1/124

הקשר המיוחד בין העם היהודי והכותל המערבי

הגאון רבי שמואל רבינוביץ, רב הכותל והמקומות הקדושים, מסביר מה מיוחד כל כך בקיר האבנים העתיק שכל יהודי נמס למראהו • וגם: האם נכון היה להקים רחבת תפילה נוספת עבור הרפורמים?

מאת: יעקב לוסטיג

הכותל המערבי. שריד אחרון של בית המקדש המפואר שעמד על תילו ושימש בית תפילה מרכזי של העם היהודי בארץ הקודש. הכותל שאבניו המפורסמות חרוטות בלבו של כל יהודי, ושדורות על גבי דורות ערגו יהודים מכל רחבי העולם אליו, וקיוו שיבוא יום והם יזכו להתרפק על אבניו החמימות.

בשנים האחרונות עולה הכותל המערבי לכותרות מדי ראש חודש, ולא בהקשר חיובי. קבוצה של נשים פרובוקטוריות, שאינן שומרות מצוות ולא מעריכות את תורת ישראל ומסורת ישראל, החליטה שמאחר והכותל הוא של כל העם היהודי, הגיע הזמן לנצל אותו לצורכי תעמולה זולה ומלחמת חורמה נגד הכותל עצמו ונגד כל מה שהוא מייצג.

וכך, חודש אחרי חודש, הן משכימות ובאות במסירות נפש כדי לבזות את המסורת המקובלת בידינו מדור דור, קוראות בתורה ושרות בקול רם, בניגוד לדרך אבותינו ואמותינו, בניגוד לדרך שהתורה הקדושה מצווה, ובניגוד לכל מה שהיהדות מסמלת ומייצגת. גם כשבית המשפט פסק את פסוקו, הן לא הסכימו לציית לחוק, סירבו למלא אחר הוראות השוטרים והמאבטחים במקום, ופעלו ללא ליאות להפריע ולרמוס את קדושת המקום.

באחרונה החליטה הממשלה להקצות רחבת תפילה שלישית, בכותל המערבי. אחת לגברים ואחת לנשים כפי שהיה תמיד, ועוד אחת לטובת מי שטוענים ש"הכותל לא שייך רק לדתיים", ורוצים לעבור על מצוות התורה, ולפעול בניגוד למסורת היהודית בצמוד לאבני הכותל הקדושות.

פנינו לרב הכותל והמקומות הקדושים, הגאון רבי שמואל רבינוביץ שליט"א, וביקשנו לשמוע מפיו, על מה ולמה זכה הכותל המערבי למקום משמעותי כל כך בקונצנזוס היהודי. איך זה שדווקא האבנים שהיו החומה החיצונית לבית המקדש, הן שזכו להיות 'תל תלפיות', המקום שאליו מתנקזים יהודים מכל רחבי העולם, כדי לשפוך את לבם בתפילה לאביהם שבשמים.

"הכותל המערבי בראש ובראשונה, הוא שריד לבית מקדשנו", משיב הרב רבינוביץ. "זה המקום הכי קרוב לקודש הקודשים. לכן העדיפות שלו על פני הכתלים האחרים המקיפים את הר הבית.

"חכמנו זכרונם לברכה אמרו: "מעולם לא זזה שכינה מהכותל המערבי", לכן יש לו, לכותל, עוצמה רוחנית אדירה. שלמה המלך במלכים א' פרקים ח' ו-ט', יש לו תפילה שהוא מתפלל לקדוש ברוך הוא בעת שהוא חונך את בית המקדש הראשון. זאת תפילה מלאה רגש ומומלץ לכל אחד לעיין בה כדי להתחבר ולהבין את המשמעות של המקום הקדוש הזה. אומר שלמה המלך לקדוש ברוך הוא, אני מבקש ממך "להיות עיניך פקוחות אל הבית הזה". הוא מבקש שכל אדם בעולם שיש לו כל תחינה וכל תפילה לקדוש ברוך הוא, "ופרש כפיו אל הבית הזה, ואת תשמע השמים מכון שבתך".

"שלמה אינו מסתפק בכך שתפילותיו של העם היהודי יתקבלו בבית המקדש. הוא מבקש גם שתפלותיהם של הגויים שיושמעו בבית הזה, יתקבלו גם הן לרצון. "גם הגוי אשר בא מארץ רחוקה ולא מעמך ישראל". והקדוש ברוך הוא מקבל את תפילתו של שלמה ומבטיח לו: "והיו עיני וליבי כל הימים". כל הימים! גם כשבית המקדש קיים, וגם כשהוא חרב בעונותינו הרבים. גם כיום כשאנו כולנו טמאי מתים ואיננו יכולים להיכנס למקום המקדש, אינינו יכולים לגעת בקודש הקודשים, גם עכשיו אנחנו נמצאים במקום הכי קרוב לקודש הקודשים ומעתירים בתפילה, והקדוש ברוך הוא שומע.

"אין זה פלא, אם כן, שהמקום הזה נהפך לבית הכנסת הגדול ביותר, ליהודים מכל העולם. הוא גם המקום שבו נחשפת הנקודה היהודית העמוקה החבויה אצל כל יהודי, אי אפשר להסביר את זה, אלא אולי להשתמש במילים של הרב קוק שאמר על אבני הכותל שהן "אבנים עם לב של אדם". אתה רואה אנשים רחוקים מכל נקודה יהודית מגיעים אל המקום, מתרגשים מתעוררים ומתחברים לשרשרת הדורות. הם מתחברים אל העבר המפואר של העם היהודי, אל המהות של הדברים.

"אני אומר תמיד אנחנו לא חופרים כדי לגלות אבנים. מכוש החופרים בא לגלות שורשים. השורשים של עמנו נמצאים באבנים האלו, ומסבירים לנו את הזכות שנפלה בחלקנו להיות חלק מאותה שרשרת דורות נצחית".

  • מה באמת חושב הרב על פתיחתה של רחבה שלישית לכותל? האם באמת מדובר בפיתרון ראוי שימנע את החיכוכים והמתיחות סביב שמירת מנהגי היהדות הנאמנה ברחבת הכותל הישנה?

"אני חושב שזו החלטה שמוטב היה שלא היתה באה לעולם. לראשונה מאז שחרב בית המקדש בעוון שנאת חינם, חולקה רחבת הכותל לשבטים. בצד רחבת הכותל המסורתית, שבה התפללו יהודים במסירות נפש מאות בשנים, תפעל רחבה נוספת לתנועות החדשות והמחדשות.

"לו היו יכולים אבותינו ואמותינו להשתתף בדיון בממשלה, היו בוודאי מזכירים לכולנו את המחיר הנורא ששילם עמנו על הבדלנות והקנאות. הם היו מספרים לנו בדמעות על המחנות הנלחמים זה בזה עד שפיכות דמים בירושלים הנצורה, בשעה שמסביב כבר בונים הרומאים את מגדלי המצור. הם היו מזכירים לנו כמה יקר היה המחיר ששילמנו בפעם הקודמת בה ביקשו זרמים שונים לכפות את דרכם על ירושלים כולה. לו היו אבותינו ואמותינו יכולים להשתתף בהצבעה על קריעת הכותל למחנות ולפלגים – הייתה ההצעה מושלכת מן השולחן בשאט נפש. לפצל את הכותל? להפריד בין יהודים במקום הקדוש הזה? לשלול כל פשרה ובלבד שכל אדם יקבל, דווקא בכותל, את הבמה לבטא את חידושיו הדתיים? מי יעלה זאת על דעתו?

"איש לא ניצח בהצבעה אתמול. כולנו, כל עם ישראל, אנחנו וצאצאינו וצאצאי-צאצאינו, הפסדנו. הפסדנו את האחדות הנדירה שנוצרה סביב הכותל המערבי והייתה סמלו של העם היהודי בכל שנות גלותו הארוכה. לא אל קיר האבנים כספו יהודים במרוקו ובפולין, בפרס ובאנגליה; אלא אל גילוי השכינה המתגלה בקיבוץ שבטי ישראל בירושלים. "ויהי בישורון מלך, בהתאסף ראשי עם, יחד שבטי ישראל". תמיד היו דעות שונות ודרכים שונות, אבל ירושלים הייתה המקום האחד המאחד את כולם. המקום שאליו באים מתוך ענווה, ולא מתוך תחושה של בעלות וזכות. את כל זה – הפסדנו בהצבעה אתמול. כולנו.

"במשך שנים ארוכות פעלתי בדרכים גלויות וסמויות כדי להשיב את השלום אל הכותל המערבי. הסכמתי לויתורים מרחיקי לכת מתוך אמונה כי "גדול השלום". אך לנוכח המתקפה הקנאית הבלתי פוסקת על הכותל מצד ארגונים שונים, והאווירה המורעלת שהלכה והתפשטה בו, נאלצה הממשלה, בכאב לב ובלית ברירה, לקבל גזירת פיצול, ולהסיר מרחבת הכותל את אש המחלוקת שאיימה לכלות את הכל.

"עתה, משנגזרה הגזרה, לא נותר לנו אלא להתפלל כי נמצא במהרה את הדרך לשוב ולהתאחד. "הֲלוֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, הֲלוֹא אֵל אֶחָד בְּרָאָנוּ, מַדּוּעַ נִבְגַּד אִישׁ בְּאָחִיו לְחַלֵּל בְּרִית אֲבֹתֵינוּ?" (מלאכי ב). סהדי במרומים שעשיתי כל שיכולתי כדי למנוע את הפילוג. עכשיו עלינו לעשות הכל על מנת לשוב ולסלול את הדרך אל האחדות בירושלים".

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.