1/16

"בצבא הבנתי שחסרה לי משמעות בחיים"

שניר כחלון מגבעתיים הבין שלושה חודשים אחרי הגיוס שהוא רוצה להיכנס לישיבה וללמוד תורה • השינוי החל באופן מיידי.

שניר כחלון (24), היה ילד ישראלי רגיל לכל דבר. הוא גדל בגבעתיים, קיבל חינוך איכותי במשפחה חמה ומסורה. ובכל זאת, כשהגיע לבגרות, החליט שניר לעשות 'סוויץ' בחיים, ולעבור צד. בשיחה שקיימנו אתו ניסינו להבין מה קורה לבחור ישראלי מהשורה לקום בבוקרו של יום בהיר ולהחליט שהוא רוצה להיות 'דוס'.

"זה התחיל בגיל מאוד צעיר", אומר שניר. "זה היה תהליך שנמשך שנים, ורק לקראת הסוף הבנתי מה המשמעות שלו. כל הזמן היתה לי הרגשה שאני לא במקום הנכון, שאני לא במקום טוב. לא היה חסר לי כלום, אבל תמיד רציתי משהו אחר. בגן חיכיתי לעלות לכתה א', בכתה א' רחיכיתי לכתה ב', בבית הספר היסודי חיכיתי לחטיבה, ובחטיבה חיכיתי לתיכון, ואחר כך חיכיתי לצבא. חשבתי שבצבא אני אמצא משמעות עמוקה יותר.

"אבל זה לא קרה. בחודשיים הארונים עוד הייתי בעננים הרגשתי טוב, אבל אחר כך התחושה הזאת התפוגגה ונשארתי עם טעם מר בפה. שוב התאכזבתי. הבנתי שבעצם אני הגעתי לשלב מאוד מתקדם במסע החיים, אני כבר עוד מעצב את חיי הבוגרים, ועדיין לא מצאתי את המקום שלי.

"מכאן היתה הדרך קצרה מאוד לחזרה בתשובה. עוד לפני כן התעניינתי בדת, שמרתי שבת באופן חלקי, קצת התפללתי ועוד, אבל כששוב התאכזבתי הבנתי שבעצם המקום היחיד שבו אני מרגיש טוב זה בבית המדרש.

"התחלתי תהליך אינטנסיבי של שינוי באורח החיים, החזקתי יותר ויותר, למדתי ברצינות רבה את ההלכות, ויצרתי קשר עם אנשים שעזרו לי להתקדם בדרכי החדשה. היום אני בישיבת 'נווה ארץ' ביישוב באר יעקב, כבר ארבע שנים בישיבה ואני מאושר. אני נמצא במקום טוב, יש לי ייעוד בחיים ואני מגשים אותו בשמחה רבה.

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.