1/47

האש והלהבות השתוללו והיא נלחמה על ילדיה

חיה – מלכה אברמסון שנכוותה באש בכל גופה ובמסירות נפש הצילה את סבתא שלה ושלושת ילדיה מהאש

יפי לנציצקי

לפני כשלושים שנה זה קרה . ניצוץ אחד של גז שדלף ניצת, וזהו. ברגע התפשטה האש במהירות וכילתה את כל הבית של חיה מלכה. בגלל השבילים הצרים במקום מגוריה, ארך לצוותי כיבוי האש זמן רב להגיע, ובנתיים תפקדה חיה מלכה ככבאית מתנדבת בעצמה. פעם אחר פעם היא יצאה מהבית ונכנסה אליו שוב רק כדי להציל את היקרים לה מכל – סבתא שלה ושלושת ילדיה, ששהו באותו זמן בבית .מסביב האש השתוללה,הלהבות עטפו את הבית מכל צדדיו , אבל חיה מלכה חשבה רק עליהם , וברוך ה' הצליחה לעזור לארבעתם להינצל.
חיה מלכה מדברת איתי מדירתה שבהר ציון. אחרי כל השנים היא עדיין מתגוררת במקום בו הכל התחיל. אנחנו משוחחות באנגלית, שפת האם של חיה מלכה בכל אופן מרגישה בה טבעי ובטוח יוצתר למרות השנים שעשתה בארץ ישראל. חיה מלכה לקחה את סיפור החיים שלה למקום של עזרה לאנשים , אבל מבחינתה , הנסיון ההוא הוא לא סוף הדרך.
"כשהייתי בבית החולים בשיקום ארוך ומפרך , עם כוויות קשות,הרבה מאד יהודים התפללו בשבילי. אנשים הקיפו אותנו בטבעת אוהבת, והיו כמובן פרסומים בעיתונות , ואחר כך את הספר' מי באש'. כיום אני עומדת בראש ארגון שנקרא 'חיה מלכה בורן פאונשיין' ובתרגום חופשי לעברית: ארגון הכוויות של חיה מלכה. אני לאנשים להחלים מכוויות מתוך נסיון של שלושים שנה שצברתי בנושא , ומתוך הרבה לימוד אצל בעלי נסיון דוגמת גברת גרין מסנהדריה והרבנית שמואלי מבני ברק .אנחנו גם מסייעים כלכלית לאנשים מועטי יכולת הסובלים מכוויות על מנת שיוכלו לעמוד בהוצאות הריפוי. ואגב, אנחנו מחפשים עוד ועוד מתנדבות שיהיו פרושות בכל השכונות, כדי להגיש עזרה ראשונית במקרה של כוויה. ולמה?כי למדתי לספור שניות מרגע התרחשות הכוויה ועד שהיא מטופלת. השניות האלה יכולות לעשות את כל ההבדל!
" לא מזמן הגיעה אלי מבשלת של ישיבה במצב קשה. שמן רותח נשפך לה על הצוואר , אבל אחרי שעתיים שטיפלתי בה היא יצאה כשהכל נקי. לא היה זכר למה שקרה . לא נתתי לה אקמול או משהו לשיכוך כאבים, כי הכאב הוא המתנה הכי גדולה שה' נתן לנו. דרך הכאב אפשר לרפא. העצבים שלי נאכלו בשריפה, ומכיוון שכך לא הרגשתי כאב. כך יכולתי להציל את סבתא שלי ואת הילדים. אבל צריך לדעת שבדרך הטבע כאב הוא חסד.
" אם תסתכלי עלי היום , השתקמתי מהשריפה והעברתי את הניסיון שלי לעשייה חיובית.במשך השנים למדתי להגיד לעצמי :ה' הוא טוב, ומה שהוא עושה זה טוב , ואם זה מה שקרה – סימן שזה מה שאת צריכה. בהזדמנויות מסוימות של פחד חזרתי ושיננתי לעצמי את המשפטים האלה כדי להחדיר אותם חזק בליבי . כי פחד, כשלא מטפלים בו נכון- יכול רק לעצור, ולשנות את התגובה שלנו בצורה קיצונית. אני זוכרת שאחת הבנות שלי הייתה בסמינר שידעתי שייתכן שהיא לא תהיה מרוצה בו,. מרוב פחד ממה שהיא תגיד לא שאלתי אותה איך היה, ונמנעתי מהתעניינות. היום אני יודעת שהייתי צריכה לטפל ולבדוק ולא להשאיר את הדברים כך, אבל זו באמת תוצאה של פחד.
"אם תשאלי אותי מה אני חושבת על ההרצאות , אגיד לך שזה לא פשוט לי בכלל. אני מרצה הרבה בכל מיני פורומים, אבל זה לא טבעי לי. להפך, גדלתי כילדה ביישנית מאוד, וההרצאות עולות לי במאמץ – על! אחת החברות שלי הייתה המורה הלא רשמית שלי לשיחה לפני ציבור . כשהיא עמדה ודיברה בפני קהל, הייתי מוקסמת. אמרתי לה: איך זה יכול להיות שזה בא לך ככה בקלות, ואני שצריכה לעמוד הרבה בפני קהל מרגישה שכל פעם כזו היא עבודה עצומה עבורי? היא אמרה לי: חיה- מלכה , זה התיקון שלך. לא תמיד כל מה שבא לנו בקלות הוא מה שנכון באמת.
"תראי, אולי אנשים מסתכלים רק על הפרסום שנשאר, וברוך ה' הניסיון של השריפה אומנם אכן מאחורינו, אבל ניסיון אחד עובר, וניסיון אחר מגיע במקומו, ואין לאף אחד במה לקנא. למשל, אחת עשרה שני אחרי השריפה נולדה לנו חסי , בעל תסמונת דאון. אם תשאלי אותי. הניסיון הזה היה לי מאד לא פשוט, במידה מסוימת אפילו יותר מהשריפה על כל ההשלכות שלה . כשהיא נולדה , לא הכרתי אף משפחה שיש לה ילד עם צרכים מיוחדים. לאף אחד מהמכרים שלנו לא היה. כן הכרנו דוד של בעלי שנהיה נכה באחת המלחמות ופיתח את עצמו עד שנהיה מנתח עם מכשור מיוחד המתאים למוגבלות שלו, אבל הוא היה דוד מבוגר , ופה הייתה תינוקת קטנה שלא תמיד ידעו איך להתייחס אליה. אני זוכרת ששמעתי פעם איש אומר: מונגולואידים. שאלתי אותו: למה אתה מדבר ככה? הוא ענה לי שאם לא יגיד כך , אף אחד לא יידע על מה הוא מדבר…
"היו גם חסדים. בגיל ארבעים ושלוש זכיתי ללדת תינוקת בריאה ומתוקה שמילאה את ליבנו שמחה והמתנה הזו לא הייתה מובנת מאליה בכלל מכל הבחינות. אבל כן. היו עוד נסיונות בריאות. יש לנו עשרה ילדים בלי עין הרע, ולאחד היה קרוהן ואחד איבד ראייה בעין אחת. בקיצור , בני – אדם, התמודדויות לא נגמרות, הן רק מתחלפות".

(פנינים – בקהילה)

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.