1/35

הספינה החלה לשקוע, והנוסעים התחננו שירשו להם לעבור לספינה השניה

רב החובל האנטישמי הציל את היהודים ללא ידיעתו * הסיפור מדהים על אמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא, על שנאת ישראל טהורה של רב חובל אנטישמי, ועל נס הצלה.

יעקב לוסטיג

את הסיפור הבא סיפר רבי ישראל גרוסמן, מחשובי רבניה של ירושלים עיר הקודש, ראש ישיבה ואב בית דין. הרב ישראל גרוסמן הוא אביו של הרב יצחק דוד גרוסמן, רבה של מגדל העמק וראש מוסדות 'מגדלור' שסניפיהם פזורים ברחבי הארץ.
המקרה המתואר בשורות הבאות אירע לפני יותר ממאה שנים, כשסביו של רבי ישראל גרוסמן, הרב יצחק דוד גרוסמן (הראשון), שב לארץ ישראל לאחר ביקור שערך באירופה שם למד תורה וחסידות מפי רבי אהרן מקרלין.
היה זה בערב שבת, מספר נכדו רבי ישראל גרוסמן, זכר צדיק לברכה. הסבא שלי, רבי יצחק דוד הפליג בספינה יחד עם קבוצה נוספת של יהודים שעשו את דרכם לארץ הקודש. באותו ערב שבת התרגשה עליהם סערה חזקה מאוד, ומשך שעה ארוכה היטלטלה הספינה בלב ים כקליפת אגוז קלילה.
ממול הספינה שלהם הפליגה ספינה נוספת, שגם היא הטלטלה על פני הגלים העצומים, וכשהתקרבו שתי הספינות זו מול זו, התרוממה הספינה האחרת מכח גל ענק שדחף אותה כלפי מעלה, ונחתה על הספינה שבה שהו סבי ועמו קבוצה של יהודים נוספים.
הספינה שלהם החלה לשקוע, והנוסעים בה התחננו לרב החובל של הספינה השניה, העליונה, שירשה להם לעבור לספינה שלו. רב החובל נעתר להפצרותיהם, והורה לאנשיו לשלשל סולמות לטובת נוסעי הספינה התחתונה שמיהרו לטפס אל הספינה העליונה, מתוך הבנה שספינתם שלהם צפויה לשקוע בתוך דקות אחדות ולהיעלם במצולות.
כשהבחין רב החובל בכך שבין נוסי הספינה התחתונה יש גם יהודים, הקשיח את לבו, והודיע שהוא לא מוכן לקבל בספינתו אורחים יהודים. היהודים מצדם ניסו להפציר בו ולעורר את רחמיו. בדמעות ותחנונים הבטיחו שישלמו לו כסף רב לאחר שיגיעו לחוף מבטחים, אבל רב החובל אטם אוזניו משמוע, והודיע להם שהחלטתו סופית ובלתי ניתנת לשינוי. אחרי שעלה אחרון הגויים לספינתו, הוא הורה לאנשיו למשוך בחזרה את הסולמות והותיר את היהודים האומללים בספינה התחתונה כשהם מתכוננים למותם.
רק הרב יצחק דוד גרוסמן לא נבהל ולא נרתע. הוא ירד לתאו, שלף מהמזוודה את בגדי השבת, חבש שטריימל והחל לקרוא בקול גדול את פרק ק"ז שבתהילים, שנוהגים החסידים לומר לפני תחילת תפילת מנחה של ערב שבת. "יורדי הים באניות, עושי מלאכה במים רבים", קרא רבי יצחק דוד בקול גדול מתוך הסידור, "המה ראו מעשי ה', ונפלאותיו במצולה. ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו. יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג, ויחוגו וינועו כשיכור וכל חכמתם תתבלע, ויצעקו אל ה' בצר להם, וממצוקותיהם יצילם".
אחרי אמירת פרק התילים התפלל הרב גרוסמן תפילת מנחה, ולאחריה קבלת שבת ותפילת ערבית, כשהמילים בוקעות מפיו בהתלהבות ובשמחה, כאילו היה עומד עכשיו בטבורו של בית הכנסת הסמוך לביתו שבירושלים העתיקה.
שאר הנוסעים היהודים השתוממו מגודל הביטחון של רבי יצחק דוד גרוסמן. הם עמדו נרעדים ונרעשים. כל חריקה קלה הקפיצה אותם, בטוחים היו שהנה, משקלה של הספינה העליונה גובר, וספינתם שלהם ששקועה בתוך הים הסוער טובעת בעוד רגע יחד איתם. הם ניסו להפציר ברב החובל האנטישמי שכמובן לא שעה לזעקתם.
אחרי תפילת ערבית קידש הרב גרוסמן על היין, נטל את ידיו והחל לאכול סעודת שבת כשהוא מזמר זמירות בהתלהבות, ומנסה לסחוף אחריו את יתר היהודים שנותרו אתו בספינה הריקה.
לפתע הגיע גל ענק שטלטל את ספינתם טלטלה עזה. כתוצאה מכך התנתקה הספינה העליונה מהתחתונה, והתהפכה אל תוך הים, כשכל נוסעיה טובעים למוות. הספינה התחתונה חזרה לצוף בגבוה מתאים, לאחר שהוסר ממנה משקלה של הספינה העליונה, וליהודים היתה אורה ושמחה.
**
מה אנחנו לומדים מהסיפור הזה?
הרבה מאוד דברים, אבל הלימוד החשוב ביותר הוא שיהודי צריך תמיד לשים את מבטחו בקדוש ברוך הוא. יהודי צריך לדעת שאם רב החובל האנטישמי אינו רוצה להציל אותו, לקדוש ברוך הוא יש דרכים משלו לעשות זאת. כל מה שהוא רוצה מאתנו זה שנבטח בו, שנסמוך עליו, ושנדע שהוא זה שקובע בדיוק מתי יסער הים, ומתי ינוח. כמה גלים יהיו, מה יהיה הגובה שלהם, וכמה בועות קצף ינפצו בכל גל וגל. כי שום דבר שקורה כאן למטה, לא קורה מעצמו. העולם כולו על כל פרטיו הקטנים והגדולים, מונהג במדוייק על ידי בוראו שאוהב אותנו ומשגיח עלינו בכל רגע ורגע.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.