כח התפילה במניין

כמו במחאה החברתית, כך גם בתפילה. כשכולם מתאספים יחד להביע את אותן בקשות ולומר את אותם דברים, זהו קולה של קבוצה, לא עוד קולו של היחיד. אין הקב"ה מואס בתפילתם של ציבור...

מאת: משה ויטמן

"במחאה החברתית, היית?" שאלתי את יניב שכני, "כן", הוא ענה. "אז תאמר לי, מדוע היה צורך בכל כך הרבה אנשים יחד?, מה היה רע אם כל אחד היה מוחה מהבית? למה צריך לטרוח ולהגיע עד הכיכר"? לא הבנתי את השאלה – "איך זה היה מועיל אם כל אחד היה בבית, הרי כל העניין בהפגנה הוא שכולם ביחד מוחים ועושים רושם של עניין רציני"? הוא ענה

"יפה" אמרתי לו עכשיו אתה מבין את העניין הגדול של התפילה בבית כנסת. והוא היה המום. 'מה הקשר?' הוא שאל. ואני עניתי לו:

"כמו במחאה החברתית, כך זה גם בתפילה. כשכולם מתאספים יחד להביע את אותן בקשות ולומר את אותם דברים, זהו קולה של הקבוצה, לא קולו הבודד של היחיד. אין הקב"ה מואס בתפילתם של ציבור." "אבל לא רק זאת", הוא המשיך, "כשעשרה יהודים מתאספים לדבר קדושה ובפרט בבית כנסת, השכינה שורה עליהם. כך אלוקים ישמע את תפילתך". שלוש פעמים ביום כולנו מתאספים יחד, בקבוצה של לפחות עשרה, לפנות לקב"ה בתפילה ובבקשה. אנחנו לא באים לבקש כל אחד בזכות עצמו, אלא עם כל הכוח של הקבוצה, הכח של הכלל.

מצוות תפילה בציבור נלמדת בתלמוד מהפסוק "אלוה-ים נצב בעדת א-ל" שממנו למדו חכמים שהתאספות של עשרה יהודים הנקראת "עדת א-ל" גורמת להשראת השכינה עליהם. בספר איוב נאמר "הן א-ל כביר ולא ימאס" מכאן למדו שאין הקב"ה מואס בתפילת "כביר" = ציבור. כוחו של הציבור הוא בכך שאף אם היחיד לכשלעצמו אינו זכאי שתתקבל תפילתו, אולם הציבור כקבוצה זכאים לכך ואינם נמדדים לפי מאזנו האישי של כל אחד ואחד הם ותפילתם נשמעת. לפיכך מובן שיש לחזר אחר התפילה ב"מניין" דווקא, כדי שתפילתינו תתקבל.

חלקים מרכזיים בתפילה אי אפשר בכלל לאומרם אלא בציבור המונה עשרה – "מניין". כך: הקדיש, הקדושה, ברכו, ברכת כהנים ועוד. המקור לזה הוא מהפסוק "ונקדשתי בתוך בני ישראל" מכאן למדו חכמים, שאמירת דברי קדושה – "ונקדשתי", היא רק "בתוך בני ישראל", כאשר הם מפרשים את מובנה של המילה "בתוך" ל"מניין" עשרה מישראל, באמצעות השוואתה למקורות אחרים בתורה. הזכות שלנו לומר דברי שבח וקדושה לקב"ה היא לא בכח מה שאנו לכשלעצמינו אלא מתוך היותינו חלק מהעם היהודי ובכוחו של כל העם, לכן עלינו להתאסף בקבוצה בכדי לזכות לאמרם.

חשיבות רבה ישנה גם לתפילה בבית הכנסת בדווקא. המקום המקודש לעם היהודי מיום שחרב בית המקדש ובו שורה השכינה. אדם שזוכה להתפלל בתוך בית הכנסת הרי הוא כאדם שהגיע לבית המקדש! לכן אף אם אין מניין עשרה בבית הכנסת ואתה מתפלל ביחידות, ישנה עדיפות לתפילה בתוך בית הכנסת על פני תפילה בבית.

מתוך העניין הגדול להתפלל בעשרה, כאשר קורה לפעמים ואתה מגיע לבית הכנסת באיחור ואם תאמר את כל חלקי התפילה, לא תספיק לומר את תפילת העמידה יחד עם שאר המתפללים. עליך להעדיף לדלג על פסוקי דזמרא, בכדי להספיק לסיים את קריאת שמע והברכות שלפניה ושאחריה ולומר יחד עם הקהל את תפילת העמידה. שמתוך מרכזיותה היא זאת שנדרשת להיות בציבור.

כמובן, אין לאחר את זמן התפילה (רשום בלוחות השנה) לטובת תפילה בציבור ואם אדם רואה שיעבור זמן תפילה לפני שיספיק להגיע להתפלל בבית הכנסת, מוטב שיתפלל יחידי בביתו.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.