אפשרית

יהודי דתי, המשמש כמנכ"ל אחת החברות הגדולות ביותר במשק, ובעל עסקים רבים ומסועפים, נכנס לרבינו כשבפיו הצעה בלתי שגרתית: "אני עומד עתה בפני עסקת ענק, אולי אף עסקת חיי", הציג את דבריו בפני רבי חיים, "אך היא כמובן טומנת בחובה סיכון לא מבוטל, כדי להיות מובטח בהצלחתה, ברצוני להציע לרב שותפות בעסקה: כבוד הרב יברך את העסק, ואני אשקיע את הכסף, וברווחים – נתחלק…"

רבינו הרהר לרגע ושאל: "האם אתה קובע עיתים לתורה?" הלה נבוך והופתע מהשאלה: "אהממ… לא ממש… לפעמים, בעיקר ביום הזכרון של הורי…" התגמגם. אך מיד התעשת וחזר לטון דיבורו העסקי: "אבל כיצד זה קשור לעסקה? זוהי עסקה שאם תעלה יפה – היא תניב סכומי עתק שכבוד הרב יוכל לחלק לצדקה ברווח!"

רבינו נפנף בידו בביטול. לא, הוא אינו מעוניין להיות שותף של יהודי שאינו קובע עיתים לתורה.

(על פי הספר רבי חיים)

התחייבתי לתת מעשר כספים אבל אין לי כסף, מה אעשה?

שלום,

במהלך פנייה ישירה לבורא עולם ומתוך מקום של מצוקה רגשית גדולה מצד אחד, ומצד שני תקוה לאור גדול שבוא יבוא ויביא עימו רווחה כלכלית וכללית לנו ולכל עם ישראל, התפללתי וביקשתי מבורא עולם שיוציא אותנו מהמצוקה הכלכלית והכללית בה לתחושתי אנו נמצאים משפחתי ואני.

ואז התחייבתי בפני בורא עולם שבלי נדר נקפיד לתת מעשר ממשכורותינו. זה היה מן רגע של אקסטזה ושמחה ורצון עז  לצאת מן המצוקה.

במציאות חיינו אנו לוקחים הלוואות כדי להתקיים ולהחזיר חובות. כלומר לולי ההלוואה שבנוסף למשכורותינו אין ביכולתנו לעמוד בתשלומים שאנו צריכים לשלם הכל חודש וחודש.

שאלתי היא האם אני עדיין מחוייבת במתן מעשר ממשכורתנו או שמא נתייצב, נסדיר עניינינו הכלכליים ואז כמקובל וכראוי נפריש מעשר לצדקה. אשמח לקבל תשובה בהקדם.

תודה רבה.

 

שלום וברכה

מצד אחד חכמים אמרו שאין אדם מעני מהצדקה, מצד שני התורה מלמדת אותנו שחייך קודמים, ועלינו לדאוג קודם לעצמנו ולמשפחה.

במקרה שאין לאדם את הנצרך לגמור את החודש והוא נצרך להלואה לצרכים הבסיסים, הוא פטור ממצות צדקה, ולכן גם פטור מנתינת מעשר כספים.

בימינו הדברים הללו מסורים ללב, האם באמת אנחנו זקוקים לכל ההוצאות, והאם באמת אלו צרכים בסיסים.

לכן אם כרגע כל ההכנסה נדרשת לצורך קיומי הכרחי הנכם פטורים לעת עתה ממעשר כספים, אך יש לבדוק כל חודש לגופו של ענין, ולשאוף ולהתפלל תמיד שנזכה גם לקיים מצות צדקה כראוי.

כדאי לקראת סוף השנה העברית לקראת חודש תשרי לשאול שוב, בתפילה שעד אז תזכו לשפע ברכה ופרנסה טובה והשאלה כבר לא תהיה רלוונטית.

כמו כן חשוב להעיר שהוצאות של שליחת ילד לחינוך תורני ניתן להוריד ממעשר כספים.

יהי רצון שתזכו לשפע אושר ועושר, ותזכו תמיד להיות מהנותנים

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

"באישון לילה פרצו הלוחמים לחנותי כדי ל"ממן" את פעילותם, הם לא ידעו מה מצפה להם"

"באישון לילה פרצו הלוחמים לחנותי כדי ל"ממן" את פעילותם, הם לא ידעו מה מצפה להם"

 

לפני כשבעים שנה נסע רבי שמואל גריינמן לאמריקה, לאסוף כסף

עבור לומדי תורה, שהיו מצויים במצב דחוק ביותר עד כדי חסרון פת לחם.

בעת שתיאר בפני העשירים האמריקאים עד היכן מגעת ההסתפקות

במועט של אותם אברכים, קם אחד הנאספים ואמר בהתרגשות: "רבי,

למה אלינו באים רק השקרנים? למה לא באים אלינו העניים האמיתיים

שאתה מספר עליהם?!".

רבי שמואל, שהיה חריף מאד, ענה מיד: "עד כמה שהדולר שלכם הוא אמת,

מגיעים האמיתיים, עד כמה שהוא שקר, מגיעים השקרנים"…

כשאנשים גונבים ומרמים זה את זה, הכסף שבידיהם הוא לא הכסף שלהם,

והם נותנים כסף של אחרים. לכן הוא אמר להם, שאם הכסף של האדם הוא

אמת, באים אליו העניים האמיתיים. אך אם הכסף שבידו הוא שקר, באים אליו

השקרנים…

אבי ז"ל קיבל ברכה מרב גדול, שכספו ילך אך ורק למקומות טובים וראויים.

באותם ימים, כאשר אדם רכש בית ורצה לרשום אותו בטאבו, היו מחייבים

אותו להפריש מהכסף אחוזים ל"קרן הקיימת לישראל". אבא שלי הלך למשרדי

הטאבו, שם ישב פקיד בעל סמכויות קרובות לסמכויות של שופט. אבא שלי ראה

אותו צועק על האדם שהיה לפניו בתור, משום שלא רצה לתת את הכסף לקק"ל.

כשהגיע התור של אבי, הוא אמר לפקיד: "הבית הזה שאני הולך לקנות, הוא מציאה

גדולה, ואף על פי כן, אם אני חייב לתת ל'קרן הקיימת', אני מעדיף לא לקנות אותו,

משום שהם נוטעים עצים בשבת. אני לא יכול להסכים שהממון שלי יסייע לחילול

שבת. אם אתה רוצה להעביר לי בלי לתת כסף לקק"ל, בבקשה, ואם לאו לא אקנה

את הבית".

למרבה הפליאה, הפקיד באמת ויתר, ורשם את הנכס בטאבו בלי שאבי הוצרך לתת

כסף לקק"ל…

עוד דבר פלא ארע לאבי בענין זה: אנשי ארגון הלח"י, שפעלו במחתרת לשחרור ארץ

ישראל מידי הבריטים, פנו אליו, ודרשו ממנו להעניק להם כסף למימון פעולותיהם

הלוחמניות. אבא אמר להם: "לא בא בחשבון, משום שלדעתי התנהגותכם היא לא

לפי רצון השם. אני לא מוכן לתת את ידי לאנשים שהקב"ה לא מסכים עם מעשיהם!".

הם איימו עליו: "אם אתה לא תתן, ניקח בכח!".

אבל אבא אמר להם: "אני לא מפחד מכם, משום שיש לי ברכה מאדם גדול, שהכסף

שלי ילך רק למקומות טובים, לכן אני בטוח שלא תצליחו בכך"…

הם הגיעו לחנות בלילה, שברו את המנעולים וניסו לפרוץ פנימה. פתאום עבר במקום

רכב של הצבא האנגלי. כאשר הם שמעו אותו, הם הרימו רגלים וברחו. למחרת בבוקר

מצא אבא את החנות פרוצה מבלי שנלקח ממנה מחוט ועד שרוך נעל.

הכסף שלו באמת הלך רק לדברים טובים, משום שהיתה לו כזו אמונה חזקה.

♦ ♦ ♦

באחת מדרשותיו סיפר רבי יענק'לה גלינסקי זצ"ל את הדברים הבאים:

באתי לעשיר מסוים וביקשתי ממנו לתרום כסף בשביל הישיבה, אבל הוא

ניסה להתמקח. אמר שהעסקים קצת חלשים בזמן האחרון והוא צריך לצמצם

בהוצאות.
אמרתי לו: "אני רוצה להגיד לך משהו. הגמרא אומרת, שאשה שהקדיחה את

תבשילו, מותר לגרשה. מה קרה אם היא שרפה את התבשיל, בגלל זה כבר

מותר לגרש אותה? וכי היא עשתה עוול כל כך גדול?!

"אבל כנראה שיש שריפת תבשיל ויש שריפת תבשיל… אשה ששרפה את

התבשיל, אם היא נאמנה מאד לבעלה, היא חותכת למעלה, נותנת לו את

מה שלא שרוף, והיא עצמה אוכלת את השרוף. אשה שקצת פחות נאמנה,

מחלקת את התבשיל חצי-חצי, חצי בשבילו וחצי בשבילה. כל אחד מהם יאכל

קצת תבשיל שרוף, וקצת תבשיל לא שרוף. אבל אם היא לא נאמנה, היא אוכלת

את מה שלא שרוף, ולו היא נותנת את השרוף. על זה נאמר, 'אשה שהקדיחה

תבשילו'.

"אם לא הולך לך כל כך בביזנס, במה אתה מקצץ? את מה אתה מוריד דבר ראשון?

את הצדקה. זה נקרא 'הקדיחה תבשילו'. קצת לא הולך לך בביזנעס,

וכבר אתה חושב שהצדקה אשמה?!".

דווקא על הצדקה נאמר: "ובחנוני נא בזאת" (מלאכי ג', י'), דווקא בזכות הצדקה

אדם זוכה לשפע של ברכה.

החשיבות של הכסף היא לא מכיוון שאפשר לקנות בו תענוגות. החשיבות של

הכסף היא מכיוון שאפשר לקיים בו מצוות, לקנות בו אוכל בריא וכדומה, כדי

שיתחזק האדם ויוכל לעבוד את ה'.

אני זוכר שבאמריקה, כשהיו מדברים על אנשים, היו אומרים: "הבן אדם הזה

שווה מאה אלף"… "זה שווה מאתיים אלף"… "ההוא שווה מליון"… השווי של

האדם היה לפי כמות הכסף שיש לו. זה הערך שלו, ובזה הוא נמדד.

פעם עם ישראל השכיל להבין, שהתורה היא הדבר החשוב ביותר והמכובד ביותר.

ומאחר שכך כל מי שנעשה עשיר התיישב ליד גמרא, התנועע במרץ ועשה את עצמו

למדן. עשיר אחד שאיבד את כספו אמר: "את הכסף שהפסדתי, נו מילא… אבל מה

יהיה עם התואר 'למדן' שאיבדתי?".

מסופר על עשיר שעשה עצמו למדן והתנועע בדבקות, כביכול הוא מתעמק ברמב"ם.

ניגש אליו אדם ואמר: "אני אוסף כסף לפדיון שבויים, האם תוכל לתרום?".

"באמת?", שאל העשיר, "מיהו השבוי?!".

אמר לו האיש: "הרמב"ם הקדוש נשבה בידי גוי!".

"מה, באמת?!", השתאה העשיר.

"כן כן, הנה הרמב"ם שבוי בידיים שלך"…

כך היו נראים עמי הארצות של ימים עברו.

(מתוך הספר 'אריה שאג' שמות)

כשהרב מרדכי אליהו קרע לגזרים את הצ'ק של מליון הדולר

כשהרב מרדכי אליהו קרע לגזרים את הצ'ק של מליון הדולר

 

ישנו אדם שמהרגע בו הוא קם בוקר ועד שהוא עולה על משכבו לעת ערב

הוא 'מת' חמישים פעם. האדם הזה הוא צר עין, שאינו מסוגל לראות בהצלחת

זולתו. מידת הקנאה בוערת בעצמותיו עד שאינו יכול לראות או לשמוע שלמישה

ו אחר טוב. ועיקר המוות של האדם בעולם הזה אינו מתרחש כאשר מלאך המוות

נוטל את נשמתו, אלא כאשר הוא מקנא בחברו

האדם על פי טבעו, אינו מסתפק במה שיש לו. אפילו אם אינו מקנא בחברו, הוא

תמיד אינו מרוצה מכל אשר השיג ורכש עד כה. אדם שיש בבעלותו רכב תקין, אינו

חש סיפוק עד שיעלה בידו לרכוש מכונית יוקרתית. וברגע שעולה בידו לקנות את

המכונית משאת לבו, מיד הוא מגלה כי זה עתה יצאה לשוק מכונית חדישה יותר

ועדכנית יותר, וכבר מנקרת בקרבו שאיפה חדשה.

כל חיי האדם הם מרדפים חסרי קץ, להשיג עוד, ושיהיה לו עוד! בחסד ה' הוא זכה

לבריאות, אשה, ילדים, בית, פרנסה, מזון בשפע, ואף על פי כן, הוא לעולם אינו נרגע,

ותמיד מציב לעצמו מטרות ומשתוקק להשיג מעבר למה שיש לו עתה.

הקב"ה שתל כל אדם במקום מסויים, נתן לו את האשה המתאימה לו, ואת הילדים

הראויים לו. הכל מנוהל משמים, וגם אם לעיתים נראה לאדם כי מצב מסוים שבוא הו

א נמצא הינו קשה ומאתגר, הרי הקב"ה שמכיר אותו לפני ולפנים הוא זה שהעמיד בפניו

את ההתמודדות הזאת, ומכאן שהוא יכול ומסוגל להתגבר על כל הקשיים והמכשולים

הניצבים בפניו.

המוות של האדם מתחיל כאשר הוא פוזל למקומות אחרים וחושב לעצמו: "אם רק הייתי

שם, אם היו לי התנאים האלו, את הבית הזה או את הרכב ההוא – הייתי המאושר באדם!"

במקום להודות על אשר קיבל ומונח לפניו, הוא עסוק ב'שם' ובמה שנמצא מעבר להשגתו.

 

כאשר אברהם אבינו יצא למלחמה כנגד המלכים, ונחל ניצחון, הוא היה זכאי לקבל את כל

רכושם כשלל. כל אוצרות המלכים, כספם וזהבם – היו לו: "תן לי הנפש והרכוש קח לך"

(בראשית י"ד, כ"א), נשבע אברהם אבינו וקרא: "הרימותי ידי אל ה' קל עליון קונה שמים

וארץ. אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם".

את אברהם לא מעניין הכסף, ברוך ה' לא חסר לו דבר. אותו מעניין דבר אחד והוא רוחניות.

לכן – כך הוא אומר למלך סדום – את הכסף והרכוש אתה יכול להותיר בידך, אבל על הנפשות

איני מותר, כי עלי ללמד אותם שיש בורא לעולם! זו היתה מידתו של אברהם אבינו ותלמידיו,

אשר סיגלו לעצמם עין טובה, ושמחו בחלקם, ושאפו תמיד רק לקנות מידות רוחניות טהורות.

מרן הגאון הראשון לציון  רבי מרדכי אליהו זצ"ל הזדמן פעם לארצות הברית וביקר בביתו של

יהודי עתיר הון שרכושו נאמד במיליארדי דולרים. הגר"מ אליהו הביט בדמותו של העשיר,

ותכף ראה כי על פניו שורה רוח נכאים. "למה אתה כל כך מדוכדך?" שאל את האיש, שהשיב

בעגמה: "כבוד הרב, אין לי מה לעשות עם כל הרכוש הרב שצברתי, כל עושרי העצום עומד

לרדת לטמיון! "מה ארע?!" שאל הגר"מ אליהו כשארשת דאגה מתוחה על פניו.

"יש לי בן יחיד העומד עתה להינשא לגויה!" השיב האיש במרירות לב.

"את כל רכושי העצום עתידים לרשת גויים!"

"האם נסית לפנות לרבנים או לאנשי חינוך שידברו על ליבו של בנך?"

"מה השאלה?" ביכה העשיר, "כל הרבנים דיברו עמו וניסו לשכנעו לבל יוציא עצמו מכלל

ישראל, אך כל הדיבורים והשכנועים נפלו על אזנים אטומות, בני עומד איתן בדעתו,

ומתעקש לשאת את הגויה לאשה!" עוד הרב יושב בסלון ומשוחח עם העשיר, והבן הסורר

נכנס לחדר בלוויית ארוסתו הגויה. האב לא היה מסוגל להביט במראה המזעזע והחל לבכות

בכיות עצומות ונוראות. הגר"מ אליהו לא היה יכול לראות בכאבו של האב ואמר לו: "אמור לבנך

שמבקש אני לדבר עמו בחדר סגור במשך חמש דקות בלבד!"

האב פנה לבנו וביקש בתחנונים שיאות לשוחח עם הרב, אך הבן בשלו: "כבר שלושים רבנים

דיברו איתי, ואיש לא הצליח לשנות את דעתי. מפני מה אתה חושב שהרב הזה יצליח לעשות

את מה שלא עשו כל קודמיו?!"

לאחר שהאב הבטיח לו את כל אוצרות תבל, נכנע הבן הסורר, והסכים לדבר עם הרב.

"שבי פה והמתיני במשך חמש דקות על השעון", פנה הבחור לארוסתו הגויה, "אני נכנס

לחדר סגור כדי לשוחח מעט עם הרב, ותכף אחזור!"

הבן עשה כדבריו, ונכנס לחדר בו ישב הגר"מ אליהו. בינתיים חיכה האב הדואב בחוץ בלב

חרד ודרוך. עשר דקות חלפו, רבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה והבן לא יוצא מהחדר

. ארבעים דקות חלפו והבחור עדיין משוחח עם הרב. רק לאחר חמישים דקות תמימות

נפתחה הדלת. הבן יצא מהחדר, נישק את ידי אביו וקרא בהתרגשות: "אבא! קיבלתי

החלטה, אני לא מתחתן עם הגויה הזאת, עכשיו אני הולך לבטל את האירוסין לאלתר,

ולומר לה ללכת לדרכה!"

הבן עשה כדבריו, והאב הנרגש הוציא ממגרת שולחנו פנקס המחאות ומיהר לכתוב צ'ק

על סך מליון דולר לפקודת הגר"מ אליהו. "כבוד הרב! תודה. ברם הגר"מ אליהו נטל את

ההמחאה לידיו, קרע אותה לגזרים והחזיר אותם במתנה לעשיר.

"כבוד הרב!" מחה האיש, "עשית לי טובה עצומה, גרמת לי לשמוח בילד היחיד שלי,

עכשיו אני רוצה שגם אתה תשמח בילדים  שלך, ותוכל לחתן אותם בשלווה, ללא כל

עול ודאגה!" אך הרב בשלו: "שמע חביבי, אני דיין, יש לי משכורת קבועה, ברוך ה' לא

חסר לי מאומה ואני לא רוצה לקבל ממך מאומה. אם אתה רוצה להשיב לי טובה,

חלק את הכסף לישיבות שבארץ ישראל!" הגביר לא נכנע והמשיך לדבר על לב הרב,

אולם כל השכנועים לא פעלו כמלוא נימה.  הגר"מ אליהו לא הסכים ליטול לידיו ולו פרוטה אחת!

לאחר שהרב יצא מאת העשיר, פנו עליו בניו ומלויו: "אבא! האם לא חבל על מליון הדולר?!

הרי יכולת לשבת וללמוד בלי כל טרדות ודאגות במשך כל ימיך!"

תשובתו המאלפת של הגר"מ אליהו מהווה שיעור מוסר עצום.

"דעו לכם בני, כי אם הייתי נוטל את מליון הדולר, בסופו של דבר הבחור היה מתחתן

עם האשה הנכרייה. וזאת מפני שעל ידי כך היה מתברר כי כל כוונתי מלכתחילה לא

היתה נקיה ולשם שמים בלבד. כדי שאדם יוכל להשפיע על מאן דהו, עליו לחשוב רק

על טובת זולתו בלא לערב שמץ נגיעה אישית!" זוהי הנהגתו של אדם שניחן בעין טובה.

הוא תמיד שמח בחלקו ואף פעם אל חסר לו דבר. הוא חי בהרגשה תמידית שהקב"ה

מעניק את כל צרכיו וממילא אין לו צורך לשאוף לחומריות ולהשיג ולהרבות שלל!

 

מתוך הספר 'אבות ובנים' על מסכת אבות

 

קניתי בזול ומכרתי במחיר השוק, האם זה מותר?

שאלה

קניתי למישהו שאני מכיר מוצר בזול, ומכרתי לו את זה כפול במחיר.

למרות שהמחיר האמיתי של המוצר הוא יקר יותר, והוא קיבל את זה

בפחות ממחיר השוק, האם זה נחשב גזל ואני צריך להחזיר לו את כספו?

או שמותר לקנות ממקום ממש זול ולמכור במחיר השוק? למרות שלי זה

עלה חצי מחיר פחות.

תשובה
אברהם שלום וברכה

אם קנית בכספך ומכרת פחות ממחיר השוק, אין חשש אונאה, ואין

איסור בדבר, ואדרבא תבא עליך ברכה. אם חברך נתן לך כסף לקנות

עבורו את המוצר, ראוי ליידע אותו שהנך מרוויח, רק שאתה מוכר לו יותר

זול ממחיר השוק, כדאי גם לומר לו שאם תמצא הצעת מחיר זולה יותר אני

אתן לך את ההפרש [כמובן לקבוע זמן שבו הוא יכול למצוא הצעת מחיר זולה יותר].

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

אם מידי פעם אעשה איזו מצוה, זה יתן לי משהו?

שאלה:

אני עדיין לא דתי ולא מצליח בשלב זה של חיי לקיים את כל המצוות, אם מידי פעם אעשה איזו מצוה, זה יתן לי משהו?

תשובה:

וודאי שזה יתן לך, ולא רק יתן לך משהו, אלא יתן לך המון…

מצוה אחת של התורה שווה יותר מכל ההון שיש בעולם, וכבר נאמר בספר תהילים "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" (תהילים קי"ט, ע"ב).

הטעם שאפילו קיום מצוה אחת היא דבר כה גדול, הוא משום שמצוה היא דבר רוחני, ולדבר רוחני אין גבול. למרות שאת המצוה אנו מקיימים על ידי פעולה גשמית, מכל מקום היא פועלת גם ובעיקר בעולמות העליונים הרוחניים שאינם מוגבלים, והיא מביאה אור גדול ועצום לנשמה שלנו.

אנו לא רואים את אותה עוצמה ולא תמיד יכולים להרגיש את האור הגדול של המצוה, אך העניין של גודלה של מצוה אחת, השפעתה ותועלתה המרובה מבואר בהרבה מקומות.

במשנה במסכת קידושין (פרק א, משנה י) כתוב: "כל העושה מצוה אחת, מטיבין לו ומאריכין לו ימיו ונוחל את הארץ".

ובמסכת אבות (ד', י"א) אומרים חז"ל: "העושה מצוה אחת, קונה לו פרקליט אחד".

בגמרא במסכת סוטה (דף ג' ע"ב) נאמר: "כל העושה מצוה אחת בעולם הזה, מקדמתו והולכת לפניו לעולם הבא, שנאמר (ישעיהו נ"ח, ח') 'והלך לפניך צדקך'".

לאור האמור, וודאי שכל פעם שמזדמנת לפניך מצוה שאתה יכול לקיימה, אל תהסס מלקיימה. אין קץ לשכר ולתועלת הגדולה שתקבל מכך.

סייעתי לחבר לגנוב, מה עלי לעשות?

סייעתי לחבר לגנוב, מה עלי לעשות? – שאל את הרב

 

שאלה

שלום כבוד הרב,

לפני מספר שנים סייעתי לחבר לגנוב (לא על מנת ליהנות מהגניבה כלל,

אלא מאחר והוא ביקש ממני). לאחר מכן, אותו חבר השאיר את הכסף שגנב

(מאה שקלים) אצלי על מנת לקחת אותו מאוחר יותר.

יצא שאני והוא שכחנו מהנושא. הכסף הגנוב נשאר אצלי לבסוף. כיום אנחנו

לא בקשר כלל מספר שנים.

היום אני בשלבי תשובה ברוך השם. רציתי לדעת מה עליי לעשות? האם מועיל

להחזיר את הכסף לאותו חבר?

תודה רבה.

 

תשובה:

שלום וברכה

אשריך שזכית לחזור בתשובה, וגם זכית להזכר במקרה, על מנת לתקן אותו באופן המושלם ביותר.

הדבר מוכיח כמה אתה קרוב ואהוב אצל בורא עולם.

אם אתם יודעים ממי נגנב הכסף, יש להשיבו לנגנב, אם אינכם יודעים צריך לתרום אותו לארגון צדקה

במקום מגוריו של הנגנב.

יש ליידע את החבר הגנב, ולומר לו בעדינות 'התעסקנו פעם עם כסף לא כשר, זה מונע מאיתנו לקבל

שפע וברכה, ולכן אני תורם משלי את הסכום בשביל שנינו'. יותר מזה לא צריך ולא כדאי לומר לו.

שפע וברכה, ולכן אני תורם משלי את הסכום בשביל שנינו'. יותר מזה לא צריך ולא כדאי לומר לו.

ברכה והצלחה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגאון רבי לוקסנברג שליט"א

האם אפשר לעשות כפרות על ההורים?

שאלה:

שלום רב,
ראשית תודה רבה על התשובות וישר כח

ברצוני לדעת האם בן יכול לעשות כפרות (עם כסף/ תרנגולת) על הורה או אח?

תודה רבה ושנה טובה

 

תשובה:

שלום וברכה

בהחלט ניתן לעשות על כל אדם, יש נוסח הנדפס במחזורים כשאומרים לאדם אחר

מחזור נוסח ספרדי ליום הכפורים – סדר ערב כיפור ומנהגי כפרות:

 

זֶה חֲלִיפָתֶךָ. זֶה תְּמוּרָתֶךָ. זֶה כַּפָּרָתֶךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה [או הכסך ילך לצדקה].

וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:

 

אם השאלה היא שלא בנוכחות האדם, עדיף שהוא יעשה בעצמו, אם אין אפשרות או שהוא

טרם זכה להתקרב ולא רוצה לעשות כפרות, אפשר לקחת כסף להתפלל בלשון נסתר:

 

כסף זה יהיה חליפת פלוני בן פלונית, כסף זה יהיה תמורת פלוני בן פלונית, כסף זה יהיה

כפרת פלוני בן פלונית, כסף זה ילך לצדקה ופלוני בן פלונית יכנס וילך לחיים טובים ארוכים ולשלום.

 

ברכה והצלחה

כתיבה וחתימה טובה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

אז כמה כסף תקבלו השנה?

 

ביום ראש השנה, בעוד שבוע וקצת יכריזו בשמיים כל אחד, כמה ירוויח בחודש תשרי, חשוון, כסלו…

– כמה ירוויח וכמה חלילה יפסיד, וכדברי רבותינו ז"ל: "כשם שמזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, כך חסרונותיו קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה" – בעוד שבוע וקצת הקב"ה יחלק משכורות מדויקות לכל אחד מאיתנו למשך כל השנה.

עכשיו זה הזמן לעשות צדקות ולבקש מבורא עולם שישלח לנו פרנסה טובה ומבורכת ללא צער והפסדים.

עכשיו אפשר לבקש על הפרנסה, אך אחר שתיקבע בראש השנה, אומר רבינו בחיי זצ"ל: "אין אדם יכול להרבות-את מה שגזר הבורא שיתמעט, ואין אדם יכול למעט- את מה שגזר להרבות".

כל שקל נקבע בהשגחה, כמה ירוויח האדם וכמה יפסיד.

האדם לא ירוויח שקל אחד יותר ממה שנגזר עליו!

בשכונת 'קרית הרצוג' שבבני ברק שוכנת חנות משקפיים העונה לשם 'גל עיניי' בראשות של הרב ישראל דחבש, אך הסיפור העומד מאחוריה מופלא עד מאוד.

"כשפתחנו את האופטיקה", מספר הרב דחבש, "עבדנו החל משעות הבוקר ועד שעות הערב עם צוות של עובדים: מוכרים, אופטיקאים, וכו'. עשינו השתדלות על מנת להביא פרנסה אל ביתנו.

והנה, יום אחד ישבתי לי בביתי וחשבתי: "הלא ה' הוא זן ומפרנס לכל והוא החותך לכל בריה את מזונה מראש השנה ועד ראש השנה ואין אדם יכול להוסיף שקל על מה שגזר הבורא שירוויח, אם כן מדוע פותח אני את האופטיקה במשך כל שעות היממה?!… די שאצמצם את השעות: לארבע שעות בבוקר, ועוד ארבע שעות אחה"צ, ומה שנגזר עליי שארוויח יגיע ב"ה". היה זה צעד אמיץ וקשה, אך האמנו בה' ועשינו זאת.

במשך שלושה חודשים שהפחתנו את שעות הפתיחה מיום שלם לשמונה שעות ארכנו מאזן הכנסות והוצאות ולא תאמינו למה שגילינו: הרווחים היו זהים בדיוק לרווחים שהיו עד היום, כשהחנות היתה פתוחה כל היום. התרגשנו כל כך לראות את יד ה' אשר מה שנקצב לאדם בראש השנה- הוא זה שירוויח, אלא שאז חשבתי לעצמי: "אם כן שהפרנסה נקבעה לי מראש השנה מדוע שאפתח שמונה שעות ביום?!… אשחרר את כל העובדים בחנות, ואפתח אני בעצמי את החנות שעתיים בצהריים, אחר סיום הלימודים בבוקר בכולל, ועוד שעתיים אחר סיום הלימוד בכולל בצהריים, ומה' תגיע הפרנסה הראויה לי".

היה זה צעד מפחיד- מ-12 שעות ל-4 שעות, אך לאחר כמה חודשי מעקב אירע הפלא- הרווחים שהיו לי זהים לחלוטין לרווחים שהיו כשם שפתחתי כל היום, ואם תשאלו איך?!… לה' הישועה, והוא המפרנס!

התחזקתי בדבר אחד: ה' יתברך מנהל את העולם והוא הקובע פרנסת כל אדם מראש השנה ועד ראש השנה.

אמר מרן הרב קנייבסקי כי יש רק יום אחד בשנה שהוא משתדל לפרנסתו- ראש השנה.

במשך השנה אדם נמצא בלחץ, בכעס: "מה ארוויח? האם אסתדר?", אך הוא אינו מבין שהכל כבר נקבע לך בראש השנה: כמה תרוויח וכמה תפסיד, "אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה"- אף אחד לא יכול לקחת לך שקל אחד שלא שייך לו- מה שנגזר שיהיה שלך, יהיה רק שלך ולא יקחו לך.

שבוע וחצי זה ניתן לנו לבקש על פרנסת שנה הבאה לנו ולכל משפחתנו! לעשות צדקות, לבקש חיים ומזונות! ובעיקר להקפיד במצוות המזכות אותנו בפרנסה, והם: נטילת ידיים בשפע ובכוונה, ברכת המזון מתוך סידור ובכוונה, נתינת מעשר המבטיח עושר לבעליו, עשיית צדקות, ובכך תתעורר עלינו מידת השפע והרחמים שנזכה בשנה של פרנסה בריווח ובנחת! אמן כן יהי רצון!

(מתוך גליון חכו ממתקים) פרשת כי תבוא התשע"ח

 

גנבתי ואני מתבייש מאד להחזיר את הכסף, מה אעשה?

שאלה

שלום רב,

רציתי לשאול שאלה מאוד חשובה אשמח לדעת מה לעשות בנושא הזה לפני שחזרתי בתשובה השם יעזור לצערי גנבתי ואני יודע מאיפה.
אבל אני מאוד מתבייש להחזיר וזה ממש עושה לי צער מה לעשות במקרה כזה (האם אפשר לשלם את הסכום לקופת צדקה או לאביונים)?

תודה מראש
אבי

תשובה

אבי,
שלום וברכה

שמחתי לקרוא כי זכית להתקרב להקב"ה ולשנות כיוון.

לשנות אורח חיים הוא בהחלט אתגר מיוחד, הדבר מוכיח על העוצמה שבקרבך, והתגמול ממרומים הוא בהתאם, [כפי שאמרו חכמים 'לפום צערא אגרא' – לפי מידת הצער והקושי בקיום המצוה, והתגברות על היצר, כך הוא גודל השכר].

לגופו של ענין אם יודעים ממי נלקח הכסף, יש חובה להשיב לו את הכסף. אך אפשר ומומלץ להעביר לו את הכסף בצורה אנונימית. [לשלוח לו בדואר, או ע"י אדם שלישי, אם זה מכר קרוב אפשר לתת לו מתנה באירוע, או כל רעיון אחר שמתאים למקרה שלך].

רק במקרה ולא ידוע ממי גנבו יש לתרום את הכסף לצרכי ציבור, וראוי לתרום למקום שהנגנב יהנה מהכסף. לדוגמא אם אדם גנב משכונה מסוימת, ואינו יודע ממי, ראוי לתרום דבר שישרת את כלל תושבי השכונה.

אם הדבר מתאפשר מומלץ לצרף מכתב מודפס אנונימי שבו אתה כותב לאדם כי בעבר לקחת את הכסף, ואתה מתחרט ומתנצל על עגמת הנפש שקרה לו בעקבות כך, תוסיף שחזרת בתשובה ומבקש את סליחתו. אך העיקר הוא לדאוג שהכסף איכשהו יחזור לבעליו, בלי שהוא ידע שזה אתה.

אגב אחד הרבנים המדהימים ביותר שאני מכיר הוא הרב שמואל טולדנו רב שכונה בראשון לציון [הרב קוק 17], בכל בעיה מומלץ לך ליצור עימו קשר, הוא יבין לליבך היטב, ויתן לך הדרכה אישית מעולה.

כמובן אתה מוזמן לפנות אלינו שוב בכל שאלה בעיה, במקרה זה או בכל מקרה אחר, אנחנו כאן לסייע לך בכל הנדרש.

ברגשי הערכה
ברכה והצלחה בכל הענינים
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מהו הערך של מטבעות פדיון הבן?

שלום רב,

ברצוני לדעת בבקשה כמה נהוג לשלם בכסף לכהן על מצוות פדיון הבן לערך המטבעות…

תודה מראש

 

 
שלום וברכה

המון מזל על לידת הבן הבכור

מצות פדיון הבן היא מצוה יחסית נדירה וזכות עצומה לתינוק.

ערך המטבעות הוא 100 גרם כסף טהור, שערו נקבע לפי שער כסף טהור

בבורסה, בתוספת אחוז תיווך המקובל לשלם לסוחר.

לאחרונה חלים שינוים חדים בשער הכסף, וכדאי להתעדכן בסמוך לפדיון.

המקום המוסמך והמדויק ביותר להתעדכן בשער הכסף ההלכתי הוא קו המידע

של בית המדרש להתיישבות בהלכה שמספרו 02-6488888

יש אתר https://www.keter.org.il/ שבו יש מידע המתעדכן, אך אין לי מושג מי

עורך שם את החישוב, ועד כמה הוא מוסמך.

למרות שע"פ ההלכה ניתן לקנות לשלם בכסף מזומן יש עדיפות להביא מטבעות

כסף טהור, שאותם ניתן לרכוש ע"פ רוב מהכהן [אם הוא כהן מוכר שרגילים לפדות

אצלו], או בחנות תשמישי קדושה.

 

ושוב הרבה מזל טוב

יהי רצון שתזכו לגדל את בנכם לתורה חופה ומעשים טובים

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

לעשות קוּפָּה על החבר'ה

הי, אירגנתי נשף לשכבה שלי ונשאר לי סכום כסף ואני לא יודעת אם מותר לי להשאיר אותו אצלי או שזה נקרא גזל,

אשמח לתשובה

 

שלום רב

את צריכה לקנות עם זה משהו שיכול להנות את כל השכבה, או לבקש מהם הסכמה להשתמש בזה, אלא אם כן היה ידוע מראש לכולם שיתכן וישאר כסף שישאר אצל מי שארגן את המסיבה.

בהצלחה

המשכנתא חונקת? הפרנסה בשפל? קבלו סגולה מיוחדת!

דוד רוזנהיים

לסגולה זו קוראים ברכת כהנים.

בספר במדבר פרשת נשא, מצווה האלוקים את הכהנים : כה תברכו את בני ישראל

 ברכת כהנים זו שהכהנים מברכים את העם בזמן התפילה, היא תפילה מיוחדת שיכולה להפוך כל דבר רע לטוב.

 

שימו לב לתמצית שיחה מיוחדת של הגאון רבי יצחק זילברשטיין על נושא זה:

ברכת כהנים אינה נופלת מדרך של מאות קילומטרים שעושה האדם
כדי לזכות בברכת הצדיק

 

 יש והלב נשבר להאזין לסיפוריהם של יהודים המתלוננים על בעיות פרנסה המתעוררות אצלם השכם והערב. כאן חיכוכים עם שלטונות מס הכנסה, שם התקלקל מכשיר יקר שעלותו מגעת לאלפי שקלים, והם אינם יודעים כיצד לצאת מהלחץ הכספי המאיים עליהם.

לכל היהודים הטובים הללו אני נוהג לומר עצה טובה, והיא, שיכוונו את ליבם בברכת כהנים, שהיא סגולה לכל ההשפעות הטובות, וכשמדובר בענייני ממון ופרנסה הרי הפסוק הראשון, "יברכך ה'", עוסק בענין זה, מאחר והכהנים זכו – כפי שכותב החיד"א – להיות משפיעי הממון על עם ישראל, בגלל הנהגתם הטובה של שבט הלווים ים במצרים.

הרב החיד"א בספרו 'פתח עיניים' כתב בשם הש"ך על התורה שכאשר עם ישראל כולו הצטווה ליטול מהמצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות, התאספו בני לוי והחליטו לא לקחת מאומה, שהרי כל ההיתר של עם ישראל ליטול את רכושם של המצרים היה בגלל שכר-העבודה שהיו חייבים להם על מאות השנים שעבדו אצלם כל כך הרבה אנשים, וכיון שהלויים לא השתעבדו, החליטו פה אחד להמנע מביזת מצרים, למרות שהיה מותר להם לעשות זאת שכן הקב"ה בעצמו לא הבדיל בין כלל ישראל ובין הלוויים.

התגברות זו בענייני הממון, שאינה קלה כלל ועיקר, הביאה לכך שהקב"ה ראה אותם כראויים להשפיע שפע ברכות על עמו ישראל עד סוף כל הדורות, ולכן הכהנים נבחרו להיות המברכים התמידיים של העם היהודי.

אני מייעץ לכל אחד ואחד שיקפיד לשמוע ברכת כהנים, ובשעה שהכהנים פורשים את ידיהם לברך את עם ישראל, שיעמוד באימה וביראה, ויראה עצמו ככלי מוכן לקבל את הברכה.

ברכת כהנים אינה נופלת מברכתו של כל צדיק, שכדי להתברך בה יכול יהודי לעשות לפעמים דרך ארוכה של מאות ואלפי קילומטרים.

ומן הראוי להעתיק כאן את פירוש הפסוקים בברכת כהנים

יברכך – ישפיע חכמה על ישראל (ולפי מה שהבאנו קודם, מתייחס פסוק זה לענייני ממון).

וישמרך – שיתן בנים לישראל.

יאר – יוסף חיים לישראל.

ויחנך –  שיברכם בנשיאות חן.

ישא – שיברכם בעושר וממשלה.

שלום – כמשמעו.

מתוך הספר (טובך יביעו)