מהכלא לשיקום תורני

יותר מאלף אסירים משתתפים באופן קבוע בשיעורי תורה ובפעילות רוחנית בין כותלי הכלא • שיחה מרתקת עם הרב הראשי של שירות בתי הסוהר הרב יקותיאל יהודה ויזנר , שמדבר על היהדות שמאחורי הסורגים.

מאת: יעקב לוסטיג

זה קורה במשפחות הכי טובות. אנשים מסתבכים עם החוק, ונשלחים לתקופת מאסר קצרות או ארוכות. לפעמים זה בגלל נהיגה לא אחראית, לפעמים בגלל עבירות כלכליות, ולפעמים בגלל פשיעה חמורה יותר של אלימות או פגיעה בזולת חלילה.

לא תמיד זה כך, אבל בדרך כלל מי שמגיעים לכלא אלו אנשים שאינם נוטים לקבל סמכות כלשהי. הסיבה שמלכתחילה הסתבכו עם החוק היא שהם קצת, איך אומרים… עושים דין לעצמם, ואינם רואים עצמם כפופים במאת האחוזים לחוקי המדינה.

לנוכח האמור מפליא לראות שדווקא "בפנים", בתוך בתי הכלא, אחוזי ההתקרבות ליהדות גבוהים יותר מהאחוז הקיים "בחוץ".

איך זה קורה?

שאלנו את "הרבי של האסירים", הרב הראשי של שירות בתי הסוהר, הרב יקותיאל יהודה ויזנר, שמקדיש את חייו לשיקום וחיזוק אסירים, מתוך להט של אמונה בטוב הטמון בקרבו של כל אדם, ומתוך אידיאולוגיה שגורסת ש"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן".

"בבתי הכלא ישנם היום כ-1,100 לומדי תורה, ב-60 מדרשות תורניות, שפרוסות מהצפון ועד הדרום, בכל בתי הכלא בישראל.

"יש לנו אגפים תורניים שבהם העיסוק העיקרי במהלך היום הוא לימוד תורה, ויש לנו פעילות גם באגפים הלא תורניים, שבהם אסירים עובדים או עוסקים בעיסוקים אחרים לצורך שיקומם, ואחר הצהרים הם משתתפים גם בשיעור תורה, כדי להתחזק ולקבל קצת מזון רוחני לנשמה. יש לנו מערך של 250 מתנדבים שמוסרים שיעורי תורה באגפים בכל בתי הסוהר.

  • מה הסוד של בתי הכלא שאנשים מתקרבים בין כתליהם ליהדות? איך זה שדווקא שם, במקום שאמור לכאורה להיות מלא וגדוש בעבריינים, משם מתחילים אסירים רבים להתקרב ליהדות ולתורה הקדושה?

"כשאדם נמצא במצוקה, הוא מתחבר יותר לבורא עולם", אומר הרב ויזנר. "בבחינת ממעקים קראתיך ה'. בכלא האדם מנותק מתאוות היומיום, הוא רחוק משטף החיים, והוא לא ממהר לשום מקום. יש לו זמן לחשבון נפש, והדבר הראשון שקורה לאדם שיש בלבו מעט אמונה, אפילו אם היא נסתרת ומודחקת, בכלא היא פורצת ומתעצמת".

  • לפעמים יש תחושה שעבריינים או מי שהסתבכו עם החוק מעדיפים להתחזות לדתיים ולהגיע לבית המשפט כשכיפה לראשם, מתוך מטרה להביא לכך שהשופטים יטו אליהם חסד, או שהציבור יהיה קצת פחות עוין כלפיהם.

"נכון. התופעה הזאת קיימת, אבל זה לא מחזיק מים. זה לא באמת עוזר להם בבית המשפט, עוד לא שמעתי על שופט שהקל בעונשו של הנאשם רק כי יש לו כיפה על הראש. אם כבר אז ההיפך הוא הנכון, השופט מצפה ממי שיש לו כיפה להתנהג בצורה ראויה יותר, וכשהוא נכשל מתייחסים לזה בחומרה רבה יותר.

"יתירה מזאת, כל אחד יכול לחבוש כיפה על ראשו, אבל לא כל אחד יכול להיות באגף לשומרי מצוות. מי שרוצה להיות באגף התורני, ויש לנו ששה אגפים כאלו, צריך לנהל אורח חיים דתי. הוא צריך להשתתף בתפילות, להימנע מחילול שבת, ליטול ידיים לפני הארוחה וכו'. זה לא משהו שאפשר להציג אותו רק מהשפה ולחוץ לאורך זמן".

  • באגפים לשומרי מצוות יש פעילות גדולה יותר של לימוד תורה?

"בוודאי. כמו שאמרתי האגפים האלו שונים ונבדלים מהאחרים בכך שסדר היום בהם הוא דתי לחלוטין, והאסירים עוברים את תהליך השיקום שלהם באמצעות לימוד תורה בעיקר, ופחות בעבודות כפיים או עיסוקים אחרים כמו אסירים באגפים שאינם תורניים.

"לפני כשנה וחצי הצלחנו להוסיף דבר נפלא באגפים התורניים, והאסירים הצטרפו ללימוד הלכה אינטנסיבי יותר במסגרת מסלול הלימוד 'הדף היומי בהלכה' של ארגון 'דרשו'. באים מטעם הארגון שישה רבנים שמעבירים שיעורי תורה באגפים התורניים. זה מחולל נפלאות. רואים התחדשות בלימוד התורה, יש תחרות, יש אווירה של לימוד וידיעה. זה יוצר מהפך. זה נותן רוח של התחדשות, אנשים עושים מבחנים, מקבלים ציונים, רוצים להשתפר בחודש הבא, מתאמצים בלימוד ושינון החומר. זה נפלא. זה נותן להם גם הערכה עצמית, וגם הערכה חיצונית, וזה אחד הדברים החשובים ביותר כשרוצים לסייע לאסיר להשתקם".

  • באופן כללי מה הוא מקומה של הדת בחיי הכלא?

"בבתי הכלא לדת יש מקום מיוחד מאוד. זה לא רק לימוד התורה שזה דבר חשוב מאוד בפני עצמו. הדת היא דרך חיים של תיקון והשתנות לטובה. הדת מבוססת על ההכרה בכך שלכל אדם יש נפילות, ושלכל אדם יש תקווה. אפילו הצדיקים נופלים וקמים, וכל אחד שהגיע לכלא אחרי שנפל, אם הוא נחשף לדת הוא מקבל תקווה חדשה ולומד לדעת שהוא יכול לקום, להתאושש ולהפוך לאדם טוב יותר מכפי שהיה לפני שהחל ליפול.

"בכלל, צריך לדעת לקבל את המושג הזה, להתייחס בכבוד גם למי שנפלו. אנשים מתייחסים לאסירים בצורה מאוד משפילה, כאילו הם בני אדם מסוג נחות יותר, אבל כשזה מגיע למישהו מהמשפחה שלהם, פתאום הם מוצאים כל מיני תירוצים והסברים. צריך לדעת שיצר לב האדם רע מנעוריו, התפקיד של האדם הוא להתמודד מול היצרים שלנו. ככל שאתה יותר ירא שמים, אמורים להיות לך יותר כוחות להתמודדות הזאת. אנחנו צריכים להאמין בזה, אם רואים מישהו שנפל לא לקרוא לו עבריין.

"עבריין זה מי שנמצא בעברו. מי שבחר דרך חדשה הוא כבר נמצא שם במקום החדש, הוא כבר לא בעברו, הוא בעתידו".

הרב ויזנר מסיים בדבר תורה עם מסר חזק מאוד: כתוב בתהילים: "כרחוק מזרח ממערב הרחיק ה' את פשעינו".

שאל אחד את הרבי שלו, כמה צריך להתרחק מהחטא, אמר לו אם אתה במזרח לך למערב. התייאש התלמיד והבין שזה קשה מדי להתרחק מהחטא. לאחר תקופה הלך לרב אחר, חכם יותר, ושאל אותו את אותה השאלה. ענה לו הרב: "כשאתה נמצא במערב תסתובב למזרח".

עצם ההחלטה היא ההתרחקות מהחטא. אם האדם יקבל מספיק עידוד, תמיכה וליווי, אם יאמינו בו שהוא יציר כפיו של הקב"ה, ואם הוא יבין ויכיר בכך שהקב"ה אוהב אותו, הוא כבר אדם טוב יותר, הרב יותר.

כאומרים את המשפט של רבי נחמן מברסלב, "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן", צריך להאמין בו בכנות, בלי מרכאות. ולא רק כשזה נוגע לעצמך, אלא גם כשזה נוגע לאחרים שנפלו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.