הנוסע המתמיד

אברהם מושקוביץ הספיק לבקר כמעט בכל פינה בכדור הארץ. הוא אינו דיפלומט ולא סוכן ביון. מבחינות מסוימות העבודה שלו מורכבת ואחראית אף יותר – הוא משגיח כשרות

מאת: יוסי איזק / כתב: 'טוב-טוב'

אלבום הצילומים של הרב אברהם מושקוביץ לא היה מבייש דיפלומט וותיק. הוא הספיק כבר לבקר באפריקה ובאסיה, באמריקה ובאירופה. מסעותיו חובקי תבל הוליכו אותו למעמקי הג'ונגל, לקרחוני האוקיינוס הצפוני, למפעלים נידחים אי-שם בלב סין ואפילו לכמה גיחות לתוככי מדינות ערב. לא, הוא לא סוכן ביון. מבחינות מסוימות העבודה שלו מסובכת הרבה יותר. הוא משגיח כשרות.

בשביל מה צריך משגיח כשרות לבקר בפינות הנידחות ביותר בעולם?

"היום", הוא מסביר, "אנחנו חיים בעולם גלובאלי שבו כולם קשורים עם כולם. קופסת שימורים תמימה עשויה להכיל רכיבים שמקורם בחצי תריסר ארצות שונות. את כשרות הרכיבים הללו אי אפשר לוודא בלי לצאת לשטח ולבדוק".

מוצרי מזון מסוימים גדלים רק במקומות מסוימים בעולם. למשל, אספרגוס או אננס. יש צמחים שזקוקים לאקלים מסוים או לתנאי גידול מיוחדים. את דג הטונה למשל לוכדים בעומק האוקיינוס, מקום שבו ניתן לדוג אלפי טונות בבת אחת. צריך לוודא שהדייגים לוכדים רק דגים כשרים. לאחר מכן בא תהליך עיבוד הדג, בישולו, פירוק הבשר והאריזה. חלק מהשלבים הללו נעשים על האוניות בלב ים. כל שלב טעון התייחסות הלכתית הולמת."

מצד מי באה היוזמה לבדיקת כשרות של מפעל?

"לעיתים קורה שגוף כשרות בארץ מוצא שמפעל העומד תחת השגחתו משתמש בחומר גלם מסוים המיוצר בחו"ל וצריך לבדוק את טיבו. אבל בדרך כלל היוזמה באה מצד המפעלים עצמם. אנחנו שולחים להם שאלון מפורט ולפי זה יודעים פחות או יותר מה הכיוון. לפעמים מגיעים למסקנה שלא שווה לשלוח לשם משגיח. הכל לפי המקרה".

מה כבר יכול לקרות בלי השגחה?

הרב מושקוביץ מחייך בסלחנות. "אנשים, אנשים לא מעלים בדעתם כמה בעיות יכולות להיות".

דוגמאות? בבקשה.

"במפעל אריזה של פרי הליצ'י בתאילנד התברר לנו שקודם האריזה משרים את הפרי בחומר חלבי דבר שאוסר אותו לאכילה עם בשר. במפעל ליצור ירקות קפואים בסין הצהיר בעל המפעל שהוא מתעסק אך ורק עם ירקות דבר שמפשט מאוד את הליכי הכשרות. סביבו עמדו קבוצת סינים שהנהנו בראשם בהסכמה אבל החוש השישי אמר לי להמשיך ולבדוק. באחד המחסנים במפעל גיליתי שתי חביות של סודה קוסטיק. חומר כימי חריף בו משתמשים רק במפעלים שמצויים בהם חלבונים מן החי. ואכן בסוף התברר שחודשיים בשנה המפעל מעבד מוצרי בשר חזיר!".

איך זה להיות היהודי היחיד בעיר או במדינה שלמה?

"ראשית כל, לא מוותרים על קוצו של יוד. פעם בתחילת עבודתי בתחום הכשרות הזדמנתי לשוויץ לשבת. יצאתי לתפילה בלבוש חסידי מלא, ומשגיח אחר שפגש אותי חשב שיצאתי מדעתי. אמרתי לו שהוא האנטישמי הראשון שפגשתי… כעבור שש שנים שוב נתקעתי בשבת מחוץ לבית – הפעם בתאילנד. הגעתי לסעודת שבת בביתו של רב הקהילה ושם אני פוגש שוב את מיודעי, הפעם בלבוש הולם כראוי לשבת קודש. אמרתי לו: 'אתה רואה, בסוף גם אתה הושפעת ממני ושנינו צחקנו".

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.