מושגים ביהדות באות ק'

קידוש/ קריאת שמע ועוד מושגים באות ק'

קבלה
שמה הנפוץ של תורת הסוד במחשבת ישראל.
השם "קבלה" הוא בשל העובדה שתורה זו, הקרויה גם 'תורת החן' נמסרת בקבלה מדור לדור, מאז ימות עולם. הקבלה משתמשת בסמלים ובמשלים על מנת להסביר ענינים עמוקים ומיסטיים במחשבת ישראל שקשה עד בלתי אפשרי להבינם בשכל אנושי רגיל. כבר בתקופת התנאים עסקו החכמים בקבלה, אולם רק מתקופת הראשונים ואילך הפך דבר קיומה של תורה זו לידוע ברבים. הספר המכונן של הקבלה הוא ספר הזוהר והדמות ברת הסמכא בכל הדורות בתורה זו היא דמותו של האר"י הקדוש. העיסוק בקבלה דורש זהירות אחריות ויישוב הדעת, לכן קבעו החכמים כלל שלא יעסוק בקבלה אדם שלא הגיע לגיל 40.

קדיש
קטע תפילה בשפה הארמית הנאמר בציבור.
עיקר תוכנו – שבח גדולתו של ה' ומלכותו. הקדישים כוללים סוגים שונים של טקסטים בהם "חצי קדיש", "קדיש שלם", "קדיש יתום" ו"קדיש תתקבל". בתפילת הקדיש יש משום הודאה בבריאת העולם הכרה בצדקתו ופיאור שמו של הקב"ה. במרכז הקדיש עומד המשפט "יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא", שאותו קורא כל הציבור בקול רם, כמו גם אמירת "אמן" אחרי כל פסקה. חז"ל אומרים כי כל העונה "אמן, יהא שמה רבא" בכל כוחו קורעים לו את גזר דינו; ועל עניית "אמן" אמרו שמובטח לעונה שהוא בן העולם הבא.
קידוש
תפילה מיוחדת לכבוד שבת או חג הנאמרת על כוס יין או על חלות.
הקידוש בליל השבת הוא חלק ממצוות זכירת השבת. והוא נאמר לפני הסעודה, וכולל את פרשת "ויכֻלו", ברכת היין וברכת "קדושת היום". בחג מוסיפים לקידוש ברכת "שהחיינו". לאחר אמירת הקידוש בני הבית עונים אמן ומכוונים לצאת ידי חובה. חז"ל קבעו נוסח קידוש גם לפני סעודת הבוקר בשבת ובחג, שבו לפני ברכת היין נאמרים פסוקים מהתורה בעניין היום. במקומות רבים נוהגים לקדש גם בבית הכנסת, כדי להוציא ידי חובה את אלה שאינם מקדשים בבתיהם.

קריאת שמע
שלוש פרשיות בתורה הנקראות פעמיים ביום: "שמע ישראל" "והיה אם שמוע" ופרשת ציצית.
הפסוק הראשון "שמע ישראל" נחשב ל"קבלת עול מלכות שמים" ולחלק החשוב בקריאה. עפ"י הפסוק "ושננתם לבניך ודברת בם… ובשכבך ובקומך" נקבע שקריאת שמע בבוקר ובערב היא חיוב מהתורה ויש לדקדק בקריאתה. פרשת ציצית נוספה כדי להזכיר את יציאת מצרים.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.