1/5

כאשר האורח היה מרבה באכילה, היה גם הרבי מרבה באכילתו

רבי שלמה זלמן פרידמן שליט"א, רב בעיר לייקווד שבארצות הברית, בלקט מופלא של סיפורים, מהכנסת אורחים של גדולי ישראל

  • ידוע שבעל ה"חפץ חיים" זכותו תגן עלינו, כשהיו לו אורחים לסעודות שבת קודש, היה ממהר ומקדש מיד, ולא אמר תחילה את תפילת "שלום עליכם" שנאמרת למלאכים, והיה מתבטא במתק לשונו: "המלאכים יכולים להמתין, אבל האורחים, הם אינם יכולים להמתין"…

בזקנותו של החפץ חיים, התארח אצלו אדם אחד, והחפץ חיים טרח עבורו בכבודו ובעצמו – הוא הציע לו את המטה והניח בעצמו את הסדינים עליה – והאורח שלא הרגיש בנעימות מזה שהחפץ חיים בעצמו טורח לפניו, אמר לו: "אני יכול לעשות את כל זה בעצמי, אתם לא צריכים לטרוח כל כך עבורי!". השיב לו החפץ חיים: "ככה?! וכי מחר אתה תניח תפילין עבורי גם כן?! – מה יש לי מזה שאתה יכול לעשות את זה בעצמך – האם יכול אתה לפטרני מהמצוות המוטלות על גופי לעשותן?!"…

  • רבי לוי יצחק מברדיטשוב סנגורם של ישראל, היה סמוך על שולחן חמיו העשיר כמה שנים אחר חתונתו, וחמיו היה מכניס אורחים גדול, ופעם הבחין איך שחתנו הנעלה רבי לוי יצחק טורח בעצמו ומשמש את האורחים בכבודו ובעצמו. תמה חמיו ואמר לו: "הלא יש לנו משרת גוי, וכי למה לך לטרוח בעצמך? הלא תמורת כמה רובלים נוספים יוכל הגוי לעשות את כל זה!". השיב רבי לוי יצחק לעומתו בהתלהבות דקדושה: "וכי מצוה גדולה זו של הכנסת אורחים- אתן מתנה לגוי, ועוד אשלם לו על כך?!"…
  • האדמו"ר רבי דוד מלעלוב זצ"ל היה זהיר מאוד במצות הכנסת אורחים, ומנהג כשר היה לו לרבי, לנהוג כמנהג האורחים כדי שירגישו בנוח, ממש כמו בביתם. כאשר האורח היה מרבה באכילה, היה גם הרבי מרבה באכילתו, ואם האורח היה מרבה לשתות, היה הרבי גם הוא מרבה בשתייתו, והכל כדי שהאורחים ירגישו בנוח ולא כזרים. פעם אחת אירע, שאחד האורחים העניים אכל אכילה גסה ביותר, והרבי, שהקפיד בכבוד האורח ורצה שירגיש בנוח, הרבה גם הוא לאכול כמידת האורח – אף שהדבר עלה לו בקושי רב. כאשר שאלוהו תלמידיו מנין לו מקום כה רב בגופו המצומק, וכיצד היה יכול לאכול אכילה גסה כל כך? השיב הרבי בנועם שיחו: "כשם שיש לי בדירתי מקום מיוחד עבור האורחים, כך יש לי בקיבתי פינה מיוחדת לאורחים"…
  • הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל היה מופלג מאוד במדת הכנסת אורחים, והיו מסתובבים אצלו בבית אנשים גלמודים ועניים, כאילו זה הבית שלהם, ואין פוצה פה ומצפצף. פעם ניגש אליו אחד העניים, שכבר תקופה ארוכה השתכן לו בביתו של רבי אריה, ושאל את רבי אריה מבלי שידע כמובן שהוא בעל הבית, שהיות והוא כבר שוהה כאן כמה שבועות, ואף אחד לא אמר לו בינתיים מאומה, ולכן הוא שואל אותו שמא הוא יודע עוד כמה זמן הוא יכול להישאר שם? השיב לו רבי אריה בתמימות: "הַאֲמֵן לי, גם אני כבר נמצא כאן יותר מכמה חדשים, ועדיין אף אחד לא אמר לי לעזוב את המקום – אתה יכול להישאר כאן עד מתי שתרצה"…
  • הרב דב וַידנפלד שנודע בכינוי הרב מִטְשֶׁעֶבִּין, היה אומר, שאדם שהוא מכניס אורחים, והוא רוצה לבחון את עצמו אם הוא מהדר במצוות הכנסת אורחים בתכלית ההידור – יבדוק עצמו כך, שאם האורח יכול להיכנס למטבח ולעשות לעצמו קפה באין אומר ודברים, ידע נאמנה שהוא מהדר במצוות הכנסת אורחים בתכלית ההידור. ומסופר על אחד מגדולי וצדיקי הדור, שכשהיה מכניס אורחים, היה טורח למענם בגופו ממש, ובעת שהיו ישנים, היה מכסה אותם בלילות הקרים בכבודו ובעצמו, וכאשר הבחין שנעליו של העני – המונחות אצל המטה – היו קרועות ובלויות, היה מחליף אותן בנעליים חדשות, ולמחר כשהעני היה קם היה מוצא נעליים חדשות אצל מטתו.

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.