אילו דברים צריכים הכשר במטבח? ומה תפקיד משגיח הכשרות במקום?

שאלה

שלום רב!
אני צריכה לענות לכמה שאלות בשביל עבודה בתושבע, אשמח לקבל תשובות לשאלות הבאות ממשגיח כשרות (אם אפשר פירוט על המקום, בשרי או חלבי וכו'):
1. אילו דברים צריכים הכשר במטבח?
2. כיצד שומרים על הכשרות במטבח? (כלים, מוצרים, בשר/חלב, ירקות, בישול וכו')
3. מה תפקיד המשגיח כשרות במקום?
4. מתי אדם הרוצה להקפיד על כשרות יכול לאכול בצורה רגועה?
תודה רבה מראש!

 

תשובה

שלום רב!

אין לנו משגיח כשרות שיכול לענות לך, אך בכל זאת אכתוב תגובה לפנייתך.

התשובות לשאלותייך מכילות הרבה מאד פרטים, ולא ניתן במסגרת זו להקיף את כל העניין, לכן אתייחס בזאת בעז"ה רק לכמה נקודות מתוך כלל הדברים:

צריך הכשר במטבח על הפרדה בין בשר לחלב, על הכנסת מאכלים (כגון חומרי גלם) רק עם כשרות, על בדיקת תולעים במאכלים הנצרכים לכך, על הפרשת תרומות ומעשרות וחלה, על הכלים שלא יהיה בלוע בהם איסור ועוד.

לגבי ההפרדה בין בשר לחלב, צריך שיהיה חלק של המטבח ששם יהיו הכלים החלביים, וגם השיש שם יהיה חלבי, וחלק אחר של המבטח ששם השיש והכלים יהיו בשריים.

לגבי מוצרים, צריכים לשים לב שרק מאכלים עם חותמת של גוף כשרות שאפשר לסמוך עליו יכנס למטבח.

לגבי פירות, ירקות, קטניות וכו', אם לא בטוחים שהפרישו מהם תרומות ומעשרות, יש לעשות זאת.

צריך גם לבדוק תולעים ממאכלים מסויימים, לברור את האורז ולנפות את הקמח.

המשגיח צריך לפקח שכל הנ"ל ועוד נעשים כהוגן.

אדם הרוצה להקפיד כמו שצריך על כשרות, יכול לאכול רק מאכלים שיש עליהם הכשר מהדרין או במקומות שיש עליהם הכשר מהדרין. ישנם הרבה מקומות שיש להם תעודת כשרות רגילה ולא מהדרין, ולא מקפידים שם על כל מה שחייבים להקפיד.

בברכה

יעקב

איך אפשר להכשיר במקום העבודה מיקרוגל טרף או שיש בו חשש טרף?

שאלה

איך אפשר להכשיר במקום העבודה מיקרוגל שיש חשש שחיממו בו אוכל שיש בו חשש טרף?

 

תשובה

שלום וברכה

הכשרת מיקרוגל בעייתית, אם מדובר במקום שיש סבירות שהשתמשו בהם מאכלי טרף ממש. וכן אם השתמשו בו גם לבשרי וגם לחלבי.

אם מדובר רק במקום שהשתמשו במיקרוגל רק לשימוש בכשרות לא מהודרת, או חשש קל שמא לא שמרו כשרות כראוי. אפשר להמתין 24 שעות, ואח"כ לחמם במיקרוגל מים רותחים בדרגת החום הגבוהה ביותר שהיה במכשיר למספר דקות [חשוב שהמים יגיעו לרתיחה מלאה].

אך כל זה במקום שמהיום והלאה יקפידו להשתמש במיקרוגל כדין, אך במקום שכל עובד מכניס מה שהוא רוצה, בפרט אם אחד מכניס בשרי ואחד חלבי, לא ראוי להשתמש במיקרוגל זה.

בשעת הדחק גדול כגון לחולה ומשמשיו, אפשר להתיר חימום במיקרוגל בשני שקיות ניילון אטומות וקשורות.

הבעיה שהשקיות מתנפחות בחימום, ולעיתים נקרעות, במקרה זה חובה לזרוק את המאכל. כשמחממים בצורה זו, חובה לקחת על עצמך סיכון זה.

כדאי להוציא כמה שניתן את האויר מהשקית לפני החימום, וכן לא לחמם יתר על המידה, ואז פחות סיכוי שהשקית תתנפח, ותקרע [האויר הוא שמתנפח בחימום].

ברכה והצלחה
הרב יהודה סטורץ
בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

"בשרי", "חלבי" "פרווה" מה זה?

משה ויטמן
"המיקרוגל בשרי נא לא לחמם מאכלים המכילים חלב" נכתב באותיות מאירות עיניים על גבי קיר המטבחון הקטן במשרד בו עבדה רות. בשרי?! היא התפלאה? "מיקרוגל", "בשרי"?! הוא הרי לא עשוי מבשר…? הוא גם עובר ניקיון יסודי מדי יום, אז מה בו בשרי? מאיפה ההחמרות האלו, שאלה את עצמה, לא מצליחה להבין.
אם גם לך זה נשמע קצת מוזר, או שמעניין אותך להבין מניין מגיעים המושגים "כלים בשריים" "כלים חלביים", מהו "תנור בשרי" ומהו "חלבי" ומדוע לרבים משומרי המצוות יש תנור בעל שני תאים במטבח, המאמר הבא נכתב בשבילך.
כולנו שמענו היטב על איסור בשר בחלב, האיסור בו צוותה התורה את העם היהודי לא לאכול בשר וחלב יחדיו. אנחנו גם מבינים שבכדי לוודאות באופן מוחלט שבמאכלים שלפנינו לא נוצרת תערובת בלתי רצויה של בשר וחלב, עלינו לשומרם נפרדים זה מזה, אבל מה הבעיה עם הכלים? האם זו סתם החמרה? באילו כלים ישנה בעיה ובאילו לא? ומה עלינו לעשות, נחזיק שני מטחים?

בשורות הבאות ננסה להשיב את התשובות.
אך קודם לכן, נחדד נקודה קטנה: הכנת מרק עוף וכבר מזמן הוצאת ממנו את העוף, מותר לך לאכול את המרק נטול העוף עם חלב?

התשובה היא כמובן: לא!, גם אם המרק קיבל טעם מהעוף הוא בשרי ולא רק כאשר העוף נמצא בפנים.

מסקנה: גם מאכל שיש בו טעם של בשר אסור לערבבו ולאוכלו עם חלב ולא רק את הבשר או העוף עצמם. הלכה זו נקראת בתלמוד: "טעם כעיקר". תרגום: טעם הבשר או העוף בלבד ללא שהם עצמם נמצאים בשטח, נחשב כמו "עיקר" – כאילו החלק של העוף או הבשר עצמם נמצאים במאכל.
לאחר שהחכמנו באחד היסודות ההלכתיים הגדולים של התלמוד, נוכל להבין את הבעיה עם כלי המטבח ללא כל קושי. ניקח לדוגמה: סיר. כשאתה מבשל בסיר, הוא סופג ובולע. ההנחה הזו שנאמרה בתורה ומובנת בהיגיון של כל אדם, מאוששת גם במחקרים וניסיונות מדעיים. האמת היא, שהוא לא רק בולע מהמאכל שמתבשל בו אלא הוא גם "פולט" אליו כלומר: המאכל המתבשל סופג ממנו. מה עובר במערכת הבליעה והפליטה ההדדית הנוצרת בין המאכל לסיר? רכיבים בלתי נראים המכילים בעיקר את טעם המאכל.
מכאן, ניקח לדוגמה מקרה אחד: ביום ראשון בצהריים בישלת בסיר כתף בקר בנוסח השף (נקווה שזה יצא טעים…), ביום ראשון בערב, כשאתה שוב רעב, בא לך מאוד לבשל באותו סיר, פסטה חלבית מתקתקה.

האם באמת אתה צודק שאם הסיר נקי ומבריק לא תהיה בכך כל בעיה? התשובה היא: לא. כשבישלת את הכתף, מאחורי הקלעים, הסיר היה מאוד עסוק. במשך כל הבישול הוא ספג ככל יכולתו מהטעם של הבשר המעודן.

אם היתה לך היכולת להוציא את הטעם מתוך מתכת הסיר ולחוש אותו, היית מגלה את העובדה הזו. לך כמו לכל בני האדם אין את היכולת, אבל לפסטה שבאה בתור אחריו, בהחלט יש! כשהיא מתבשלת בסיר הוא מעסיק את עצמו בינתיים, לא רק בלבלוע את מה שאפשר מרכיבי הטעם של הפסטה, אלא גם בלפלוט לתוכה את טעם הבשר שנשאר בתוכו מהצהריים. בסיום הבישול, תקבל פסטה עם שמנת מתוקה וטעימה, אך ספוגה בטעם של בשר מהסיר בו התבשלה ואת ההלכה ביחס לפסטה שיש לה טעם של בשר, אנחנו כבר יודעים – היא נחשבת "בשר בחלב" לכל דבר, ממש כמו מרק העוף שפתחנו בו…
הבעיה הנוצרת במעברי הטעם הפתוחים בין הסיר לבין המאכל המתבשל בו, היא הסיבה לכל האיסורים ששמענו עליהם בשימוש בכלים בשריים למאכלים חלביים או חלביים למאכלים בשריים. משום שמעברי הטעם הללו אינם קיימים רק בסירים, אלא בכל הכלים, לא משנה צורתם או אופי השימוש בהם, כל עוד הם נגעו במאכל בעודו רותח אפילו לרגע אחד. רותח לעניין זה, נדגיש, הכוונה ל °40 מעלות. כל הכלים שבאו לשימוש עם הבשר כשהוא רותח (כולל התנור שבו הוא נאפה) נחשבים בשריים ואם הם יגעו בחלב כשהם יהיו רותחים, הוא ייאסר בגללם לאכילה וכל הכלים שהיו בשימוש עם מאכל חלבי בעודו רותח נחשבים חלביים ואם הם יגעו בבשר כשהוא או הם רותחים, הוא ייאסר בגללם.
הפרטים בעניין הזה רבים מאוד, לעיתים מאכל פרווה יהפוך להיות בשרי או חלבי, לעיתים חלב ייהפך להיות בשר בחלב ולהיפך, לפעמים גם הכלים עצמם נאסרים לשימוש אפילו של "פרווה" (ניטראלי) ולפעמים התנאים לקיומו של האיסור לא מומשו ואין כל בעיה הלכתית. אבל דווקא בגלל זה, קיים צורך להפריד לחלוטין בין הכלים המשמשים לבשר לבין הכלים המשמשים לחלב כדי שלא ניכשל חלילה בבעיות כשרות קשות.
לסיום נוסיף, כי גם בכלים שהשתמשו בהם לשימוש קר עם מאכלי בשר או חלב עלולות להיווצר בעיות, למרות שלמצב רתיחה המעביר טעם הם לא הגיעו ולכן גם בשימוש צונן, יש להימנע מלהשתמש לבשר בכלי חלבי ולהיפך ולקבוע כלי מיוחד (חשוב במיוחד בסכין) לכל מין. מומלץ גם כלי מיוחד לפרווה (ניטראלי).
הבעיה של המיקרוגל מהמשרד של רות מובנת?

 

מהחמאה עד הפסטרמה

מאת: יעקב לוסטיג

כל ילד יהודי יודע שאחת המצוות הבולטות ביהדות היא האיסור לאכול בשר וחלב יחד. לא חמאה עם פסטרמה ולא פיצה עם פפרוני.

מותר לאכול בשר, אם הוא כשר, אפילו מצוה לאכול בשר בשבתות ובחגי ישראל. מותר גם לשתות חלב ולאכול מאכלי חלב. אבל שניהם ביחד – אסור.

מהיכן זה לקוח? המקור לאיסור זה, הוא בתורה עצמה, שכותבת לנו בשלוש הזדמנויות שונות "לא תבשל גדי בחלב אמו". חכמינו ז"ל מסבירים שהכוונה לכל בשר בקר, בכל סוג של חלב בהמה, ולא רק אם הגדי מתבשל בתוך חלב אמו.

שלוש פעמים מוזכר בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו", ובכך התורה באה לומר לנו שעל בשר וחלב יחד חלים שלושה איסורים נפרדים: אסור לאכול אותם, אסור לבשל אותם יחד אפילו אם לא אוכלים, ואסור ליהנות מבשר וחלב שהתבשלו יחד.

למרות שהאיסור בתורה נאמר רק על בשר בקר, חכמינו הרחיבו את האיסור והחילו אותו גם על בשר עוף. זאת, מחשש שאם יהיה מותר לאכול עוף עם חלב, אנשים יבואו לטעות ויאכלו גם בשר בקר עם חלב. מהרגע בו חכמינו זיכרונם לברכה אסרו אכילת עוף עם חלב – האיסור נחשב ל"איסור מדרבנן", וכל יהודי שומר מצוות מקפיד על כך מאוד, כי עבורנו אין הבדל אם האיסור הוא 'מדאורייתא' (מהתורה) או 'מדרבנן'  (מדברי חכמים) שהרי התורה עצמה ציוותה אותנו לציית לדברי החכמים.

חשוב לדעת שהאיסור הוא לא רק לבשל בשר וחלב יחד, אלא גם לאכול אותם יחד אם התבשלו בנפרד, או אפילו אם החלב לא התבשל בכלל. לכן אסור לאכול כריך מרוח בחמאה ובתוכו פסטרמה, או לחלופין לאכול פיצה עם פפרוני.

חכמי ההלכה קבעו גם שמאחר והבשר בדרך כלל שמנוני, ומשאיר עקבות בשיניים הלועסות אותו למשך כמה שעות, צריך להימנע מאכילת חלב, גם אחרי שסיימנו את אכילת הבשר. הגישה הרווחת היא שיש להמתין בין בשר לחלב שש שעות, או קצת יותר מחמש שעות, אך יש קהילות בהן נוהגים להמתין רק שלוש שעות, ואפילו שעה אחת.

אחרי אכילת מאכלים חלביים, אין צורך להמתין שש שעות. מספיק לשטוף את הפה היטב, ולאחר מכן אפשר לאכול מאכלי בשר. עם זאת, מנהג טוב נהגו בקהילות רבות, להמתין בערך חצי שעה בין אכילת חלבי לבשרי.

כלי שהתבשל בו בשר וחלב יחד, או אפילו בשר ולאחר מכן חלב, צריך להכשיר אותו ואסור לאכול את האוכל המתבשל בו. לכן חשוב שבכל בית יהודי תהיה מערכת כלים נפרדת לבשרי ולחלבי, הן כלי בישול כמו סירים ומחבתות, הן סכו"ם, והן צלחות ומפות לשלחן עליו אוכלים.

תנור אפיה– במידת האפשר, כדאי מאוד להחזיק שני תנורים, או תנור עם שני תאי אפיה נפרדים, האחד בשרי והאחר חלבי. כשיש לכם רק תנור אחד, אם השתמשתם בו לאפות מאכל שיש בו חלב או מוצר חלבי כלשהו, יש להמתין, אם אפשר, 24 שעות, ולאחר מכן להכשיר אותו באמצעות הפעלתו למשך חצי שעה על החום הגבוה ביותר. אחרי שהכשרתם את התנור אפשר להשתמש בו לבשרי, וכשתרצו להשתמש בו שוב לחלבי תצרכו לחזור על פעולת ההכשרה הכוללת המתנה בת 24 שעות והפעלה לחצי שעה על החום הגבוה ביותר.

שימו לב: מאכל 'פרווה' כמו עוגה או לחם, שנאפה בתנור בשרי, הופך לבשרי. אם הוא נאפה בתנור חלבי – הוא הופך לחלבי ואסור לאכול אותו עם מאכלים בשריים יחד. לכן תמיד כדאי להכשיר את התנור כנ"ל, לפני שאופים בו מאכל פרווה שאנו עשויים לרצות לאכול אותו עם מאכלים חלביים או בשריים.

אם אתם לא יכולים לחכות 24 שעות, אפשר להשתמש בתנור חלבי לאפיית בשרי וכן להיפך, רק אם עוטפים את המאכל הבשרי הנאפה בתנור חלבי (או המאכל החלבי הנאפה בתנור בשרי) בנייר אלומיניום. העטיפה צריכה להיות הרמטית, ושלא יהיו חורים בנייר האלומיניום, ולכן עדיף לעטוף את המאכל בכמה שכבות כדי שבוודאי יהיה מכוסה היטב מכל צדדיו.

בכל מקרה התבנית שבה אופים את המאכל בתנור, חייבת להיות מוגדרת לבשרי או לחלבי, ואסור להעביר אותה משימוש בבשרי לחלבי וכו'. אפשר כמובן להשתמש בתבנית חד פעמית.

מיקרוגל – ראוי שהמיקרוגל ישמש רק לחלבי או רק לבשרי. אפשר כמובן להשתמש בשני מיקרוגלים, אחד בשרי ואחד חלבי. מי שאינו יכול להחזיק שני מיקרוגלים, ורוצה להשתמש באותו המיקרוגל, יקפיד לכסות את המאכל שהוא מחמם בשני כיסויים הרמטיים, שלא ייפתחו גם במהלך החימום. עם זאת, חכמי ההלכה בדורנו מזהירים שלא כדאי להשתמש בשיטה הזאת באופן קבוע, ומי שרוצה להשתמש באותו המיקרוגל לחלבי ולבשרי, עדיף שיכשיר את המיקרוגל ביניהם, באמצעות חימום כוס עם מים במשך עשר דקות על החום הגבוה ביותר. קודם לכן יש לנקות את המיקרוגל היטב משיירי מאכלים קודמים.

דגים – איסור אכילת בשר וחלב יחד אינו חל על בשר דגים, ומבחינת ההלכה אין איסור לאכול דג יחד עם מאכלי חלב, אך נהוג להפריד בין דג ובשר ולא לאכול אותם יחד (אין צורך להמתין בין דג לבשר), הספרדים נוהגים שלא לאכול דג עם גבינה, ויש גם קהילות אשכנזיות שנוהגות כך.

ביצים, למרות שהן באות מהתרנגולת, הן לא בשריות ואפשר לאכול אותן עם חלב או עם בשר בלי לחשוש.

דבש דבורים – דבש דבורים הינו מאכל המוגדר פרווה, ומותר להשתמש בו עם בשר או עם חלב.

פרווה – כל מאכל שאינו בשרי או חלבי, נחשב פרווה. כל המאכלים המגיעים מהצומח הם פרווה, וכן מוצרים תעשייתיים שאינם כוללים רכיבים מן החי, הם פרווה.

אם בטעות השתמשתם עם מזלג בשרי לאכול מאכל חלבי, וכן להיפך, אם המאכל קר, שוטפים היטב את המזלג ואין צורך להכשיר אותו מחדש, אך אם המאכל היה חם, אפילו אינו רותח מאוד, צריך להכשיר אותו, וכדאי להתייעץ עם רב פוסק הלכות כדי שידריך אתכם איך לעשות את פעולת ההכשרה.

חשוב להדגיש שלגבי הדין הקודם יש יוצא מן הכלל: במקרה שהשתמשנו בסכין חלבי לחתוך בצל, שום או מאכל חריף אחר, דינו כמו באוכל חם, גם אם הבצל או השום קר. במקרה כזה הבצל הופך לחלבי, ואם נחתוך אותו אחר כך גם עם סכין בשרי, נהווה הדבר בעיה מבחינה הלכתית, ונצטרך לשאול רב פוסק הלכות כיצד יש לנהוג בנושא הזה.

לסיום, הלכות בשר וחלב הן הלכות עם הרבה מאוד פרטים, ואיננו יכולים לסכם אותן כאן במסגרת הנוכחית. לכן כדאי שכל אחד ילמד את ההלכות הללו בצורה מסודרת בספר 'ילקוט יוסף' או בספרי הלכה אחרים, ובפרט עקרות הבית שטורחות ומבשלות עבור כל המשפחה, בוודאי כדאי להן להשתלם בהלכות אלו, כדי שיוכלו להגיש לבני משפחותיהן רק מאכלים כשרים ונקיים מחשש איסור.