2/270

לחזור בתשובה; ככה עושים את זה

צעד אחר צעד אנחנו אתך כל הדרך מהחטא השפל ועד לכסא הכבוד של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.

אוהד אטינגר

 

"לחזור בתשובה". כמה קל לומר, כמה קשה לקיים. מהי חזרה בתשובה? מי צריך לחזור בתשובה? איך חוזרים בתשובה ולמה זה עוזר בחיים?

כל יהודי ויהודי שנולד לעולם הזה, מגיע הנה עם נשמה זכה צלולה ונקייה. נשמה קדושה שיורדת לעולם הזה, כדי לעבור דרך חתכתים בוצית ומפרכת, שבסופה ירד הגוף הגשמי אלי קבר, והנשמה הטהורה תעלה מעלה מעלה, כדי לקבל שכר על המאמץ, הטרחה, ההתגברות וההתעלות שחוותה בעולם הזה.

חלק מאתנו זכו להיוולד בבתים עם חינוך לתורה וליראת שמים. רבים אחרים נולדו למשפחות שאינן שומרות תורה ומצוות. לא מעט יהודים אפילו מקבלים מגיל צעיר חינוך נגדי לתורת ה'. מלמדים אותם שהתורה היא נחלתם של אנשים פנטיים ופרימיטיביים בלבד, מלמדים אותם לשנוא את התורה ואת לומדיה, ולהעריץ את החילוניות והכפירה.

אבל כולם כולם, גם החרדי שנולד בבני ברק או בשכונותיה החרדיות של ירושלים, וגם החילוני שנולד בצפון תל אביב או בכפר שמריהו, כולנו חייבים לחזור בתשובה על החטאים שלנו. כל אחד והחטאים שלו.

אבל איך עושים את זה בפועל?

מתחילים קודם כל משלב 'עזיבת החטא'. לפני הכל צריך להפסיק לחטוא. אם למשל התרגלת לאכול אוכל לא כשר ואתה רוצה לחזור בתשובה על החטא הזה, השלב הראשון של החזרה בתשובה חייב להיות – להפסיק לאכול אוכל לא כשר. להתחיל להקפיד על כשרות המזון. אי אפשר להתחרט, להצטער ולבקש סליחה, כשאתה עדיין ממשיך את החטא עצמו.

אחרי שנטשנו את החטא, מגיע השלב הבא: 'חרטה על העבר'. צריך להתחרט באמת ובתמים על כך שאכלנו אוכל לא כשר. להרגיש צער על כך שהכעסנו את הקב"ה ועברנו על רצונו. אם עשינו זאת בשוגג כי לא ידענו שאסור, הצער צריך להיות על עצם זה שלא ידענו.
יחד עם החרטה מגיע גם שלב ה'וידוי'. צריך לדבר עם הקדוש ברוך הוא בפה, בלחש, כשאף אחד לא שומע. בבית או בבית הכנסת, באמצע נסיעה בכביש בינעירוני או כשאתה תקוע בפקקי הבוקר המפורסמים של תל אביב. לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולומר לו: "אבי שבשמים, אבא יקר, עברתי על רצונך, ואכלתי אוכל לא כשר. אני יודע שאתה לא מרשה לעשות זאת, ואני מצטער על כך צער רב". כמובן שכל אחד יאמר זאת במילים שלו, ובשפה שלו, אבל חשוב לדבר, לומר את הדברים ולהוציא אותם מהשפתיים בדיבור.

לאחר שלושת השלבים הללו מגיע שלב ה'קבלה לעתיד'. אנו צריכים לקבל על עצמנו בקבלה מוחלטת, שבשום מצב ובשום מקרה לא נעבור שוב על רצון ה', ולא נאכל מאכלים שאינם כשרים, גם אם נהיה מאוד רעבים, גם אם הריח יהיה מאוד מפתה – אנחנו לא אוכלים אוכל שאינו כשר.

האם צריך לצום כדי לכפר על החטאים?

חשוב לדעת, שהחזרה בתשובה היא עבודה פנימית שבין האדם לבין עצמו, ובינו לבין קונו. כל אחד צריך לפשפש בלבו ולבחון את מחשבותיו, האם הוא באמת מתחרט? האם הוא באמת מקבל על עצמו בלב שלם שלא לחטוא עוד?

אך צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא אינו רוצה שנהיה עצובים ומדוכאים כל ימי חיינו. הוא רוצה שנשמח, שנהנה מהחיים, על פי דרך התורה. בדורות קודמים האנשים היו חזקים יותר ויכלו לצום צומות רבים כדי לכפר על החטאים שלהם, אך בימינו אנו, כל הרבנים וגדולי התורה תמימי דעים שגם מי שחטא בחטאים חמורים לא כדאי שיצום צומות רבים כדי לכפר על חטאיו, ואפילו צום אחד או שניים לא כדאי, אלא אם כן הוא בטוח בביטחון מוחלט שהדבר לא יפגע בבריאותו, ולא ימנע ממנו ללמוד תורה או להתפלל בכוונה כמו שהוא רגיל להתפלל.

על נושאים כמו חזרה בתשובה אמרו חז"ל: "רחמנא ליבא בעי". בתרגום מארמית: "הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב". הוא רואה מה אנחנו רוצים, למה אנו שואפים, וזה מה שחשוב לו.

אבל חלילה וחס אסור לנו לזלזל בשל כך בקיום המצוות. כי אדם שמזלזל בקיום המצוות בפועל ומסביר לכולם: "אני דתי בלב", מוכיח שהוא לא באמת רוצה לקיים מצוות, הוא לא באמת רוצה להיכנע לקדוש ברוך הוא ולקיים את מצוותיו. עובדה שכשהוא רוצה לאכול הוא אוכל בפועל, ולא רק בלב. כשאנו עושים את כל המאמצים, בכל הכח, ומנסים בכל דרך אפשרית לקיים את רצון ה', או אז הקדוש בורך הוא רואה את הלב שלנו, קורא את המחשבות שלנו, ומקבל את הרצון שלנו בשמחה רבה, כאילו היה זה מעשה של ממש.

איך חוזרים בתשובה בפעם אחת על כל החטאים הרבים?

הדברים שכתבנו נכונים לגבי מי שנכשל בחטא אחד, כמו אוכל לא כשר, או חילול שבת לדוגמה. אבל מה קורה באדם שעד עכשיו עבר על כל העבירות שבתורה בלי שום עכבות? מי שחילל שבת, ואכל לא כשר, וחי עם גויה רחמנא ליצלן והתנהג באלימות לבני אדם אחרים, איך בנאדם כזה חוזר בתשובה? האם בכלל אפשר לחזור בתשובה על החטאים הקשים האלו?

את התשובה לשאלה הזאת נתחיל מהסוף: אפשר לחזור בתשובה על כל חטא שהוא. אפילו מי שחס וחלילה רצח בני אדם, יכול לכפר על חטאיו. אפילו מנשה מלך יהודה שרצח את הסבא שלו, ישעיהו הנביא, והעמיד פסל של עבודה זרה בבית המקדש – חזר בתשובה והקדוש ברוך הוא קיבל אותו וסלח לו על כל החטאים שלו.

חשוב לזכור ש"עבירות שבין אדם לחבירו", כלומר מה שחטאנו כלפי הזולת, הקדוש ברוך הוא לא סולח לנו עליהם עד שלא נעשה את המקסימום האפשרי כדי לפייס את החבר. אם גזלנו ממנו כסף או גרמנו לו נזק – נשלם לו על הנזק ונבקש את סליחתו. (בכל מקרה של חטאים מסוג זה, כדאי להתייעץ עם רב פוסק הלכה שייתן הדרכה איך לפייס, ומה עושים אם אנחנו לא מצליחים למצוא את מי שפגענו בו, או שאותו אדם כבר נפטר). אפילו אם רק העלבנו אותו, פגענו בכבודו, או הוצאנו עליו שם רע, עלינו לפייס אותו ובמקביל לשוב בתשובה על החטא כמו ב'חטאים שבין אדם למקום' – חילול שבת וכדו'.

מי שרוצה לשנות את אורחות חייו ולהפוך מאדם שאינו שומר מצוות בכלל, לאדם שמשתדל בכל כוחו לשמור מצוות, מתחרט באופן כללי על כל החטאים שעשה, מפסיק לחטוא עד כמה שהוא מצליח בכל כוחותיו, מתוודה בפה מלא ואומר בשיחה עם הקדוש ברוך הוא: "אבא, ניהלתי אורח חיים שאינו על פי רצונך, עברתי על עבירות רבות בכל יום ובכל רגע, ואני מתחרט על כך מעומק הלב", ומקבל על עצמו להתנהג מעתה רק על פי רצון ה'. זו נחשבת ל'תשובה כללית', והיא מועילה לכל החטאים שאנחנו לא זוכרים שעשינו אותם. אבל בכל פעם שאנו נזכרים בחטא נוסף, נתחרט עליו בפני עצמו, נתוודה בפה מלא ונקבל על עצמנו שלא לעשות זאת שוב.

מה קורה עם החטאים שלנו אחרי שחזרנו בתשובה? לא נקבל עליהם שום עונש?

חכמנו זכרונם לברכה מלמדים אותנו שמי שחוזר בתשובה, לא רק שהחטאים שלו נמחלים לו, אלא שהם הופכים למצוות, ובבוא העת הוא יקבל עליהם שכר כאילו היו מצוות, אך זה בתנאי שהתשובה נעשית מעומק הלב ומתוך אהבה לקדוש ברוך הוא.

זה המקום להזכיר את מה שאמרו חז"ל, שבמקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד. כי מי שחטא ושב בתשובה, אהוב וחביב לפני הקדוש ברוך הוא מאוד מאוד. אפילו מי שחטא בחטאים הכי חמורים שאפשר להעלות על הדעת – גם הוא יכול לשוב בתשובה שלמה, וברגע אחד יהפוך לצדיק גמור.

אבל חשוב לדעת דבר אחד נוסף: למרות שהחזרה בתשובה מועילה לכל החטאים ולכל העוונות שאנו עושים, אסור לנו בשום אופן לחטוא ולעשות תוכנית ש"יותר מאוחר אני אשוב בתשובה על החטא". חכמינו זכרונם לברכה אומרים: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב – אין מספיקין בידו לעשות תשובה", כלומר מי שאומר כך, בסופו של דבר לא זוכה לחזור בתשובה, ומהשמים מונעים ממנו את האפשרות להספיק לחזור בתשובה לפני שימות.

הרשע שברגע אחד הפך לרבי

אלעזר בן דורדיא היה נוסע למדינות רחוקות כדי לחטוא, אבל פעם אחת הוא החליט לחזור בתשובה, התיישב ובכה עד שיצאה נשמתו ונשמע קול מהשמים שמזמין אותו לחיי העולם הבא.

חכמי התלמוד נותנים לנו דוגמה קיצונית מאוד לסיפורו של בעל תשובה: היה פעם רשע גדול, קראו לו אלעזר בן דורדיא, שעד כדי כך הוא היה רשע עד שהיה נוסע אפילו למדינות רחוקות מעבר לים, רק כדי לחטוא בהן.

פעם אחת אמרה לו פרוצה אחת שמאחר והוא חטא חטאים כאלו חמורים פעם אחר פעם – לא יעזור לו שום דבר, והוא כבר אינו יכול לחזור בתשובה.

שמע אלעזר בן דורדיא את הדברים, הלך והתיישב בין שני הרים ואמר: "הרים וגבעות בקשו עלי רחמים!" השיבו לו ההרים: "עד שאנו מבקשים עליך, נבקש על עצמנו".

אמר אלעזר בן דורדיא: "שמים וארץ, בקשו עלי רחמים!". השיבו לו השמים והארץ: "עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו".

אמר אלעזר בן דורדיא: "חמה ולבנה בקשו עלי רחמים". אמרו לו: "עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו".

אמר אלעזר בן דורדיא: "כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים". השיבו לו גם הכוכבים והמזלות את אותה התשובה.

הבין אלעזר בן דורדיא שאף אחד לא יעזור לו. לא השמים ולא הארץ, לא ההרים ולא הגבעות, לא השמש ולא הירח.

"אין הדבר תלוי אלא רק בי", אמר אלעזר בן דורדיא והחליט לחזור בתשובה בכל כוחו. הוא הניח ראשו בין ברכיו, ופרץ בבכי חסר מעצורים. בכה ובכה עד שיצאה נשמתו.

יצאה 'בת קול', כלומר קול שנשמע מהשמים ואמר: "רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא".

כשהיה רבי יהודה הנשיא, מחכמי המשנה, מספר את הסיפור הזה על רבי אלעזר בן דורדיא, הוא היה פורץ בבכי ואומר "יש קונה עולמו בשעה אחת". והיה רבי יהודה הנשיא מוסיף עוד: בזכות הבכי העצום והחרטה הכנה והאמיתית של רבי אלעזר בן דורדיא, לא רק שתשובתו התקבלה והוא אינו נחשב רשע, אלא שה'בת קול' שיצאה מהשמים אף כינתה אותו "רבי", כמו מי שעמל והתייגע בלימוד תורה במשך שנים ארוכות.

מהסיפור הזה נלמד עד כמה גדולה מעלת התשובה, כשכל מי שחוזר בתשובה באמת ובתמים, בכל לבו ובכל כוחו, ומתמיד בתשובה לאורך זמן – איזה שכר גדול ועצום שמור לו בשמים, ואיזה נחת רוח גדולה הוא גורם לאבינו שבשמים.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.