מדוע הרב סירב בתוקף לאכול תפוזים

בני משפחתו של הגאון רבי מרדכי לייב מן , לא ידעו מדוע מסרב אביהם בתוקף לאכול תפוזים, עד שהגיע חבר נעורים שלו, וגילה להם את הסיבה לכך.

יעקב לוסטיג

התפוז הוא פרי ארצישראלי מובהק. כל אזרח ישראלי אוכל מדי פעם תפוזים, שותה מיץ תפוזים וטועם סלט פירות שבו מעורבות גם פיסות תפוז עסיסיות וערבות לחיך.
אבל הרב מרדכי לייב מן זכר צדיק לברכה, לא אכל תפוזים. לא בתוך סלט, לא כמשקה סחוט, ובדאי שלא בפני עצמו.
בני משפחתו חשבו שהרב פשוט לא אוהב תפוזים, ולא כל כך הצליחו להבין איך זה שהאבא הצדיק שלהם, שאף פעם לא עושה עניין מאוכל, הופך את טבעו כשמדובר בתפוזים. לפני שהוא טועם מסלט פירות הוא מוודא כמה פעמים שאין בו תפוזים, וכשמגישים לו מאכל כלשהו שתיבולו נעשה במיץ תפוזים הוא מסרב לטעום ממנו.
התעלומה נשארה תעלומה. איש לא ידע להסביר אותה.
רק אחרי פטירתו של הרב, שמעו בני משפחתו את הסיפור המלא מאחד מחברי הנעורים שלו, וכך היה המעשה: הרב מן גדל במזרח אירופה. בצעירותו, כשגרמניה הנאצית החלה לצחצח חרבות ולכבוש אדמות, עלה הרב מן לארץ ישראל, כדי לחונן את עפרה ולעסוק בתורה במקום שליו ורגוע יותר.
בהגיעו לארץ פנה הרב מן לפתח תקוה, שם למד בישיבת לומז'ה המפורסמת, שנחשבה אז לאחת הישיבות הטובות בעולם.
באחד הימים יצא הרב מן לטיול רגלי קצר בסביבות הישיבה. הוא שאף מלוא ריאותיו את אווירה של ארץ הקודש, והזין עיניו בנופיה המלבלבים. והנה לפתע נגלה לעיניו מחזה מופלא: שורות שורות של עצי פרי מוריקים, שמענפיהם משתלשלים פירות כתומים, תפוחי זהב אמתיים.
מימיו לא ראה הבחור הצעיר תפוזים. במזרח אירופה לא גדלים פירות הדר, ותפוזים נחשבו אז למצרך יוקרתי מאוד במדינות אלו. הוא התבונן סביבו והבחין בתפוז אחד שנשר מהעץ, מונח על הרצפה כאבן שאין לה הופכין.
הקרב הבחור הצעיר, הרים את התפוז, התבונן בו, ניסה לטעום והבין שצריך לקלף אותו. קילף את התפוז, בירך עליו בכוונה גדולה את ברכת 'בורא פרי העץ', ואכל בהנאה מרובה.
כשסיים לקנח את עסיס הפרי שעלה בשפתיו, נחרד הרב מן: "הרי עכשיו אני כבר בארץ ישראל, וכאן בארץ הקודש יש מצוות של הפרשת תרומות ומעשרות. אולי לא נהגתי כשורה כשאכלתי מהפרי? שכחתי לבחון את הנושא הזה לפני שבירכתי ואכלתי!".
הוא נזכר שבעצם מותר לאכול את הפרי בלי להפריש תרומות ומעשרות, כי פירות הפקר פטורים מכך, מה גם שהוא אכל אותו בסמוך לעץ ועדיין לא נעשתה בפרי 'גמר מלאכה'. אבל עצם העובדה שהוא אכל את הפרי לפני שבירר היטב עם עצמו ועם רבותיו את ההלכה, הציקה לו עד מאוד ולא נתנה לו מנוח.
לאחר מחשבה רבה, החליט הרב מן לקבל החלטה, ולהעניש את עצמו על כך שאכל פרי בלי לבחון את הנושא במבט הלכתי.
"מעתה לא אוכל עוד תפוזים כל ימי חיי", החליט בנחישות, ואת החלטתו זו קיים עד יומו האחרון.
עכשיו כבר הבינו בני המשפחה והתלמידים הרבים של הרב מה היתה הסיבה לחשש הגדול שחשש בכל פעם שאולי שמו לו תפוזים באוכל. לא היתה זו סלידה מטעמם של התפוזים, אלא סלידה מהאפשרות שהוא יעבור על ההלכה. הספיקה לו פעם אחת בה כמעט נכשל בדבר הלכה, כדי שימנע מעצמו אכילת תפוזים כל ימי חייו.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.