2/6

התקשרתי לגבי בוסקילה וצעקתי לתוך השפופרת: קרה לי אסון

הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק, על המטבע של אש שהוא נושא עימו 40 שנה

 מטבע גדול – כמין מדליה – מונח בכיסי בכל עת. קיבלתי אותו בזמנו ממורי ורבי הקדוש רבי משה מרדכי מלעלוב. הוא קרא לי פעם והעניק לי את המטבע הזה, לא לפני שביקש מצורף שיחרוט עליו את המילים: "בעזה"י הצלחה".

בכל ערב שבת אני מוציא את המטבע מכיסי וגונז אותו עד למוצאי השבת. בכל ימות השבוע, זה כארבעים שנה, מלווה אותי המטבע הזה, כסגולה לשמירה.

באחד מימי השישי אני מכניס ידי לכיס להוציא את המטבע, כמנהגי מדי שבוע, ו… אין כלום. המטבע נעלם כלא היה. חיפשתי כאן ושם. הרבנית עזבה את ההכנות לשבת והתגייסה לימיני למצוא את המטבע האבוד.

לבי הלם בפראות. לאן נעלם המטבע? הרגשתי כי עולמי חרב עליי. קראתי פרקי תהילים ולפתע נזכרתי כי באותו שבוע השתתפתי בבר מצווה שעשה ראש העיר שאול עמור לבנו בחוף עתלית על שפת הים. בחגיגה זו הגיעו גם הנשיא וראש הממשלה וכוחות הביטחון הקימו מגנומטר פרוביזורי על שפת הים.

כל באי האירוע היו חייבים לעבור את מחסום הבידוק לפני האולם. ואז נזכרתי, כי כשעברתי התריע המגנומטר ונאלצתי להוציא את המטבע מכיסי. לא היה שם מקום או שולחן להניח את המטבע והנחתי אותו על חולות ימה של עתלית.

מיד כשאני עובר את הבידוק בא מולי ראש העיר כרמיאל וחיבק אותי בחום. הלכנו יחד לאולם, כשהמטבע נותר מאחור. שכחתי אותו על החול. שוד ושבר.

מה עושים? איך אמצא את זה בחולות הים? השעה הייתה קרובה לשבת והחלטתי להרים טלפון לראש העיר, בעל השמחה. שאלתי אותו מה ניתן לעשות. הוא הציע לי לשוחח עם עוזרו, גבי בוסקילה.

• • •

התקשרתי לגבי וצעקתי לתוך השפופרת:  קרה לי אסון. מה קרה? נבהל גבי. סיפרתי לו על אבידתי. מה אני יכול לעזור? שאל בהתעניינות. אמרתי לו, אולי תסע לקריה בתל אביב ותבדוק מי היו אנשי הביטחון שהיו באירוע, אולי מהם תצמח הישועה?

"כבוד הרב, הוא שואל אותי, איזה מטבע זה היה? של שקל? של חצי שקל?" אמרתי לו: זה מטבע גדול כמו מדליה, חרוטים עליו פרחים והמילים "בעזה"י בהצלחה", ואז אני שומע אותו צועק לתוך הפומית: "אני לא מאמין". מה קרה? הגיע תורי להיבהל. "אני לא מאמין. המטבע שלך כאן".

מה? איך זה הגיע אליך? כאן היה תורי להשתומם. מסתבר שרעייתו השתתפה בבר מצווה ולקחה הביתה את השי שחולק, בקבוק ויסקי מהודר. בעודה עורכת את שולחן השבת נזכרה בבקבוק הוויסקי והוציאה אותו מהשקית כדי להניח אותו במרכז השולחן.

ואז, באותו רגע, נופל המטבע מתוך השקית ומתגלגל ארצה. "מה זה?", היא שואלת את בעלה העסוק בדיוק בשיחת טלפון עמי. ואז היא שומעת את הצעקה שאני שומע: "המטבע שלך כאן".

זה היה דקות ספורות לפני כניסת השבת. רצתי כל עוד נשמתי בי לביתו של גבי. הוא עמד בדלת והביא לי את המטבע אותו נישקתי בדחילו ורחימו, כמוצא ידיד קרוב אותו לא ראה זמן רב.

איך זה הגיע אליכם? תחקרתי את גבי ורעייתו שעד היום הזה אינם יודעים את הסוד. אני השארתי את זה על שפת הים. אין ספק שהאדמו"ר הקדוש דאג שזה יגיע לכאן בשעה שאני משוחח עמכם, אמרתי להם.

שבוע לאחר מכן, ביום שישי, מתקשר אליי גבי וקרא לי לסור לביתו. הוא ערך סעודה המונית, כי לא היה לו ספק שהרב מלעלוב ביקר בביתו… רקדו שם עם המטבע כמו עם ספר תורה בשמחת תורה.

מתוך : ב"קהילה"-  ד' תשרי תשע"ט

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.