שלוש דקות ביום עם ה'אלף בית' של היהדות

הבסיס הראשון לקיום המצוות הוא להקפיד על אמירת 'קריאת שמע' מדי בוקר וערב ^ זה לוקח שלוש דקות, זה מחזק את הקשר עם בורא עולם, וזה מזכה אותך במצווה חשובה מאוד.

קריאת שמע – ה'אלף בית' של היהדות אלף בית
יעקב לוסטיג

התורה הקדושה מצווה אותנו לומר בכל בוקר ובכל ערב את 'קריאת שמע' – "שמע ישראל אדני אלוהינו אדני אחד".
אמירת קריאת שמע היא ה'אלף בית' של הדת היהודית. בכל הדורות מסרו יהודים את נפשם על קידוש השם, כשהגויים אילצו אותם לבחור בין המרת הדת ובין מוות מיידי. בעת שהועלו על המוקד והלהבה החלה ללחך את בשרם, עצמו הקדושים הללו את עיניהם וזעקו בקול גדול: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד".
בתאי הגזים, כשאלפי יהודים נדחפו באכזריות אל ה'מקלחות' שפלטו אדי גז רעילים, הם זעקו את אותה קריאה בקול גדול, וגם חיילי צה"ל הנאבקים מול האויב הערבי קראו לא פעם את קריאת הנצח של העם היהודי, כשהרגישו שחייהם עומדים להסתיים.
מה כל כך חשוב באמירת קריאת שמע?
פרשת 'שמע' היא פרשה שמבטאת בצורה הברורה ביותר את הקשר בין היהודי ובין בורא העולם. היא מבטאת את האמונה בכך שהקדוש ברוך הוא הוא "אחד", ואין שני לו. הוא הכח היחיד שמשפיע עלינו ועל כל דבר אחר בעולם. כל מה שקורה כאן, נעשה תחת השגחתו הקפדנית, שום דבר אינו בורח מנגד עיניו, ואף מקרה אינו קורה מבלי שהוא מאפשר לו לקרות.
בהמשך הפסוקים אנו מבטאים את האהבה שלנו לקדוש ברוך הוא, את הנכונות שלנו למסור את הנפש ולמות למענו, לאבד את כל הכסף והרכוש שלנו אם זהו רצונו, ולבטל את כל הרצונות שלנו כדי לעבוד אותו בלב שלם.
צדיקי הדורות, חכמי הקבלה, מלמדים אותנו שכשאדם אומר את 'קריאת שמע', ומתכוון בליבו באמת ובתמים שאם עכשיו הוא יצטרך לבחור בין המרת דת לבין מוות מיידי, הוא יבחר במוות ולא בהמרת דת – בכך נחשב לו הדבר כאילו קיים באותו הרגע את מצוות 'מסירות נפש', ושכרו גדול מאוד כמו שכרם של מי שבאמת מסרו את נפשם ונהרגו על קדושת ה'.

כשאומרים את קריאת שמע צריך לומר את שלושת הפרשות שלה: "שמע ישראל…" "והיה אם שמוע", וכן את פרשת ציצית.
עם זאת, במקרה שאמירת שלושת הפרשיות קשה מדי עבורכם, אפשר להתחיל מהפרשה הראשונה שהיא עיקר המצווה.

בשורות הבאות נביא את הפרשה הראשונה עם הסבר קצר ותמציתי של המילים המרכיבות אותה:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (הבן וקבל, עם ישראל), אדני אֱלהֵינוּ (הקדוש ברוך הוא הוא האלוקים שלנו), אדני אֶחָד (הקדוש ברוך הוא מושל לבד בעולם, ואין שום כח אחר שפועל ללא רשותו ורצונו):
מוסיפים בלחש: בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד (מבורך יהיה שמו של הקדוש ברוך הוא לעולם ועד):
וְאָהַבְתָּ אֵת אדני אֱלהֶיךָ (עליך, על עם ישראל ועל כל יהודי, לאהוב את הקדוש ברוך הוא שהוא האלוקים שלך). בְּכָל לְבָבְךָ (בכל הלב, עם כל הרצונות והתאוות שלך), וּבְכָל נַפְשְׁךָ (ועם כל הנפש שלך, שתהיה מוכן למות כדי למלא את רצונו ולקיים את מצוותיו) וּבְכָל מְאדֶךָ (ובכל הרכוש שלך, שתהיה מוכן לאבד את כל רכושך כדי לקיים את רצונו): וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ (את הדברים האלו שנאמרים בתורה הקדושה, אתה צריך לנצור בליבך ולזכור אותם תמיד): וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ (תלמד אותם לילדים שלך) וְדִבַּרְתָּ בָּם. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ (ותעסוק בהם כשאתה יושב בביתך), וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ (וגם כשאתה הולך בדרך תלמד תורה) וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (וגם כשאתה הולך לישון או כשאתה קם בבוקר, בכל עת תעסוק בדברי תורה): וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ (את הפרשה הזאת תכתוב בתוך התפילין ותקשור אותם על ידך מדי יום). וְהָיוּ לְטטָפת בֵּין עֵינֶיךָ (וכן תכניס אותם לתפילין שעל הראש שאותם מניחים על גבי השיער מול החלק שבין העיניים): וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ (את הפרשה הזאת תכתוב גם על קלף שאותו תקבע על מזוזת הפתח של הבית שלך, ובשער של החצר ובכל דלת שיש לך):

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.