הבן האהוב עלינו מכל הוא דוקא זה שמוגדר כאוטיסט

הבן האהוב עלינו מכל הוא דוקא זה שמוגדר כאוטיסט

 

שלום כבוד הרב.

הילד שלי, בן שמונה וחצי, סובל מחרדות קשות, הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות קשות מאוד

והוא נוטל תרופות פסיכיאטריות. אני תוהה מפעם לפעם אם כדאי להחליף את שמו של הילד,

כי אולי המזל הרע שדבק בו קשור לשם שנתנו לו בברית.

אשמח לקבל תשובה.

תודה רבה

 

שלום וברכה

אני רוצה הפעם לענות לך כאבא ולא כרב, בני בכורי אלעזר מנחם מוגדר כאוטיסט עם קשיי קשב וריכוז ברמה גבוהה,

ולוקח כל יום בית מרקחת שלם… אולם דוקא מנחם שלנו הבן ה-17, הוא הבן האהוב עלינו מכל.

ה'חזון איש', רבי אברהם ישעיה קרליץ, כאשר היה רואה ילד כזה היה קם מלא קומתו לכבודו,

משום שהנשמות של ילדים כאלה הם נשמות גבוהות מאד, ואנו ההורים יש לנו זכות מיוחדת שלכן נבחרנו לגדלם.

דוקא העובדה שבני קרוי על שם מרן הרב שך זצוק"ל מתחברת לי היטב עם העובדה שזכינו לנשמה גבוהה זו.

אנחנו משקיעים בו ככל שניתן, ודוקא משום שזה השקעה שכולה נתינה, בלי מחשבה כיצד נזכה לקצור

את פירות ההשקעה ביום מהימים – הוא כולו נתינה טהורה, וזה הנתינה המרוממת והמהנה ביותר שקיימת.

הילדים שלי נתנו לי הרבה מתנות, אולם המתנה החזקה ביותר קיבלתי מבני אלעזר מנחם בעצם מה שהוא נתן לי

מבט שונה על השונה, ויכולת להכיל בסבלנות אנשים שלולי השיעור שמנחם שלי נתן לי היו מוציאים אותי מהכלים.

אנחנו תמיד רוצים לדמיין לעצמנו שאנחנו מבינים מה אנחנו עושים, אנחנו מדמיינים שהנה הילד שלנו יהיה כך וכך,

ויש לנו תוכנית מלאה, הבעיה שאף פעם התוכנית לא נכונה וגם לא מצליחה, העתיד תמיד שונה מהתוכנית

שטווינו לעצמנו. והאכזבה מסתכלת ומרסקת.

גם בפועל קשה מאד להשקיע עבור משהו רחוק, קשה לתפוס שמה שברגע זה אנחנו מתמודדים עם האתגר

שנראה בלתי אפשרי, כשילד זועק או עושה את השטות הכי גדולה האפשרית, בדיוק כשאנחנו עייפים – רעבים – שחוקים,

זה בלתי נתפס שתגובה שקולה או מחבקת, זה מה שיגשים את החלום.

מנחם נתן לי את הכלים להשקיע בכל ילדי נקודתית כאן ועכשיו, לראות מה טובת הילד בשעה זו, כיצד אני יכול

לקדם אותו לתת לו מענה, להתמודד עם האתגר העכשווי, להעניק לו מכל הלב דוקא כשאנחנו גמורים,

לתת את כולי על מנת לתת. לגופו של ענין השם של בנך (שמור במערכת) הוא שם מצוין ולא כדאי להחליפו.

אנשים שנקראו בשמות אלו פרצו גבולות והגיעו להישגים עצומים למרות שנולדו עם קשיים שהיו אמורים לחסום אותם.

בכלל בנוגע לקשב וריכוז אני מתקשה לומר את הביטוי הנפוץ בעיית קשב וריכוז, אני רואה אותו

כמעלת קשב וריכוז שמחת חיים ומרץ, וחשיבה מחוץ לקופסה, זה בהחלט אתגר לסביבה ולהורים,

אולם רבים מהאנשים שהצליחו במיוחד בחיים ניחנו במעלה זו. זה מאתגר, אך כשאתגר מנוצל נכון

זה כלי עוצמתי מעין כמוהו.

אמרתי פרק תהילים והתפללתי שיהיה לך כוחות לעמוד באתגרים המיוחדים, והקשיים של בנך יחלפו

והוא יזכה לממש את הכוחות המיוחדים שלו בצורה הטובה ביותר, ותזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים,

ותרוו ממנו רוב נחת

 

ברכה והצלחה בתקוה ותפילה

הרב יהודה סטורץ

בית ההוראה נאות שמחה בראשות הגר"י לוקסברג שליט"א

הגיעו לכאן נציגים של מס הכנסה ובקשו שאוציא להם תיקים

הגיעו לכאן נציגים של מס הכנסה ובקשו שאוציא להם תיקים

נספר ספור אחד מני רבים על השגחת ה' עלינו, גם כאשר נדמה לנו שהענינים מתגלגלים שלא לטובתנו:

מעשה ביהודי בעל משפחה של תשע נפשות, שעבד במכון רנטגן. יום אחד נסגר המכון, והוא נותר ללא מקור פרנסה.

חפש עבודה אחרת, פנה לפה ולשם, אך לא מצא מקום עבודה מתאים. בוקר אחד היה בדרכו לראיון

במקום עבודה מבטיח. הוא התאכזב מאד כשהפסיד את האוטובוס, שמשמעות הדבר שהוא עלול להחמיץ

את הראיון. אותו יהודי הצטער על כך מאד, והנה לשמחתו עצר לו טרמפ שנסע לכוון המתאים.

למרות זאת, הוא לא הגיע לאותו ראיון. במקום זה, מצא את עצמו מערב בתאונה קטנה בכביש,

והוא פנה לבית החולים לבדיקות. הוא הרגיש איך העבודה, שחשב אותה למתאימה, מתרחקת ממנו בפעם השניה,

והתחזק באמונה כי הכל מאת ה'. בבית החולים הוכנס האיש לבדיקת רנטגן, ושם נודע לו כי הם מחפשים בדחיפות

עובד חדש למכון הרנטגן לעבודה מידית!

ברגע שקבל מכתב שחרור, נגש להתראין, ועל אתר התקבל לעבודה. אז התברר לו למפרע כי המסלול שעבר:

האוטובוס שברח והתאונה בטרמפ – הם הוו את התכנית ששרטט לו הקב"ה מלכתחלה על מנת שימצא את העבודה הזו,

ויוכל לפרנס את משפחתו בכבוד.

"אני התלוננתי על מזלי הרע, שבמקום להגיע לראיון המתכנן הגעתי לבית החולים, ולא ידעתי שהקב"ה,

מסובב כל הסבות, הוביל אותי אל המטרה הנכספת!" סכם האיש את ספורו. הקב"ה עושה לו חפציו!

אמרו חז"ל (ברכות יד ע"א): "כל המתפלל ואחר יוצא לדרך, הקדוש ברוך הוא עושה לו חפציו,

שנאמר: 'צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו'".

מה הכונה "עושה לו חפציו"?

מפרש המהרש"א (שם): כיון שהקדים להתפלל, הולך הצדק לפניו והוא יצליח במעשה ידיו.

מעשה באיש עסקים שנהל מפעל גדול. מטבע הדברים מתעוררות במפעל כל מיני שאלות שדורשות

את הכרעת המנהל. יש מנכ"ל ומזכירות ופועלים, אבל הוא אחראי על הכל. משום כך רגיל היה,

שמדי בקר, כבר בקומו משנתו, משאירים לו הודעות דחופות שהוא מוכרח להתיחס אליהן.

לפעמים היה הטפול בהן אורך שתי דקות בלבד, אך לפעמים נאלץ להתעכב חצי שעה ואפלו שעה.

מה אפשר לעשות? זו פרנסתו! אי אפשר לזלזל בזה, הרי לעולם יפשט אדם נבלה בשוק ולא יזדקק לבריות…

כשלמד את הגמרא בברכות, וראה הלכה מפרשת בשלחן ערוך (סימן פט סעיף ב), שאסור לאדם לעסוק

בשום דבר לפני התפלה, וחובה עליו להקדים ולהתפלל לפני שיפנה לעסקיו – התעורר לקבל על עצמו

בקבלה גמורה, שהוא אינו עונה לטלפונים ולא מקבל הודעות עד אחרי התפלה.

כבר למחרת בבקר הגיע הנסיון.

על צג הטלפון הופיע מספרו של המנכ"ל. מה יכול לקרות שהוא זקוק לו? הוא הרי נותן לו יד חפשית בכל דבר!

לרגע התפתה לענות, אבל במשנהו החליט: קבלה זו קבלה. אני לא עונה ויהי מה!

הטלפון דמם לרגע, אך מיד אחר כך התעורר שוב לחיים. המנכ"ל התקשר שוב ושוב ושוב. בודאי קרה משהו,

הבין המנהל – ובכל זאת החליט שהוא אינו עונה עד אחרי התפלה. הוא השתיק את הטלפון והתפלל במתינות

כדת וכדין. סים את התפלה, למד את סדר הלמוד הקבוע שלו, ורק כשיצא מבית הכנסת פנה להתקשר בחזרה.

"בוקר טוב. מה קורה?".

"אדוני", מחזיר לו המנכ"ל, "יש לך יותר מזל משכל".

"לא מזל, אלא תפלה. מה הענין?".

"הגיעו לכאן קבוצת נציגים של מס הכנסה ובקשו שאוציא להם תיקים. אמרתי שאינני יכול לפתח את המקום,

זה רק בסמכותו של בעל הבית. הרגעתי אותם שאני אתקשר אליך ומיד תבוא. אבל לא ענית.

במשך ארבעים דקות נסיתי להתקשר, והם המתינו. בסופו של דבר נמאס להם. הם בקשו לראות את חוזה השכירות

של המקום שהיה אצלי, עברו עליו ואמרו: 'טוב, הכל תקין', ונתנו אישור…".

בעל המפעל היה המום. לפני שמונה חדשים ארע לו ספור דומה. גם אז הוא היה לפני התפלה,

אך אז כן הצליחו העובדים להשיגו. הוא רץ למקום, התחנן לאנשי מס הכנסה שיתנו לו ללכת להתפלל,

אך הם לא הרשו לו. הכריחו אותו לשבת אתם ולגמר את הבדיקה, רק כמה דקות לפני חצות הוא הצליח

להשתחרר מהם ו'לחטף' תפלת שחרית… וראה זה פלא, ברגע שקבל על עצמו שלא יתעסק בשום עסק לפני התפלה,

נתן לו הקב"ה נסיון. כשעמד בנסיון, מיד הראה לו הקב"ה כמה הרויח!

"זה לא המזל שלי", אמר למנכ"ל, "זאת התפלה! עם ישראל הם מעל המזל!

אם אדם מקבל על עצמו באמת ובתמים, ה' עוזר לו!".

 

(מתוך הספר 'משכני אחריך')

מבקשים מבורא עולם 'תרחם עליי, כך וכך אני נכשל, תעזור לי לעשות תשובה.

מבקשים מבורא עולם 'תרחם עליי, כך וכך אני נכשל, תעזור לי לעשות תשובה.

 

השבוע התחלנו את שבועות השובבי"ם .(בששת השבועות שקוראים בתורה בספר

שמות:שובבי"ם- ראשי תיבות של: שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים)

האר"י ז"ל אמר שעכשיו, ששת השבועות הללו, הם זמן של תשובה… ואפשר

לפעול בהם הרבה מאוד.  יש כאלו שנוהגים לעשות צומות בשני וחמישי. יש

גם עניין להגיד יותר תהילים, גם אלו שרגילים להגיד תהילים מידי ,בשבועות

הללו נוהגים להגיד יותר תהילים.

 

כי תהילים זה פותח את כל שערי התשובה. כתוב בליקוטי מוהר"ן שמי שרוצה

לעשות תשובה שיהיה רגיל באמירת תהילים. כי תהילים גם מעורר את האדם

לתשובה, וגם מביא אותו לשער ששייך לו. כי כל אחד יש לו שער שייך לו ,

והתהילים פותח לאדם את כל השערים. לכן בימים הללו נוהגים להגיד יותר תהילים.

וכמובן שצריכים להתרכז יותר בעניין של תשובה, לעשות תשובה, כל אחד עד

איפה שידו מגעת. מסופר בזוהר על רבי אלעזר שהיה יושב לפני אבא שלו רבי

שמעון. היו שם גם רבי יהודה, ורבי יצחק, ורבי חזקיה .

רבי אלעזר שאל את רבי שמעון על העניין של התשובה, ורבי שמעון ענה לו –

'ראינו שהקב"ה רוצה בתשובת הרשעים.' באמת אנחנו אומרים את זה בכל יום

בתפילה, 'הרוצה בתשובה.'  וזה דבר מאוד חשוב, וזה המפתח.

אתה רוצה לחזור בתשובה? אתה יודע, בורא עולם, אבא שבשמיים רוצה שאני

יעשה תשובה! זה הדבר הראשון, 'הרוצה בתשובה.'

 

ופה ראיתי בליקוטי הלכות שרבי נתן כותב, שהצדיקים כל העניין שלהם זה איך

להכניס דעת ורצון בכל אחד ואחד, שכל אחד ואחד יזכה לעשות תשובה.

ואומר רבי נתן שעל ידי שהצדיקים מכניסים באדם את הדעת, על ידי זה הם

מגרשים מהאדם את הרוח שטות. כי בוודאי הוא מלאכה גדולה ואומנות נפלא

מאוד מאוד להאיר הדעת באנשים שנכשלו בעוונות. כי לקרב אנשים ולחזק אנשים

שכבר לומדים ומתפללים ועוסקים בעבודת ה', זה גם דבר נפלא מאוד, אבל אפילו

אנשים שנכשלו בעוונות, ובפרט שיש שנכשלו כמו שנכשלו רחמנא לצלן, במזידים

גמורים! והצדיק, הוא רחמן כזה, שאפילו לאותם שנפלו כל כך הוא מאיר בטובו

וברחמיו את הדעת. והוא מלמד אותם שה' איתם!

 

כי למה אדם לא חוזר בתשובה?

כי הוא חושב שהנה, הוא עשה עבירות, וגמרנו, ה' שונא אותו, ה' לא אוהב אותו,

זהו זה. הוא חושב שהכל סגור לו והוא לא יכול לעשות תשובה. ועיקר מה שהצדיק

מלמד את האדם זו הדעת הזו, שה 'איתך! וה' אוהב אותך! ועל ידי שהוא באמת

מצליח להכניס באדם את הדעת הזו בזה הוא מגרש ממנו את הרוח שטות! בזה

שהצדיק מכניס באדם את הדעת – ה' אוהב אותך! ה' רוצה בתשובה שלך! ה'

רוצה אותך! ה' איתך! אל תחשוב שאתה כבר רחוק מה', לא! ה' איתך! כי אפילו

אם האדם הוא כמו שהוא ,תכף שמודיעים לו כי גם שם איפה שהוא נמצא, נמצא

ה' יתברך איתו, כמו שכתוב 'השוכן איתם בתוך טומאתם', שה' שוכן עם עם

ישראל בתוך טומאתם, אפילו במקומות הטמאים ביותר.

 

והעובדה שה' אוהב אותך! הרי כל החיות שלך זה ממנו. וזו העובדה!

שאפילו שעשית דברים נגדו, ואפילו את העוונות הכי גדולים והכי חמורים,

ה' יתברך ממשיך ומחיה אותך, נותן לך, אז תדע שה' איתך!

ואז כשהצדיק מצליח להכניס באדם את הדעת הזו, תכף בורחת הרוח שטות.

וה' בעצמו יורד למצריים, למקומות הכי נמוכים, 'אני ולא מלאך', וה' מכניע את

כל הרשעות, ואדם שרוצה ומתפלל הוא יזכה בוודאי! והידיעות האלו, אלו הידיעות

שנותנות לאדם את הכח לעשות תשובה. לא משנה איפה אתה נמצא, לא משנה

איפה את נמצאת, ומה עבר עליך, תתחיל מעכשיו! תזכור! אבא שבשמיים אוהב

אותך, אבא שבשמיים אוהב אותך! רוצה את התשובה שלך! רוצה שתדבר איתו,

שתדברי איתו! ובפרט עכשיו בזמנים הללו, שאלו שבועות של תשובה, זמנים

שיותר מסוגלים! ודאי שה' הוא שומע תפילה, וכמו שאנחנו אומרים 'כי אתה שומע

תפילת כל פה'. וזו הנקודה שה' חנן אותי להבין ולהסביר לאנשים –

יש לך יצר הרע? נכון. אבל יש לך גם יצר טוב! והיצר הטוב זו התפילה האישית, ההתבודדות.

כל פעם באים אלי בחורים, שבורים, מספרים לי שהם נכשלים במה שנכשלים.

ומה לעשות? זאת המציאות שיש לך יצר הרע ולכן אתה נכשל. אבל יש לך גם

יצר הטוב, תתחיל להשתמש בו! מה שכתוב 'בראתי יצר הרע באתי לו תורה

תבלין', התורה היא ודאי כח חזק ועצום מאוד, והיא עיקר גדול מאוד בכל

המלחמה נגד היצר הרע. ובכל אופן, גם לתלמידי חכמים שעוסקים רוב ככל

היום בתורה, ישנם נקודות שהם לא מצליחים להתגבר עליהן והם לא מוצאים

עצה מה לעשות ואיך להתקדם בדבר הזה המסוים שהם עדיין נכשלים בו. ולכן

היצר הטוב שהוא שייך לכולם, זה היצר הטוב של התפילה האישית וההתבודדות,

וזה היצר הטוב העיקרי שעל ידו מנצחים את היצר הרע ומתקדמים בחיים.

 

והיצר הטוב יבוא לידי ביטוי, כשאתה פשוט תקבע לעצמך זמן ,כל יום תבוא לדבר

עם אבא שבשמיים: "רבונו של עולם ,יש לי כזה יצר הרע, וכתוב בגמרא הקדושה,

שאלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו, תוציא ממני את היצר הרע הזה ,תן לי את הכח

להתגבר עליו, תן לי לדעת שזה הכל שטויות ,ואחרי מעשה אני סתם מצטער, תן לי

את הכח שיעבור עליי יום נקי ." וכל אדם לפי העניין שלו.

ועל ידי העצה הפשוטה הזו, השיחה עם הבורא יתברך שמו ,אדם יגלה שיש לו גם יצר טוב

ועל ידי שהוא יתמיד בשיחה הזו מידי יום, ויבקש בהתמדה על נקודה מסוימת

שהוא נכשל בה, ולא יבהל מכל מה שעובר עליו ,רק ימשיך ויבקש ויבקש עד שה' יושיע

אותו, הוא יראה את עצמו איך שהוא משתנה והופך מרע לטוב, ורק יעלה מעלה מעלה.

כי אפילו אדם שנכשל, וזה דבר שכל אחד צריך לדעת ,שאפילו אם הוא מתפלל על

נקודה מסוימת להפסיק להכשל בה, זו לא עבודה של יום יומיים, צריכים עקשנות גדול ,

והתמדה גדולה בתפילה יומיומית בהתבודדות .

 

 

את הרצון! כי ברוחניות אדם צריך להתפלל ולהתפלל עד שה' יתן לו!

 

אנחנו מדברים עכשיו על תשובה, וצריכים לדעת שהתשובה זו תפילה.

כמו שכתוב קחו עמכם דברים ושובו אל השם. ה 'לא מבקש מאיתנו, רק

שנדבר! איך עושים תשובה? מדברים! מספרים לבורא יתברך שמו, מה

שעובר עליך, ואת היצר הרע שיש לך, את ההתמכרות שיש לך, את הקושי

שיש לך ,ומבקשים מבורא עולם 'תרחם עליי, תעזור לי, הנה כך וכך אני נכשל,

תעזור לי לעשות תשובה על זה, ולא לחזור על זה עוד פעם.

אז הרבה אנשים אומרים לי 'מה אני אגיד לקב"ה שאני עושה תשובה, הרי אני

יודע שאני אחזור על זה עוד פעם '– אז מה ,בגלל זה אתה לא צריך לעשות

תשובה? אתה צריך לעשות תשובה, ובאותו זמן שאתה עושה תשובה ומדבר

עם ה' תגיד:

"רבונו של עולם, יש לי יצר הרע, אם אני יעמוד עוד פעם בנסיון עוד פעם אני

אכשל! לכן אני מתחנן בפניך תתן לי כבר את הכח להתגבר, תוציא ממני את

הרוח שטות הזו, תמצא לי פתרון אמיתי, איך אני לא אחזור על זה יותר לעולם!"

על זה גופא תדבר עם השם! ויהי רצון שכל אחד יזכה לעשות תשובה שלמה אמן

כן יהי רצון. וה' חנן אותי, לעשות סיכום של נקודות שאדם צריך לדעת אותם, ועל

ידי שאדם ישנן את הנקודות הללו וידע אותם תמיד, וככה הוא לא יתן ליצר הרע

לעבוד עליו.

 

ואלו הנקודות שאדם צריך לדעת אותם, לפי הסדר, אחד אחד:

 

דבר ראשון-

 

אדם צריך לדעת שהמהות והרצון האמיתי שלו הוא רק טוב!

זו המהות שלך, של הנשמה שלך הקדושה! ובאמת הרצון שלך האמיתי,

הוא רק להיות טוב! ואתה צריך לדעת שהרע הוא לא שייך לך! כל הרע זה

אך ורק היצר הרע שלך, ולא אתה! אתה נשמה קדושה, וכל כולך רוצה רק

את הטוב. ולכן אתה צריך להתבונן, ולחפש את הטוב שלך, ולהאמין בטוב

שלך, כי זה אתה! אתה נשמה! וכולך רק טוב!

 

דבר שני-

 

היצר הרע לא רוצה את העבירה, רק את העצבות שתהיה בה אחרי העבירה.

כי היצר הרע רוצה לשכנע את הבנאדם שהמהות שלו זה רע ולהפיל אותו בעצבות.

כי היצר הרע לא מרוויח כלום מעבירה. כי אדם שיעשה תשובה, אז מה היצר

הרע הרוויח מעבירה, שום דבר. לכן עיקר מה שהיצר הרע רוצה זה להפיל את

הבנאדם לעצבות ,ולהגיד לו שהוא רע ורשע, ואין לו תקנה. זה היצר הרע.

ואדם צריך לזכור טוב שהעצבות היא העבירה הכי גדולה בעולם, ויותר גדולה

מכל העבירות שבעולם. לכן תדע את זה!

ואל תפול!

 

דבר שלישי-

 

אדם צריך לדעת שאין לו כח שום כח להתגבר על היצר הרע שלו

בלי שהקב"ה יעזור לו. ולכן יוצא שהכל תלוי בתפילות של האדם. ולכן אדם צריך

לדעת שעיקר התשובה זה לעשות תשובה על זה שלא התפללת מספיק.

כי אם אדם היה מתפלל מספיק, ממילא הוא היה מתגבר על כל דבר ודבר.

 

דבר רביעי-

 

שאדם צריך לדעת שהבחירה לעתיד זה בידיים שלו! הבחירה

לעתיד זה בידיים שלך! אבל אתה צריך לדעת, שנכון שאתה רוצה, והרצון

זה טוב .אבל לא די בזה שאדם רוצה, אלא שצריך גם להוציא את הרצונות

בתפילה, ובדיבורים. כי הרצון בלב הוא טוב, אבל זה לא מספיק, זה לא די.

אלא צריך האדם להוציא את הרצונות שלו בדיבורים, וממש לרצות!

לבקש מה' ברצון:

"רבונו של עולם, תעזור לי! תזכה אותי להתקרב אליך! תעזור לי להתגבר על

היצר הרע הזה! תעזור לי!". להוציא את הרצונות בפה. ולכן צריכים להרבות

בתפילה, על מה שאתה רוצה, על מה שאתה כוסף ומשתוקק, צריך להוציא

את הרצונות בפה ולעשות מזה תפילות.

 

דבר חמישי-

 

שאדם צריך לדעת שברוחניות, כל מה שאדם רוצה, ויהיה חזק ברצונות

ותפילות – ה' יתברך יתן לך! כל מה שאתה תרצה ה' יתברך יתן לך!

 

דבר שישי-

 

צריך לדעת, שצריכים להיות עקשן גדול בעבודת השם! לא לעזוב את הרצון!

מה שלא יעבור עליך – לא לעזוב.

 

דבר שביעי-

 

שכל דבר יש לו סך של תפילות, כך וכך כמות של תפילות. ואם אדם

יקבל דבר בלי תפילה זה לא טוב ומזיק לאדם . ולמה? כי כשאדם מקבל דבר אחרי

שהוא הרבה בתפילה הוא יודע שזה ה' נתן לו ואין לו שום גאווה. אבל אדם שקיבל

דבר בלי תפילה תכנס בו גאווה מהדבר הזה. לכן אל תרצה לקבל דבר בלי תפילה!

ה' יתברך אוהב אותך, וה' יודע את המהות שלך, שאתה כולך  רק טוב!

 

(מתוך העלון  'המברך את עמו ישראל' טבת תשפא)

אלוקים – בשביל מה אתה צריך אותנו?

אני בחור דתי, המאמין באמונה שלמה במציאות הקב"ה ובניהולו את העולם. בנוסף, אני מאמין גם בהשגחתו על כל מיליארדי חלקי הפאזל המרכיבים את העולם והאנושות. השאלה שלא נותנת לי מנוח, ובטוחני שיש לה הסבר שיניח את דעתי, היא: בשביל מה אלוקים "זקוק", כביכול, ל"עבודת ה'" שלנו? לשבח שאנו נותנים לו דרך התפילה, ולתלות המוחלטת שלנו בו?
בתודה, יעקב

"תן לו משלו"

האמת הפשוטה היא אלוקים אינו זקוק – לא לנו ולא לעבדותנו, אבל, אף על פי שאינו זקוק לנו – הוא רוצה בנו.

אמנם, אצלנו, בני האדם, המושג "רצון" הוא תמיד תוצאה של חסרון. כלומר, אנו רוצים תמיד בדבר מה החסר לנו, ולכן אצלנו מתפרשת המילה "רוצה" כשוות ערך למילים "צריך" או "זקוק", המבטאות באמת חיסרון. כשאנו באים לדבר אודות רצונו של אלוקים, כפי שהתבאר לנו בתורתו ובפי חכמיה, אנו מבינים כי רצונו הוא רצון אלוקי ולא רצון אנושי. זה סוג שונה בתכלית של רצון – רצון שאינו מצביע על חסרון. הרי אנו מאמינים שאלוקינו אינו חסר דבר ושהוא השלמות המוחלטת שאין ולא יהיה בה לעולם כל גירעון.

רצון – יש לו, שהרי כבר נאמר "רצה הקב"ה לזכות את ישראל", וכן, "מלך מלכי המלכים הקב"ה רוצה שיהיו ישראל מכבדים את השבת", וכן אמירות נוספות על דרך זו. אבל, חסרון והזדקקות – אין לו.

"הן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך"

ספר "דרך חיים" ביאר את דברי המשנה בפרק ג' משנה ז' באבות: "תן לו משלו – אל תאמר שבשביל שה' יתברך צריך אל האדם, לכך הוא נמצא עם האדם, כי אין הקב"ה צריך שיתן לו האדם (דבר), שהרי הכל הוא אל (כלומר של) ה' יתברך".

וכן כתב בספר "אדיר במרום" חלק א': "אמת הוא שאינו נצרך לבריותיו אלא בריותיו חסרים (והוא שלם ומשולל כל חסרון), וזהו באמת סוד גדול… והוא סוד "א צדקת – מה תיתן לו? ואם חטאת – מה תפעל בו" (איוב ל"ה ז').

רצונו של הקב"ה, אם כן, הוא ביטוי אהבתו אלינו. הוא ברא אותנו על מנת לתת ולהעניק לנו, ולא משום שחסר לו דבר מה. אף את המצוות הוא נתן לנו לפי כוחנו ולא לפי גדולתו, שכן כל מגמתו הינה רק לתת ולא לקחת. כל מטרתו היא להעניק לנו שכר על העבודה אותה הוא מצווה אותנו לעשות, כדי שנתינתו תהיה מושלמת – כשכר המגיע לפועל בזכות על עבודתו, ולא כמתנת חינם וכחסד שיש בו בושה.

דיברה תורה בלשון בני אדם

ועתה, משבארנו את ההבדל בין רצון לצורך, וראינו שה' חפץ בעבודתנו אך אינו חסר אותה, נשאלת סוף סוף השאלה המתבקשת: מדוע, אם כן, מתבטאת התורה ומתבטאים חז"ל כלפי אלוקים בלשון של האנשה, המורה, כביכול על חסרון?

שאלה זו נשאלה על ידי הרמב"ם (יסודי התורה א', ט') והוא משיב: "אם כן, מהו זה שכתוב בתורה: "ותחת רגליו", כתובים באצבע אלוקים", "יד ה'", "עיני ה'", "אזני ה'" וכיוצא בדברים האלו?"

משיב הרמב"ם: "הכל לפי דעתן של בני אדם, כדי שיוכלו להבין בשפתם ובלשונם במה מדובר, שאין מכירין אלא הגופות" (כלומר מונחים הנוגעים לעולם החומר). עוד הוא מוסיף (וכבר אמרו חז"ל): "דיברה תורה בלשון בני אדם", והכל (כל הלשונות של האנשה כלפי ה'), כינויין הן, שנאמר "אם שנותי ברק חרבי" וכי חרב יש לו ובחרב הוא הורג?

ואמיתת הדבר – אין דעתו של אדם מבין ולא יכולה להשיגו ולחקרו".

מהי אחיזתנו, אפוא, בהבנת ה'?

הרמב"ם אומר: "אין דעתו של אדם מבין". הדעה, כלומר השכל – אינם מבינים, אבל הלב יכול להרגיש. אי אפשר להבין, אבל אפשר להאמין, לחוש ולהרגיש.

למרות שאין האדם מבין את מהות ה' בשכלו, מוטל עליו החיוב להרגיש את נוכחותו בכל רגע ולאהוב אותו בכל לבו. כלומר, מוטלים על האדם חיובים הנוגעים לרגש ולתחושה שבלב.

"המלך רוצה שתבוא אליו"

ה' רוצה בנו! כמה מאושר הוא האדם – שמי שאמר 'והיה העולם' רוצה בעבודתו.
כמה לבוד הוא לנו שמלך מלכי המלכים חפץ בקרבתנו. |
כמה בשמחה מן הראוי לנו להענות לקריאתו יתברך!

שמחה זו על שום מה? על שום שמצוות ה' מרוממות את האדם, ונותנות ערך עמוק יותר לחייו ולפעולותיו. על שבאמצעות המצוות האדם יכול להדבק בקונו, לחוש את קירבתו ולהתענג על מציאותו.

עבור במקש ה', עבור הנענה לקריאתו, אין אלו מילים בעלמא. אהבה, התרגשות, כיסופים, געגועים ושמחה – הן תחושות הממלאות את חדרי לבו, וכבר מצאנו בשיר השירים הד עמוק ומקסים לרגשות יהודיים אלו: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".

אין זה אלא תיאור של אותו עונג נשגב שהוא מנת חלקם של מבקשי ה'.

[עלון הידברות]