שתית ארבע כוסות בפסח מגביע של כל השנה

שלום
כוס של קידוש (מכסף) שבכל שבת שותים בה אני רוצה לקדש אותה בפסח זה בסדר??
אביבה

תשובה

שלום וברכה

כוס של קידוש ששימש כל השנה רק לשתיית מיץ ענבים ויין, די בשטיפה

טובה, ולוודא שהוא נקי לגמרי. [אם נהוג לפעמים להשתמש בו לחמץ חריף,

כדוגמת ויסקי, יש להגעילו. אפשר בבית לנקותו היטב, ולודא שאין עליו לכלוך

קילוף וכו', להרתיח סיר, ובזמן שהמים מבעבעים להטבילו בסיר].

 

ברכה והצלחה

פסח כשר ושמח

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסנברג שליט"א

מה זה 'כוסו של אליהו הנביא', ולמה מוזגים אותה דווקא בליל הסדר?

יעקב לוסטיג

 

בכל משפחה מכירים את זה. לקראת סוף ליל הסדר, אחרי שכולם שותים את הכוס הרביעית בסיום ברכת המזון, נזכרים: "רגע, צריך למזוג כוס חמישי, של אליהו הנביא". ראש המשפחה מוזג את הכוס, וממשיכים באמירת ההלל.

אז מה היא בעצם הכוס החמישית, למה לא שותים אותה ומדוע היא מכונה 'כוסו של אליהו הנביא'?

אז בואו ננסה לעשות קצת סדר בדברים:

הסיבה שאנחנו שותים ארבע כוסות של יין (או מיץ ענבים) בליל הסדר, מקורה בתקנה שתיקנו חכמנו זיכרונם לברכה, בדורות הקדמוניים. הם עשו זאת ברוח הקודש ואנחנו כמובן מקיימים את תקנתם.

אלא שיש דעה אחת בתלמוד הבבלי, הסוברת שחכמנו זיכרונם לברכה תיקנו לשתות חמש כוסות ולא ארבע.

ברחבי התלמוד הבבלי קיים פיתרון מאוד פשוט לכל המחלוקות שלא היתה להם הכרעה ברורה: לקראת ביאת המשיח יתגלה אליהו הנביא לעם ישראל, וילמד אותם את התורה, וכל שאלה בלתי פתורה שנותרה בחלל, אליהו הנביא יענה עליה.

לכן, בכל פעם ששני חכמים התנצחו בהלכה, והביאו כל אחד ראיות להוכיח את הטענה שלו, אך לא הצליחו להכריע את הוויכוח לכאן או לכאן, הם היו מסכמים את הוויכוח בקביעה: "תיקו".

ומה זה בעצם תיקו?

תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות. כלומר, אליהו הנביא המכונה גם אליהו התשבי, הוא זה שיתרץ ויסביר לנו את כל הקושיות ואיבעיות (בעיה תלמודית).

מכאן נלקח המושג 'תיקו' למחוזות אחרים, והגיע אפילו למגרשי הכדורגל, שם נוהגים להכתיר משחק שבו שני הצדדים השיגו תוצאה שווה כ'משחק שהסתיים בתיקו'. אבל אל תחשבו לרגע שאליהו הנביא ינסה להכריע בין הפועל ת"א למכבי ת"א…

בואו נחזור לארבעת הכוסות… היתה לנו מחלוקת אם צריכים לשתות בליל הסדר ארבע או חמש כוסות, ולכן נקבע להלכה שאנחנו נשתה ארבע כוסות, ולגבי הכוס החמישית אנחנו רק נמזוג אותה וכשיבוא אליהו הנביא הוא יכריע אם עלינו לשתות אותה או לא. עד אז, אנחנו לא שותים אותה בליל הסדר, אלא משאירים אותה עד הבוקר (עדיף לכסות אותה כשמסיימים את ליל הסדר) ולאחר מכן משתמשים בה לקידוש של שחרית, או שמוזגים אותה בחזרה לבקבוק היין.

 

ועוד משהו על הכוס החמישית.

חכמי התלמוד מביאים מספר מקורות למנהג ארבע הכוסות. דעה אחת אומרת שהן כנגד ארבע פעמים שכתוב 'כוס' במקרה הידוע של שר המשקים ושר האופים, שיוסף פתר את חלומם במצרים. יש שאומרים שזה כנגד ארבע גלויות שגלה עם ישראל, ויש שאומרים שארבע הכוסות הן כנגד ארבע 'כוסות של פורענות' שעתיד הקדוש ברוך הוא להשקות את שונאי ישראל לכשתבוא הגאולה השלמה.

אבל הדעה שהכי מוכרת וידועה לכך שאנו שותים ארבע כוסות היא הדעה שסוברת שארבעת הכוסות הן כנגד ארבע לשונות של גאולה שכתובים בספר שמות בפרק ו', כשהקדוש ברוך הוא מבשר למשה רבנו שהוא עתיד להוציא את בני ישראל מארץ מצרים, לשחרר אותם מהעבדות ולהוציאם לחירות.

להלן הטקסט המלא הקשור לעניין, בו תוכלו לראות את ארבעת הלשונות שבהקשרן המלא (מודגשים באדום)

וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי יְהוָה. וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם, אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב, בְּ'אֵל שַׁדָּי', וּשְׁמִי 'יְהוָה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם. וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ. וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי יְהוָה וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי יְהוָה".

הלשון החמישית "והבאתי", שנויה במחלוקת בין החכמים. יש שאומרים שהיא אינה לשון של גאולה, כי הגאולה קשורה ביציאה מארץ מצרים ולא בכניסה לארץ ישראל, ויש שסוברים שהגאולה האמתית והשלמה היא כשעם ישראל מגיע לארצו, וכל עוד בני ישראל הילכו במדבר ארבעים שנה, גאולתם לא הושלמה. ומכאן גם מקור למחלוקת האם יש לשתות ארבע או חמש כוסות, כי מי שסובר ש"והבאתי" היא לשום חמישית גאולה יאמר שצריך לשתות ארבע כוסות, ומי שסובר ש"והבאתי", אינה לשום של גאולה יאמר שעלינו להסתפר בארבע כוסות בליל הסדר.

אז כשאנו מוזגים את הכוס החמישית, נזכור שהיא כוס שמרמזת על כך שעם ישראל ישב לבטח בארצו, ונעורר בלבנו את התקווה שיום יבוא בקרוב, ובו נזכה לגאולה השלמה בביאת המשיח, או אז יכירו הגויים כולם בחשיבותו וייחודיות של עם ישראל, ויכפיפו עצמם לבני העם היהודי. ארץ ישראל תהפוך מוקד עלייה לרגל לבני כל הלאומים, וכולנו נעלה להתפלל ולשמוח בבית המקדש.

במהרה בימינו אמן.

תתארגנו מראש: רשימת קניות לפסח

תתארגנו מראש: רשימת קניות לפסח, מה צריך להכין לליל הסדר.

 

החלטתם לערוך ליל הסדר בבית, ואתם רוצים לערוך אותו כמיטב המסורת בהתאם

להלכה היהודית? בואו ננסה לעשות זאת יחד.

 

רשימת קניות:

  • בקבוק יין או מיץ ענבים לכל שני סועדים.
  • כוס מתאימה לקידוש, לכל אחד מהסועדים.
  • ספל לנטילת ידיים – מספיק אחד לכל המשפחה.
  • תפוח אדמה, סלרי או כל ירק אחר.
  • לפחות ביצה אחת.
  • חזרת לא מרוסקת.
  • כנף אחת של עוף.
  • חסה.
  • צריך לקנות גם 'חרוסת' מוכנה להכנה קלה בבית, ואם אתם לא מצליחים למצוא 'חרוסת',
    תצטרכו להכין אותה לבד, ולשם כך כדאי לוודא שיש לכם בבית תפוחים, יין, ואם אפשר
    גם מעט אגוזים, זנגוויל (ג'ינג'ר), רימון ותמר.
  • מצות – עדיף לקנות לפחות שלוש מצות עגולות שנעשו בעבודת יד, לצד מצות מכונה בכמות
    שתספיק להשביע את רעבונם של כל הסועדים (ולאכילת 'כזית' בהתחלה ו'כזית' בסוף הסעודהכאפיקומן).
  • הגדה של פסח לכל סועד.
  • בשר, דגים, ירקות להכנת סלטים וכל צרכי הסעודה.
  • מומלץ לקנות כיסוי מתאים למצות, וכן 'קערת ליל הסדר', אבל לא חייבים. כמו כן כדאי
    שתהיה לכם שקית מתאימה להחביא את האפיקומן, כדי שהמצה תישאר שמורה ועטופה
    בזמן שהילדים מחפשים אחריה בכל מקום אפשרי.

כמו"כ מומלץ לקנות מתנות קטנות או חטיפים כשרים לפסח, כדי שנוכל לחלק

לילדים ולעודד אותם להישאר ערניים כדי שיוכלו לשאול את הקושיות, ולקיים

את מצוות החג על ידי אכילת מצה ומרור, ושתיית ארבע כוסות.

ההכנות בערב החג:

 

יש לבשל את הביצה עד שהיא תהיה קשה מספיק שיוכלו לקלף אותה והיא

תישאר שלמה. נזדקק לה כשנכין את ה'קערה' בליל הסדר.

כמו"כ יש לצלות את כנף העוף על האש, ויש שנוהגים לבשל אותה.

כל המנהגים נכונים, ובלבד שתהיה לנו כנף עוף ראויה למאכל. אם אין

כנף עוף, אפשר להשתמש גם בשוק או בתבשיל אחר.

לקלף ענף קטן של חזרת. גם אותו נצטרך להכנת ה'קערה'.

כמו"כ יש לבשל תפוחי אדמה, בכמות לא גדולה, כדי שתהיה לכל סועד חתיכה

קטנה. הם אמורים לשמש 'כרפס' בליל הסדר. אבל יש שמשתמשים בעלי סלרי,

בצנון, במלפפון או בירקות אחרים, וכל המנהגים צודקים וראויים ובלבד שבליל

הסדר נטבול ירק במי מלח. יש להכין בקערה או בצלחת עמוקה מים מעורבים עם

מלח כדי שנטבול בהם את הירק לאכילת ה'כרפס'.

לשטוף את עלי החסה היטב ולוודא שאין עליהם חרקים. עדיף לקנות חסה נקיה

מחרקים של 'חסלט' וכדו'. את החסה נצטרך לאכילת 'מרור' וכן לאכילת 'כורך',

כלומר שני עלים גדולים לכל אחד מהסועדים, או כמה עלים קטנים.

כמו"כ יש לבשל את כל צרכי הסעודה של ליל הסדר מערב החג, ובמיוחד השנה,

משום שהשנה יחול החג הראשון של פסח בשבת קודש, והכנת הסעודה לא תהיה

אפשרית עוד ברגע שתיכנס השבת.