היתה זו תמונה טיפוסית של שני בני אדם המשחקים שחמט בפארק במנהטן, מחזה ניו יורקי תמים שנתפס בעין עדשת מצלמה של צלם עובר אורח. הצלם החליט לפרסם את התמונה תחת הכותרת "רגע ניו יורקי מיוחד".
התמונה התפרסמה במהירות ואלפי אנשים עמדו משתאים מולה. היא הציתה את דמיונם: שני אנשים, הנראים בני אותו גיל בערך, ישובים על גבי ספסל הפארק ושקועים במשחק שחמט מאתגר.
אחד מהשניים הנראים בתמונה הוא יהודי הלבוש בלבוש יהודי מלא ומתהדר בזקן ובפאות מתבדרות, זרועו שעונה על לוח לבן והוא שקוע ראשו ורובו בתכנון הצעד הבא שלו. השני, אדם ממוצא אפריקני-אמריקני, בעל זקן דליל, לבוש במכנסי ג'ינס ובז'קט עור קצר וממתין בקוצר רוח לתורו, כשבקבוק מים מרוקן חציו מונח לצדו.
ברקע התמונה מתנוסס בנין מגורים שלדברי הצלם, מר מו גלבר, הוא הבניין ב'יוניון סקוור' במנהטן התחתית. הנסיבות בהן התנהל משחק השחמט נראו משונות למדי, אולם לא הייתה כל דרך לברר אותן.
עיתון "המודיע" במהדורתו האנגלית פירסם את התמונה במרכזו של עמוד פנימי, בהגדלה ניכרת עם מידע קצר שנלווה לתמונה ושופך עליה מעט אור. היתה זו תמונה מהסוג שמזדמן פעם בשנה לערך. התקשורת הספונטנית בין שני בני אדם שכ"כ זרים זה לזה ונדיר שיחליפו מילה ביניהם היתה יוצאת דופן. השאלות שהתעוררו באופן טבעי בקשר כל מי שראה את התמונה היו: "מי האיש הזה? כיצד השתלשלה תמונה יוצאת דופן כזאת? האם השניים מכירים בכלל זה את זה?".
זמן קצר לאחר מכן צלצל הטלפון במערכת העיתון. הפעם היה על הקו אדם בשם דוד ברגמן, אברך בעל קסם אישי רב, ששמו יצא לו כבעל כושר הסברה בולט וחמימות שופעת וזה מה שהפך אותו למגיד שיעור מבוקש. הוא החל במסירת שיעור דף היומי מדי לילה בבית המדרש ראדזין ובנוסף מסר שיעורים בבורו פארק ובפלטבוש. הרב ברגמן הינו אברך בן עשרים ושמונה בסך הכל אולם נראה כי כבר הספיק למסור שיעורים בכל הש"ס.
פנינו לרב ברגמן, חסיד אמשינוב שגדל בסיגייט, והוא הסביר את אופן התרחשות הענינים: הוא היה בדרכו לקווינס לצורך בדיקת משרה תורנית שהוצעה לו. בנסיעה חזרה הביתה ברכבת היה עליו לעבור לרכבת N בתחנת כיכר יוניון. "כעבור שלושת רבעי שעה של ישיבה ברכבת הלוהטת", מספר ברגמן, "הייתי חייב לצאת קצת להתאוורר". הוא עבר ליד פארק סמוך וראה שם אדם ממוצא אפריקני-אמריקני היושב ליד שולחן שחמט ומנופף לו בידו. הוא קרא לעברו: "יהודי, האם תרצה לשחק שחמט?" הרב ברגמן החליט שעומדות לרשותו חמש דקות במהלכן הוא או יריבו ינצחו. חלפו פחות מחמש דקות והרב ברגמן ניצחו, אולם הייתה זו שהות מספקת עבור גלבר, הצלם שנקלע למקום וחובב מראות בלתי שגרתיים, להנציח את השניים יחד במצלמתו.
"הייתי בבית הכנסת בשבת", מתאר הרב ברגמן, "ומישהו שאל אותי מי ניצח במשחק השחמט. ארך לי עשר שניות בערך לקלוט על מה הוא מדבר. הוא סיפר לי כי התמונה התפרסמה". המשוב לתמונה היה חיובי מאוד. אחד התבטא: "התמונה הזו העניקה לי בטחון באנושיות". אחר אמר: "זהו אחד מהרגעים שיכולים להתרחש רק באמריקה".
גלבר הצלם סיפר למערכת "המודיע" כי תחושות דומות המריצו אותו לצלם את המראה. "למרבה הכאב יש עדיין גזענות רבה במדינה שלנו, וכשאני נתקל במראה מעין זה, זה נותן לי תקוה שגילוי אנושיות אחד יסדר את כל התמונה ויעצור את השנאה הגואה בין איש לרעהו על רקע גזעני", אמר גלבר.
הרב ברגמן הביע את אי הנוחות שלו מהפרסום הרב לו זכה והדחף הראשוני שלו היה להתקשר למערכת "המודיע" ולבקש שלא יפרסמו יותר את התמונה אולם חבר שלו שיכנע אותו כי יש כאן קידוש ד'. ר' יעקב מילר, מייסד ארגון "מתעסקים", המשתתף בשיעוריו של הרב ברגמן מדי יום, הוא אחד מהחברים ששיכנעו אותו כי הפרסום חיובי. הוא ראה את התמונה ב"המודע" של יום שני והתקשר אליו מיד: "ר' דוד, יש לי קשרים עם גורמים שונים ברשויות. אין לך מושג מה עשית. אשריך! הקידוש ד' שגרמת עוד יעזור לכל הקהילה".
מתוך עיתון המודיע