זה יכול להתחיל באיחול קצר למוות ממוקד, ולהסתיים בשורה ארוכה של גידופים

הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים, מדבר על הצורך להיזהר לפני שמדברים רע על יהודי אחר, ועל העונש החמור של מי שמקלל חלילה את אביו ואת אמו.

זה יכול להתחיל באיחול קצר למוות ממוקד, ולהסתיים בשורה ארוכה של גידופים

יעקב לוסטיג

החיים בחברתם של אנשים נוספים לא תמיד זורמים בהתאם לרצוננו. לפעמים אנחנו נתקלים במקרים בהם שכנים, חברים או אפילו בני משפחה מכעיסים אותנו עד כדי אובדן עשתונות. הורים שילדיהם מתחצפים ופועלים בניגוד לרצונם, ילדים שהוריהם מסרבים לתת להם כסף לרכישת בגדים או לבילויים, חברים שרימו אותנו במשחק הכדורגל, או שכנה שמציקה לנו בכל פעם וטוענת שאנחנו לכלכנו את חדר המדרגות.
בעיצומו של ויכוח סוער המלווה בהטחת האשמות, קורה לפעמים שאחד הצדדים פולט מפיו קללות ו גידופים כלפי האיש שכנגדו. זה יכול להתחיל באיחול קצר למוות ממוקד, ולהסתיים בשורה ארוכה של גידופים המתארת באריכות ובפירוט רב את הסבל, המחלות, העוני והשכול, שמאחל המקלל למי שהכעיס אותו כל כך.
"אנחנו מוצאים בתורה שהקללה היא דבר מגונה עד מאוד", אומר הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה בירושלים. "התורה אומרת לנו במילים ברורות: המקלל אביו ואמו מות יומת! כלומר, מי שמקלל את אבא שלו או אמא שלו, ושני עדים שמעו אותו ומעידים על כך בפני בית הדין, בזמן שבית המקדש היה קיים היו לוקחים כזה אדם ומענישים אותו בעונש החמור ביותר: עונש מוות.
"כמובן שבזמן שלנו, אין לנו בית דין שמסוגל לדון בדיני נפשות, וחלילה לנו לנקוט בפעולה פיזית כנגד מי שמקלל את אביו ואת אמו, אבל עצם הציווי האלוקי לעשות זאת למי שקילל את אביו ואמו מלמד אותנו עד כמה הדבר הזה חמור הרבה מעבר למה שאנחנו מבינים.
"לכאורה אפשר לשאול מה עשה אותו בן שקילל את הוריו? הוא בסך הכל אמר כמה מילים. להורים שלו לא קרה שום דבר אחר. הם בוודאי יצטערו צער עצום אם יענישו את הבן שלהם בעונש מוות, הרבה יותר מהצער שהצטערו כששמעו אותו מקלל אותם. אז למה נותנים לו כזה עונש חמור?
"התשובה היא שקללה זה לא "כלום", לקללה יש משמעות. יש לה השלכות. זה לא דבר זניח שאפשר להקל בו ראש. התורה חוזרת על זה פעמים נוספות, "ארור מקלה אביו ואמו", "לא תקלל חרש", "ונשיא בעמך לא תאור".
"בפרשת בלק, אנחנו רואים שהוא שכר את בלעם בן בעור כדי לקלל את עם ישראל. הקדוש ברוך הוא מנע מבלעם לקלל אותם, והפך את הקללות לברכות. אבל ברור שלקללות יש משמעות, אחר למה צריכה ההשגחה העליונה להתערב במילים שיוצאות מפיו של אותו רשע מנוול? את מי הוא מעניין? על אחת כמה וכמה כשהמילים הללו יוצאות מפיו של יהודי, בן לאברהם יצחק ויעקב, נצר לדורי דורות של יהודים. על עם ישראל נאמר שאין כוחו אלא בפה!
"הדברים חמורים שבעתיים כשהם בין בני משפחה. הורים שמקללים את הילדים שלהם מתוך כעסם זה דבר חמור מאוד. אני מכיר באופן אישי אדם שקילל את בנו שימות, והקללה אכן התקיימה בו. הצער שהצטער אותו אב על השטות שיצאה מפיו – אי אפשר לתאר אותו.
"יתירה מזאת, גם את עצמו אסור לאדם לקלל, ואפילו לא בטעות. חכמנו זכרונם לברכה אומרים "ברית כרותה לשפתיים". לדיבור יש כח עצום. על ידי דיבור יכול אדם לקדש אשה ולהפוך אותו לאשתו לכל החיים, עד שימות או ייתן לה גט. בדיבור אפשר להקדיש את רכושו לבית המקדש, והרכוש הופך לקדוש באופן מיידי.
"לכן צריך מאוד להיזהר בנושא הזה. יהודים נזהרים שלא להכניס לפה אוכל שאינו כשר, אבל יותר משנזהרים על כך, צריך להיזהר שלא להוציא מהפה דיבור שאינו כשר. במקום זאת, ננצל את הדיבור שלנו ואת הכח שיש לנו בשפתיים, כדי לברך יהודים, לברך את הילד שישכיל לשמוע בקולנו, לברך את ההורים שלנו שיהיה להם הרבה כסף כדי שיוכלו להעניק לנו בשפע, לברך כל אחד בכל הדברים הטובים, וכבר אמרו חכמנו זכרונם לברכה: "המתפלל על חברו, והוא צריך לאותו דבר, נענה תחילה".

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.