המדריך ההלכתי לטבילת כלים

כל מה שרציתם לדעת על טבילת כלים

המדריך ההלכתי לטבילת כלים

משה ויטמן

 

חכמינו מספרים על יעקב אבינו עליו השלום שבזמן שהיה בדרכו מ"חרן" לישראל

הגיע הערב ובהעדר אופציות אחרות, היה על יעקב לישון ב"שטח". מה עשה?

אסף יעקב אבנים שהיו פזורות במקום וסידרם כמו כרית, עליה יניח את ראשו.

מסופר בתלמוד שאבנים אלו החלו להתקוטט אלו עם אלו "כל אחת אומרת עלי

יניח צדיק את ראשו" עד שהפכו כולם לאבן אחת. ההסבר בכך הוא, שכל כוחות

וחלקי הטבע נבראו לשימוש האדם, במטרה שינצל אותם להרבות כבוד שמיים בעולם.

כאשר יעקב אבינו רצה להשתמש באבנים בכדי להניח את ראשו העייף מעבודת

השם, הרי זוהי מעלה גדולה לכל הטבע שבו יבחר יעקב לצורך שימושו לכן כל

האבנים רצו שיפול בחלקן הזכות הגדולה לשמש את יעקב ולא שקטו עד שנהפכו

לאבן אחת גדולה.

הכלל הזה, שאפילו הדוממים מתעלים ומתקדשים כאשר הם משמשים את

עבודת השם בעולם, בא לידי ביטוי אפילו אצלינו בימינו אנו, במצוות התורה

על "טבילת כלים".

כחלק מרצונו של הקב"ה לייחד את עם ישראל מכל העמים ולהעניק להם מעמד

גבוה ומכובד כנאמר בתורה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכמו

שאמרו חכמים "חביבים ישראל שנקראו בנים למקום (=אלוקים) שנאמר כי

בנים אתם להשם אלוהיכם", ציוה עלינו בתורה, שכלי מאכל שהבעלות עליהם

עברה מידיים נכריות לידיים יהודיות, בטרם יתחילו לשמש את היהודי ובכדי

לקדש אותם לקראת תפקידם החדש והגבוה – כלי האכילה של העם הנבחר,

עליהם לעבור תהליך התקדשות בטבילה במקוה כשרה.

מהי הטבילה? כיצד עושים זאת? היכן? אילו כלים חייבים ואיזה פטורים?

מה מברכים? ומי יכול לטבול? כל הפרטים ב"מדריך המלא לטבילת כלים כהלכה" שבפניכם:

 

מהי טבילת כלים?

לצורך ביצוע הטבילה בכלים החייבים בטבילה כמפורט בהמשך, עלינו לקחת את הכלים

ל"מקווה לטבילת כלים" הקיים בכל עיר ועיר,ולהטביל את הכלים במים. הכלי צריך

להיות כולו בבת אחת בתוך המים, ללא שחלק ממנו אפילו קטן יישאר מחוץ למים

וללא שדבר מה כמו מדבקות ותוויות יחצוץ בינו לבין המים.אף הידיים האוחזות בכלי,

יאחזוהו קלות ובצורה רפויה בכדי שיחדרו מים בין אצבעות היד לכלי. על כלי שיש לו

קיבולת כמו כוסות בקבוקים וכדומה, להתמלאות גם בתוכו במים, כי גם הצד הפנימי

שלו זקוק למגע המים. מעשה זה של הכנסת הכלים בתוך המים נקרא "טבילת כלים"

ובאמצעותו מותר הכלי בשימוש יהודי.

 

סדר הטבילה

 

קודם טבילת הכלי/כלים יש לברך: ברוך אתה אדני אלהינו

מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על טבילת כלי/ם.

אחר הברכה יש להטביל מיידית את הכלי ואין להפסיק

ולהתעסק בעניינים אחרים עד סיום הטבלת כל הכלים.

כל אדם יכול להטביל כולל ילדים קטנים אך בתנאי שגדול

רואה ומשגיח שאכן הם מבצעים את הטבילה כהלכתה.

 

לא כל הכלים חייבים ובכדי שהם יתחייבו בטבילה עליהם

לעמוד בשלושת הקריטריונים הבאים:

1. שהם היו תחת בעלות של גוי וכעת הם בבעלות יהודית.
2. 
שהם עשויים ממתכות או זכוכית.
3.
שהם משמשים את האכילה באופן ישיר.

ונפרט את שלושת הקריטריונים בהרחבה:

רק כלים שהיו תחת בעלות של גוי ועברו לבעלות יהודית צריכים טבילה.

כלי האכילה בימינו הנקנים בישראל מיובאים ברובם המוחלט מחו"ל. לעתים

המפעלים הם בבעלות יהודית ולכן גם אם הפועלים בקו הייצור הם גויים,

הכלים אינם צריכים טבילה. לעתים המפעלים הם בבעלות של גוי ורק היבואן

הוא יהודי והם צריכים טבילה. בעניין הזה, כמו בהרבה עניינים דומים בהלכה,

עלינו להתנהג לפי מידת ההסתברות ולכן אם הכלי מיובא מחו"ל ואין סבירות

הגיונית שדווקא בית החרושת הספציפי הזה הוא בבעלות יהודית, יש

להטבילו עם ברכה. אם הדבר מוטל בספק וכמו במקרים רבים שהיבואן

הוא גם בעלים או שותף בקו הייצור, יש להטביל את הכלי מספק אבל בלי

הברכה. (גם להלן, בכל מקרה שהטבילה אינה חיוב וודאי ורק עושים זאת

כדי לצאת מידי ספק, הדין זהה, שמטבילים את הכלי ללא הברכה וכך יש

לעשות בכל מקרה של ספק בטבילת הכלי)

כלים שעדיין שייכים לגוי ורק מושאלים או מושכרים ליהודי, כמו שימוש

בכלי מטבח במהלך שהות בבית מלון בחו"ל אין צורך בהטבלתם.

(השימוש בהם מותר רק כאשר ברור שאין בעיות אחרות של בשר בחלב

וכדומה בשימוש שנעשה עד כה בכלי).

 

רק כלים העשויים ממתכת או מזכוכית צריכים טבילה

 

כלים העשויים ממיני המתכות השונים חייבים בטבילה. אבל חיובם של כלי

אלומיניום ואמאייל מוטל בספק ולכן יש להטבילם ללא ברכה. כלי זכוכית

לסוגיהם השונים חייבים בטבילה. אבל כלי פורצילן, חרס, חרסינה, קרמיקה,

אבן, עץ, נייר ופלסטיק – אין צורך להטבילם. (יש הנוהגים להטביל כלי פורצילן

וכל כלי חרסינה המצופה בזכוכית אך ללא ברכה)

כלים המשולבים משני חומרים כאשר אחד מהם חייב בטבילה והשני לא,

כמו כלי הגשה בשילוב של עץ וזכוכית, רק אם החלק העיקרי של הכלי,

שבלעדיו אי אפשר להשתמש בכלי ושבו נוגע המאכל, עשוי מהחומר החייב

טבילה- יש להטביל את הכלי עם ברכה. אבל כאשר החלק העיקרי של הכלי

עשוי מחומר הפטור מטבילה כמו עץ או פלסטיק ורק חלק שולי בו עשוי ממתכת

או מזכוכית, יש להטביל ללא ברכה. כמו כן, בכלי העשוי מאחד החומרים הפטורים

מטבילה אך הוא מצופה בחומר החייב טבילה, יש להטבילו בלי הברכה.

 

רק כלי המשמש באופן ישיר לאכילה צריך טבילה

 

הכלים החייבים בטבילה הם רק הכלים שהמזון בא עמם במגע ישיר ורק אלו מהם

שעל ידם ניתן לאכול את המזון בלי צורך בהכנה נוספת. לכן, חצובות שעליהם מניחים

את הסירים החמים, או כלי אכסון שמאכסנים בהם את המזון רק כשהוא עטוף, או כל

כלי שמשמש רק כמחזיק לכלי האכילה עצמם – אין צורך לטובלו מאחר ואינו בא במגע

ישיר עם המאכל.

כמו כן כלים הבאים במגע ישיר עם המאכל, אבל השימוש בהם הוא שלב מוקדם

לאכילה עצמה, משום שעדיין צריך המזון הכנה נוספת כמו בישול או אפיה, אינם

זקוקים לטבילה. בכלל כלים אלו: מקלף המיוחד רק לתפו"א, מערבל המיוחד לבצק

וכדומה.

כלי המשמש ישירות את המאכל בהכנה הסופית שלו לאכילה או תוך כדי אכילה חייב

בטבילה אפילו אם משתמשים בו בצונן בלבד ואפילו אם נעשים בו גם שימושים אחרים

שאינם מחייבים בטבילה.

 

כלים חד פעמיים

 

כלים חד פעמיים גם אלו העשויים ממתכת או מזכוכית כמו תבניות חד פעמיות או צנצנות

מזון מזכוכית, פטורים מטבילה. רק אם הופכים אותם לשימוש קבוע אחר ריקון תכולתן,

יש להטבילן (על פי הקריטריונים הנ"ל)

במסעדה, במלון או אצל המארחים

אם אנחנו שוהים במסעדה או במלון ומגישים לנו את המזון בכלים שאינם טבולים או

שיש לנו ספק אם הם טבולים או לא, מותר להשתמש בהם כך ואין צורך לשתות רק

בחד פעמי. זאת משום שהכלים נקנו לצורך "מסחרי" ולכן הם פטורים בשונה מאירוח

בבית משפחה, שבו אסור להשתמש אפילו באופן חד פעמי בכלי שאינו טבול מאחר והכלים

חייבים בטבילה.

 

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.