2/12

מדוע לא התעלפת? הטיח החפץ חיים בתלמידו!!

משום שנהנו מסעודתו של אחשוורוש. מהו הלשון 'נהנו' מסעודתו של אותו רשע, הרי עיקר חטאתם ש'אכלו' בסעודתו של אותו רשע, ומדוע נתבעו על ההנאה?

מאת: הרב אברהם פוקס

 

אחד מתלמידי מהחפץ חיים זצ"ל התמנה למשרה רבנית באחת מהעיירות, יום אחד נכנס אותו תלמיד לחדרו של החפץ חיים, בראות החפץ חיים את תלמידו שאל אותו: נו, מה נשמע בעיר שלך? הבין התלמיד שכוונת החפץ חיים לשאול אותו על מצבה הרוחני של העיירה, ונאנח התלמיד אל לבו… המשיך החפץ חיים ופירט את שאלתו 'מה נשמע בענין שבת? ענה לו התלמיד: המצב עגום, בעלי החנויות אינם סוגרים את החנויות בערב שבת, אלא רק לאחר כניסת השבת, ופירט עוד ועוד בעיות בשמירת השבת. המשיך החפץ חיים להקשות עליו 'נו.. מה עשית בשביל זה? מה אני יכול לעשות? התנצל התלמיד, תושבי העיר אינם שומעים לי, מה יש באפשרותי לעשות?

ומה נשמע עם טהרת המשפחה? – המשיך החפץ חיים להתעניין, גם בזה המצב אינו פשוט, גרוע מאוד – ענה התלמיד, נו…. ובשביל זה מה עשית? – הטיח בו החפץ חיים, אך גם בזה שב התלמיד על טענתו 'מה אני יכול לעשות, תושבי העיירה ממאנים לשמוע.

לא הרפה ממנו החפץ חיים והמשיך לשאול: 'מה אתה עושה בשביל חינוך הילדים?' אולם גם בשאלה זו לא היה התלמיד איש בשורה טובה, ואמר, 'המצב בכי רע, הילדים נשלחים לבתי ספר של גויים, ואפילו בבתי הספר של היהודים הלימודים שם אינם רציניים, אך אף לזאת לא שומעים לי'.

אמר לו החפץ חיים: 'למען שבת לא יכולת לעשות, בשביל טהרת המשפחה לא הייתה לך אפשרות לפעול, להעמדת החינוך ברוח ישראל סבא גם לא היית מסוגל להועיל, אבל להתעלף יכולת!! מדוע לא התעלפת?…

במסכת מגילה אומרת הגמרא מפני מה נגזר על ישראל בימי אחשוורוש עונש חמור כל כך, משום שנהנו מסעודתו של אחשורוש.

ולכאורה נשאל מהו הלשון 'נהנו' מסעודתו של אותו רשע, הרי עיקר חטאתם ש'אכלו' בסעודתו של אותו רשע, ומדוע נתבעו על ההנאה?

אלא מסבירים בעלי המוסר שאמנם לא התחייבו על חטא האכילה, כי יתכן שהייתה להם הצדקה על כך, שהרי מורא המלך ופחדו עליהם אם לא יבואו לכבדו בסעודתו, ואם כן אנוסים הם היו באכילתם. אך העונש שנגזר עליהם הוא על כך ש'נהנו' מסעודתו. מילא אנוסים אתם לאכול, אבל מדוע אתם 'נהנים', איך לא התעלפתם? היה עליכם לעשות זאת כמי שכפאו שד, בעננה של עצב, כאבלים ודווים בלי הנאה וללא כל שמחה, ועל כך שנהנו נתחייבו כליה.

המגיד  הירושלמי רבי שלום שבדרון זצ"ל הטעים על כך את ההלצה המספרת על ילד שחזר הביתה בתום שנת הלימודים ובידו תעודה, עיין אביו בתעודה והחל קורא בה: גמרא – טעון שיפור! חומש- כמעט טוב! נביא – טוב פחות! תפילה – בחוסר חשק! התנהגות – גרועה! כך ממשיך האב לקרוא עוד ועוד ציונים גרועים והילד עומד נבוך. כשמגיע האב לציון האחרון בתעודה, הוא קורא: 'זמרה' – מצוין!… לא יכול היה האב להתאפק וסתר על לחיו של הילד וגער בו! התפלא הילד ושאל את אביו: הרי כשקראת את כל הציונים הגרועים ביותר לא גערת בי כלל וכלל, ואילו במקצוע היחיד בו הצלחתי וקבלתי 'מצוין' הנך גוער בי? ענה לו האב: אמנם לא למדת, לא התפללת, אף התנהגותך הייתה גרועה, אבל איך מעז אתה עוד לשיר ולזמר….???

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.