1/33

"הישיבה מתכון בטוח לעתיד הנער"

הרב שלמה רוזנשטיין חבר מועצת עיריית ירושלים ויועץ חינוכי : "הישיבה מתכון בטוח לעתיד הנער ומכשירה אותו לקראת אתגרי החיים הישיבה הטביעה בי את כח הנתינה וכל המשתמע מכך, עזרה לזולת, חסד ומידות טובות."

מדוע ראוי להקדיש את שנות הנערות כדי ללמוד בישיבה, האם לא ראוי יותר ללמוד לקבלת תואר?

השאלה נובעת מחוסר ידע בסיסי במהות הישיבה, גילאי ה'עשרה' על מורכבותם דורשים כר חינוכי נוח, כי גיל זה יבנה את עתידו של הנער, הישיבה בראש וראשונה הינה חממה חינוכית יוצאת דופן עבור גילאים אלו, כאשר הכלל 'לעולם יהא אדם' מנחה כל צעד ושעל של המחנכים ומתווי הדרך, עיצוב האישיות כאדם, כבוגר וכן כיהודי מתרחש בינות כתלי הישיבה, הלימוד בישיבה אינו לימוד שכלי ועיוני בלבד כבמוסדות האחרים לבני גיל זה אלא דגש מיוחד מושם על חינוכו של כל נער ונער באופן פרטני למען יעצב בה את אישיותו לעתיד, עיצוב זה משפיע על הנער חינוכית ומחשבתית כאחד.

כאשר אומר אתה חינוכית למה הכוונה?

כדי לענות על כך חובה עלי להבהיר מהו אופן הלימוד הנהוג בישיבות משום שסדרי הלימוד ומתכונתם, אלו המשפיעים על האדם ומחנכים אותו לבגרות ובשלות, לשם השוואה, במוסדות להשכלה גבוהה הידע הבסיסי נרכש על ידי האזנה למרצה אשר הוא מציג את עיקר הדברים ולאחר מכן פונים הסטודנטים להכנת שיעורי הבית (אלו שלא נרדמו במהלך ההרצאה…), לעומת צורת הקניית ידע זו בישיבות אין הדבר כך, בהיכל הישיבה יושבים התלמידים ושוקדים על לימודם באופן עצמאי כאשר זוגות זוגות עמלים להבין מה נאמר בספר הלימוד ובתורנות כל אחד ואחד מרצה הוא ולא מאזין פסיבי, כמובן שישנם אנשי צוות הקשובים לשאלות הבחורים ויענו לכל פניה, גישה זו היא המבשילה את הנער הצעיר ומבגרת אותו חינוכית כאשר רכון הוא על ספרו בדיוק כאותו רב המכין את שיעורו, טיפ נוסף אשר נותן לנו לימוד זה הוא שאין זה כרכישת ידע ותו לא אלא גם הרגש תופס מקום של כבוד במהלך הלימוד בעת הוויכוח עם החבר או ההסכמה עמו, למעשה רק בסוף השבוע כאשר הסוגיא הנלמדת נלמדה ונשנתה שוב ושוב יגיע ראש הישיבה ובשיעורו ייתן את ההיבט שלו וינתח את הנלמד מנקודת מבטו.

חדד לנו בבקשה מה התועלת המחשבתית בלימוד זה?

כפי שאמרתי, בהיות שהנער לא מקבל את הדברים על ידי מרצה העומד לפניו ומראה לו באצבע 'כזה ראה וקדש' אלא הידע נרכש על ידי ליבון הנושא בין הנער לבין בר שיחו דבר זה מרגיל את הנער להפעיל את כוח המחשבה שניחן בו ועל ידי כן יחדד את תפיסתו, כיוון חשיבה זה ילווה אותו בכל מהלך חייו.

ומה בדבר תכני הלימוד?

גם תכני הלימוד קשורים הם לסעיף הקודם, תכנים אלו מפתחים אצל הנער חשיבה לוגית ברמות גבוהות מגיל צעיר, עובדה היא כי בוגרי הישיבות בהגיעם להשלים בגרויות בשלב מאוחר יותר בחייהם נוחלים הם הצלחה הרבה מעבר לממוצע הארצי בבחינות אלו על כי חשיבתם הלוגית פותחה בגיל צעיר.

על פי האמור הישיבה הינה מתכון בטוח לעתיד האדם באשר הוא, מכשירה היא את הנער לקראת החיים, נותנת כלים להתמודדות עם כל האתגרים שיבואו עליו וזה עוד לפני הערך של לימוד התורה שהוא ערך עליון בפני עצמו.

לסיום נשאל מה תרמה לך הישיבה בבניין אישיותך?

הישיבה מעבר לכל הערכים שרכשתי בה הטביעה בי את הנתינה כערך עליון, חסד, נתינה ומחשבה על הזולת שם למדתי, הסיוע לתלמיד נחשל, העזרה לתלמיד שבא מבית בעל אמצעים דלים, הגמחי"ם הרבים הפעילים בין כתלי הישיבה מגמ"ח לדפי נייר וכלי כתיבה עד גמ"ח למקצץ ציפורניים או מגהץ דרך גמ"ח לכסף קטן לנסיעות, הישיבה היא אנטי תזה לישראליות ולמערביות אשר בתרבויות אלו כל אחד חושב על עצמו בלבד ומלמדת נתינה ומידות טובות מה הן.

רוצה לדבר עם מישהו על ישיבה או על כל דבר אחר ביהדות?

הרב אהרון מחכה לך בטלפון שמספרו 050-4141386 אפשר גם לרב שמעון 052-7636278 או לשיחת חינם ב 1800-20-18-19

וכמובן תוכל לפנות לרב של האינטרנט כאן באתר… לחץ כאן!

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.