1/59

מי צריך כשרות?

חושבים שאתם מסוגלים לדעת בעצמכם מה כשר ומה לא? בואו לסיור קצר ב... כוס קולה ותגלו למה עולם הכשרות המודרני הוא כה מסובך

מגיל צעיר חינכו אותך לאכול כשר. ככה מקובל אצלכם בבית וכך גם אתה משתדל לעשות. במטבח אתה מקפיד על הפרדה בין בשר וחלב, למקרר אתה משתדל שלא להכניס מוצרים שאין עליהם אישור כשרות. אבל לעיתים אתה מוצא את עצמך תוהה לשם מה באמת נחוצה חותמת הכשרות. למה לא די בבדיקת רשימת המרכיבים המודפסת על כל אריזה? מה כבר יכול להיות כל כך מסובך? מה כבר הכניסו בפנים – חזיר?!

הבה נצא אפוא לסיור היכרות קצר שבו נגלה את המורכבות העצומה של עולם הכשרות המודרני. אל תדאג, לא נלך רחוק. לצורך הדיון הזה מספיק לקפוץ למקרר הביתי ולשלוף ממנו כל מוצר שיעלה בדעתכם. למשל – בקבוק של דייאט קוקה קולה.

קוקה קולה היא המצאתו של רוקח אמריקאי בשם ג'ון פמברטון. כוונתו המקורית של פמברטון הייתה להמציא משקה שיקל על לקוחותיו לבלוע תרופות מרות. אלא שהפציינטים התלהבו מהמשקה החדש עד כדי כך שהתחזו לחולים רק כדי שתינתן להם ההזמנות ללגום ממנו. ואכן, כיום נלגמים בעולם מעל מיליארד כוסות 'קוקה קולה' ליום.

בואו נעשה היכרות עם הסוגיות ההלכתיות שמתעוררות אגב לגימת המשקה הזה בפסח ובכל ימות השנה. נתחיל בטעם המתקתק. אם אתה שותה דייאט-קולה המתיקות הזו אינה באה מסוכר אלא מממתיק מלאכותי שנקרא 'אספרטיים'. הממתיק המלאכותי הזה, שניתן אגב למצוא אותו בעוד ששת אלפים מוצרי מזון, עשוי מחלבונים המופקים מחיטה או מקטניות. השאלה כמובן היא – האם מותר להשתמש בחומר הזה בפסח?

הטעם המיוחד של הגזוז בא גם מהבועות העשויות מגז דו-תחמוצת הפחמן. את הגז הזה מייצרים לעיתים כתוצר לוואי של תעשיית השמרים, ושוב – מדובר בתהליך המבוסס על החמצת חיטים.

נמשיך הלאה – משקה הקולה מכיל סוגים שונים של תמציות טעם. כשלושים אחוז מהתמציות הללו מקורם באלכוהול או בחומרי לוואי של אלכוהול. את הכוהל ניתן להפיק מחומרים רבים ומגוונים: סוכר, תירס, אפילו קליפות תפוזים. לעיתים משתלם להפיק אותו דווקא מ… עמילן החיטה. שמת לב איך החמץ מצליח להשתרבב כמעט לכל אחד מהרכיבים? מדהים.

כעת שים לב לטעם החמצמץ של חומצת הלימון. זה לא לימון אמיתי, כמובן. את חומצת לימון מייצרים מסוג מסוים של פטריות הגדלים על מצע של דגן או קטניות. הפטריות סופגות לתוכן את התמיסה. לאחר מכן מייבשים אותן, ובתהליך עיבוד כימי הופכים אותן לחומצת לימון. חמץ או לא-חמץ? בשביל זה צריך לשאול פוסק הלכה.

עכשיו נעבור לצבע של משקה הקולה. מסתבר שלא היית לוגם קוקה קולה אילו הוא היה שקוף או שהיה לו צבע כחול. ככה זה – התרגלנו לצבעים של מאכלים מסוימים. כדי לתת לקולה את הצבע הרצוי מוסיפים לו צבע מאכל בגוון חום-אדמדם. צבעי מאכל מעוררים מגון רחב של בעיות כשרות, ולא רק בפסח. את הצבע האדום, למשל, מייצרים מ'חומצה קרמינית', חומר אותו מפיקים מחרק קטן שנקרא 'קוצ'יניל'. אני מקווה שלא קלקלתי לך את התיאבון, אבל זו המציאות…

לא מוכרחים להשתמש דווקא בחרקים. אפשר לייצר את הצבע גם מחומרים סינטטיים שונים. אבל מי שאינו בקיא בתעשייה כלל לא ידע שקיימת בעיה. אגב, אם כבר מדברים על ג'וקים, כדאי לדעת שחרקים אדומים משמשים גם להכנת ציפוי זגוגי בשם 'שלק' שבו משתמשים כדי לתת ברק לכל מיני ממתקים.

…וכל השאלות הסבוכות הללו (והן רק קצה המזלג) התעוררו אגב שתייה של משקה תמים שאין בו בשר ואפילו לא חלב. לא פלא שבימינו יש צורך בארגונים מסודרים הכוללים רבנים, מדענים, מומחי מזון, ומערכת בינלאומית של מפקחים הבקיאים בשיטות יצור המזון המודרני. בלי השגחה כזאת פשוט לא יהיה לנו מושג מה נכנס לנו לפה!

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.