"תחום שבת" – גבול ההליכה שלך בשבת

מה שצריך לקחת בחשבון, אם יש לך תוכניות ליציאה רגלית בשבת.

משה ויטמן
אחותו הבכורה של גדי הגיעה לביקור בארץ. זה לא היה אירוע של מה בכך, כבר שנים, מאז שעברה לקנדה, ששלושת האחים לבית משפחת כהן לא ראו אותה וההתרגשות למפגש עמה היו עצומים. בשבת בה שהתה בארץ היא התארחה אצל אחד האחים במושב בהרי ירושלים בו התגורר. שני האחים האחרים, שהתגוררו במושב סמוך, מרחק של קילומטר וחצי בסך הכול, רצו לבקר אותם בשבת. "מה הבעיה" חשבו "נלך ברגל עשרים דקות". לפני כן הם החליטו לברר: האם זה מותר?

סיפור אחר:
בני הוא ממיטיבי הלכת של היישוב. ההליכות הארוכות שלפעמים הוחלפו בריצות קלות שערך כל בוקר היו לשם דבר והוא רצה לעשות זאת גם בשבת. בשבת, הוא ידע, אסור לעשות התעמלות ורק הליכה רגילה מותרת, אז הוא תכנן לעצמו מסלול בו ייצא מהיישוב כמה קילומטרים ויחזור אליו בזמן סביר, כך שלא יצטרך לוותר על נשימת אויר הבוקר הצלול גם בשבת. אלא שאז, הוא שמע בבית הכנסת את השיעור של הרב…

מה נאמר בשיעור?
גזירה מיוחדת אסרו חכמינו ז"ל בשבת והיא נקראת "תחום שבת". על פי דבריהם, אסור לאדם לצאת מגבולות העיר בה הוא שוהה בשבת מרחק של יותר מאלפיים אמה (כקילומטר) אפילו אם הוא לא נושא על גביו כלום ואפילו אם הוא אינו מתאמץ כלל בהליכה זו. לאור זאת, כל יציאה מגבולות העיר צריכה בדיקה של אורך הדרך שאין בה יותר מאלפיים אמה, שמעבר לכך אסור לצעוד.
אולם, לצד האיסור קבעו חכמינו ז"ל גם את הפתרון לבעיה.

מהו?
"עירוב תחומין".

מה עושים?
מניחים במהלך הדרך, בנקודת הסיום של אלפיים האמה, פת או מזון בכמות המספיקה לשתי סעודות, בצורה שמורה, ובכך נקבע כאילו מקומו של האדם הוא מקום העירוב ומשם יש לו אלפיים אמה נוספים לכל צד.

חשוב:
פתרון העירוב מותר רק לצורך מצווה כמו ביקור חולים וכדומה אך לא סתם.
לכן, לפני כל יציאה עם הכלב לטיול, הליכה לחבר מהישוב הסמוך, או סתם שוטטות יש לזכור ולבדוק את מרחק הדרך.
אם אתה הולך לצורך מצווה, תניח מיום שישי "עירוב תחומין" בנקודת סוף התחום, תברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על מצוות עירוב" ותזכה לעוד אלפיים אמה שיהיה לך מותר ללכת בהם. יודגש: בתוך תחומי העיר אין שום בעיה של יציאה מחוץ לתחום ואין הגבלת מרחק.

 

לצפיה בקליפ מהמם על עונג שבת ליחצו כאן

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.