1/60

באיזה יום חוגגים פורים? תלוי את מי שואלים…

בתל אביב ובירושלים פורים אינו באותו יום. למה בעצם שונה הפורים מכל החגים האחרים והוא נחגג בשני תאריכים שונים?

יעקב לוסטיג

פורים נחגג בכל שנה על פני יומיים. בתאריך י"ד באדר, הוא נחגג בכל רחבי הארץ והעולם, למעט מספר מקומות בודדים, ובמקומות הבודדים הללו, הוא נחגג בט"ו באדר.

למה בעצם?

כדי להבין את הסיבה, עלינו לחזור אל סיפור המגילה: המן גזר, באישורו של המלך אחשוורוש, שהגויים יוכלו להרוג את היהודים ביום שלושה עשר לחודש אדר, ובמילים אחרות ב-י"ג באדר.

לאחר מכן חל מהפך, תפנית בעלילה. המן נחשף במלוא קלונו, ואסתר המלכה גילתה למלך שהיא בת לעם היהודי. המלך לא יכול היה לבטל את הגזירה הקודמת, כי גזירה שנחתמה בטבעת המלך אי אפשר לבטל, ולכן הוא גזר גזירה חדשה, במסגרתה התיר ליהודים להילחם בשונאיהם ולהרוג את אויביהם באותו היום – ב-י"ג באדר.

הגויים שמעו על גדולתו של מרדכי היהודי בבית המלך,

 

והתמלאו פחד מפני היהודים. הם לא העזו להילחם בהם, ואילו היהודים היו מלאי אומץ ותעוזה, יצאו לנצל את היום המיוחד בו הותר להם להרוג את שונאיהם, ובכל עיר ועיר הם נקהלו יחדיו והרגו במי שהציקו להם לאורך שנים וביקשו להשמיד אותם.

היתה זאת מלחמה לכל דבר. אלו מנסים להרוג את אלו, והיהודים ניצחו בכל החזיתות – זהו נס הפורים המרכזי.

יום למחרת, בי"ד באדר, ערכו היהודים מסיבות גדולות, חגגו ושמחו את נס ההצלה שלהם, ואת ההזדמנות שניתנה להם להשמיד את אויביהם. ומאז אנחנו חוגגים את הפורים ביום י"ד באדר.

אבל בשושן הבירה, העיר בה התגוררו המלך אחשוורוש ואסתר המלכה, כמו גם מרדכי היהודי, ניתנה רשות ליהודים להמשיך את המלחמה יום אחד נוסף, ולהרוג את הגויים השונאים אותם גם ביום י"ד באדר. הם נחו רק למחרת, בט"ו באדר, ומאז חגגו יהודי שושן הבירה את יום הפורים בט"ו באדר.

כשקבעו החכמים של אותו הדור את החגיגות הללו כיום הפורים אותו יחגוג עם ישראל בכל שנה ושנה, הם החליטו להשאיר את המתכונת שהיתה נהוגה בשנה הראשונה, ולקיים את יום הפורים בשושן הבירה בכל שנה ושנה בתאריך ט"ו באדר לעומת שאר המקומות בהם חגגו בי"ד באדר.

אל שושן הבירה צירפו החכמים עוד מספר ערים, הערים בארץ ישראל, שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, תלמידו של משה רבינו אשר העלה את בני ישראל לארץ כנען, וכבש אותה מידי העמים שגרו כאן קודם לכן. כדי לחלוק כבוד ליהושע, שהיה הראשון שנלחם בעמלק, העם אליו השתייך המן הרשע, החליטו החכמים להחיל על הערים הללו את יום הפורים ביום ט"ו באדר, כמו בשושן הבירה.

הכינוי ההלכתי לשני הימים הללו הוא "פורים דפרזים" המתייחס ליום הפורים בי"ד אדר, בערים ב'פרוזות' שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, ו"פורים דמוקפים" המתייחס לט"ו באדר, יום הפורים בעירם שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון..

אחת הערים הללו, שידוע לנו שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, היא העיר ירושלים, ולכן בירושלים חוגגים את הפורים ביום ט"ו באדר, בשונה מיתר המוקמות שבהן חוגגים את יום הפורים בי"ד באדר.

קיימות מספר ערים נוספות שלגביהן יש ספק אם הן מוקפות חומה בימות יהושע בן נון כמו צפת, טבריה ומספר ערים נוספות. לכן בערים אלו, יש שנוהגים לערוך את הפורים יומיים, לקרוא את המגילה בשני הימים וגם לתת משלוח מנות ומתנות לאביונים בשניהם, כי אנחנו לא בטוחים באיזו יום הם צריכים לחגוג את הפורים לפי ההלכה ולכן הן חוגגים בנשי הימים, כדי שבכל מקרה יקיימו את ההלכה ככתבה וכלשונה.

עוד יש לדעת, שני ימי הפורים הם ימים של שמחה בכל מקום. גם הירושלמים צריכים לשמוח בי"ד באדר, וגם מי שאינם ירושלמים צריכים לשמוח בט"ו באדר. בימים אלו אסור לצום ולהתענות, ויש מצווה להרבות בסעודה של שמחה ולשמוח לכבוד הנס הגדול שעשה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

 

יש לך דעה בעניין? זו הבמה שלך!

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.