עכשיו אחרי שהוא נפטר אני מרגישה כל כך נורא על זה שלא הייתי איתו.

אני לא יודעת איך להתמודד עם המוות שלו

שלום הרב,
בשנה שעברה בט"ו בשבט סבי נפטר. במשך 20 שנה הוא היה חולה סרטן ובסוף הסרטו גם הרג אותו…. אבל הוא נפטר במיטת נשיקה ( במיטה בבית) הדבר הכי קשה לי שהיה במוות שלו זה שאני בקושי הייתי איתו, והינו מבקרים אצלם הרבה פעמים אבל דיברתי בעיקר עם סבתי ולא איתו. אחת הסיבות שלא דיברתי איתו זה שבאחד הניתוחים (בגלל הסרטן) הוציאו לו מיתר קול אחד והוא כל הזמן היה מדבר בלחש, ואני הייתי מתביישת לדבר איתו בגלל זה כי מאז שנולדתי הוא היה בלי מיתר קול…. ועכשיו אחרי שהוא נפטר אני מרגישה כל כך נורא על זה שלא הייתי איתו. ואפילו בדבר הכי קטן שמזכירים אותו אני בוכה, אפילו כשפרס נפטר בכיתי כי זה הזכיר לי את סבי. אני לא יודעת איך להתמודד עם המוות שלו, אני מרגישה כל כך נורא עם עצמי. על זה שהייתי יכולה להיות איתו כמו כל הנכדים ולא עשיתי את זה. תודה.

שלום וברכה
צר היה לי לשמוע על הכאב שפקד אתכם, אך עלייך לדעת
שכיהודים מאמינים עלינו להאמין שמשמים כיוונו שלא תרבי
לדבר עם סבך, משמים הכניסו לך את המחשבה הזו לראש
שלא כדאי לך להרבות בשיחה איתו, מצידך לא הייתה כאן
שום כוונה לא טובה, ואת לא צריכה להרגיש לא טוב עם מה
שהיה.

בנוסף לכך, אם חשוב לך להיטיב עם סבך, החסד שאת
יכולה לעשות כעת למענו, על ידי עשיית מצוות לעילוי
נשמתו, הוא חסד אפילו יותר גדול מאשר אילו היית
מדבר איתו בעודו חי, משום שכעת את יכולה להיטיב
לו בעולם הנצח, ששם הטובה שמקבלים היא הרבה
הרבה יותר גדולה ממה שמקבלים בעולם הזה.

שלא תדעו עוד צער ושיהיה רק בשמחות.

יעקב

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה :)

כתובת הדוא״ל שלך לא תפורסם.