1/18

הרב הוא לא פרופסור

סיפור מיוחד על הענווה המיוחדת של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, שוויתר על ארוחת הבוקר כדי לקבל במאור פנים בחור צעיר.

יעקב לוסטיג

את הסיפור הבא מספר רבי ישראל גרוסמן זכר צדיק לברכה, אביו של הרב יצחד דוד גרוסמן שליט"א, רבה של 'מגדל העמק'.
"כשהייתי בחור צעיר", מספר רבי ישראל, "ישבתי פעם בבית הכנסת ללמוד תורה. הימים היו ימי ערב פסח וגבאי בית הכנסת ניגש אלי וביקש בעדינות שאעבור ללמוד בבית כנסת אחר, כי הוא מנקה עכשיו את המקום לכבוד פסח. עברתי לבית כנסת אחר ושוב חוזר המחזה על עצמו. הגבאי המקומי ניגש אלי ומציע לי שאעבור לבית כנסת אחר כי הוא מנקה עכשיו לפסח.
"חשבתי לעצמי מה אעשה? הרי אני רוצה ללמוד תורה ובשום מקום איני יכול ללמוד. לפתע נפל במוחי רעיון, אגש לביתו של הרב איסר זלמן מלצר, מחבר הספר 'אבן האזל', ומי שהיה אחד מהרבנים הגדולים ביותר באותם ימים, ואדבר איתו בדברי תורה.
"הרב מלצר, למרות הגאונות הגדולה שלו ועל אף שנחשב באותם ימים לאחד מגדולי התורה בעולם כולו, היה אדם מאוד פשוט ועניו. הוא היה מתייחס לכל אחד כאילו היה החבר הכי טוב שלו, גם אם לפניו עמד בחור צעיר לימים.
"הקשתי על דלת ביתו של הרב, הוא פתח את הדלת והכניס אותי למטבח, שם היו על השולחן לחם וכמה ממרחים. הרב שאל אותי מה רצוני ואמרתי לו שבאתי כדי לדבר איתו בדברי תורה, כי בבתי הכנסת מנקים עכשיו לפסח.
"עד היום אני לא סולח לעצמי", מספר הרב גרוסמן זצ"ל. "למה לא חיכיתי עוד כמה דקות שייטול את ידיו ויאכל משהו לארוחת בוקר. הרב לא חשב בכלל שיש כאן משהו מוזר, הוא פשוט התחיל לדבר איתי בדברי תורה בשמחה גדולה, שאל אותי שאלות, האזין בהנאה רבה לתשובות שעניתי עליהן והשיב לשאלות ששאלתי אותו בחזרה, כאילו היה חבר בן גילי, וכאילו שהוא לא תלמיד חכם עצום, שהרמה התורנית שלי היתה נמוכה משלו בהרבה מאוד דרגות.
"אחרי שעתיים נכנסה הרבנית ששבה מקניות שערכה לכבוד החג. עם כניסתה לבית הבחינה הרבנית בכך שהרב עדיין אל אכל את האוכל שהיא הניחה לו על השלחן ופנתה אליו בטענה, למה הוא לא אכל עדיין ארוחת בוקר.
"מה את רוצה ממני", השיב לה הרב בתמיהה, "איך אני יכול לאכול כשהגיע לכאן הבחור היקר הזה, כזה תלמיד חכם גדול והתחיל לדבר איתי בדברי תורה?! שאני אגרום לו להמתין ואשב לאכול? זה הרי לא ייתכן".
"ומה בכך", תהתה הרבנית בחזרה. "היית אומר לבחור הנחמד הזה שיחכה כמה דקות, לא מדובר בארוחה שאורכת זמן רב…".
"הפעם היה הרב מופתע עוד יותר: "שהוא יחכה בשבילי? מה אני רופא? אני פרופסור גדול שאנשים צריכים לחכות בתור כדי שיקבל אותם?!".

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.