מושגים ביהדות באות ח'

מחנוכה ועד חז"ל, מושגים ביהדות באות ח'

חברה קדישא

כינוי לחבורת אנשים העוסקים בצרכי המת ובקבורתו.

חברות בשם זה, או בשם "חברת גמילות חסדים" או "חסד של אמת", היו קיימות מאז ומעולם בכל תפוצות ישראל.ותפקידם היה הטיפול במתים וקבורתם בכבוד ועל פי ההלכה. בכל הדורות נחשב הטיפול בנפטרים ושמירה על כבודם, כמצווה גדולה שנעשתה שלא על מנת לקבל פרס. בתקופות מסוימות אף נאבקו אנשי הקהילה על הזכות להימנות עם אנשי "חברה קדישא". עד היום בחלק מהקהילות היהודיות בעולם נחשבת השותפות ב'חברה קדישא' לכבוד, והטיפול במתים נעשה על ידי חשובי ומכובדי הקהילה בהתנדבות. לעומת זאת בקהילות ישראל הגדולות בישראל ובארה"ב הפכו החברות קדישה לגופים סמי עסקיים הפועלים במסגרת רישיון ועובדיהן מקבלים שכר.

חגים

כל ימי השבתון המיוחדים בשנה העברית נקראים בשם "חג" מלבד השבת.

מקורו של השם, הוא ככל הנראה מלשון 'מחוגה' משום שמעגל השנה חג על צירו והיום התלוי בזמן מגיע בשנית. חגים ומועדים נקראים גם "ימים טובים" או "ימים קדושים" ומתחלקים לשני סוגים: חגים שנזכרים בתורה ("מדאורייתא") וחגים שהוסיפו חז"ל ("מדרבנן"). ואלה החגים מדאורייתא : פסח, שבועות, סוכות ושמיני עצרת, ראש השנה ויום כיפור. כאשר בתקופת המקדש אף ראש חודש נחשב לחג, בשל קורבנות המוסףשהוקרבו בו. החגים מדרבנן הם:חנוכה ופורים.

חול המועד

הימים שבין היום הראשון והיום האחרון שלפסח או של סוכות.

כינויים של הימים חול המועד הוא בשל מעמדם ההלכתי הכורך דיני מועד והיתר מלאכה באופנים מסוימים, יחדיו. עשיית מלאכה בחול המועד הותרה, אך ורק מלאכות לצורך החג (אֹכֶל נֶפֶש) או כאלה שאי-עשייתן תגרום נזק כספי (דָּבָר הָאָבֵד). ימי חול המועד הינם ימי חג ומצווה להקפיד ולחגוג את החג גם בימים אלה: ללבוש בגדי חג, לסעוד סעודה חגיגית ולקיים את מצוות "ושמחת בחגך". בשל כך בימי חול המועד לא נוהגים מנהגי אבלות ולא מספידים נפטרים.

מנהג הוא שלא להניח תפילין בחול המועד.

חז"ל

ראשי תיבות של "חכמינו זיכרונם לברכה".

כינוים של החכמים בני תקופת התנאים והאמוראים – חכמי התלמוד והמשנה. הכינוי חז"ל מציין את כלל החכמים שחיו בזמן שלפני חתימת התלמוד גם אלו ששמותיהם לא פורשו במשניות בתלמוד ובספרות התורנית של התקופה. התואר חכם הוענק למי שהיה בקי במשניות ובתלמוד וקיבל את תורתו מפי רב. ייחודם של חז"ל על פני כל חכמי הדורות שאחריהם הוא בכחם לקבוע ולהוסיף הלכות ובמשקל היתר שניתן לדבריהם. לאחר חתימת התלמוד לא ניתנה יותר הרשות לפרש עצמאית את פסוקי התורה והספרות ההלכתית נשענת כולה על דברי חז"ל.

חזן

האדם המוביל את התפילה בבית הכנסת בציבור נקרא חזן.

בלשון חכמים נקרא אדם זה 'יורד לפני התיבה' או "שליח ציבור", כיוון שנשלח על ידי קהל המתפללים, הציבור, להוציא אותם בתפילתו ידי חובה. בעבר כלל תפקידו של החזן, גם את הוצאת הקהל ידי חובה בתפילות. הקהל שלא ידע את נוסחי התפילות, נדרש לעמוד ולכוון את ליבו ואוזניו לדברי החזן ולצאת ידי חובה. בימינו יוצאים לרוב המתפללים ידי חובה בעצמם, ותפקידו של החזן הוא בניהול התפילה ובחזרת תפילת שמונה עשרה בקול רם (חזרת הש"ץ). בזמן חז"ל, נקרא גאי בית הכנסת בשם חזן. בימינו השם בשם חזן נקרא גם זמר המתמחה בקריאת טקסטים יהודיים בצורה מוזיקלית ייחודית הנקראת 'חזנות'.

חמץ

קמח של חמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) ששהה במים עד שתפח.

החמץ אסור באכילה ובהנאה בחג הפסח ואסור לו שיימצא ברשות יהודים בימי החג. על החמץ חלה מצווה מיוחדת של ביעור טרם החג. עונשו של מי שאוכל חמץ בפסח הינו כרת, אחד העונשים החמורים ביותר בהלכה היהודית.

איסור נוסף הקשור לחמץ, הינו איסור הקרבתו בבית המקדש.

חסידוּת

תנועה דתית עממית שקמה ביהדות מזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-18.

מייסדה של התנועה היה הבעש"ט (ר' ישראל בן אליעזר בעל שם טוב), והוא זה שהפך אותה לתנועה חברתית רוחנית שסחפה אחריה כבר מתחילתה המוני יהודיים בכל העולם. יסודותיה של החסידות היו אמונה מוחלטת בשליטתו התמידית והמעשית של אלוקים בכל היבטי חיים, וכתוצאה מאמונה זו, עבודתו בדביקות בשמחה ובאהבה. האמונה כי אלוקים נמצא בכל מקום ובכל היבט, גרמה לבעש"ט לייעד את התנועה ליהודים בכל מקום ובכל דרגה רוחנית, כך שגם פשוטי העם שמצאו את עצמם באותה תקופה דחויים מהאליטה התורנית של היהדות, מצאו בה בית. מוטיב מרכזי בחסידות הוא האמונה בכוחו של הצדיק ובהתקשרות אליו. במהלך השנים הפכה החסידות למאגדת בתוכה קהילות ענק בחצרות נפרדות, המתייחדות כל אחת בלבוש שונה, ברב שונה ובקודי התנהגות שונים.

חנוכה

חג שנחוג שמונה ימים מליל כ"ה בכסלו.

חכמי ישראל קבעו אותו לציון חנוכת בית המקדש והמזבח בימי שושלת בית-חשמונאי בשנת 164 לפנה"ס לאחר ניצחונם במלחמה נגד היוונים. לזכר נס פך השמן הטהור שמצאו החשמונאים בבית המקדש ששמנו הספיק רק להדלקת המנורה למשך יום אחד ובדרך נס דלק שמונה ימים, קבעו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל אחד מלילות החג.

ימי החנוכה נחשבים לימי הודאה לזכר הנס. בתפילות נאמרת בהם תפילת ההלל וברכת על הניסים.

חרדים

כינוי לחלק מהקהילה הדתית האורתודוקסית השמרנית, הנוהגת בהקפדה ובחומרה יתרה בענייני הלכה ומסורת.

מקורו של הכינוי "חרדים", אשר משמעותו 'חרדים לקיום תורה ומצוות', הינו ככל הנראה, בפסוק מספר ישעיהו: "שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ; בימינו מתקשים החוקרים להגדיר מיהו חרדי בשל מגוון הדעות והזרמים המגדירים את עצמם כחרדיים. ההגדרה המקובלת במחקר הסוציולוגי כיום היא שחרדי הינו מי שמקפיד על כשרות 'גלאט' בלבד וששולח את בניו לישיבות גדולות (גיל 16 ואילך) שאינן כוללות לימודי חול.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.