לימוד בישיבה: אבל ממה הוא יתפרנס?

פינתו של יוסי ליפשיץ הורים רבים חוששים שהלימוד בישיבה סוגר את עתידו הכלכלי של התלמיד. בואו נבחן מקרוב עד כמה החשש הזה מבוסס והאם יש לייחס לו משקל מכריע.

בואו נהיה גלויי לב. אין כל ספק שאחת החששות העיקריים שגורמים להורים לחשוב פעמיים לפני שהם מאפשרים לילדם ללמוד בישיבה הוא החשש מפני עתידו הכלכלי. לא קשה להוכיח, גם להורה הספקן ביותר, שיש לישיבה יתרונות מובהקים ובלתי ניתנים לערעור בתחום בניית אישיותו של התלמיד, הקניית מידות טובות וערכים משובחים, רכישת ידע תורני נרחב. אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול, מה יהיה עליו בעתיד? מנין יביא את לחמו? ממה יתפרנס ואיזה מקצוע הוא יוכל לעסוק?

אלו הן שאלות כבדות משקל שאין להקל בהם ראש, ואנחנו, בהתאם לכך, לא ננסה לטייח את הדברים אלא נתמודד אתם באופן חזיתי וכנה.

נפתח בעובדה פשוטה שלמרות פשטותה כדאי לזכור אותה כאשר משווים את הלימוד בישיבה ללימוד בתיכון: אף אחד לא מתפרנס מהדברים שלמד בבית ספר תיכון. הלימודים בתיכון אינם מטרה כשלעצמה אלא אמצעי שנועד להכין למבחני הבגרות. האם ההכנה הזאת אכן מועילה?

מאמר מערכת בעיתון 'הארץ' כותב: "בישראל הפכה תעודת הבגרות לפחות חשובה משהייתה ומבחני הפסיכומטרי הם שקובעים את סיכויי הקבלה למקצועות המבוקשים. גם השיטה של שיפור בגרויות אחרי הצבא מלמדת, כי התיכון נהפך בעיקר למכשיר לסוציאליזציה במקום כלי להקניית השכלה". כלומר המטרה העיקרית לשמה מגיעים התלמידים לתיכון היא חברתית, לא לימודית.

ואכן המציאות מלמדת שאין צורך בארבע שנות לימוד כדי להתכונן למבחן בגרות. באמצעות לימוד רציני ומרוכז ניתן להשלים את החסר בחודשים ספורים, דבר שיכול להיעשות אחרי תקופת הלימודים בישיבה או (בחלק מהמסגרות) גם תוך כדי הלימודים בישיבה. האם אין זה חבל לבזבז כמה מהשנים המכריעות ביותר בחיים, ולוותר על היתרונות הערכיים העצומים שיש בלימוד בישיבה, וכל זה עבור מטרה שאותה ניתן להשיג בתוך כמה חודשי לימוד ספורים?

בנוסף לכך, מחקרים הוכיחו שהלימוד בישיבה משפר באופן משמעותי את כושר החשיבה של התלמיד, מה שאומר שאת הידע החסר יוכל תלמיד הישיבה להשלים במקרה הצורך בצורה קלה יחסית. מסקנה זו התבררה מתוך מחקר שערכו פרופ' איריס לוין מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יורם דמבו ממשרד החינוך, ופרופ' רורברט סיגלר, פסיכולוג התנהגותי מאוניברסיטת קרנגי-טון בפיטסבורג, מהמומחים החשובים בעולם בתחום ההתפתחות הקוגניטיבית. השלושה בדקו את יכולתם של 240 תלמידים לפתור בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה, מהם 120 תלמידים חילונים ו-120 תלמידים חרדים. המסקנה: "התלמידים החרדים יודעים לפתור טוב יותר בעיות בגאומטריה ובמתמטיקה מחילונים".

מסקנה זו הייתה מפתיעה ביותר בהתחשב בעובדה שהחרדים כלל לא למדו את המקצועות הנ"ל. מנין אפוא ידעו את התשובות?

מסבירה פרופ' לוין: "נכון שהתלמידים החרדים לא לומדים ידע [הכוונה, כמובן, במקצועות הנ"ל]. אבל בגלל שיטת הלימוד שלהם וההתעמקות בתלמוד, הם מפתחים יכולת חשיבה לוגית שאינה נופלת ואף עולה על זו של התלמידים בבתי הספר הממלכתיים".

הרי לנו שהלימוד בישיבה אינו סוגר שערים בדרכו העתידית של התלמיד. נהפוך הוא, הלימוד בישיבה מחדד את שכלו של התלמיד, מקנה לו הרגלי למידה נכונים המבוססים על הפעלה מקסימלית של השכל הישר והתוצאה הישירה מכך היא שהתלמיד, אם יבחר בכך, לא יתקשה להדביק את הפער שנוצר גם בתחום הלימודים הכללים וזאת באמצעות מסגרות רבות ומגוונות שנועדו בדיוק למטרה זו.

רוצה לשמוע עוד על לימוד בישיבה, ובכל נושא אחר ביהדות

אתה מוזמן להתקשר לרב אהרון 050-4141386 או לרב שמעון 052-7636278

וגם בשיחת חינם ב 1800-20-18-19

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.