משה ויטמן
"שהכול נהיה בדברו" הברכה שכוללת הכול
ברכת "שהכול נהיה בדברו" נקבעה עבור כל מאכל שאינו גדל לא באדמה ולא על העץ וגם עבור מגוון עצום של מאכלים שאמנם עשויים מרכיבי פירות או ירקות אך צורתן המקורית כבר אינה ניכרת ורק אם נאמין לכתוב על האריזה נוכל לדעת כי הם מכילים פירות או ירקות. לכן, על רוב המאכלים התעשייתיים יש לברך שהכול (מלבד אלו העשויים מדגנים) אבל בתנאי משמעותי אחד: שיש לך הנאה וטעם מהאכילה.
לועס מסטיק?! מה עליך לברך?
"אז מה קורה אם אני לועס מסטיק? מה עלי לברך"? שואלים רבים, "הרי אינני בולע את המסטיק וזה לא מאכל"? מפתיע, כי למרות שמסטיק אינו נאכל כתבו הפוסקים כי צריך לברך עליו "שהכול נהיה בדברו". הסיבה: אתה בולע את טעמו של המסטיק ונהנה ממנו, לכן עליך לברך. גומי לעיסה חסר טעם לחלוטין הנלעס רק כדי להעסיק את הפה… אינו דורש ברכה.
בולע ויטמינים?! תלוי:
על פי אותו עיקרון לפיו יש לברך אם אתה נהנה מבליעת טעם, יש להבחין בין שני סוגים של כדורי ויטמינים (וכדומה) אלו שיש בהם טעם ואלו שאין בהם. אם יש בהם טעם, עליך לברך על הנאת הטעם למרות שאתה "בולע" את הויטמינים ולא אוכל אותם. אם אין בהם טעם, אין צורך לברך.
מים כדי לא להתייבש ,ביצה כדי לכחכח את הגרון
הכלל הזה עובד גם הפוך: אתה שותה או אוכל ואין לך מזה שום הנאה, אתה לא צריך לברך. לדוגמה: אתה יוצא לשמש ושותה מים לא בגלל שאתה צמא, לא בגלל שמתחשק לך, אלא בגלל שאתה מפחד להתייבש בהמשך – אין צורך לברך. הסיבה: אין שום הנאה. אתה רוצה לשיר, לפייט או לסלסל וכדי לחזק את גרונך אתה לוגם ביצה חיה, אבל היא –בלשון המעטה – די דוחה אותך, אל תברך! הסיבה: אין לך שום הנאה. חשוב להדגיש כי יש לשים לב היטב למקרה שיש לך הנאה ולו הקטנה ביותר מהטעם, שאז עליך לברך "שהכול נהיה בדברו".
יש לכם שאלה? לחצו כאן והרב של האינטרנט יענה לכם