מושגים ביהדות באות כ'

כותל/ כיפה/ ועוד מושגים באות כ'

כהן
צאצא לאהרון הכהן. הכוהנים הינם היחידים שהיו רשאים לעבוד במשכן ובבית המקדש.
מלבד העבודה בבית המקדש התייחדו הכהנים בזכויות ובחובות רבות. בין הזכויות הו המצווה לכבד את זרעו של אהרן ולהקדים את הכהן לכל דבר שבקדושה, כמו כן בזמן המקדש קיבלו הכוהנים 24 מתנות מן הצומח ומן הקרבנות, ומתנות אלה הם לפרנסתם תמורת עבודת הקודש שהם עושים. הכהנים התייחדו גם בידני טומאתם וטהרתם, וכן בדיני הנישואין שלהם. כך על הכהן הגדול נאסר לשאת אלמנה או גרושה, וכל כוהן הדיוט נאסר לשאת גרושה. בניגוד לכל אדם מישראל, נאסר על הכוהנים באופן מוחלט להיטמא למת, והם רשאים להיטמא רק לקרובים מדרגה ראשונה: אם, אב, בן בת, אח אחות, אשה ומת מצוה. כהן גדול אינו נטמא אפילו לקרוביו שנאמר: לאביו ולאמו לא יטמא.

כהן גדול
הכהן הגדול היה ראש הכוהנים ומי שניהל את עבודת בית המקדש.
רק הכהן הגדול היה רשאי להיכנס לקודש הקודשים ולהקריב קורבנות חטאת על המזבח הפנימי.. הכהן הגדול לבש בגדי כהונה מיוחדים, ועל חזהו נשא את חושן האורים והתומים. אחד מתפקידו הייחודיים היה ניהול עבודת הקודש ביום הכיפורים, שבמהלכה נכנס לקודש הקודשים והקטיר קטורת לפני ארון הברית, לכפר על חטאי כל ישראל.
עד סוף ימי בית שני שימש הכוהן הגדול כנשיא העם גם בענייני מדינה כשלא היה מלך בישראל.

כותל מערבי
קטע מתוך החומה המערבית שבנה הורדוס בתקופת בית שני, בהר הבית בירושלים.
הכותל המערבי הוא השריד הבנוי המקודש ביותר ליהודים, מאחר והוא אזור התפילה הקרוב ביותר למקום שבו עמד בית המקדש בפסגת הר הבית – המקום הקדוש ביותר ביהדות.

כיפה
כיסוי ראש מעוגל שיהודים שומרי מצוות נוהגים להניח על הראש.
חבישת כיפה נתפסת כביטוי להכרה במלכות שמים וכיום גם כהצהרה חברתית על השתייכות למגזר הדתי או החרדי. חבישת הכיפה אינה ציווי, ולאורך הדורות נתפסה כנוהג בלתי מחייב. אולם לאחר שנקבעה במקורות ההלכתיים הפכה לנוהג כמעט חד משמעי אצל שומרי תורה ומצוות.
כִּלְאַיִם
הרכבה ועירוב של שני מינים האסורה על פי ההלכה מדין תורה, לפי הפסוק: "בהמתך לא תרביע כלאים, שדך לא תזרע כלאים, ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" .

קיימים סוגים אחדים של כלאיים: כלאי זרעים, כלאי אילנות, כלאי הכרם, כלאי בהמה וכלאי בגדים.

כשרות
מערכת דינים ומנהגים הקובעת מה מותר ומה אסור לאכילה על-פי ההלכה.
דיני הכשרות מקורם במצוות הכתובות בתורה ובפירושים וסייגים של דברי חכמים. ניתן לחלקם לשני חלקים עיקריים: החלק הראשון נוגע לסוג הבשר והכנתו, והחלק השני מתייחס לאיסור תערובת בשר וחלב. מבחינת חוקי הכשרות, כל דבר הבא מן הצומח מותר לאכילה כשרק דינים כגון עורלה והפרשת תרומות ומעשרות מגבילים את אכילתם של פירות וירקות בתנאים מסוימים. במאכלי בשר, דגים ועופות נמנו בתורה סימנים שרק לפיהם ניתן לקבוע האם מאכל מסויים כשר או לא.

כמו כן, מאכל לא כשר הוא מאכל הכולל דבר מה האסור מן התורה באכילה או בהנאה, תמיד או בזמן מסויים, כגון חמץ בפסח, דם או גיד הנשה.

כרת: – עונש מיתה בידי שמים לנפש אדם שחטא בעבירות מסוימות. עונש כרת הוא כזה בו אדם מת לפני זמנו, או שזרעו נכרת ממנו, או שנשמתו נכרתת ממקורה.
ישנם כמה סוגים של כרת. ביניהם מיתה ערירית בלי בנים. או מוות בקיצור ימים: כשאדם מת בחצי ימיו, או שלא יגיע למילוי ימיו הקצובים לו.

עונש כרת נחשב לעונש חמור במיוחד משום שהוא כולל עונש על נשמת החוטא ולא רק על גופו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.