אבידור רענן
באמצע קורס פיקודי שהשתתפתי בו בשבוע שעבר במלון 'ניר עציון' שצפון, התדפק לפתע על הדלת של החדר בו התקיימה ההרצאה, אחד מאורחי המלון. כשהוא פונה אלי: "אני צריך אותך דחוף, מן השמיים פגשתי אותך כאן". כשהוא מספר: "הבן שלי, איש עסקים שנמצא לרגל עסקיו בטנזניה שבאפריקה, התקשר אלי עכשיו בדחיפות ובפיו שאלה: יהודי מקומי נפטר ואין במקום לא קהילה יהודית, לא בית עלמין יהודי, לא בית חב"ד ולא שגרירות ישראל. במקום קיים בית קברות מוסלמי ונוצרי, והמשפחה פנתה אליו בבקשת הכוונה וסיוע. אמרתי לבני: בדיוק ראיתי כאן במלון לפני כמה דקות את משי זהב מזק"א, אלך להתייעץ איתו".
התחברתי לבן וביקשתיו שיבדוק אם המשפחה תסכים להעלותו לקבורה בישראל, אך התשובה הייתה שלילית, כי המנוח ביקש להיקבר במקום.
בהתייעצות ובהכוונה של הרב יעקב רוז'ה, יו"ר ועד רבני זק"א, העברתי לבן את ההנחיות הבאות: א. עדיפות לקבורה בבית קברות מוסלמי ולא נוצרי. ב. אם בבית קברות נוצרי עדיף בקצה, ואם לא שייך, שיעשו גדר של אבנים מסביב לקבר, כמחיצה. ג. שישפוך עליו שלושה דליים של מים, תשעה קבין של טהרה. ד. שיעטפו אותו בבד לבן. ה.שיאמר כמה פרקי תהילים, ק-ל מלא רחמים, נר נשמה.
כשהבן שמע את ההנחיות, הוא הגיב בתדהמה: "מה?! שאי אשפוך עליו שלושה דליים של מים? בחיים לא ראיתי נפטר, שאני מתקרב אליו?, אין סיכוי שאני עושה דבר כזה!".
במשך דקות ארוכות ניהלתי עם הבן שיחת שכנוע ועידוד, כשאני שואל אותו: כמה הוא היה מוכן להשקיע ולהסתכן בשביל עסקה טובה? הבן ענה: שהוא היה מוכן להסתכן. אמרתי לו: נסעת עד לטנזניה בשביל לעשות עסקים ולא בטוח כלל שתצליח לסגור עסקה, ואם תסגור לא בטוח שהיא תצליח. כאן יש לך הזדמנות נדירה לעשות עסקה בטוחה, עסקת 'חסד של אמת', וסיפרתי לו מה היה השכר של משה רבנו ע"ה, שבזכות ה'חסד של אמת' שהוא עשה עם יוסף הצדיק, הקב"ה בכבודו ובעצמו טיפל בקבורתו של משה.
הבן השתכנע, וכעבור כמה שעות הוא התקשר אלי, כשהוא מבשר לי בשמחה: 'עשיתי זאת!' תוך כשהוא מתאר לי בפרטי פרטים את כל התהליך שהוא עשה, ובעיקר את תחושת הגאווה וההרגשה הנפלאה בקיום המצווה. כשהוא מסיים: "אני את העסקה שלי כבר עשיתי, אני כבר יכול לחזור הביתה…"
היהודי האלמוני בטנזניה שבאפריקה, עבר טהרה, עוטף בבד לבד, הובא לקבורה בבית קברות מוסלמי, נאמרו פרקי תהילים וק-ל מלא רחמים על קברו, והודלק נר נשמה…
איזה 'השגחה פרטית': שהאבא יתארח במלון 'ניר עציון', בדיוק כשבמקום מתקיים קורס פיקודי של זק"א, הכול כדי שיהודי אלמוני בטנזניה יובא לקבורה יהודית כדת וכדין.
הכותב הינו יו"ר זק"א.