ההורים אומרים: אנחנו לא מבינים איך הבן שלנו הפך להיות מעודן. איזו עדינות

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

 

צעירים רבים שמתחזקים ביהדות שואלים, למה אני צריך ללמוד דווקא בישיבה.

אני הרי לומד תורה במדרשיה השכונתית פעמיים בשבוע, שלוש פעמים בשבוע,

פתאום אומרים לי בוא תכנס לישיבה, ואני לא מבין מה כל כך מיוחד בישיבה ומה

זה שונה מבית המדרש השכונתי?

 

את השאלה הזאת הצגנו עבורכם בפני הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א, ראש ישיבת 'אור החיים',

הישיבה הגדולה בעולם של חוזרים בתשובה, שמאות מבוגריה כבר הפכו לרבנים וראשי ישיבות.

"הישיבה היא המקור של העם היהודי", אומר הרב אלבז במענה לשאלתנו.

עם ישראל כולו שואב את ההמשכיות שלו רק מתוך הישיבה.

"כשבן אדם צעיר נכנס לישיבה", מוסיף הרב, "הוא לומד את היסודות של עם ישראל. זה לא הרחבת

אופקים והוספת ידיעה, אלא משהו עמוק יותר. זה קניית היסודות העמוקים ביותר של העם היהודי,

היסודות שעליהם מושתת כל השאר. "איך האומה היהודית התחילה, מה היסודות של עם ישראל,

על מה אנחנו מתעקשים ונאבקים כל כך, כל הדברים האלה זה חסר היום, היום לצעירים חסר.

בישיבה לומדים את זה כראוי".

"במילים אחרות", מוסיף הרב אלבז, "הישיבה היא 'בית היוצר' של העם היהודי. כשבן אדם נכנס

לישיבה והוא לומד את היסודות, את היסודות של התלמוד, יסודות התפילה, היסודות של ההלכה,

היסודות של שיחות המוסר המעדנות את המידות ומפתחות את אצילות המידות, המלמדות את

הנער איך צריך להראות יהודי שממשיך את שושלת הדורות היהודית… הוא הופך להיות פאר והדר".

"ההורים בבית יוצאים מכליהם למראה הנערים הצעירים השבים מהישיבה לחופשה בביתם.

"מאיפה אתם מייצרים את הדברים האלה", הם שואלים, "איך הפכתם את הילד שלנו לכזה פרח

עדין ומיוחד במינו?".

"אתם יכולים לשאול את כל אלה שהביאו את התלמידים לפה, את ההורים שלהם, ההורים שלהם

אומרים: אנחנו לא מבינים איך הבן שלנו הפך להיות מעודן. איזה עדינות, פתאום הוא אומר: "אבא

סליחה", "אבא אני יכול בבקשה", איזה כיבוד אב ואם, איזו התנהגות!!! זאת יצירה של כל ישיבה".

 

• ובכל זאת רבים שואלים, אחרי הישיבה מתחתנים נכנסים לחיי המעשה, צריכים ללמוד מקצוע,
  
  רוצים לבוא מוכנים לפחות עם תעודת בגרות, אתה מציע להם להיכנס לישיבה בגיל צעיר לפני

  שהתחילו את החיים, בסדר, הוא ידע ללמוד תורה, הוא יהיה תלמיד חכם בעזרת ה', אבל מאיפה

  הוא יתפרנס, ואיך הוא יוכל לפרנס את משפחתו בלי תעודת בגרות ובלי מקצוע לחיים?

 

"קודם כל צריך לדעת, שהפרנסה וחיי האדם תלויים אך ורק בבורא עולם, רואים בני ישיבות שבחסדי שמים

מסתדרים, הם מתחתנים, מקימים בית, ואפילו קונים בית.

"איך? ה' יתברך עוזר!!!

"לא יודע לומר איך הם מצליחים. זאת שאלה שהתשובה שלה היא "רק בורא עולם". פשוט אין

לזה הסבר באופן טבעי, זה בדרך של נס והתורה מתקיימת ככה במשך כל הדורות, וכל בני התורה

מתקיימים וחיים כך כבר שנים רבות, וברוך ה' לא חסר לנו דבר. אבל צריך לבוא ללימוד התורה

במסירות נפש, בלי לחשוב על איך אני אסתדר ומה יהיה איתי, ואם אנחנו משליכים את הכל על

הקדוש ברוך הוא, הוא בתורו דואג לכל מחסורנו.

"נקודה נוספת היא שבלימוד התורה יש הרבה מאוד מקצועות. אנשים חושבים בטעות שמי שלומד

תורה כל היום, בהכרח אינו עובד. זה לא נכון. אני עצמי עבדתי מגיל 17 – 18, כל ימי חיי, ואף פעם

לא הפסקתי ללמוד תורה. אני יושב ולומד כל היום. "איך? איך זה מסתדר? התשובה היא שמה שצריך

לעשות, אני עושה, ומיד לאחר מכן חוזר ללימוד התורה. יש לי חברותא (שותף ללימוד) ואחריו עוד אחד

ועוד אחד, כל יום, כל היום, אני כל היום לומד ותוך כדי עובד ומנהל את הישיבה ואת המוסדות שלנו

בסייעתא דשמיא, והכל תוך כדי, בין לבין. "בן אדם שעוזב את לימוד התורה, באמת… תמחלו לי. אין

לו ערך. אבל אפשר לעבוד וללמוד תוך כדי, אפשר להיות רב בישיבה, רב קהילה, ראש ישיבה, ראש

כולל אברכים, להיות רב שמוסר שיעורים בבתי כנסת ובמדרשיות, זאת גם עבודה ואפשר להתפרנס

בכבוד וגם להיות עסוק כל היום בתורה הקדושה. לכן אין צורך לפחד, ואין סיבה לפחד, צריך פשוט

לקפוץ למים ולהיכנס לישיבה, ומשם ואילך הקדוש ברוך הוא כבר יעזור הלאה".

הבן שלנו

כך 'נולדה' הישיבה

מאת: אי"ש זכריש

תנו רבנן, האב חייב בבנו; למולו ולפדותו וללמדו תורה וכו'. (גמרא קידושין)

ומוסיפה הגמ'; ומי שאביו לא זכה ללמדו תורה מכל סיבה שהיא, הוא עצמו חייב ללמד את עצמו.

אנחנו רואים בפסוקי התורה ובדברי הגמרא שהתורה מצווה את האב ללמד את בנו תורה, חז"ל לומדים שגם מי שאביו לא זכה ללמדו תורה, חייב הוא עצמו ללמד את עצמו.

זהו הציווי שציוותה התורה; כל אדם מחויב ללמוד תורה. כשהוא צעיר לימים חיוב זה מוטל על אביו, אולם כאשר יגדל להיות לאיש על כתפיו מוטלת החובה להגות בתורה הקדושה בכל עת ובכל שעה.

בדורות הראשונים, כל אב יהודי לימד את בניו וגידלם לתורה ומצוות. אולם בהמשך הדורות התרבו אותם הורים שלא יכלו או לא ידעו ללמד את בניהם תורה, מה עשו?

הגמרא מספרת (במסכת בבא בתרא):

אמר רב יהודה אמר רב, זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא, נשתכחה תורה מישראל, שבתחילה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה וכו', התקינו שיהו מושיבים מלמדי תינוקות בירושלים.

כך, לאור העובדה שהיו הורים שלא יכלו ללמד את ילדיהם תורה, קמו תלמודי תורה ישיבות ובתי מדרשות ללמד את הנוער תורה, שאם לא כן מניין ידעו הנערים ללמוד תורה כשיגדלו ויעמדו להיות אנשים?!

אבל, במבט שטחי נראה כאילו כל מהות לימוד הנוער באופן משותף בין כותלי הישיבה נוצר והוכרח כתוצאה ממצב רוחני ירוד של הורים רבים באומה הישראלית.

אולם טעות גדולה היא לחשוב כך, י ש י ב ה איננה רק מקום לקיבוץ ואיסוף בני נוער שלא שפר עליהם גורלם ואין מי שילמדם תורה. היא הרבה מעבר לכך,

הישיבה היא בית היוצר והזיכוך, כור ההיתוך של הנער היהודי. ונבאר את הדברים

עיצוב חשיבה, עיצוב הסברה העצמית הישרה והאמיתית.

– – – עקידת יצחק,

אברהם אבינו – אבי האומה התיר את בנו מחבליו, יצחק ירד מעל גבי המזבח. כשפנו לחזור לביתם שבבאר שבע מספרת התורה , "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע". רגע, היכן נ ע ל ם לו יצחק אע"ה?

"יונתן בן עוזיאל" בבואו לתרגם פסוק זה, מיסב את תשומת ליבנו לעובדה מפליאה – יצחק הלך ללמוד ב… ישיבה של שם ועבר (שמם של ראשי הישיבה באותה תקופה). לשם מה פנה יצחק ללמוד בישיבה, האם אביו, אבי האומה הישראלית ומורה דרכה לא לימד והדריך אותו בלימוד תורה וקיום מצוות?

התשובה היא, נכון, דבר ברור הוא שאברהם אבינו לימד והורה לבנו דרך ארץ תורה ומצוות, אולם בסיום מעשה עקידת יצחק, הבין אברהם אבינו שרצון הבורא הוא שבנו ילמד תורה בשלימות יותר ממה שלמד עד כה, ו.איזה לימוד תורה בשלימות יש בעולם יותר מללמוד מפי אברהם אבינו – נאמן ביתו של בורא עולם?

הגמרא אומרת (במסכת עבודה זרה):

כל הלומד תורה מרב אחד, אינו רואה סימן ברכה לעולם.

מדהים,

אנו למדים מכאן, שרב, ככל שיהיה גדול בתורה, אינו יכול להנחיל לתלמיד סברה ישרה בלימוד התורה הקדושה. רק ע"י לימוד בין כותלי הישיבה, תוך לימוד משותף עם נערים בני גילו ומגוון רבנים כלבבו [בכל שנה אצל רב אחר] יוכל הנער לגבש סברה נכוחה ואמיתית בלימוד כל חלקי התורה.

מה מיוחד בישיבה ? סדר וישוב הדעת !

– – – חטא העגל,

משה רבינו יורד מן השמיים ורואה את עם ישראל, העם אותו טיפח והדריך בשליחות אלוקית, מתהולל סביב עגל הזהב אשר עשו. מיד, שבר את הלוחות ופנה להשמיד את האליל המתועב מן העולם. כעת, כיצד מחזירים את עם ישראל חביבו של הקב"ה אל הדרך הנכונה?

סיגופים, תעניות, אסיפות בכיכר העיר, דרשות חוצבות אש וכו', כל הדברים הללו אינם פתרון א מ י ת י לפריצות וההוללות בה עם ישראל שרוי. הפתרון האחד והיחיד הוא;

"וּמשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה".

משה רבינו, כפשוטו, הקים י ש י ב ה !

מהו באמת הפתרון בהקמת ישיבה?

חטא העגל נבע כתוצאה מ"אי סדר ובלבול" ששררו במחנה.

ישיבה, זהו המקום האידיאלי לחנך ולהעמיד את הנוער וגם את המבוגרים יותר " הַ רְ חֵ ק מִ ן הַ מַּ חֲ נֶ ה " – אי של שקט וסדר, הרחק משאון העיר הגדולה קיים שלטון הישיבה. שלטון של ס ד ר .

בגמ' סוטה מ"ט א' מובא:

בישיבה יתחנך הנער לדרך ארץ, נקיון גופו וחדר מגוריו, סדר בזמני השינה, ארוחות. או אז ישכיל גם לקבוע סדר פנימי לכל ענייני חייו; הלימוד והעבודה הפנימית מקבלים סדר נאות, מה להקדים ומה לאחר, כמה ללמוד וכמה לחזור, כמה לאכול וכמה לנוח.

מגדלור לסביבה הקרובה והרחוקה

"וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד".

אין כאן שום כפייה או השפעה מבחוץ, כי אם חדוות הלב – כל אשר נפשו חשקה בתורה יצא אל ה י ש י ב ה ללמוד תורה אצל משה רבינו.

ומה עם שאר העם? אלו אשר נפשם עדיין לא חשקה בתורה?

"וְהָיָה כְּצֵאת משֶׁה אֶל הָאֹהֶל יָקוּמוּ כָּל הָעָם וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה". גם כל העם שעדיין היה שקוע בהוללות ופריצות, ברדיפה אחרי אליל הזהב, העם שרשמי מעמד הר סיני כהו אצלו; כאשר ראו את משה רבינו – ר א ש ה י ש י ב ה "יוצא אל האוהל" לעבר ה י ש י ב ה ה ק ד ו ש ה הניצבת הרחק מאי הוודאות והבלבול. מיד, מתעוררים בקרבם רגשי קודש ובעין קנאה וגעגועים הביטו אחרי משה רבינו עד בואו אל הישיבה – " וְנִצְּבוּ אִישׁ פֶּתַח אָהֳלוֹ וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי משֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה ".

כאשר רואים תלמיד, נער צעיר שנפשו חשקה ללמוד תורה, עוזב את המולת הרחוב ופיתוייו ופונה לעבר מבצר התורה – הישיבה הקדושה, כל השאר, אפילו אלו שהרגש היהודי כבר כהה אצלם, יקומו מתוך קנאה וגעגועים להביט אחרי בן הישיבה העולה ומתעלה, משהו ידבק בהם…

החינוך לאהבת הזולת מביא בכנפיו את השכינה.

"וְהָיָה כְּבֹא משֶׁה הָאֹהֱלָה יֵרֵד עַמּוּד הֶעָנָן וְעָמַד פֶּתַח הָאֹהֶל וְדִבֶּר עִם משֶׁה" – כשמשה רבינו נכנס להיכל הישיבה הקדושה, השכינה שהסתלקה בעקבות חטא העגל, חזרה לשרות על כלל ישראל.

השראת השכינה שייכת אך ורק כאשר לומדים בצוותא עם חברותא או רב

ד ב ר י תורה מתהווים רק ע"י לימוד תורה ב מ ש ו ת ף . רק אז מתייחדת השכינה עם הלומדים.

וכל כך למה?

"מתיחות חברתית" הנוצרת כתוצאה מתחרות לימודית בין תלמידים, מקובלת בכל העולם כדבר מובן מאליו.

לפי דברינו, אמנם חז"ל מעודדים לימוד משותף מפני ש"קנאת סופרים תרבה חכמה". אולם כיון שבלימוד כזה אורב הניסיון של התנצחות וקנאה הדדית, החכמה היא, לעמוד בניסיונות הללו ולפתח מידות טובות והנהגות נעימות בין אדם לחברו.

המסגרת הישיבתית ת ח נ ך את הנער לראות באהבת התורה ערך עליון, אך יחד עם זאת תלמד אותו פרק מ ע ש י באהבת ודיבוק חברים.

זה הוא אתגר יומיומי – ההתמודדות בין הצורך ללחום מלחמתה של תורה עם חברו, ובין החובה שהיא זכות לכבד ולהוקיר את חברו לספסל הלימודים. בן ישיבה שעובר את המבחן הזה בהצלחה, זוכה ומביא את השכינה לבית המדרש.

בורא עולם מ ו ר ג ש כאן היטב

ונסיים במעלת הלימוד בישיבה מצד עצם ה מ ק ו ם .

חז"ל אומרים, "יש ארץ מגדלת גיבורים ויש ארץ מגדלת חלשים. יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין".

מקום מקום ואנשיו. אך טבעי הוא שבאדם ידבקו תכונות מסביבתו הקרובה.

כאשר נער עומד על דעתו, עליו לבחון היטב את תכונות מקומו וסביבתו ולשפוט מה יוכל לקבל מהן ומה לא.

הקב"ה נמצא בכל מקום, אין בזה שום הבדל בין ירושלים לניו יורק – "מלוא כל הארץ כבודו". אולם בכל זאת קיימים הבדלים, האוירה השונה בין מקומות מקודשים ומרוממים שכל מהותם חינוך ועיצוב האישיות, לבין הרחוב הסוחף שמהותו קלקול וחורבן האדם.

אין מקום בעל טבע עדין יותר מהיכל הישיבה הקדושה, המקום בו יוכל התלמיד לעצב את אישיותו ולבנותה ולהרגיש את הבורא יתברך יותר מכל מקום אחר בעולם.

[מיוסד ע"פ: הנצי"ב על בראשית כ"ב י"ט, כתבי ר' שמשון רפאל הירש זצ"ל, "עלי שור" לר' שלמה וולבה זצ"ל.]
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

בואו נהיה גלויי לב. אין כל ספק שאחת החששות העיקריים שגורמים להורים לחשוב פעמיים לפני שהם מאפשרים לילדם ללמוד בישיבה הוא החשש מפני עתידו הכלכלי. לא קשה להוכיח, גם להורה הספקן ביותר, שיש לישיבה יתרונות מובהקים ובלתי ניתנים לערעור בתחום בניית אישיותו של התלמיד, הקניית מידות טובות וערכים משובחים, רכישת ידע תורני נרחב. אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול, מה יהיה עליו בעתיד? מנין יביא את לחמו? ממה יתפרנס ואיזה מקצוע הוא יוכל לעסוק?

אלו הן שאלות כבדות משקל שאין להקל בהם ראש, ואנחנו, בהתאם לכך, לא ננסה לטייח את הדברים אלא נתמודד אתם באופן חזיתי וכנה.

נפתח בעובדה פשוטה שלמרות פשטותה כדאי לזכור אותה כאשר משווים את הלימוד בישיבה ללימוד בתיכון: אף אחד לא מתפרנס מהדברים שלמד בבית ספר תיכון. הלימודים בתיכון אינם מטרה כשלעצמה אלא אמצעי שנועד להכין למבחני הבגרות. האם ההכנה הזאת אכן מועילה?

מאמר מערכת בעיתון 'הארץ' כותב: "בישראל הפכה תעודת הבגרות לפחות חשובה משהייתה ומבחני הפסיכומטרי הם שקובעים את סיכויי הקבלה למקצועות המבוקשים. גם השיטה של שיפור בגרויות אחרי הצבא מלמדת, כי התיכון נהפך בעיקר למכשיר לסוציאליזציה במקום כלי להקניית השכלה". כלומר המטרה העיקרית לשמה מגיעים התלמידים לתיכון היא חברתית, לא לימודית.

ואכן המציאות מלמדת שאין צורך בארבע שנות לימוד כדי להתכונן למבחן בגרות. באמצעות לימוד רציני ומרוכז ניתן להשלים את החסר בחודשים ספורים, דבר שיכול להיעשות אחרי תקופת הלימודים בישיבה או (בחלק מהמסגרות) גם תוך כדי הלימודים בישיבה. האם אין זה חבל לבזבז כמה מהשנים המכריעות ביותר בחיים, ולוותר על היתרונות הערכיים העצומים שיש בלימוד בישיבה, וכל זה עבור מטרה שאותה ניתן להשיג בתוך כמה חודשי לימוד ספורים?

בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שהלימוד בישיבה משפר באופן משמעותי את כושר החשיבה של התלמיד, מה שאומר שאת הידע החסר יוכל תלמיד הישיבה להשלים במקרה הצורך בצורה קלה יחסית. מסקנה זו התבררה מתוך מחקר שערכו פרופ' איריס לוין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יורם דמבו ממשרד החינוך, ופרופ' רורברט סיגלר, פסיכולוג התנהגותי מאוניברסיטת קרנגי-טון בפיטסבורג, מהמומחים החשובים בעולם בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית. השלושה בדקו את יכולתם של 240 תלמידים לפתור בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה, מהם 120 תלמידים חילונים ו-120 תלמידים חרדים. המסקנה: "התלמידים החרדים יודעים לפתור טוב יותר בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה מחילונים".

מסקנה זו הייתה מפתיעה ביותר בהתחשב בעובדה שהחרדים כלל לא למדו את המקצועות הנ"ל. מנין אפוא ידעו את התשובות?

מסבירה פרופ' לוין: "נכון שהתלמידים החרדים לא לומדים ידע [הכוונה, כמובן, במקצועות הנ"ל]. אבל בגלל שיטת הלימוד שלהם וההתעמקות בתלמוד, הם מפתחים יכולת חשיבה לוגית שאינה נופלת ואף עולה על זו של התלמידים בבתי הספר הממלכתיים".

הרי לנו שהלימוד בישיבה אינו סוגר שערים בדרכו העתידית של התלמיד. נהפוך הוא, הלימוד בישיבה מחדד את שכלו של התלמיד, מקנה לו הרגלי למידה נכונים המבוססים על הפעלה מקסימלית של השכל הישר והתוצאה הישירה מכך היא שהתלמיד, אם יבחר בכך, לא יתקשה להדביק את הפער שנוצר גם בתחום הלימודים הכללים וזאת באמצעות מסגרות רבות ומגוונות שנועדו בדיוק למטרה זו.

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

אבידור רענן
מהי החשיבות של לימוד בישיבה?

"אין דבר בעולם כמו ישיבה. ישיבה היא כמו מכונה, שאת התפוקה שהיא מביאה לך – לא תקבל בשום מקום אחר. בשום מקום אחר לא תקבל את ההווי של הישיבה, את השיחות של הישיבות, ואת סוג הלימוד והתפילות שיש בישיבה. חוץ מזה, בישיבות בדרך כלל יש פנימיה, וכך אתה יכול להתנתק מכל האזור הקשה שאתה לעתים נמצא בו, מה שאין כן בלימוד במדרשיה או שיעור יומי, שכל יום זו מלחמה בפני עצמה ללכת לשיעורים האלה".

מה הישיבה מוסיפה לבן אדם?

"לכל אדם היא מוסיפה ועוזרת בדברים מגוונים, אבל ככלליות ניתן לומר שישיבה עושה אותו בן אדם. שמעתי פעם בשם אחד מהרבנים הגדולים, שישיבה היא 'בית היוצר של האדם'. ישיבה עושה אותך לבן תורה אמיתי, בן ישיבה".

הרב ברלין מספר על עצמו, איך שהישיבה חישלה וחיזקה את אישיותו. "הישיבה לצעירים מאד עיצבה וחישלה אותי. עד לשנה השנייה בישיבה לצעירים הייתי עדיין כמו ילד כזה, אך עם הזמן והלימוד בישיבה, הרגשתי שבניתי את עצמי מאד חזקה בישיבה. בישיבה אדם מוצא את עצמו, את האישיות הפנימית שלו – כל אחד בסגנון שלו. אני עצמי יכול לומר שביטאתי את עצמי בשנים האלה".

מה ניתן לומר להורים ש'לא מתלהבים' מכך שבנם יילך לישיבה?

"זה מאד יחסי. להורים שיש להם כבר מושג מה זו ישיבה, אפשר להסביר שהתפוקה שהם יקבלו מבנם שילמד בישיבה, אינה דומה לתפוקה בשום מסגרת לימודים אחרת. בשום מקום אחר לא ייצא אותו דבר, כי אין דבר כזה כמו בישיבה. בישיבה הבחור לא חשוף לחברים לא טובים או לטכנולוגיה הרסנית. ישיבה היא כמו 'תיבת נח', היא בעצם התיבת-נח של העולם היהודי. ככל שהישיבה יותר שמורה, כך הבן חסין יותר מכל הפגעים שבחוץ והאווירה הרחובית.

"להורים שלא מבינים מה זו ישיבה, צריך להסביר שעל ידי הלימוד בישיבה הם יקבלו בחור עדין, עם דרך-ארץ. בחור ישיבה הוא עדין יותר, לא אגרסיבי כמו לעתים נערים אחרים שגדלים במקומות אחרים. ואם מפחיד אותם מושג של ישיבה, אומרים להם שישיבה זה לא גרוע ולא כל הישיבות הן כמו שהם מכירים, ויש בהחלט ישיבות עם יותר תמיכה וסובלנות והרבה יותר חוויות ופעילות חברתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

אבידור רענן
האם יש תחליף ללימוד בישיבה? מה חשוב לדעת בקשר עם הסביבה הישנה ובני המשפחה? כיצד יש להתנהג איתם?

הרב יחזקאל מנת, מחשובי הרבנים המצויים בעולם התשובה שהרצאותיו נחשבות לנצפות ביותר בהרצאות הוידאו באינטרנט, מתייחס בראיון מיוחד ל'אתר הרב של האינטרנט' לקשיים אותם עוברים צעירים מתחזקים:

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המתחזקים?

"הקושי הגדול של המתחזקים נובע מהעובדה שהם צריכים בבת אחת לשנות תפיסת חיים, לשנות הרגלי חיים וחברה, וזה נורא קשה. מכיוון שכשאדם בעצם חי עד עתה את החיים כשהוא מאד בטוח בעצמו שהוא עושה דברים נכונים ויעילים, וזה לא פשוט בשבילו להשתנות. בדרך כלל, מתחזקים רבים גם נמצאים במצב שהמשפחה והסביבה הקרובה לא תומכת במה שהם עושים, בלשון המעטה, והם מוצאים את עצמם נאבקים נגד עצמם ונגד הסביבה שלהם, שלא לדבר על התקשורת והאווירה הכלל הישראלית שרחוקה מלתת קרדיט חיובי לבני התורה והמאמינים, וכך הם מוצאים את עצמם גם בחזית שלישית.

"כל זה ביחד גורם שהם צריכים איזה שהוא מקום לקבל בו את המטען שהם זקוקים לו, ולהיות בחברה שעושה מסלול דומה, ומה שחשוב יותר מכל – לקבל הכוונה. הבעיה הכי גדולה, היא כפי שהנביא אומר 'הנה ימים באים… והשלכתי רעב בארץ, לא רעב ללחם – כי אם לשמוע את דברי ה". זו נבואה מפורשת שבעצם מדברת על המציאות שאנו רואים בעינינו, של הצמא לתורה. אלא שכשאדם רעב וצמא, אז בדרך כלל הוא אוכל ושותה מה שיתנו לו, גם אם זה לא בריא. כך בענייננו זה אותו הדבר: היום בעולם התשובה יש הרבה זרמים שלוקחים על עצמם את היומרה לכוון מתחזקים ובעלי תשובה, ולא תמיד הם עושים את זה נכון, ולא תמיד הם מובילים למקום הנכון, ולעתים הם יוצרים מצב שהתשתית של בעלי התשובה בצאתם לדרך – אינה מספיק ברורה ויציבה. לכן כל אדם הרוצה להתחזק – צריך לכוון את עצמו למקום שיהיה טוב עבורו".

איך ניתן להתמודד עם הקשיים מול החברה הקרובה?

"קודם כל להבין שהסביבה מקבלת אותך באופן מוזר, שהסביבה חושבת שאולי 'השתגעת', ולהבין שהסביבה גם מוזנת מכל כלי התקשורת והאווירה הישראלית, וממילא להשתדל מאד לא להתווכח ולא להיכנס לכל מיני דיונים, אלא פשוט להוכיח לסביבה דרך המציאות. דהיינו, שאם צעיר שמתחזק מתפתח לכיוון חיובי ומתייצב, וכולם רואים שהוא יותר טוב, יותר רגוע, והוא גם נכנס למטלות החיים עד כמה שאפשר בצורה נכונה – אז המשפחה והסביבה נרגעת ואפילו מעריכה. חשוב גם לא לנסות להחזיר בתשובה את כל המשפחה, מכיוון שכך הוא גורם נגדו התנגדות, וההורים עלולים לחשוב שהנה הוא הולך להחזיר לנו בתשובה את כל הילדים ואף אחד לא יישאר לנו. לכן יש להימנע מכך".

האם עדיף לבחור שמתחזק ללכת וללמוד בישיבה, עם צעירים מתחזקים כמוהו?

"בהחלט. עדיף לו בכל מקרה להיכנס לישיבה. מכיוון שזה המקום היחיד שבו הוא יוכל להתפתח נכון, ובו הוא יוכל לעבור את השלב הראשוני הרבה יותר בקלות, מכיוון שבישיבה הוא קצת יתנתק מהסביבה הקודמת ויצור לעצמו סביבה חדשה שמתאימה למקום בו הוא נמצא כעת. אחר כך, כבר יקל לו לחזור לכל המקומות שהוא היה מחובר אליהם, עם הרבה יותר וביטחון עצמי ומטען רוחני. במדרשיות ומקומות דומים, התהליך הרבה יותר איטי וישנן עליות וירידות, כי בעצם הוא לא מתנתק מהסביבה הישנה שלו".

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

אבידור רענן

מול אלו קשיים מתמודדים צעירים המבקשים להתחזק?

"צעירים המתחזקים עומדים בפני כל מיני קשיים. יש כמובן דברים שמאפיינים אותם, שבניגוד למה שהם מכירים, כשהם מתחילים להתחזק אין להם תמיכה, משום שהמשפחה אינה דתית והחברים לא דתיים והם חשים לעתים מאד מאד לבד ומרגישים בודדים. דבר נוסף שהוא בעייתי, הוא שהם אינם יודעים הרבה מושגים. נערים שומרי מצוות שגדלו בסביבה מסוימת מכירים, ואילו צעירים מתחזקים אינם יודעים לעתים דברים שלשומרי מצוות יהיו פשוטים. הם כמובן גם אינם רגילים לכל הדברים המאפיינים חייו של אדם שומר מצוות, ואפילו נתונים לעתים להתקפות מבחוץ מצד החברים או המשפחה שמתקיפים אותם".
כיצד ניתן להתמודד מול אותם הקשיים?

"צעיר שמתחזק, יודע שהוא הולך בדרך מסוימת שהוא משוכנע בה מכל מיני בחינות, בשכנוע שכלי או שכנוע רגשי. אבל באמת, ההתקפות שהוא מקבל לעתים הן אכן התקפות. לא תמיד הבסיס שאותם צעירים בנו לעצמם הוא מספיק חזק, וכשהם מותקפים – יש להם קושי. יש שהם נשברים, שיש שקשה להם מאד, ויש גם כאלה שלהיפך – ההתקפות מחייבות אותם יותר לחפש את הבסיס של עצמם ולהגיע לאמת הפנימית שלהם. אין עצה כללית. זו באמת התמודדות וצריך לדעת שאלו הם קשיים שלעתים נמשכים.

"במישור המעשי, בנושא הקושי ליד אנשים שומרי מצוות שיודעים הרבה יותר מושגים, גם אותם מתחזקים מתחילים אט אט לרכוש עוד ועוד ידיעות. במישור מול בני המשפחה, אני אף פעם לא ממליץ לעשות מלחמה. זה אף פעם לא טוב".
מדוע כדאי לצעיר שמתחזק ללכת דווקא לישיבה?

"האידיאל בשביל כל אותם צעירים הוא שאם הם יכולים שילכו לישיבות, כמו שבחוגי שומרי המצוות כולם הולכים למקום לימוד כזה, כדי להימצא עם אנשים שכולם בני עליה ולהיות שקועים אך ורק בלימוד תורה. כמובן, יש לעתים שההורים לא תמיד נותנים לבחור והוא לא מספיק חזק כדי להתמודד מולם, וצריך כדאי לו בשלב הראשון להישאר לידם ולהשתתף בשיעורים במדרשייה. אך ברור שבסך הכל יהיה נפלא אם הוא יהיה במסגרת תורנית".
מדוע ישיבה עדיפה על מקומות אחרים?

"כי בישיבה אתה כל הזמן שם. אתה יום שלם בתוך חברה שרוצה להתעלות, אתה יום שלם שקוע בלימוד. מה יכול להיות יותר אידיאלי מזה? בכל מקום אחר זה שעה פה ושם, אבל אתה חוזר לחברים ולאווירה הלא טובה, ואילו בישיבה אתה נמצא באווירה הטובה והתורנית 24 שעות ביממה".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

הרב ישראל ליוש, מרבני ישיבת 'אהבת אהרן', חי את החיים של צעירים מתחזקים. הוא יודע מה הם עוברים מול בני המשפחה וכיצד עדיף להם להתנהג. בראיון מיוחד, הוא מסביר על מעלת הלימוד בישיבה וההסברה של הצעירים מול בני המשפחה.
מדוע חשוב ללמוד דווקא בישיבה?

"צריך לדעת שעולם הישיבות אינו רק 'בית מדרש ללימוד תורה'. אם אמנם היו הולכים רק 'ללמוד תורה', אז את אפשר היה לעשות במדרשיה או שיעור קבוע וכו', אלא צריך לדעת שבעצם המטרה של אדם שבא לישיבה, היא להיכנס לעולם התורה ולעולם הישיבות, לעולם הכולל בתוכו התנהגות של כל אחד ואחד, השקפה נכונה גם בשאר הדברים – לא רק בנושא ידע תורני. כל זה, זה רק בישיבה. בישיבה הוא גם לומד כיצד אוכלים, כיצד שותים או כיצד ישנים. בישיבה לומדים את כל סדר-היום של הבן-אדם, איזו שאלה שואלים איזה רב. כמו כן, בשלב מאוחר יותר, מי שלמד בישיבה יוכל להינשא ולהקים בית כזה שבו הוא יוכל לחנך את הילדים בחינוך הנכון. כלומר, ישיבה, היא אינה רק 'קורס לימוד תורה', אלא הרבה יותר מלימוד. בישיבה הבחור נכנס למנטליות של בן תורה ובן ישיבה".

הרב ליוש מבקש להדגיש, כי "בעניין הזה מאד חשובה התאמתה של ישיבה לכל בחור ובחור. דווקא מכיוון שישיבה היא לא רק בית ספר ללימוד תורה אלא מקום שמעצב את אישיותו של הבחור, אז כל בחור צריך לבחור ישיבה שהוא רוצה להיראות בדמותה, להיות מעוצב בדרך שהיא מתווה, משום שישיבה היא המעצבת של האישיות. ככל שהישיבה יותר מתאימה לבחור, כך אישיותו תהיה מעוצבת בצורה היותר מתאימה לו".
כיצד ניתן להרגיע את בני המשפחה הדואגים מכך שהבחור יילך לישיבה?

"דבר ראשון, זה מאד תלוי בסוג ההורים. אבל באופ כללי, אני דוגל בכך שאין לעשות דברים בצורה קיצונית. לא לבוא אליהם בהודעה דרמטית: אני הולך ללמוד בישיבה! אלא על הבחור להכין אותם לאט לאט. בתחילה לדבר על הרעיון, אחר כך יכול לספר שהוא הולך לשמוע שיעורי תורה, אחר כך יכול לומר ששמע על ישיבה ומידי פעם הוא הולך לשם. וגם תוך כדי שהוא אומר להם, הוא יכול לקשר בין אחד ההורים למישהו מצוות הישיבה. בדרך כלל", מסביר הרב ליוש, "אחת הסיבות שהורים מפחדים מעולם הישיבות, זה כי אינם יודעים בכלל מה זה. אצלנו בישבה אנחנו דוגלים בכך שראש הישיבה ייפגש עם ההורים בבית, וכך הם רואים שהוא נחמד ולא בא לגנוב להם את הילד אלא אדרבה – הוא מבין אותם ובא לעזור להם. הבחור לא צריך לדבר עם ההורים כאילו הוא החליט נגדם, אלא להיפך: עליו לשתף במה זו ישיבה ולשתף אותם בהחלטה ללכת לישיבה. ללכת ראש בראש מול ההורים זה לא טוב, וגורם בדיוק ההפך ממה שצריך להיות".

הרב ליוש נזכר בסיפור של בחור שהיה קרוב אליו: "היה לנו בחור שלמד בישיבה חצי יום, רק בשעות הבוקר, וכך הוא היה אצלנו כמה חודשים. אחרי כמה חודשים הוא הוצרך לעבור ניתוח קטן והוא אושפז בבית חולים. באתי לבקר אותו בבית החולים יחד עם עוד רב מהישיבה, וכשהוא ראה אותנו הוא מיד אמר לאמו שהייתה לידו: הנה שני רבנים מהסמינר שהייתי בו לפני חצי שנה. ואז הבנתי שאמו בכלל לא יודעת שהוא לומד בישיבה ושהוא משקר לה. לאחר מכן, הוא באמת סיפר לנו שאמו כלל אינה יודעת שהוא לומד בישיבה, והיא חושבת שהוא עובד בשעות הבוקר. אמרתי לו: מה אתה חושב? עד מתי זה יהיה כך? והוא אמר: עד שהיא תבשיל. אמרתי לו: למה נראה לך שכך יש סיכוי שהיא תבשיל? צריך לעשות זאת בצורה נכונה, ובטח לא כך. הוא שמע לדבריי, ופנה לאמו ואמר לה שהוא רוצה להזיז את שעות העבודה לערב, משום שהוא רוצה לשמוע שיעורי תורה באיזה מקום בשעות הבוקר. כמה ימים לאחר מכן סיפר לה שהשיעור נמצא בבני ברק. אחר כך סיפר שהשיעור מתקיים בישיבה, עד שסיפר לה שהוא לומד בכל יום בישיבה. הוא לא האמין עד כמה הא קיבלה זאת בקלות ובלי שום קושי, רק כי הוא היה כנה איתה ועשה זאת בצורה אמיתית".
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

אבידור רענן
איך נראה סדר היום בישיבה? מה קורה כשמאחרים לארוחת הצהרים? והאם יש זמן לטיולים?

מה נער צריך כדי שהחיים שלו יהיו יפים? לכאורה, כדי לשמוח בחיים צריכים חום, אהבה, סיפוק והבנה שיש לי דרך שאני הולך בה – שזה חלק מהסיפוק. כשאני נמצא בישיבה, אני מרגיש שאני חי! שאני לא רק אוכל ושותה וישן, שאת זה גם פרה עושה, אלא יש לי חיים איכותיים אמיתיים.

כשבחור לומד בישיבה, הוא חש שיש לו ייעוד והוא משלים את עצמו. בישיבה, אתה מרגיש שאתה מתקדם גם בבנייה האישית שלך בתור בן אדם. בגלל האירועים שהחיים הולכים להציב לך, שאתה מקווה שכולם יהיו שמחים, אדם מוכרח לגבש אישיות להכיר עצמו יותר עמוק ולדעת מהן המעלות שלו. כשהחברה שמסביבו יותר נעימה וטובה, יותר קל לבחור לגבש את הזהות העצמית שלו. כשאני מוקף באהבה וחום, אני יותר מבין למה גם אחרים צריכים את זה.

ואין כמו החיים בישיבה: לקום בבוקר לתפילה לקול צלילים של רמקול מנגן, ללכת בכיף לאחר מכן לארוחת הבוקר עם החברים ביחד, ובארוחה תמצא את כל מה שאתה אוהב. יש מקרר פתוח וחביתה חמה, וגבינה ממש כמו בבית. ואם איחרת לארוחה, לא נורא – מישהו מהחברים תמיד ידאג לך. תמיד תמצא חביתת עין כמו שאתה אוהב, או כל דבר אחר. לאחר מכן יושבים ללמוד. גם אם אף אחד לא מבקש ממך, אתה נהנה לשבת ללמוד עם החברותא שמחכה לך, וכשרוצים לפוש מעט מהלימוד, אפשר לצאת ולנוח, אולי אף עם כוס קפה.

בישיבה, אתה מבין בפעם הראשונה מבין מה זה לקיים מצוות בכיף, ולחוש אושר אמיתי. החברותא שואל ואני מתרץ, ושנינו יחד מנסים להבין מה התורה רוצה, ואיך הקב"ה מדבר אליי. אחרי זה יש שיעור, שמוסיף ומחדד את הפרטים.

בכל יום ישנה ארוחת צהרים בשרית חמה, כאשר אפילו בבית לא תמיד מחכה לנו ארוחה בשרית… ואם אני רוצה עוד – אז נשאר, ואפשר לבקש. אגב, אצלנו בישיבה יש מנהג, שמי שמאחר לארוחה אז מניחים צלחת על צלחת, ורושמים עליהן את השם שלו, כדי לשמור לו.

אחרי בוקר נעים ומעייף, הולכים לנוח. כל אחד והמנוחה שהוא אוהב: במיטה, לקרוא ספר, או לשחק כדורסל, והכל בתנאים נעימים מאד.

בכל ישיבה, וגם אצלנו, יש זמן לספורט. אצלנו, למשל, בכל יום שני, במקום סדר הלימוד בערב יש ספורט במגרש ליד הישיבה, וממש כולם הולכים לשחק. חייבים להשתחרר כדי לאגור כוחות לנפש.

וכמובן, אין כמו סוף השבוע. ב'ליל שישי' (יום חמישי בלילה), יש סיר טשולנט (חמין), וכולם יושבים לאכול ביחד, עם גיטרה ברקע ואורחים מבחוץ. ב'עונג שבת', שנערך בליל שבת, מצטרפים תמיד חבר'ה מהמושב שרוצים לשמוע דברי תורה, וישנה אווירה מיוחדת.

פעם בחודש יוצאים לטיול: פעם לקארטינג בצומת ביל"ו, או לסנפלינג במערות לוזית, טיולים במורד הכרמל ובנהרות הירדן, כדי להתאוורר. כל אחד דואג לשני והאווירה היא משוחררת ומלוכדת.

צריך לדעת: גם כשיש לנו כבר ב"ה דרך סלולה – עם חברים אוהבים ומחבקים הדרך היא הרבה יותר נעימה וקלה.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

האם יש מי שמדריך אותנו הצעדים הראשונים שלנו בישיבה? כיצד נראים כותלי הפנימיה מבפנים? מותר בכלל לשחק כדורסל? הרב יוסי וייס, רב בישיבת 'דובר טוב' בגבעת זאב, עונה לנו על כל השאלות.
הרב יוסי וייס:
בחור שנכנס לישיבה, כבר כשמגיע כאורח בתחילת דרכו, ישר כולם מקבלים אותו, הצוות והבחורים, בשמחה ואחווה, כאילו מכירים אותו כבר שנים, זאת למרות שהם מכירים אותו כמה דקות בלבד. מיד כשהוא מגיע הוא מקבל כיבוד ושתיה ועוד המון דברם גשמיים, והחשוב מכולם הוא שהוא מקבל את הדבר האמתי: האור של תורה, שבחיים הוא לא טעם ממנו, והוא מציץ ונפגע כבר בפעם הראשונה.

ברגע שבחור עוזב את התיכון ללמוד בישיבה, יש שני סוגי בחורים: יש בחור שמגיע ישר לישיבה עם פנימייה, וחוזר הביתה פעם בשבועיים ליום-יומיים, ויש בחורים שבאים לישיבה בבוקר וחוזרים הביתה בערב, אבל גם הם מחוברים לישיבה, עוזבים את החברים הישנים וההווי הישן ומחליפים אותו בהווי חברתי אמיתי וכשר, וקדוש יותר.

סדר היום-יום בישיבה, הוא כזה: יש את הלימודים וה'סדרים' (זמן לימוד) במהלך היום, אך פעם בשבוע משחקים כדורגל אחר-הצהריים, פעם בשבועיים הולכים לבריכה, טיול סנפלינג או טיול אופניים (בכל פעם מתאימים את האטרקציה כפרס תגמול לבחורים). פעם בשבועיים עושים שבתות בישיבה – דבר שמאד נותן לבחורים והוא המחבר האמתי של בחור לישיבה. בגלל שברגע שבחור אוכל ונהנה עם כולם ביחד, שר איתם ביחד וכו', אחרי שבת פעמים רבות הוא ניגש לומר לי: עכשיו הרגשתי שאני בחור בישיבה! מהשבתות האלה בחור לעתים ומקבל כל ה'אורות'. בליל-שבת בדרך כלל יש 'עונג שבת', במהלכו כל אחד מספר מאיפה הוא הגיע, מה עשה, ואיך מצא את הדרך לישיבה. אצלנו, למשל, יש בחורים מכל מקום בארץ שבאו אלינו לישיבה בגבעת זאב, כל אחד עם נס משלו כיצד הכיר הישיבה ומי שלח אותו אליה.

באופן קבוע, יש בכל מוצאי-שבת מסיבת 'מלווה מלכה', בישיבה שכולם מגיעים אליה. המסיבה נערכת תמיד בליווי גיטרות, פיצות וכו', ויש בה הווי מיוחד מאד.

האווירה בישיבה היא מאד קלילה ונוחה. אין כפייה להיכנס לבית המדרש. כולם עושים זאת מרצון, כי כל אחד שבא – הגיע כי הבין שזה מה שהוא רוצה, וכל אחד הוא ה'משגיח' של עצמו. ב-9 וחצי כבר בית-המדרש מלא כאילו מישהו 'דחף' כל אחד ואחד להגיע, אבל כל אחד מגיע מרצונו הוא. בסדר הלימוד בערב, יש לעתים מרצה אורח שמוסר הרצאה אקטואלית, והערב זהו גם הזמן בו באים בחורים ממדרשיות לבקר בישיבה. ביקורים אלו נותנים לבחורים הלומדים בישיבה 'גאוות יחידה': אנחנו כבר בישיבה, ומה איתכם?

המעניין הוא שבגלל שזו ישיבה בה לומדים בחורים מגיל 14 וחצי ועד אחרי צבא, הקשרים החברתיים מאד מעניינים: יכול להיות בחור שהוא אחרי צבא ויש לו רכב וכסף משלו, והוא ישן עם חבר חדר צעיר ממנו בהרבה באותו החדר והם מדברים על אותם הנושאים, כשרוב הנושאים המדוברים הם לא 'מה עשינו' ומה היה בעבר, אלא 'מה נעשה', כלומר על העתיד. יש יחסים מיוחדים מאד בין החברים: האחד מעביר לשני הרצאות בנגן ה-mp3, דואג לו וכו', ובכלל כל השפה ביניהם היא מכובדת, לא במילים מהרחוב. יש רגש גבוה האחד לשני: כשיש בחור שלא מרגיש טוב, הוא לא צריך לשלוח סמס לחבר: "תכין לי ארוחת צהרים", אלא החבר מעצמו כבר מעלה לו, בכלל בלי שיצטרך לבקש. החברים גם יילכו לראש הישיבה לבקש עבורו כדור אקמול, והראש ישיבה ישר יתעניין בשביל מי זה, מה מצבו ואף יבוא לבקרו.

תמיד אפשר לראות שבחור שיוצא למרכז מסחרי, תמיד ישאל את החברים אם מישהו צריך שהוא יקנה עבורו שם משהו, כי הוא יודע שאם החבר שלו ייצא לשם, גם הוא יציע לקנות עבורו. כלומר, יש הווי מדהים בין האחד לשני, וכולם חיים ממש כמו משפחה, כבר ההתחלה. כשהולכים לטיול, אף אחד לא עולה לאוטובוס אם מישהו אחד נשאר בחוץ. הקשרים החברתיים הללו הם משהו שמאד תורם לקבוצה המגובשת ביחד.

בישיבות לצעירים המתחזקים, מקפידים שיהיה צוות גדול בישיבה, וכך יוצא שאין בחור שאין לו קשר אישי לפחות עם 2 או 3 מהצוות, איתם הוא חש פתוח ויכול לדבר איתם על כל נושא שהוא. אם לעתים הוא חש דכדוך, הוא ידבר עם אחד מהרבנים וזה ייקח אותו למסעדה או למקום בו הם יכולים לדבר ביניהם בשקט. הצוות עצמו דואג מצדו גם לתת לבחורים את ההרגשה הכי טובה.

כל החברים הלומדים בישיבה, מספרים שהם מרגישים לא רק 'חברים', אלא ממש משפחה!
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

מה ההבדל בין חתול לבן אדם?

החתול הולך על ארבע ובן אדם על שניים.
ומה ההבדל בין קוף לבן אדם?

לקוף יש זנב.
ומה ההבדל בין פינגווין לבן אדם?

לפינגווין אין זנב…
התשובה האמיתית היא שלבעלי חיים אין השכלה, במקום זה יש להם תוכנה, שבה נמצא כל מה שצריך לעשות.
למשל אם אדם ייקח את עצמו וישקיע את כל חייו בחקר חיי החתול, האדם הזה יוכל להגיד לך בכל מצב נתון, מה יעשה החתול כשזה יקרה. הוא יכול לצפות מראש את ההתנהגות שלו בכל סיטואציה, כי זאת התוכנה של החתול.

לחתולה אין אפשרות להחליט לא לשרוט כשלוקחים לה את הגורים, בעלי חיים לא יכולים להעביר על המידות. בני אדם נתייחדו בנושא הזה, אמנם לכל אדם יש גם תוכנה של חתולים, אבל הוא יכול להשתחרר מהתוכנה הזאת, ולהיות בעל בחירה – אני יחליט מה לעשות. רוב בני האדם משאירים את התוכנה על ברירת מחדל, ונשארים חתולים כל החיים.
לדוגמא: יש רחובות צרים, ובכל זאת, משום מה, העירייה החליטה שמותר לחנות מצד אחד ובנוסף זה רחוב דו-סטרי. מגיע רכב מכיוון אחד, ומגיע רכב מהכיוון השני. וכל אחד מסמן לחבר שלו שייסע אחורה, הם יוצאים החוצה ומתחילים לצעוק, כל השכנים יוצאים – הצגה בחינם. ואז אחד מברך את אבא של חבר שלו ואת אבי אביו, והשני גם הוא מביע מה דעתו על הייחוס של החבר שלו…

מה בעצם הם צועקים? "אני חתול!", "גם אני חתול!".

למה? הם העמידו את ההתנהגות שלהם על התוכנה של החתולים, במקום להעביר על המידות ולקחת אחורה, הם מייללים, לא חבל על הזמן שלך? על העצבים שלך?
מי הם אלה שמשתמשים בתכונות שיש להם כבני אדם לבחור, להחליט להתעלות מעל האינסטינקטים שלהם?! הרבה אנשים. אבל מעט אנשים הם אלו שמסוגלים לדרגות בבחירה שאף אחד לא יכול להתחרות איתם, וכולם משתייכים אל עמלי התורה, רק אדם שכתש את עצמו בלימוד תורה יכול להעביר על המידות בצורה קיצונית. לא צריך להאריך בסיפורים על גדולי הדור, כולם יודעים. "אם בחוקותי תלכו…", בחוקותי, ולא בחוקות החתול…

תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון
רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא ביהדות.

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

"אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי".

הווה אומר: אם רגע אחד לא ילמדו תורה לא יהיה עולם! שמש לא תזרח, גשם לא ירד, חיטה לא תצמח. לא יהיה כלום. כך אומר הנביא ירמיהו, ואנחנו מאמינים בזה באמונה שלימה, כי כל דברי הנביאים הם אמת, ומי שאינו מאמין לדברי הנביאים הוא כופר בעיקרי האמונה ואין לו חלק לעולם הבא!

הוא יכול לשמור שבת, לחלק צדקות, חסד, לשים כיפה, ציצית, תפילין, אבל בעולם הבא הוא לא יהיה!
מי שחושב שמפקד טייסת בחיל האויר תורם לעם היהודי יותר מאברך כולל, לא יהיה בעולם הבא! נ-ק-ו-ד-ה. ומי שחושב שבני ישיבות צריכים להתגייס, כי זה לא שוויון בנטל הציבורי – גם הם צריכים לתרום… חולק על הרמב"ם שכתב בהלכות שכנים פ"ו ה"ו: "כל הדברים שצריכים לשמירת העיר לוקחין מכל אנשי העיר, ואפילו מן היתומים.." כולם צריכים לקחת חלק בנטל. "חוץ מתלמידי חכמים, לפי שאין תלמידי חכמים צריכים שמירה, התורה שומרתן", שמעתם?! צה"ל לא שומר בשטחים בשביל בני הישיבות, הם לא צריכים אותו בכלל. מי שצריך את צה"ל אלו עיתונאים גמדים שהולכים לחדר כושר ויושבים על קופת הזהב… אלו אנשים של כדורגל, שוחד וסיגרים… או שאולי הם לא צריכים את צה"ל אלא את השב"ס…

אבל על כל פנים, בני הישיבות לא צריכים שמירה כי כשאדם לומד תורה הוא מקיים את כל העולם כולו! הוא מחזיק אותו.

כמה אנשים יש בעולם? 7 מיליארד.

כמה יהודים יש בעולם? 15 מיליון.

כמה מתוכם שומרי שבת? 3 מיליון.

כמה מתוכם לומדי תורה לפחות שעה ביום? נניח מיליון. הלוואי.

אז המיליון הללו מחזיקים את כל ה-7 מיליארד האחרים. אז כמה כל אחד מחזיק? 7,000 אנשים.
ילד בתלמוד תורה, פותח את הגמרא: "אמר אביי…", מיד מגיעים 7,000 מלאכי השרת, מחברים אליו 7,000 צינורות חמצן, והוא ממשיך: "אמר אביי…". ואת ה-7,000 צינורות חמצן הללו הם מחברים ל-7,000 אנשים ברחבי העולם… או ל-7,000 סינים שאוהבים לאכול אורז, או ל-7,000 אמריקנים שאוהבים לאכול פיצה, או ל-7000 ישראלים שאוהבים לאכול חרדים…

הילד אומר "אביי", ובצד השני נושמים לרווחה, יש להם חמצן.. אז אם תגידו לא מאמינים, בבקשה. אבל זה אחד מעיקרי האמונה. זו האמת – בגלל לומדי תורה העולם קיים. אבל מצד שני יש אחריות כבדה, אם אחד לא מגיע לשיעור היום, אז 7,000 איש מתחילים להרגיש לא טוב. העולם מזדעזע…

תפוס לך אברך ותתחיל ללמוד, קח לך חלק בקיום העולם!
תודה למערכת אפריון שלמה – המרכז הרוחני מבשרת ציון

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה, ובכל נושא ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

דוד רוזנהיים

בחור שמתחזק, בהתחלה יש לו "אורות", הוא "נדלק". הוא נכנס למדרשיה ונסחף אחרי החבר'ה, אבל אין לו רב שמבין אותו ויודע לכוון אותו.

בהתחלה, הוא בעיקר "נתפס", "נדלק" ממשהו, אבל אין לו מישהו שיכול לכוון אותו, והוא חייב הכוונה וייעוץ מה ואיך לעשות. הוא צריך לדבר עם רב, שיכיר אותו וידריך אותו, כי אם לא תהיה לו הכוונה, ייתכן שהוא יעשה צעדים קיצוניים מידי, שגם זה לא דבר טוב. למה? ראשית, בגלל שאז ההורים שלו ילחמו בו, ושנית, גם עבורו עצמו זה לא טוב.
בחור שמתחיל להתחזק, צריך שיהיה לו רב שיכיר אותו וידריך איך לעשות את המהלכים לבד. למשל, בחור שלא נעזר בהכוונה מסודרת, יכול ביום אחד להתחיל להלביש כובע וחליפה, ואז ההורים ישתגעו איך ברגע אחד יש להם "שחור" בתוך הבית… וחוץ מזה, גם לבחור עצמו זה לא טוב, כי לפני הכל צריך לשנות את הפנימיות, ורק אחר-כך להגיע לחיצוניות.

לכן, חשוב שהצעד הראשוני בתהליך ההתחזקות, ייעשה עם רבנים שילוו את הבחור. בדרך-כלל, המומחים לכוון את הבחורים הללו, הם צוות רבני הישיבות לבעלי-תשובה, שעובדים עם המתחזקים ובעלי-התשובה כל הזמן, ויודעים גם איך לסדר את הדברים מול ההורים, שההורים לא יקבלו שוק ויתנגדו. אותם רבנים יכוונו אותו כראוי.
אף פעם אין לבצע צעד משמעותי של התחזקות ותשובה, מבלי רב שיעזור ויכוון את הצעדים.

רוצה לשמוע עוד על לימוד תורה בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

שלומי בחור ישיבה בן 18, מתאר באזננו הסקרניות את סדר היום הישיבתי, החל מהקימה לתפילת שחרית ועד השינה בערב.

רשות הדיבור לשלומי:
"אז ככה… אין מצב כמובן שאנחנו פותחים את היום בלי תפילת שחרית ציבורית בבית המדרש של הישיבה. שבע ורבע, שבע וחצי, כולם 'עפים' מהמיטות ומתייצבים לתפילה. לאחר התפילה, כמובן, ארוחת בוקר די רצינית, בכל זאת "אם אין קמח אין תורה" לא?

"אפשר לדלג לסיום הארוחה?" אני שואל בחיוך, מעדיף שהוא יתעכב על הנקודות המעניינות יותר.

שלומי: "אחר הארוחה, מתחילים בעצם את הלימוד של הבוקר בשיעור גמרא בעיון".

"עיון"? מה זאת אומרת? אני שואל, מעוניין פעם אחת להבין.

"הלימוד בעיון, בו משקיעים את 'השעות הטובות' של הלימוד – שעות הבוקר, זהו בעצם לימוד גמרא בחשיבה מעמיקה, מתעכבים על כל פרט, חוקרים כל נקודה וכל משפט בצורה דקדקנית לאור ספרי המפרשים השונים. חומדים עם כל האנרגיות ורצון להבין עד הסוף בלי הנחות ובלי טיוחים. יש הרבה ספרות, מפרשים, הסברים קושיות ותירוצים, הרבה ידע והרבה עבודה…" הוא נאנח בסיפוק.

"אז איך לומדים כך, זה לא קשה מדי"?

"לכן יש את השיעור בו הרב מלמד, מסביר, מנחה ומפרש ככל היותר את הגמרא. אחר כך לומדים את הקטע מהגמרא שוב עם ה'חברותא'

"חברותא"? מלשון חבר?

"ממש כך. יושבים בצוותא, לומדים, חושבים יחד, מחפשים ביחד תשובות לשאלות ומתאמצים ביחד להבין". אומר שלומי. "אין, זה השיא…" הוא מוסיף במבט גאה וקורן מאושר.

"כך כל היום"? אני מעוניין לסגור פינות.

"אחר הצהרים מוקדש בדרך כלל ללימוד 'בקיאות' – לימוד בנוי על הספק, לימוד יותר מהיר ושטחי של פרקים קצת יותר קלים מהגמרא, גם הוא נעשה בשיעור ואחר כך עם החברותא, שנועד לרכישת ידע ובקיאות במה שיותר פרקים ושטחים מהגמרא". בכל פרק, בכל דף אנחנו נפגשים בנושאים מגוונים, דיונים מעמיקים, מפתחי חשיבה וחילוקים עדינים. "מדהים כמה נשאר עוד לדעת" הוא מסכם.

ולסיכום: מילה למתלבטים?
"לרוץ ולחטוף חבל על כל יום שעובר, כל יום בישיבה הוא אוצר של ידע, עמקות, יסודות לחיים, בניית אישיות" הוא אומר בשמחה.
להכוונה, התייעצות, שאלה ולכל מטרה, שיחת חינם למוקד אחינו פתוחה לשירותך:

1-800-20-18-19

או בשיחה אישית עם הרב שמעון וייס הפנוי לעזרתכם תמיד:052-7636278
או עם הרב אהרון יאדלר:050-4141386