מאת: יהושע הכהן רוזובסקי.

 

עולמנו מלא בשפע עצום של מזון ממינים שונים. אבות המזון, דגן, פירות, ירקות ועוד.

בואו נעצור ונחשוב רגע! מישהו ברא את כל זה. זה לא צמח פתאום.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בכדי שנעבוד אותו, נעשה לו נחת רוח ונקדש את שמו.

בשביל שנוכל להתקיים, הוא הכין לנו את כל צרכינו.

המזון הבסיסי שהאדם חייב בכדי לחיות, הוא לחם ומים.

הקדוש ברוך הוא לא הסתפק בזה וברא לנו גם תוספות ופינוקים.

לא סתם פינוקים.

בואו נפקח את העיניים, נביט סביבנו, כמה חסד יש בעולם. גם בדברים שהתרגלנו אליהם והם נראים מובנים מאליו.

כמה סוגי פירות וירקות, בשר, חלב ועוד.

איך העולם היה נראה לולא זה.

אז בסדר. זכינו שיש לנו פירות. אבל זה לא רק זה. תארו לעצמכם עוד שלב שהיה חסר. ננסה לתאר לעצמנו שכל הפירות והירקות היו

בצבע – שחור.

אוי! נורא!

יודעים מה ? אפילו אם הכל היה בצבע וורוד או צהוב, אבל כל הפירות והירקות באותו הצבע. נשמע לא טוב..

הבה נתבונן בצורה השונה והמיוחדת שיש לכל פרי וירק. איך הוא גדל באופן שיישמר בעת גידולו, קליפה העוטפת אותו, כל זן גדל

בעונה המתאימה לו, כל פרי וירק מזין את גופינו בויטמינים שונים.

מדהים.

כמה חסד השם עושה עימנו.

נהנים ואומרים תודה לבורא:

כל מציאות הבריאה צועקת דבר אחד – "תודה לך השם". תודה על כל החסדים העצומים שבכל יום ויום.

הקדוש ברוך הוא, הוא בורא ומנהיג את העולם. חכמינו זכרונם לברכה אומרים שמי שנהנה מהעולם בלא 'ברכה', כאילו גזל מהשם.

הבורא יתברך נתן לנו רשות ליהנות מעולמו היפה, אך ורק לאחר שנודה לו על ידי ה"ברכות".

אז מה זה "ברכות":

חכמינו תיקנו לנו כאות תודה, הכרת הטוב ובקשת רשות ליהנות מהעולם 'ברכות' מיוחדות על כל דברי העולם.

יש ברכות על דברים שונים הקורים בעולם כגון קשת בענן, ברקים ורעמים ועוד.

במאמר זה נתמקד על "ברכות הנהנין", דהיינו, ברכות על דברי מאכל ושתיה.

כאמור למעלה, אנו מודים לקדוש ברוך הוא לא רק אחרי ההנאה אלא גם לפניה.

הברכה שלפני אכילת המאכל היא גם הודאה וגם בקשת רשות ליהנות מהמאכל. הברכה שלאחר האכילה היא הודאה על מה שאכלנו

ושתינו.

הערה! נכתוב כאן את החלוקה הכללית של הברכות המתאימות למינים השונים, אך יש לברר אצל רבנים יראי שמים היודעים היטיב

את ההלכות, מה ברכתם של המינים השונים, כיון שיש הבדלים ותנאים שונים בכדי לקבוע ברכה מסויימת לכל מין ומין.

נחלק את הנושא לשני חלקים: א. סוגי הברכות. ב. התאמת המינים השונים לברכות הנזכרות כאן.

• סוגי הברכות הם כדלהלן: בכל ברכה, הפתיחה תהיה כבכל ברכה וברכה והסיום ישתנה לפי הענין –

 

ברוך אתה אדנ-י, אלה-ינו מלך העולם  –  בורא מיני מזונות.

"                                      בורא פרי הגפן.

"                                      בורא פרי העץ.

"                                      בורא פרי האדמה.

"                                      שהכל נהיה בדברו. 

ישנו סימן בכדי לזכור את הברכות הללו. הסימן הוא ראשי התיבות של סוגי הברכות: מזונות גפן עץ אדמה שהכל – ראשי תיבות,

מג"ע א"ש.

סימן זה יעזור לנו, לא רק בכדי שנזכור את סוגי הברכות, אלא הוא עושה לנו סדר גם ב'קדימת הברכות'.

ונבאר.  כאשר יהיו לפנינו מינים שונים הנצרכים לברכות שונות, יש סדר איזו ברכה קודמת לחברתה. הסדר יהיה לפי ראשי התיבות

שנזכרו למעלה. למשל, אם מישהו מעוניין להתרענן בשתית קפה ומאפה, עליו להקדים ולברך על המאפה (שברכתו 'מזונות')

ואחר כך על הקפה (שברכתו 'שהכל') ובהתאם לסימן: מזונות גפן עץ אדמה שהכל , מג"ע א"ש.

(אך אם פיו יבש ורוצה להרטיבו מעט קודם אכילת המאפה בכדי שכך יוקל לו לאכול את המאפה וכך חפץ כעת יותר, רשאי

הוא להקדים את ברכת 'שהכל' על הקפה ולאחר מכן יברך ברכת 'מזונות' על המאפה).

• התאמת מינים השונים לברכות שנזכרו למעלה:

 

על דברי מאפה (קרואסונים, בורקסים, עוגות וכדומה) נברך בורא מיני מזונות.

על יינות ומיץ ענבים נברך בורא פרי הגפן.

על פירות העץ (תפוח, תפוז, אבוקדו ועוד) נברך בורא פרי העץ.

אך יש לברר היטיב, כל מין ומין מה ברכתו, כיון שיש דברים שעל אף שהם גדלים על עץ, ברכתם בורא פרי האדמה כגון – בננה!

 על ירקות ודברים הצומחים מהאדמה (תפוחי אדמה, אבטיח ועוד) נברך בורא פרי האדמה. וכאמור יש לברר היטיב.

 

ונביא עוד דוגמא מדוע חשוב לברר את ההלכות: פטריות שמפניון, על פניו היה אפשר לחשוב שברכתם 'בורא פרי

האדמה'. אך האמת היא שברכתם 'שהכל נהיה בדברו'! (כיון שהם לא ממש יונקות מהאדמה, שהרי אין להם

שורשים באדמה, אלא עיקר חיותם מהאויר וקצת מלחות האדמה!). לכן יש לברר היטיב מה ברכתו של כל מין

ומין.

 

על שאר דברים שאינם צומחים מהארץ (דגים, בשר, חלב וכדומה) נברך שהכל נהיה בדברו.

ברכת 'שהכל' נברך גם על מים ושאר משקים, חוץ מיין ומיץ ענבים כמו שנתבאר.

הטעם שעל היין (ומיץ ענבים) תקנו רבותינו ברכה מיוחדת, היא בגלל חשיבות משקה זה.

 

ברכת "המוציא":

על הפת תקנו חכמינו זכרונם לברכה ברכה מיוחדת בגלל חשיבותה ונחיצותה לקיום חיי האדם.

כמובן שזה כולל את כל סוגי הלחם למיניהם, פיתות, לחמניות, ג'פתות, באגטים ושאר המינים.

קודם אכילת הלחם אנו ניטול את ידינו מתוך ספל גדול ושלם, ללא שבר או סדק כפי שתקנו לנו חכמינו זכרונם לברכה.

נטיל מים מן הספל על כל יד ויד בסדר הזה: נאחז את הספל ביד שמאל ונשפוך על היד הימנית מים בשפע שירטיבו את כל כף היד,

משני הצדדים ועד החיבור עם היד. לאחר מכן נחזור על פעולה זו ונטיל מים על היד השמאלית.

לאחר מכן, טרם ניגוב הידיים, נברך ברכה מיוחדת על הנטילה:

"ברוך אתה אדנ-י, אלה-ינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים".  

לאחר מכן ננגב את הידיים, נחזיק את הלחם ונברך ברכת המוציא:

ברוך אתה אדנ-י, אלה-ינו מלך העולם, המוציא לחם מן הארץ".

ברכה אחרונה:

בסיום האכילה, אחר כל מאכל, אנו נברך "ברכה אחרונה".

על מיני מאפה אנו נברך ברכת "מעין שלוש". ברכה זו נקראת כך כיון שהיא מכילה שלשה נושאים המוזכרים באריכות ב"ברכת

המזון" הנאמרת על הפת, ובברכת מעין שלש הם מוזכרים בקצרה.

שלשת הנושאים הם: א.  הודאה על המזון.  ב.  הודאה על ארץ ישראל שהיא הארץ הקדושה.  ג.  בקשה לבנין בית המקדש בקרוב.

הערה. את ברכת מעין שלש וברכת המזון ניתן למצוא בכל סידור או 'סדר ברכת המזון'

וכן באתר 'אחינו' (על ידי כניסה לשימושון היהודי).

על היין נברך גם כן את ברכת 'מעין שלש' אך בשינוי קל כמודפס בסידורים.

כמו כן, על פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהם:

חיטה, שעורה (מיני מאפה שעשויים מהם כגון בורקס וכדומה, אך לא סוגי לחם למיניהם כאמור למעלה שעליו מברכים ברכת המזון),

ענבים, תאנה, רימון, זית, תמר, נברך ברכת 'מעין שלוש' ובשינוי קל כנ"ל.

ברכת "בורא נפשות":

על שאר פירות וירקות וכן על שאר משקים (מים וכו') נברך ברכה זו:

(נוסיף בסוגריים ביאור קצר משולב בנוסח הברכה):

"ברוך אתה אדנ-י, אלה-ינו מלך העולם, בורא נפשות רבות וחסרונן (אנו מודים לך הבורא יתברך, מלך העולם, שאתה בורא נפשות

רבות ודואג להן למה שהן צריכות לצורך קיומן הבסיסי), (כמו כן, אנו מודים לך-) על כל מה שבראת להחיות בהם נפש כל חי

(על דברים שהם 'בונוסים' ולא ממש הכרחיים לאדם, אלא זה עושה להם הרגשה טובה יותר שיש להם את השפע המגוון הזה, את

הפינוקים הללו, ועל ידי כך יש להם שמחה וחיות לעבודת השם-), ברוך חי העולמים (אנו מודים לך)".

מתי מברכים:

בכל פעם שנאכל ונשתה, נברך ברכות אלו.

ונביא דוגמא להמחשה: אדם שאוכל מאפה, מברך את ברכת 'בורא מיני מזונות'.

והנה, כל עוד שהוא לא בירך 'ברכה אחרונה' שהיא 'מעין שלש', הוא יכול להמשיך ולאכול עוד מינים שברכתם 'מזונות' ואינו

מברך על כל מאפה ומאפה את ברכת 'מזונות' מחדש.

אך ברגע שברך ברכת 'מעין שלש', הוא חתם את הסעודה הזו ואם ירצה לאחר מכן לאכול שוב, יצטרך להמתין מעט ולברך שוב את

ברכת 'בורא מיני מזונות'.

כלל זה שייך גם בשאר הברכות.

נשוב ונחדד שיש פרטים ודינים שונים בברכות הנהנין ויש לברר אצל יראי שמים היודעים היטיב את הכללים.

אני והברכות בחיי היום יום:

חוץ מכך שיש כאן מסר הגיוני ובסיסי שאנו הנבראים חייבים להוקיר טובה לבורא על כל הטוב והשפע שהוא נותן לנו, יש כאן עוד

רעיון עצום ונפלא בענין הברכות.

מכל נושא הברכות אנו רואים שהקשר עם הבורא הוא לא רק בתפילה, אלא הוא קשר על בסיס תמידי של כל רגע ורגע בחיים!

אנו מדברים איתו במהלך היום המון המון פעמים!

בכל מאכל ובכל כוס מים, אנו מכניסים את הבורא יתברך. הוא זורם לנו בדם.

בואו לא נפספס את זה, את ההזדמנות לדבר עם הבורא בארוחת בוקר, צהריים, ערב, בכל דבר!

זה ממש מרגש שיש לנו את הזכות לתפוס את המלך לדיבור קטן, לא רק בארמון הנשיאותי, אלא גם בחדר האוכל!

נשתדל יחד להקדיש לזה יותר מחשבה וליישם בעזרת השם. לכוין יותר בברכות, לזכור שהשם שומע אותי, מקשיב לברכותיי.

וגם, לא נשכח שזה בקשת רשות.

כשחבר מבקש מאיתנו משהו, הוא יודע טוב מאוד שהוא צריך לבקש יפה… גם אנו נשתדל לשים לב לברכות היוצאות מפינו ולבקש

מהשם בצורה מכובדת וראויה טרם נאכל ונשתה.

סגולה נפלאה:

מגדולי רבותינו הוא רבי יצחק לוריא המכונה "האר"י". וכה אמר לתלמידו רבי חיים ויטאל:

דע, כי האדם יכול להגיע להשגות גבוהות בעבודת השם, למעלות נעלות וקדושות ביותר. וכל זה איך? על ידי אמירת ברכות הנהנין

בכוונה!

הברכה שהצילה ממוות:

התקופה- בין שתי מלחמות העולם הארורות שגבתה את חייהם של מילוני יהודים השם יקום דמם, ואת חייהם של מילוני אנשים

בכלל יבשת אירופה.

גם אז ב'הפוגה' שבין שתי המלחמות, לא באמת כל המדינות ישבו ברוגע ובבטחה.

מלחמות עזות וקשות ידעו מדינות רוסיה ושכנותיה.

יושבי העיירות הסמוכות לקוי האש, שילמו בחייהם. וכמובן, היהודים.

בגלות הנוראה הזו, היהודים הם תירוץ להצדיק את יצר השנאה הבלתי מרוסן של גויי העולם, השם ישמרנו.

בין אותן עיירות ששתו את כוס התרעלה, היתה זו עיירת ברנוביץ'.

עיירה זו היתה מפוארת ביותר.

לא. לא ארמונות היו בה. היא היתה מפוארת כי היו בה תלמידי חכמים ועובדי השם גדולים וקדושים.

כן. היו בה ארמונות. ארמונות של תורה, עבודת השם וגמילות חסדים.

בעיירה זו התגורר ראש ישיבת ברנוביץ' הרב הקדוש רבי אלחנן ווסרמן השם יקום דמו שנהרג על ידי הנאצים הרשעים.

בעיירה זו התגורר גם רבי משה אברהם ברזובסקי אביו של רבי שלום נח ברזובסקי זכר צדיק לברכה, שלימים הפך להיות רבם

ומנהיגם של חסידי סלונים בארץ הקודש.

קרבות נוראיים התחוללו בסמוך לעיירת ברנוביץ'.

יום אחד, פלוגת חיילים אכזריים צמאי דם פרצה לבית משפחת ברזובסקי.

"עימדו כולכם צמוד לקיר", ציווי החיילים על בני המשפחה.

כיתת היורים היתה כבר עם נשקים שלופים לירות למוות בכל בני המשפחה.

"רגע אחד", פנה הרב ברזובסקי לחיילים. "אני רוצה לבקש 'בקשה אחרונה' לפני שתירו בנו".

"מה בקשתך?", "אני מבקש דבר אחד – כוס מים!".

"זה הכל ?!  אין שום בעיה" ! צחקו החיילים.

רץ הבן, רבי שלום נח והביא לאביו כוס מים.

לקח האב את הכוס ובירך בקול רם ובכוונה –

ברוך  אתה  אדנ-י,  אלה-ינו  מלך  העולם,   ש-ה-כ-ל    נ-ה-י-ה     ב-ד-ב-ר-ו!!!   

ואז, צעקה בפתח הבית..

"חיילים!!! בואו מהר חייבים לברוח! האויבים שלנו השיגו שליטה על העיירה!" צעק המפקד.

ברגע אחד, עזבו כל החיילים את הבית, בלי לפגוע באף אחד מבני הבית!

נס גלוי של הצלה ממות אכזרי!

לאחר מכן, הסביר האב מהו פשר הנס.

כך הוא אמר:

מסורת בידינו מרבינו, הרבי מלכוביץ', שלברך את ברכת 'שהכל נהיה בדברו' בכוונה עצומה, היא סגולה עצומה ללמד על עם ישראל

זכות בשמים ולהפוך את מידת הדין למידת הרחמים!

והביאור בזה הוא, שכשהאדם מתבונן בכך שהכל, ממש ה-כ-ל, כל המאורעות שקורה בעולם, אינם קורים מעצמם אלא הם נהיים

בגלל דברו של הקדוש ברוך הוא שכך הוא גזר (-כנוסח הברכה "שהכל נהיה בדברו"), אזי הכל ברגע אחד יכול להתהפך לטובה כיון

שהכל ממנו יתברך ובכוחו לשנות הכל!

וכאשר רואים בשמים שהאדם הפנים זאת היטיב, ברגע אחד מצילים אותו מהמצב שבו הוא נמצא.

מדהים!

שוב זה מראה לנו שהברכות הם לא רק הודאה, גם לא רק בקשה, זה קשר מיוחד שמראה לנו שהשם נמצא בכל דבר.

נשתדל להתחזק ולברך להשם בכוונה עצומה

ויזכנו השם יתברך לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אוהד אטינגר

חכמינו זכרונם לברכה מלמדים אותנו בתלמוד הבבלי, ש'אסור לו לאדם ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה'.

כלומר, לפני שאנחנו אוכלים, שותים ואפילו מריחים עשב ריחני, אנחנו צריכים לברך את בורא העולם,

ולהודות לו על האוכל, המשקה או העשב הריחני שהעניק לנו.

הברכה מתחילה תמיד במשפט הבא: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם", והמשמעות שלו היא

שאנחנו משבחים את בורא העולם, ומזכירים כי הוא מקור הברכה, ממנו מושפעת הברכה אל העולם,

לנו ולכל אדם אחר, כי אלמלא בורא העולם היה מעניק לו את הברכה הזאת, לא היינו מקבלים אותה.

לכל ברכה יש גם סיומת, בהתאם לעניין ולמאכל שאנו עתידים לאכול.

סדר הקדימה בברכות כאשר אתם נגשים לאכל ממינים שונים נקבע לפי הסיסמה הבאה:

"מגע אש", כלומר: מזונות, גפן, עץ, אדמה שהכל. כך שנבחר קודם במאכלים שברכתם מזונות

כי הנם חשובים יותר, וכן הלאה.

אם אנחנו אוכלים לחם, כל המזונות האחרים הופכים טפלים אליו ונכללים בתוך הסעודה.

לפני שאוכלים לחם נוטלים את שתי הידיים, ומברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדָים.

לאחר מכן מנגבים את הידיים במגבת, יושבים ליד השלחן, מחזיקים את הלחם ביד ימין ומברכים:

בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

כאמור, כשאנו שותים מים או שתייה ממותקת, אוכלים סלטים, דגים בשר וכו' בתוך הסעודה,

לא מברכים עליהם ברכה בפני עצמה, כי כל המשקאות והמאכלים טפלים אל הלחם ואל הסעודה.

יוצאים מן הכלל הם יין, שעליו מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

וכן מאכלים שאינם נאכלים בדרך כלל בתוך הסעודה, כמו תפוח למשל, או וופלה. עליהם מברכים בפני עצמם.

להלן הברכות שמברכים על מאכלים, אם אנו אוכלים אותם בפני עצמם ולא בתוך הסעודה.

על כל תבשיל או מאפה העשוי מ'חמשת מיני דגן' (חטה, שעורה, שיפון, כוסמין ושבולת שועל), כמו עוגה, דיסה וכדו'.

מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.

על היין מברכים כאמור: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

מי שאוכל פירות עץ, כמו תפוח, קיווי, אגס, אגוז, אבוקדו או תפוז, מברך:

בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

מי שאוכל פירות הגדלים על גבי שיחים, כמו עגבניה, בננה, אבטיח וכדו', וכן ירקות מכל הסוגים והמינים,

מברך לפני אכילתם: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.

על מוצרים מן החי כמו בשר, ביצים דגים וחלב, או מוצרים מהצומח שאיבדו את הצורה המקורית שלהם

כמו רסק עגבניות או פירה – מברכים: בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ.

מי שיש לפניו כמה מיני מאכל שמברכים עליהם ברכות שונות, כמו מלפפון עם תפוח, כוס יין ופרוסת עוגה,

יברך את הברכות על פי סדר 'מגע אש', כלומר יברך קודם על העוגה ברכת בורא מיני מזונות,

לאחר מכן יברך בורא פרי הגפן וישתה מהיין, בהמשך יברך בורא פרי העץ ויאכל מהתפוח,

ברכת בורא פרי האדמה ויאכל את המלפפון ואחרונה אחרונה חביבה היא ברכת שהכל נהיה בדברו.

אחרי שמסיים לאכול, מברך 'ברכה אחרונה'.

אם אכל ארוחה מלאה עם לחם, יברך ברכת המזון . אם שתה יין יברך ברכת על הגפן,

אם אכל מוצרי מאפה ומזון מחמשת מיני דגן יברך ברכת 'על המחיה' ואם אכל פירות משבעת המינים

שהתברכה בהם ארץ ישראל (ענבים, תאנים, רימונים, זיתים ותמרים), יברך ברכת 'על הארץ ועל פרי הארץ'.

מי שאכל פירות שאינם משבעת המינים, או אכל ירקות, פרות האדמה, וכן מי שאכל מוצרים מהחי, כמו בשר,

ביצים וחלב, או שתה מים וכל משקה אחר (למעט יין), יברך ברכת 'בורא נפשות':

בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶׁבָּרָא לְהַחֲיוֹת בָּהֶם נֶפֶשׁ כָּל חָי בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים.

מי שמריח בשמים עם העשב המקורי שלהם, (ולא בשמים כימיים), יברך לפני ההרחה:

בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹּנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָֹמִים.