1/13

מה הם עושים בישיבה

אלפי תלמידי הישיבות יושבים והוגים בתורה יום ולילה בבתי המדרשות והישיבות ברחבי הארץ והעולם. מה הם בכלל עושים שם? הלקסיקון הישיבתי לפניכם!

יעקב  א. לוסטיגמן

 

גמרא – ספר התלמוד מכונה בפי בני הישיבות בשם "גמרא". המשמעות המילולית של "גמרא" בארמית היא "מסורת" אך השימוש הרווח במילה מיועד כאמור לתלמוד הבבלי (בדרך כלל) או הירושלמי (לעיתים נדירות).

 

בית מדרש – אולם הלימודים המרכזי של הישיבה. יש המכנים אותו 'היכל'. בנוסף לבית המדרש יש גם "חדרי שיעורים" – כיתות לימוד, חדר אוכל, ובישיבות רבות גם פנימייה המשמשת מעון לתלמידי הישיבה.

 

זמן – תקופת לימוד בישיבה, סמסטר. השנה מחולקת לשלושה 'זמנים': 'זמן אלול' המתחיל בראש חודש אלול ומסתיים בערב יום הכיפורים, 'זמן חורף' – מתחיל ברוב הישיבות ברוב השיבות בראש חודש חשוון ונמשך עד ראש חודש סיוון ו'זמן קיץ' שמתחיל במרבית הישיבות בראש חודש אייר, ונמשך עד ערב תשעה באב.

'בין הזמנים' – תקופת החופש בעולם הישיבות. במרבית הישיבות ישנן שלוש תקופות של 'בין הזמנים', אחת מיום כיפור ועד ראש חודש חשוון (עשרים יום שמהלכם חלים חגי תשרי – יום כיפור, סוכות ושמחת תורה). תקופת 'בין הזמנים נוספת והארוכה ביותר היא בחודש ניסן, מראשית החודש ועד סופו, כשבאמצעו חל כידוע חג הפסח, וחופשת הקיץ המכונה גם היא בין הזמנים מתחיל בערב תשעה באב ומסתיימת בראש חודש אלול. תקופות הלימוד בישיבות נקראות 'זמן' ומכאן נגזר שמן של תקופות החופשה 'בין הזמנים'.

 

סדר – יחידת לימוד. במרבית הישיבות מתחלק היום לשלושה סדרים, סדר א' בשעות הבוקר לאחר ארוחת הבוקר ועד לצהרי היום. סדר זה מוקדש בדרך כלל ללימוד עיוני של סוגיות גמרא. סדר ב', מכונה גם 'סדר בקיאות', בשעות אחר הצהרים ועד הערב, מוקדש בדרך כלל ללימוד פחות עיוני, עם הספק גבוה של כמה דפי גמרא לשבוע ואילו 'סדר שלישי' מתקיים בשעות הלילה אחרי תפילת ערבית ועד שעת השינה או קצת לפניה. סדר זה מוקדש בכל ישיבה ללימוד שונה, בחלק מהישיבות הוא מכונה 'סדר הכנה' ובו הבחורים לומדים את יסודותיה של הסוגיה בה יעסוק השיעור העיוני למחרת. בישיבות רבות, בעיקר במגזר החסידי קיים סדר לימוד נוסף לפני תפילת שחרית, הוא מכונה בדרך כלל 'סדר השכמה' ומיועד ללימוד עצמאי וחופשי בו כל תלמיד מחליט איזו מסכת ברצונו ללמוד בזמן זה.

סיום – חגיגה הנערכת לכבד סיום לימוד מסכת גמרא. כאשר הישיבה כולה מסיימת מסכת, נערכת בדרך כלל חגיגה גדולה הכוללת גם סעודת מצווה. כאשר אחד התלמידים מסיים מסכת שלמד באופן עצמאי, הוא בדרך כלל עורך סיום עם מספר מצומצם של חברים, ומחלק להם כיבוד קל.

 

תלמוד בבלי – מכונה בדרך כלל גמרא. זהו חיבור הכולל את דברי האמוראים שחיו בתקופה שאחרי חורבן הבית השני. התלמוד מבוסס על פי סדר של שישה סדרי משנה, כל אחת מהמשמניות מצוטטת בתוכו במלואה, ולאחריה מופיעים דברי האמוראים שדנים בדברי המשנה, מבקשים לדעת מה המקור לפסקי ההלכה המוזכרים במשנה, ומסבירים מה עומד מאחורי המחלוקות בין התנאים. הפסיקה ההלכתית במשך הדורות מבוססת על דברי הגמרא ואילו מי שפוסק הלכה על פי דברי המשנה מוזכר לגנאי ונקרא "מבלה עולם". התלמוד הבללי כתוב בארמית בלולה בלשון הקודש, הוא אינו מכיל ניקוד או פיסוק ונדרשת מיומנות רבה כדי לדעת כיצד ללמוד מתוכו. את התלמוד הבבלי סידר וערך רב אשי

תלמוד ירושלמי – חיבור דומה לתלמוד הבבלי, אולם בעוד התלמוד הבבלי מבוסס על דברי האמוראים שחיו בגלות בבל, התלמוד הירושלמי מורכב מדבריהם של האמוראים שחיו בארץ ישראל באותה התקופה. התלמוד הירושלמי מתאפיין בקיצור נמרץ של הדברים, ואפילו שמותיהם של האמוראים מוזכרים בו בקיצור. על אף שהוא מכונה 'תלמוד ירושלמי', רוב חכמי ארץ ישראל באותה תקופה התגוררו בטבריה ובגליל, ושם גם נכתב התלמוד הירושלמי.

 

אמוראים – תלמידי הישיבות בבבל או בארץ ישראל, שדבריהם מוזכרים בתלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי. מוקבלנו מפי רבותינו הקדמונים, שכל אמורא שזכה ששמו יוזכר בתלמוד היה בכוחו להחיות מתים בגודל צדקותו. האמוראים מבבל מוזכרים בדרך כלל תוך אזכור שמם ללא תואר או בצירוף לתואר רב (רב אשי, רב הונא וכדומה). לעומתם האמוראים שגרו בארץ ישראל כמו גם התנאים המוזכרים במשנה, זוכים לשם התואר המלא 'רבי' (רבי יוחנן, רבי עקיבא וכדומה(.

 

תנאים – חכמי המשנה. ישנם תנאים ששמם מופיע עשרות ומאות פעמים בששת סדרי המשנה כמו רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי ועוד, ואילו תנאים אחרים מוזכרים רק פעם אחת או פעמים בודדות בכל ששת הסדרים. מרבית התנאים חיו בארץ ישראל, אחרי סיומה של תקופת הנביאים ועד לתקופה קצרה אחרי חורבן הבית השני.

 

משנה – ריכוז ערוך ומסודר של שישה סדרים. המשניות נאמרו בעל פה במשך מאות שנים על ידי התנאים, ותלמידיהם שיננו אותן ושימרו אותן בזיכרון, עד שהחליט התנא רבי היודה הנשיא לרכז את כל המשניות יחדיו וחלק אותן לשישה סדרים.

 

שישה סדרי משנה – חלוקת המשניות לפי נושאים. ששת הסדרים מחולקים לפי הסדר הבא:

סדר זרעים – כולל מסכתות משנה העוסקות בגידולי קרקע, וההלכות הנוגעות בנושא. כיצד מברכים על הפירות, מתי יש צורך לברך ברכה אחרונה, פרטי הלכות תרומות ומעשרות, מצוות פאה, דיני ערלה ביכורים שמיטה ועוד.

סדר מועד – כולל מסכתות משנה העוסקות בהלכות הנוגעות לשבת ומעודי ישראל. בסדר זה כלולה גם מסכת שבת העוסקת בהרחבה רבה בדיני המלאכות האסורות בשבת, וכן מסכתות על כל חג ומועד כמו מסכת סוכה, יומא (יום הכיפורים), פסחים ועוד.

סדר נשים – כולל מסכתות העוסקות בהלכות נישואין וגירושין, מסכת קידושין, גיטין, יבמות כתובות ועוד.

סדר נזיקין – כולל את 'שלושת הבבות', בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. מסכתות אלו עוסקות בדיני ממונות, בעלות על קרקעות, סכסוכי ירושה ועוד.

סדר קדשים – כולל את מסכתות המשנה העוסקות בדיני הקרבנות שהוקרבו בבית המקדש. לכל קרבן הלכות משלו, סדר השחיטה, קבלת הדם וזריקתו על גבי המזבח, חלק מהקרבנות נאכלים וחלקם נשרפים. המשנה בסדר זה מפרטת את ההלכות הללו בהרחבה.

סדר טהרות – כולל את מסכתות המשנה העוסקות בנושאי טומאה וטהרה, דיני טומאת המת, הזית אפר פרה אדומה, הלכות נידה, טהרת הידיים בזמן האוכל ועוד.

רוצה גם אתה לטעום ממתיקות התורה? אולי איזה שיעור תורה באיזור מגוריך?

בשביל זה אנחנו כאן!!!

רבני טוב-טוב ישמחו לתת לך מענה לכל מה שאתה מחפש!! חייג עוד היום 1800-20-18-19 (השיחה חינם)

או ישירות להרב שמעון  052-763-6278 ויש לנו גם את הרב אהרון 050-414138 הם מחכים לשמוע ממך!

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.