למה אנחנו חוגגים את חג החנוכה?

מדוע הניצחון על היוונים חשוב כל כך בתולדות ימי עם ישראל? כיצד חוגגים את החג הנהדר הזה? וגם: האם חייבים לאכול סופגניות?

יעקב לוסטיג

הימים ימי בית שני. האימפריה היוונית הגדולה, תחת שלטונו של המלך אנטיוכוס אפיפנוס, משתלטת על שטחי ארץ ישראל ומבקש לכפות את התרבות שלה על יושבי הארץ. זוהי תרבות של כפירה בבורא עולם, עיסוק מופרז בספורט ובטיפוח הגוף, עבודה זרה לאלילי היוונים ודחייתה של כל תרבות או אמונה אחרת.
היוונים ראו שקשה מאוד לגבור על העם היהודי. עמים אחרים נכנעו להם וקיבלו עליהם את תרבות יוון ללא התנגדות משמעותית. אך העם היהודי דבק בדרכו ובאמונתו, והיוונים הגיעו למסקנה שמה שגורם לכך זו היכולת של היהודים להמשיך במנהיגיהם הדתיים, שמחזיקים אותם מאוחדים ומונעים מהם לפנות לתרבויות ודתות אחרות.
גזרו היוונים שורה של גזירות: אסרו על היהודים ללמוד תורה, מנעו מהם את היכולת לקדש את החודש ולקבוע את חגיהם בזמנם ובמועדם, אסרו על שמירת השבת, לא אפשרו להם לקבוע מזוזות בפתחי הבתים, וקבעו שמכאן ולהבא אין למול את התינוקות הרכים. מי שיעבור על אחת מהגזירות הללו, הם התריעו, יוצא להורג באופן מיידי.
כשגילו על תינוק יהודי שהוכנס בבריתו של אברהם אבינו היו היוונים מובילים אותו ואת אמו אל ראש החומה הגבוהה של ירושלים, ומשליכים אותם לעבר התהום הפעור מתחתיה בצדה החיצוני של העיר. עונשים אכזריים אחרים ננקטו כלפי מי שלמדו תורה, שמרו שבת וקיימו מצוות אחרות.
במשך תקופה ארוכה ניהלו היוונים מלחמת חורמה נגד הדת היהודית, עד שקם מתתיהו בן יוחנן כהן גדול מהעיר מודיעין, ויחד עם חמשת בניו המכבים גייס לשורותיו יהודים נוספים שהחליטו למסור את נפשם ולהילחם ביוונים. הם התחילו בפעולות גרילה קטנות, ועברו לניהול קרבות עקובים מדם מול הצבא היווני האדיר. לאחר תקופה של קרבות בלתי פוסקים, כשהיוונים מביאים שוב ושוב תגבורות של רבבות חיילים חסונים ומאומנים היטב, נאלצה יוון להודות בתבוסתה, ואחרוני החיילים היוונים נמלטו מארץ הקודש.
חכמנו זיכרונם לברכה קבעו את חג החנוכה כשמונה ימים שבהם עלינו להודות לקדוש ברוך הוא על הנס הגדול שעשה לעם ישראל, כשקבוצה קטנה של יהודים נטולי עבר צבאי וחסרי אמצעים מתקדמים הצליחה להכות את הצבא היווני הענק, לגרש את היוונים מארץ הקודש ולהכשיר מחדש את בית המקדש לצורך עבודת הקרבנות.
בסיומה של המלחמה ההירואית שניהל אותו קומץ יהודים, ולאחר שסיימו להכשיר את בית המקדש כדי שיוכל לשוב לפעילות מלאה, התברר למכבים שהם אינם יכולים לקיים את אחת המצוות החשובות שהיו נוהגות בבית המקדש – הדלקת מנורת הזהב בעלת שבעת הקנים.
את המנורה היו מדליקים מדי ערב, הכהן היה מנקה את הבזיכים משאריות השמן והפתילות שנותרו מאתמול, ולאחר מכן היה ממלא אותם מחדש ומדליק את הנרות, נרות השמן.
אלא שכדי להדליק את הנרות יש לצקת אל תוך הבזיכים שמן זית זך, שנעשה בטהרה על ידי יהודים שנזהרו שהשמן לא ייטמא. כשהיו מסיימים להכין את השמן היה הכהן הגדול חותם את הקנקן בחותמת שעווה מיוחדת שהעידה על כך שהשמן שבכד טהור וראוי להדליק את הנרות.
הבעיה שהיוונים פתחו את כל הכדים וטימאו אותם, וכעת לא נותר להם למכבים שמן להדלקת הנרות. הם נקטו בצעדים מידיים ושלחו שליחים למסוק זיתים ולהפיק שמן חדש, אבל לשם כך היה עליהם להמתין שמונה ימים עד שהשמן הטהור יופק ויובא בחזרה לבית המקדש.
לאחר חיפוש נמרץ הצליחו למצוא רק כד אחד של שמן, שהספיק להדליק את שבעת הנרות פעם אחת בלבד. ומה יעשו בכל שבעת הימים הנותרים?
והנה נעשה להם נס: השמן המועט הספיק לשמונה ימים תמימים בדרך על טבעית.
בשל כך קבעו חכמים שאת הניסים הגדולים יחגוג עם ישראל מדי שנה באותם ימים, החל מכ"ה בכסלו.
ואיך מציינים את הימים הללו? בכמה דרכים: אומרים 'הלל' אחרי תפילת עמידה של שחרית, מוסיפים לתפילה (בברכת 'מודים') ולברכת המזון (בברכת 'ובנה ירושלים') את נוסח 'על הניסים' וכמובן מדליקים נרות משך שמונה ימים. אלו הן המצוות החשובות של חג החנוכה.
בנוסף נוהגים לאכול מאכלי גבינה וחלב זכר לנס המופלא שאירע עם יהודית , וכן מאכלים שמכילים שמן כמו סופגניות למשל, זכר לנס פח השמן שהספיק לשמונה ימים. מנהג נוסף שהתקבל בעם ישראל הוא לשחק בסביבון, זכר ליהודים שהיו לומדים תורה במערות, וכשהיו היוונים מתקרבים אליהם הם היו מחביאים את ספרי הלימוד ומשחקים בסביבונים כדי להטעות את היוונים ולגרום להם לחשוב שההתכנסות נעשתה לצורכי משחק ושעשוע בלבד. אבל אלו הם רק מנהגים שאין חובה לקיים אותם, בשונה מאמירת 'הלל', ו'על הניסים', ומהדלקת נרות החנוכה שהן חובה שכל יהודי מחוייב בה בכל שמונת ימי החנוכה.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.