שאלה: מה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? ואותנו? אני מכיר את התשובה שהוא רצה להיטיב איתנו, אבל אני לא מבין למה הוא חיכה והחליט להיטיב איתנו כמה אלפי שנים, ולמה הוא לא עשה את זה הרבה יותר גדול, ובכמה עולמות שיהיה הרבה טוב?
תשובה: בס"ד
שלום!
שאלת יפה שאלת.
כפי שכתבת, הסיבה שהשם ברא את העולם והנבראים היא בכדי להיטיב איתם, אך יש לדעת שעיקר ההטבה שלמענה נברא העולם היא ההטבה שתהיה לנו בעולם הבא ובימות המשיח. העולם הזה משמש רק כמעבר לקראת אותם ימים נפלאים שמצפים לנו. ברור שגם בעולם הזה הקב"ה מיטיב לנו מאד, וכל מה שיש לנו זה ממנו יתברך. כתוב בגמרא שצריך להודות לו על כל נשימה ונשימה שאנו זוכים לנשום, אך למרות כל, כל ההטבות שהוא מיטיב איתנו כאן זה כמעט כלום לעומת מה שמצפה לנו.
במסכת אבות (פרק ד, משנה ז') כתוב: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", ומסבירים המפרשים, שאם ניקח את כל התענוגים וההנאות של כל בני האדם כאן בעולם, מראשית ימי הבריאה ועד סופה, ונצרף את כולם ביחד, זה עדיין לא יגיע לרגע של תענוג בעולם הבא.
הסיבה שהאנושות הייתה צריכה לעבור אלפי שנים של חיי העולם הזה בכדי להגיע לאותה תכלית של חיי
העולם הבא, היא משום שהקב"ה רוצה שאנו נזכה בכח עבודתנו הרוחנית להגיע לאותם ימים נפלאים, שאנו נהיה מוכנים וראויים לכך. אם היינו מקבלים את אותה הטבה ללא ההכנה הראויה, זה היה נקרא בלשון חז"ל "נהמא דכסופא" – לחם של בושה, שכן אין זו הרגשה נעימה לקבל כזו הטבה בלי להיות ראויים לכך. ומכיוון שאנו צריכים לחוות את התענוג העתידי באופן מושלם, היה נצרך לעבור קודם את העולם הזה ולתקן את כל מה שנדרש לתקן.
לסיום אביא את דברי רבנו רבי משה חיים לוצאטו זצ"ל, הרמח"ל, בעניין זה, אותם הוא כתב בספרו הידוע "מסילת ישרים": "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו.
והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה 'העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא'.
והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה הם המצוות אשר צוונו עליהן הא-ל יתברך שמו, ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה.
על כן הושם האדם בזה העולם בתחילה, כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (עירובין כב א) 'היום לעשותם ומחר לקבל שכרם'.
וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים ע"ג)'ואני קרבת אלקים לי טוב', ואומר (שם כ"ז) 'אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וגו". כי רק זה הוא הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב ,אינו אלא הבל ושוא נתעה.
אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה העניין, והם הם המצוות".
בברכה
יעקב
שאלה: תודה על התשובה והיחס זה לא מובן מאליו!!!
שאלתי הייתה לא למה הוא ברא את העולם? את זה אני בערך מבין!
מה שאני לא מבין, זה שאם יש סיבה טובה לברוא עולם, למה הוא חיכה המון זמן, ורק לפני תשע"א שנים הוא החליט לברוא עולם? הרי הוא היה קיים הרבה זמן לפני ולמה אז לא בער לו להיטיב איתנו, ולברוא עולם
למה הוא חיכה???
תשובתך חשובה לי
בתודה מראש ובהערכה רבה
תשובה: בס"ד עכשיו הבנתי את שאלתך… התשובה לשאלתך היא מאד מאד עמוקה, והיא נוגעת לדברים שמעבר לעולמנו. למרות זאת אשתדל בעז"ה להסביר קצת את העניין, ומראש יש לדעת שההסבר רחוק מלהיות מושלם,
משום שאלו מושגים שלא יכולים להיתפס בשכלנו. יש להבין שזה לא נכון לומר שהקב"ה חיכה הרבה זמן, משום שבעולמות הרוחניים הגבוהים ועל אחת כמה וכמה אצל אור האין סוף, אין עניין של זמן לפי המושגים שלנו. ברוחניות העברההווה והעתיד נמצאים כל הזמן. רק כשהדברים משתלשלים
לעולם שלנו הם נכנסים למימד של זמן.
מה שאצלנו מתבטא במונח של זמן, בעולמות הרוחניים הדברים מתבטאים בבחינות שונות ובאורות שונים שבעצם נמצאים תמיד.
למשל, ביממה אחת, בעולמנו עוברים עלינו עשרים וארבע שעות, אך בעולמות העליונים מדובר על עשרים וארבע בחינות אורות (שגם הם מחולקים לחלקים וחלקי חלקים כמו שאצלנו השעה מתחלקת לעוד חלקים). כל שעה בעולם הזה משתלשלת מאור רוחני מסויים, שהוא השורש שלה. כך זה גם בחודשים וגם בשנים. לאור האמור מובן שלא שייך לומר שהקב"ה חיכה הרבה זמן כשמתכוונים ל"חיכה" במימד הרגיל של הזמן. עוד יש להוסיף, שגם לפני בריאת העולם נעשו הכנות לצורך בריאת העולם, הכנות שאף הן נעשו בכדי להיטיב לנבראים שיבראו בהמשך.
ההכנות האלו מוזכרות בגמרא במסכת פסחים (דף נ"ד), וזה לשון הגמרא: "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח".
מקווה שהדברים לפחות קצת יותר מתיישבים כעת על הלב.